פסקי דין על פוזיטרון הנדסה | פסקי דין על חיים דן | פסקי דין על ב.ל.ה. בדיקות ללא הרס | פסקי דין על אריה רוזן |

56769-12/15 פרק     04/01/2017




פרק 56769-12/15 פוזיטרון הנדסה בע"מ, חיים דן נ' ב.ל.ה. בדיקות ללא הרס בע"מ, אריה רוזן








בית המשפט המחוזי בחיפה



פר"ק 56769-12-15 פוזיטרון הנדסה בע"מ
נ' ב.ל.ה. בדיקות ללא הרס בע"מ
ואח'







בפני

כבוד השופטת
ברכה
בר-זיו


המבקשים:

פוזיטרון הנדסה בע"מ
חיים דן
ע"י ב"כ עוה"ד חובב ביטון
ו/או נדב כנפו ואח'


נגד

המשיבים:
ב.ל.ה. בדיקות ללא הרס בע"מ
אריה רוזן
ע"י ב"כ עוה"ד רון אביב
ו/או יעקב בורובסקי ואח'




החלטה


1.
בפני
"בקשה לאישור פסק בוררות, בהיעדר בקשה לביטול פסק הבוררות".

2.
ביום 27.12.15 הגישה המבקשת נגד המשיבה מס' 1 (להלן: "המשיבה")
בקשה למינוי מנהל מיוחד וביום 7.1.16 הגיש בקשה לפירוק המשיבה.

בדיון בבקשה, ביום 28.1.16 העבירו הצדדים את הסכסוך לבורר, עו"ד רון כהנא (להלן: "הבורר") והבקשות לפירוק המשיבה ולמינוי המנהל המיוחד נמחקו.

3.
בהתאם להוראות הבורר הגישו המבקשת נגד המשיבה ונגד מנהלה, מר אריה רוזן
(להלן: "רוזן") תביעה לאכיפת הסכם שנחתם בין הצדדים ביום 12.1.15 באופן שיוקצו למבקשת מחצית מהון המניות הרגילות המונפק וכל מניות ההצבעה של המשיבה. כמו כן עתרה המבקשת לחייב את המשיבים לשלם לה סכום של 1,401,405 ₪ (500,000 ₪ פיצוי בגין אובדן רווחים, 100,000 ₪ פיצוי בגין ניהול מו"מ שלא בתום לב ו- 701,405 ₪ החזר הלוואה).

המשיבים הגישו כתב תביעה שכנגד נגד המבקשת ונגד מנהלה, מר חיים דן
(להלן: "דן"). בתביעתה עתרה המבקשת למתן צווים למסירת מידע, החזרת ציוד של המשיבה המוחזק בידי המבקשים
וכן פיצוי כספי בסך 6,784,000 ₪.

4.
ביום 4.8.16 ניתן פסק הבורר, על פיו חוייבו המשיבים לשלם למבקשים סכום של 500,262 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 15.2.16, ובצירוף הוצאות בסך 60,000 ₪. כחלק מהתשלום שנפסק העביר הבורר למבקשת ערבות בנקאית על סך של 200,000 ₪ שהופקדה בידיו על ידי המשיבה, לצרוך חילוטה (בפועל הערבות חולטה).

המבקשת ודן חוייבו על ידי הבורר להמציא למשיבה דפי תנועות בחשבון בנק של המבקשת. עוד חוייב דן להמציא למשיבה תצהיר המפרט את כל ההמחאות שנמשכו על חשבון זה, ואשר טרם הוצגו לפרעון ולמסור למשיבה את כל ההמחאות שברשותו המשוכות על החשבון הנ"ל ולהודיע האם החשבון נסגר ומתי.

באשר לציוד שהמשיבה תבעה את שחרורו קבע הבורר כי למבקשים זכות עכבון על ציוד זה, להבטחת החיובים שנפסקו לטובתם.

5.
ביום 15.8.16 ביקשו המשיבים מן הבורר ליתן צו שיורה למשיבה לאפשר לנציגי המשיבה לערוך רשימות מדוקדקות של הציוד המעוכב בידי המבקשת ושל מצבו וכן לתעדו, לשם הצגתו לצדדי ג'.

ביום 17.8.16 הורה הבורר למבקשת ליתן תגובה לבקשה.


