פסקי דין על אורי עטר | פסקי דין על לילי טימסיט | פסקי דין על עטר שושנה | פסקי דין על כונס הנכסים הרשמי

1859/06 פשר     23/01/2017




פשר 1859/06 אורי עטר, לילי טימסיט, עטר שושנה נ' כונס הנכסים הרשמי








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



פש"ר 1859-06 בנק מרכנתיל דיסקונט סניף רמלה ואח' נ' שושטרי ואח'
בקשה 186


לפני כב' הנשיא איתן אורנשטיין

בעניין:

פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם - 1980

ובעניין:

עו"ד עוז גדות, הנאמן על נכסי החייב




הנאמן
ובעניין:

1. אורי עטר

2. לילי טימסיט

3. עטר שושנה

4. מרדכי עטר

ע"י ב"כ עו"ד ניסים חמאווי



5. בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ

על-ידי ב"כ עוה"ד גבור



6. בנק דיסקונט לישראל בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד שפלר


מבקש הכינוס

ובעניין:

כונס הנכסים הרשמי

ע"י ב"כ עו"ד הרמלין




הכנ"ר

החלטה
1.
מבוא
מונחת לפניי בקשה להורות על פסילתי מלדון בתיק פש"ר 1859/06 ולחלופין לעיין מחדש בהחלטתי מיום 8.1.17 בקשר למינוי נאמן נוסף בפשיטת רגל (להלן: "ההחלטה").

2.
כללי
2.1
עסקינן בתיק פשיטת רגל שנפתח לפני למעלה מעשור לבקשת בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נגד שלמה שושטרי (להלן: "החייב").

2.2
החייב הוכרז פושט רגל ועו"ד עוז גדות מונה נאמן לנכסיו (להלן: "הנאמן").

2.3
התיק מתנהל כאמור מזה תקופה ממושכת אך טרם הגיע לידי סיום, כאשר עד כה הוגשו קרוב ל- 200 בקשות ביניים, הגם שמהות התיק לא הצדיקה מספר כה רב של הליכים.

2.4
נגד החייב הוגשו תביעות חוב על-ידי 17 נושים שונים, ביניהם בנקים ונושים פרטים, בהיקף של כ- 39 מיליון ₪. אחד מנושי החייב הינו בנק דיסקונט בע"מ (להלן: "הבנק"), שמיוצג ע"י עו"ד שפלר
, ואשר הגיש תביעת חוב על סך של כ- 22 מיליון ₪. הבנק הינו גם נושה מובטח על נכסים של החייב ולאחר מימוש הבטוחה מושא החוב הופחת לשיטת הבנק סך של כ- 7.4 מיליון ₪ מיתרת החוב.
2.5
בקופת פשיטת הרגל מופקד סך של כ- 743,512 ₪, כתוצאה ממימוש נכס של החייב.

3.
החייב לא קיים את הוראות צו כינוס הנכסים. החייב לא שילם ולו תשלום אחד כמתחייב על-פי צו כינוס הנכסים ואף לא הגיש ולו דו"ח אחד, הגם שלפי צו הכינוס שומה היה עליו להגיש מידי חודש דו"ח, לא כל שכן היה עליו להגיש דו"ח כללי על מצבת חובותיו ונכסיו. בהקשר זה אפנה לתרעומת שהובעה על ידי אחד מנושי החייב על התנהלותו של האחרון, מר אביב, בבקשה 174 שבה הלין על כך שבמשך שנים לא נעשה דבר נגד חייב שלא משלם ולו תשלום אחד.

4.
הנאמן, מטעמים השמורים עמו, לא טרח לנקוט בבקשה להשתת סנקציה על החייב שכאמור אינו מקיים את צו הכינוס וכמתחייב מתפקידו.

זה המקום לציין שהחייב נקט בהתנהלות מתלהמת נגד מותבים קודמים שדנו בתיק ובין אלה כב' השופטת פלינר. הדבר בא לידי ביטוי בין היתר בכתבי טענות שמנוסחים בלשון בוטה ומאיימת כלפי בית המשפט, מעקב אחר כב' השופטת ועוד.