ביום 20.9.16 הגישו המבקשת ודן תגובה לבקשה ובין היתר כפרו בסמכות הבורר ליתן את הצו המבוקש.

6.
יצויין כי בין לבין ניהלו הצדדים מו"מ באשר לדרכי סילוק החוב למבקשת.

7.
ביום 9.8.16
הגישו המבקשים בקשה לאשר את פסק הבורר וביום
4..9.16ניתנה
על ידי החלטה
המאשרת את הפסק.

8.
ביום 12.9.16 הגישו המבקשים את פסק הדין לביצוע בלשכת ההוצל"פ בנצרת וכן ביקשו להורות על עיקול רכוש וכספים של המשיבים ועיקול הציוד של המשיבה המוחזק על ידה.

9.
ביום 21.11.16
הגישו המשיבים בקשה לביטול פסק הדין שהורה על אישור פסק הבורר. לאחר הגשת תגובת המבקשיםת ותשובת המשיבים קבעתי דיון בבקשה במעמד הצדדים.

10.
בתחילת הדיון מיום 1.12.16 הודעתי לנוכחים כי ההחלטה מיום 4.9.16, לפיה אושר פסק הבורר ניתנה בטעות, לאחר שסברתי כי מדובר בבקשה בהסכמה, ובסיום הדיון הוריתי על ביטול ההחלטה הנ"ל ו על ביטול חלקי של העיקולים.
כן הוריתי למבקשת לאפשר למומחים מטעם המשיבה להכנס לחצרים בהם אוחסן הציוד של המשיבה, על מנת שהמשיבה תוכל להגיש חוות דעת מומחה באשר לשווי הציוד.


כמו כן קבעתי כי חוות הדעת מטעם המשיבה תוגש תוך 14 יום וכן קבעתי ישיבה נוספת ליום 18.12.16, בה ידונו הבקשה לאישור פסק הבורר וכל בקשות נוספות, ככל שיוגשו.

11.
ביום 15.12.16
הגישו המשיבים "הודעה על הגשת חוות דעת ובקשה בכתב". בבקשתם, ביקשו המשיבים לקבוע כי "המסמך המכונה "פסק בורר" – איננו פסק בורר כלל ועיקר, אלא שהינו לכל היותר החלטת ביניים, אשר טעונה השלמות רבות, וכמו כן בחינה מחודשת של קביעות שכבר ניתנו- לאור העובדות החדשות שנתגלו, הכוללות גניבה של ציוד על ידי פוזיטרון וחיים דן
וכן מרמה קשה והטעיה בוטה של הבורר – בטרם יוכל להוות "פסק בורר" הניתן לאישור או ביטול".

המשיבים טענו כי הבורר לא סיים את תפקידו, ובין היתר לא הכריע בכל המחלוקות בין הצדדים, לאחר שהורה על "גילוי מסמכים" שבידי המבקשת רק בפסק הדין. כמו כן קבע הבורר בקשה שהגישו המשיבים "לתגובה" ולא קבע כי פקעה סמכותו עם מתן פסק הבורר.


כמו כן טענו המשיבים כי המבקשת ודן העלימו חלק גדול מהציוד של המבקשת שהוחזק בידם "למשמורת" וכי בהתאם לחוות דעת המומחה שווי הציוד המוחזק עולה על יתרת חובם של המשיבים למבקשת, בהתאם לקביעת הבורר.

המשיבים טענו כי במהלך הבוררות הצהיר דן כי כל הציוד השייך למבקשת מ וחזק על ידו, ללא שימוש, וכי הבורר האמין לדבריו, וכי ככל שהיה יודע כי דן שיקר וכי ציוד המבקשת אינו נמצא ברשותו, היה נותן משקל שונה לעדותו.

לחילופין, ככל שבית המשפט לא יקבל את טענותיהם, ביקשו המשיבים להאריך את המועד להגשת בקשה לביטול פסק הבורר.

12.
ביום
16.12.16 הגישו המבקשיםבקשה נוספת לאישור פסק הבורר "בהיעדר בקשה לביטול פסק הבורר". המבקשים ביקשו כי בית המשפט יורה על אישור פסק הבורר בהתאם למיתווה הקבוע בסעיף 23(ב) לחוק הבוררות, לאחר שהמשיבים לא הגישו בקשה לביטולו.