בסופו של דבר, התיק הועבר לדיון לפניי.

5.
תיק הנייר הובא לעיוני אך לא יכולתי לדלות הימנו את הפרטים הדרושים שכן הוא התנהל בערבוביה וכלל אסופת מסמכים לא מובנים. נעדרו ממנו נתונים בסיסיים הכרחיים כגון: מספר תביעות החוב; סכום התביעות שאושרו; התביעות שנדחו; האם הוגשו ערעורים על דחיית תביעות החוב; האם ההכרעות על ההחלטות בתביעות החוב הן חלוטות; עמידת החייב בצו התשלומים החודשי והגשת דוחות כמתחייב על פי צו הכינוס; קיום הוראות הפקודה באשר לחקירות; מצבת הנכסים של החייב וכדומה. משכך הוריתי לנאמן ולחייב להגיש תסקיר שיכלול את הנתונים דלעיל וכאמור בהחלטתי מיום 18.12.16. לדאבוני הוגשו לעיוני פעם אחר פעם דוחות מקוטעים, נפסחים בלתי מסומנים ובלתי שלמים ולא עלה בידי לדלות מהם את הנתונים המבוקשים. ציינתי את הדבר בהחלטות שניתנו על ידי בסמוך לקבלת כל אחד מהמסמכים האמורים, כגון החלטה מיום 27.12.16 והחלטה מיום 30.12.16. די בעיון באותם מסמכים כדי לעמוד על הבעייתיות שבדברי הנאמן שלפיהם הדוחות היו סדורים ובית המשפט התעלם מהם.

6.
בנסיבות אלה הוריתי על קיום דיון במעמד הצדדים. הנאמן הודיע שנבצר ממנו להופיע לדיון בכל חודש ינואר 2017 ומשכך תייצג אותו בדיון פרקליטה ממשרדו הבקיאה בפרטי התיק.

7.
הדיון במעמד הצדדים ביום 8.1.17
לדיון ביום 8.1.17 התייצבו: החייב; עו"ד שרון-רביב, ב"כ הנאמן; ב"כ חלק מהנושים; חלק מהנושים וכן ב"כ הכנ"ר.

בדיון נטען שהצדדים היו על סף הסדר נושים שנתמך על-ידי 85% מהנושים ושהעתקו הוגש קודם לדיון לבית המשפט (בקשה 148) (להלן: "ההסדר"). לפי ההסדר תיפדה משכנתא שניתנה לטובת חברה בשם "ירק ופרי שדה בע"מ" (להלן: "החברה") שרשומה על זכויותיו של מר יעקב סטמלר (להלן: "הבעלים"), בקרקע שידועה כגוש 553 חלקות 9, 10, 11, 12, 16 ואשר ייעודה חקלאי (להלן: "המשכנתא"). אדגיש שמניות החברה אינן רשומות על שם החייב, הגם שנטען שיש לחייב זכות בחברה.

בנסיבות אלה, ובהינתן שהמשכנתא לא רשומה לזכות החייב, שאלתי את באת-כוח הנאמן הכיצד ניתן לגבש הסדר נושים שמושתת על פדיון משכנתא של חברה שמניותיה אינן רשומות על שם החייב וללא הליך נגד החברה. באת-כוח הנאמן אישרה שאכן לא ניתן לבצע הסדר על יסוד פדיון המשכנתא (ראו עמוד 3 שורות 5-6). המשכתי ושאלתי את באת-כוח הנאמן, הכיצד ניתן לאשר את הסדר הנושים כעמדת הנאמן ולכך לא היתה בפי באת-כוח הנאמן תשובה (עמ' 3 שורות 8-9).

עו"ד חמאווי שמייצג חלק מנושי החייב עובר לפתיחת ההליך דנן ומעורה בפרטים הבהיר לבית המשפט שאכן צריך לנקוט בהליך נגד החייב והחברה וכי בקשה כאמור הוגשה על-ידי הנאמן ביום 19.1.15 (בקשה 30) וטרם הוכרעה (עמ' 3 שורות 17-21).