המבקשים טענו בבקשה כי המשיבים מתחמקים מתשלום החוב הפסוק שקבע הבורר וכי המבקשים מטעים את בית המשפט בשלל טענות שיקריות על מנת לסרבל את התמונה העובדתית – כאשר העובדות בפועל הן פשוטות – נוהל הליך בוררות בהסכמת הצדדים, נוהלו במסגרתו הליכים מקדמיים ו- 4 ישיבות הוכחות, הוגשו סיכומים מטעם שני הצדדים ובסופם ניתן פסק בוררות מקיף וממצה, מנומק וסופי.

המבקשים טענו כי המשיבים עצמם ראו בפסק הבורר

פסק דין
סופי ומחייב, כעולה מהתכתבות בין הצדדים, והם אף ביקשו להגיע עם המבקשים להסדר לשם סילוק החוב לאחר שהודיעו לבא כוחם כי אין באפשרותם לשלם את מלוא הסכום שנפסק במועד שנקבע.


המבקשים טענו כי במשך תקופה של 4 חודשים מאז מתן פסק הבורר המשיבים לא עשו דבר ורק לאחר שהמבקשים הגישו את הבקשה ללשכת ההוצל"פ נזכרו "להמציא טענות".

המבקשים גם טענו כי כל הציוד השייך למשיבה מוחזק בידה וכי הטענה של המשיבים אודות ציוד נוסף, חסר, היא טענה חדשה. ועוד טענו כי במהלך הבוררות המשיבים כלל לא ביקשו לבדוק את הציוד
המוחזק על ידי המבקשת.

13.
בדיון בפני
חזרו ב"כ הצדדים על טענותיהם כאשר ב"כ המבקשים טען כי כל טענות המשיבים הן טענות "ערעוריות" או טענות "פרעתי" וכי בהעדר בקשה לביטול פסק הבורר על בית המשפט לאשר את הפסק כמבוקש בבקשה.

14.
ב"כ המשיבים טען כי הבורר האמין להצהרת דן כי הציוד נמצא ולכן לא הורה על בדיקתו וכי ככל שהיה יודע כי חלק מהציוד חסר היה מתייחס באופן שונה הן להצהרותיו של דן, להן נתן אמונו, וכמו כן היה משנה את תוצאת הפסק. ב"כ המשיבים טען כי חלק מהציוד של המשיבים היה גם מלאי חנות בגדים של המשיב וכמו כן חסר ציוד של המבקשת.

ב"כ המבקשים טען כי נושא מלאי הבגדים שאוחסן במחסני המבקשת כלל לא עלה בדיון בבוררות וכי המשיבים מעלים את כל טענותיהם בענין זה כדי להתחמק מתשלום.

ב"כ המבקשים גם התנגד לבקשת המשיבים להאריך את המועד להגשת בקשה לביטול פסק הבורר וטען כי מדובר בבקשה שנטענה באופן סתמי מבלי שניתן טעם מיוחד מדוע יש מקום להארכת המועד. כמו כן טען כי המשיבים גם טענו למרמה מבלי שתמכו טענותיהם בענין זה בתצהיר.

15.
ב"כ המשיבים היפנה לספרה של המלומדת אוטולנגי "על הבוררות", שם נאמר כי כאשר לצד יש טענות נגד הבורר עליו להיות זהיר מאד בטיעוניו מאחר ויש אפשרות שיצטרך לחזור אליו וכי זה בדיוק מצבו. כמו כן טען כי במהלך 4 החודשים שחלפו מאז מתן פסק הבורר ניהלו הצדדים מגעים בניסיון למצוא פתרון פרקטי וכי המבקשים גם ידעו שבכוונת המשיבים לחזור ולפנות אל הבורר, ומאחורי גבם של המשיבים הגישו את הבקשה לאישור הפסק והטילו עיקולים שגרמו למשיבים נזקים כבדים.

ב"כ המשיבים טען כי נושא הבגדים עלה בבוררות, גם אם היה שולי, מבלי שהבורר התייחס לכך בפסק הדין. כמו כן טען כי גם בקשת המבקשים הוגשה באיחור.

דיון


16.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, אני סבורה כי יש מקום להאריך למשיבים את המועד להגיש בקשה לביטול פסק הבורר, שלאחריה יבחנו לגופן טענות הצדדים.