עו"ד דל שמייצג את הבעלים אישר אף הוא שיש צורך לנקוט בהליך נגד החברה ובעלי מניותיה, שלפיו המשכנתא שייכת למעשה לחייב וככל שכך ייקבע ניתן לפדות אותה תמורת תשלום לקופת פשיטת הרגל. ללא הליך כאמור, לא ניתן לאשר הסדר נושים (עמ' 4 שורות 7-9).

גם באת-כוח הכנ"ר היתה באותה דעה.

המסקנה בתום הדיון היתה שלא ניתן לאשר את הסדר הנושים המוצע הגם שזכה לתמיכה של מרבית הנושים.

בא-כוח הבנק הודיע שלשיטת הבנק עומדת יתרת החוב של החייב כלפי הבנק, לאחר הפחתת המימוש, על סך
שנע בין 4 לבין 13 מיליון ₪ (עמ' 4 שורות 22-24). עוד הודיע עו"ד שפלר
שבכוונת הבנק לערער על הכרעת הנאמן בתביעת החוב שניתנה לאחרונה.

בנסיבות אלה, ברי היה לטעמי שלא ניתן לאשר את הסדר הנושים אשר התיימר לשלול זכות משכנתא של חברה ולהקנות אותה לנושי החייב. אבהיר שגם אם נושי החייב סבורים שהחייב הוא בעל הזכות האמיתית במשכנתא ולא החברה, אזי כל עוד המשכנתא מוקנית לחברה, לא ניתן להפקיעה מידיה ולהקנות אותה לנושי החייב. ברור שבית המשפט לא ייתן גושפנקא להסדר נושים אשר שולל זכות קניינית מידי חברה ללא הליך משפטי מתאים ומתן הכרעה בו.

טעם נוסף לכך שלא ניתן לאשר את הסדר הנושים לעת הזו הינו שאין קביעה סופית באשר להיקף הנשייה. לעניין זה, ככל שיתברר שנשיית הבנק היא כגרסתו, יהיה בכך לשנות את שיעור ההצבעה מבחינת היקף הנשייה ולאור שיעורה של זה כנטען על ידי ב"כ הבנק. לכן אין מנוס אלא לעכב את הליך הסדר הנושים עד לאחר הכרעה בהיקף תביעת החוב של הבנק.

8.
על רקע האמור, הודיעה באת-כוח הכנ"ר שיש מקום לדעתה להחליף את הנאמן ולחלופין למנות בעל תפקיד אחר, וזאת נוכח בעייתיות שבהתנהלות הנאמן כמפורט לעיל.

9.
בהחלטה שניתנה על-ידי בתום הדיון סקרתי את עיקר הדברים הדרושים וכמפורט בהחלטה. העדפתי שלא להחליף את הנאמן כמבוקש על-ידי הכנ"ר, אלא למנות לצידו בעל תפקיד נוסף, עו"ד יריב שי ישינובסקי (להלן: "הנאמן הנוסף"). עוד הוריתי על הגשת בקשה באשר לזכויות הנטענות של החייב במשכנתא, דבר שיכול לקדם את תיק פשיטת הרגל.

10.
הבקשה לעיון מחדש ובקשת הפסילה
הנאמן הגיש סמוך לאחר הדיון בקשה שמורכבת כאמור משניים: בקשה לעיון מחדש בהחלטה ובקשה לפסילתי מלדון בתיק (בקשה 186).

10.1
הבקשה לעיון מחדש
: בבקשה נטען שהיה מקום לאשר את הסדר הנושים שזכה לתמיכה של 86% מהיקף הנשייה בתיק; כי הנשייה של הבנק היא שקרית ובכוונת הנאמן להגיש תלונה נגד עו"ד שפלר
ללשכת עורכי הדין; אין מקום למנות בעל תפקיד נוסף; הבקשה לביטול הענקה נדונה ובלשון הבקשה: "נטחנה עד דק". לבסוף נטען שעל מנת לייתר את הערעור על ההחלטה מתבקש בית המשפט לעיין מחדש בהחלטה ולשנותה.
10.2
בקשת הפסילה
הבקשה הוכתרה: "בקשה לפסילת שופט בגין מציאות מתמשכת ולא מתקבלת על הדעת של "השופט נגד כולם".

נטען שבתיק נגרם עינוי דין מתמשך ובלשון הבקשה: "ניתנו 1,300 החלטות מטרטרות ללא צורך וללא הצדקה, הצדדים עוברים טרטור יום יומי בתיק זה".

11.
העברתי את הבקשה לתגובות, לרבות הכנ"ר והנאמן הנוסף.

עמדת הכנ"ר
הכנ"ר סבור שאין בבקשה ממש. לשיטתו הבקשה מבוססת על אמירות כלליות וסתמיות ואין בה הפנייה להחלטות ספציפיות שמקימות עילת פסלות או כאלה שמצביעות ולו בקירוב על חשש ממשי ואובייקטיבי למשוא פנים בניהול ההליך.

עמדת הנאמן הנוסף
הנאמן הנוסף בדעה שדין הבקשה להידחות. הנאמן הנוסף מפנה לסמכות בית המשפט שלא לאשר הסדר נושים אף אם קיים רוב לאישורו, ומקל וחומר בנסיבות המקרה דנן ולאור סימני השאלה המרובים ביחס למקור שממנו אמורים להתקבל הכספים לביצוע הסדר הנושים ובהינתן התנהלות החייב לאורך ההליך וחוסר תום ליבו. כן מצביע הנאמן הנוסף על הצורך לקדם את ההליכים בתיק, בין היתר באמצעות עריכת חקירה מדוקדקת אודות החייב ונכסיו, כאשר במקרה דנן הנאמן הנוסף מונה לבקשת הכנ"ר.

אפשרתי לנאמן להשיב לתגובות הכנ"ר והנאמן הנוסף וביום 17.1.17 הגיש הנאמן תגובה כאמור. אמנם, התגובה הוכתרה בכותרת "בקשה להארכת מועד" אולם מדובר בתגובה המשתרעת על 5 עמודים שכוללת התייחסות לגוף תגובות הכנ"ר והנאמן (ראה למשל סעיפים 6, 16, 22 לתגובה), ובין היתר נטען כי: הנאמן הנוסף לא ציין בתגובתו שהוא שוחח טלפונית עם הנאמן במשך שעה ארוכה, דבר שלכאורה אינו מתיישב עם הנטען בתגובת הנאמן הנוסף בדבר סירוב הנאמן לקיים דין ודברים ביחס לנושאים שעומדים על הפרק;

נפלו טעויות סופר בפרוטוקול הדיון וכן הושמטו הימנו פרטים חשובים ובין היתר נטען כי עו"ד חמאווי הציע להתמנות כנאמן נוסף וכי אמירה זו לא קיבלה ביטוי בפרוטוקול; יש לקבל את עמדת החייב לבקשה ועוד.

הנאמן ביקש לקבל הבהרות שונות ולרבות הבהרות מבית המשפט, שלאחריהן תוגש תגובה נוספת מטעמו. הואיל ולא ירדתי לסוף דעת הנאמן באשר להבהרות הדרושות ובהינתן שהוגשה על ידו תגובה מקיפה לא ראיתי מקום להגשת תגובות נוספות, וזאת מבלי לגרוע מהאפשרות להגשת בקשה לתיקון פרוטוקול הדיון ככל שנדרש.

12.
מכתב הנאמן לנושים המנחה אותם כיצד להגיב לערעור שהגיש
זה המקום לציין שלאחר הגשת הבקשה וההחלטה למתן תגובות, הגיש הנאמן פעם אחר מסמכים לבקשה. בין אלה הוא העתק מכתב ששלח הנאמן לנושים שבו הוא מיידע אותם על הערעור שהגיש לבית המשפט העליון על ההחלטה (ע"א 284/17). הנאמן כותב במכתבו כי על הנושים למסור תגובה לאור החלטת בית המשפט העליון. הנאמן אף צירף למכתבו את נוסח התגובה שיש להגיש לבית המשפט העליון, קרי, המערער מציע למשיבים לערעור את הנוסח של התגובה שעליהם להגיש לבית המשפט העליון לערעור שהגיש. הנאמן אף הגיש לתיק עותק תלונה שהוגשה על ידו לנציב תלונות הציבור על השופטים כמו גם עותק מפנייתו לראש לשכת עורכי הדין וליו"ר ועד מחוז תל-אביב של לשכת עורכי הדין, להשעות אותי משפיטה הגם שאלה אינם רלוונטיים לבקשה ולא היה מקום לצרפם לבקשה.