17.
אכן, כטענת ב"כ המבקשים, מונחת בפני
בקשה לאישור פסק הבורר ולצידה "הודעה" על תרמית מצד המשיבים. יחד עם זאת, גם בהעדר בקשה לביטול

פסק דין
, בית משפט "רשאי" לאשר את הפסק (כאמור בסעיף 23(א) לחוק הבוררות, תשכ"ח- 1968 (להלן: "חוק הבוררות") אך הוא אינו "חייב" לעשות כן ומסור לו ישקול הדעת בענין זה.


כפי שנאמר בספרה של המלומדת ד"ר סמדר אוטולנגי,"בוררות- דין ונוהל", מהד' רביעית, עמ' 913 "קשה להעלות על הדעת שבית המשפט חייב לאשר פסק בוררות, על אף
שעל פניו ברורה עילת הביטול".

18.
בענייננו – מורה סעיף 24(10) כי בית משפט רשאי לבטל פסק בוררות "אם קיימת עילה שעל פיה היה בית משפט מבטל

פסק דין
סופי שאין עליו ערעור עוד"
, וככל שעסקינן בביטול

פסק דין
סופי נקבע בפסיקה כי לבית המשפט סמכות טבועה לבטל

פסק דין
חלוט בהתקיים נסיבות מתאימות (ע"א 4682/92 עזבון המנוח עזרא שעיה ז"ל נ. בית טלטוש בע"מ, פ"ד נד(3) 366) ובינהן כאשר פסק הדין הושג בדרכי תרמית (ע"א 254/58 אינגסטר
נ. לנגפוס, פ"ד יג(1) 449).

19.
אמנם, בשלב זה טענת המשיבים בענין זה טרם התבררה, באופן שניתן
לקבוע כי יש לבטל את פסק הבורר. יחד עם זאת, הטענה בדבר חוסר ברכוש המשיבים המופקד בידי המבקשים מהוה "ראיה חדשה לכאורה" לטענה זו, המצדיקה את הבירור הענייני. טענות המבקשים כי מדובר ברכוש זניח, שמשקלו אפסי, היא טענה שיש לברר כשם שיש לברר את עילת הביטול הנ"ל ולפיכך ראוי כי תעמוד בפני
בית המשפט בקשה מתאימה בענין זה.

20.
כפי שציינתי – המשיבים אכן לא הגישו בקשה מפורשת לביטול פסק הבורר ואולם גם אם הגישו "הודעה" חלף "בקשה לביטול" ורק לחילופין ביקשו את הביטול, וכן לאור טענתם כי כלל אין מדובר ב"פסק הבורר",
אני סבורה כי הנסיבות מצדיקות את הארכת המועד להגשת הבקשה, מה עוד שבפני
הבורר גם תלויה ועומדת בקשה של המשיבים שטרם הוכרעה (וראה ספרה של המלומדת אוטולנגי, שם, עמוד 885-6).

21.
אשר על כן אני מורה למשיבים להגיש בקשה מתאימה לביטול פסק הדין עד יום 1.2.17.


ככל שלא תוגש בקשה עד מועד זה – יאושר פסק הבורר ללא דיון נוסף.

ככל שתוגש בקשה, יגישו המבקשים תגובה לבקשה עד יום 21.2.17.

22.
אני קובעת דיון בבקשה, ככל שתוגש, ליום
1.3.17 שעה 11:00
28.
הוגשה בקשת ביטול והיא נדחתה, או נדחה ערעור שהוגש לפי סעיף 29ב, יאשר בית המשפט את פסק הבוררות, אף אם לא הוגשה בקשה לאישורו; דחה בית המשפט את בקשת הביטול בחלקה או את הערעור בחלקם או שהשלים או תיקן את פסק הבוררות עקב הדיון בבקשה, יאשר את הפסק במידה שלא בוטל או כפי שהושלם או תוקן.
ניתנה היום, ו' טבת תשע"ז, 04 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.












פרק בית משפט מחוזי 56769-12/15 פוזיטרון הנדסה בע"מ, חיים דן נ' ב.ל.ה. בדיקות ללא הרס בע"מ, אריה רוזן (פורסם ב-ֽ 04/01/2017)