13.
סמוך לפני מתן ההחלטה הגישו הנאמן והחייב בקשה לעיכוב הטיפול בתיק עד להכרעת כל הגורמים הרלוונטיים שאליהם הוגשו תלונות על ההחלטה מיום 8.1.17. לאחר שעיינתי בבקשה זו לא ראיתי מקום לעכב את מתן החלטתי, שכן לטעמי אין רלוונטיות בין הבקשה החדשה לבין בקשה זו.

דיון והכרעה
14.
לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה לא ראיתי מקום לעיון מחדש בהחלטה וגם לא לפסול את עצמי מלדון בהליך וזאת ממספר טעמים כמפורט להלן. הואיל והטעמים מושא הבקשה לעיון חוזר ובקשת הפסילה משותפים הם, החלטתי לדון באלה במאוחד.

15.
למען הסדר הטוב אפרט את עיקרי טעמי הנאמן בבקשה:
א.
לא היה דופי בהתנהלות הנאמן שהצדיק מינוי נאמן נוסף.
ב.
לא היה מקום שלא לאשר את הסדר הנושים שניתנה לו הסכמה של מרבית הנושים.
ג.
בית המשפט קיבל החלטות שהנושים לא מסכימים להן, ולא טובת הנושים עמדה לפני בית המשפט.

16.
בפתח הדברים אציין שטענות הנאמן הן טענות ערעוריות וכאלה אינן מקימות מסד לפסילה. גם אם סבור הנאמן שנפלה שגגה בהחלטה, הן באשר למינוי נאמן נוסף והן באשר לכך שלא אושר הסדר הנושים, אין בכך כדי להקים מסד לפסילה. הטענה שלפיה בית המשפט לא העדיף את אינטרס הנושים כעמדת הנאמן, לא זו בלבד שאין בה ממש, אלא גם אם היה בה כזה, אין בכך כדי להביא לפסילה.

עוד אפנה להלכה הידועה שלפיה עצם הגשת תלונה על שופט אין בה כשלעצמה כדי להביא לפסילתו מלשבת בדין בעניינו של המתלונן וכי על מבקש הפסלות לבסס חשש ממשי למשוא פנים שמעבר לעצם הגשת התלונה (ע"א 5227/11 פלונית נ' פלוני, (פורסם בנבו, 7.8.11); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 225-226 (2006)ׂ). עוד נקבע כי גם רצף תלונות שמגיש בעל דין אינו יכול להקים עילת פסלות, מקום בו לא הייתה עילה כזו מלכתחילה (ע"פ 11275/05 מדינת ישראל נ' אלון כהן (פורסם בנבו, 10.01.2006)).

ביישום לענייננו; הבקשה דנן אינה מבוססת כנדרש והיא נעדרת כל אינדיקציה ממשית לחשש ממשי למשוא פנים. בהקשר זה יובהר שטענות הנאמן נטענו בעלמא כביכול מדובר ב"מציאות מתמשכת ולא מתקבלת על הדעת של "השופט נגד כולם"", אשר מתקיימת "לאורך תקופה ארוכה" תוך גרימת "עינוי דין מתמשך", ומבלי שהוא מפנה להחלטה כלשהי מבין אותן החלטות נטענות שממנה ניתן ללמוד על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים, ולא בכדי. כידוע, המבחן לקיומו של חשש ממשי הוא מבחן אובייקטיבי שיש לתמוך אותו בנתונים אובייקטיביים, וכזאת לא נעשה במקרה שלפניי (ע"פ 344/99
בשן נ' מדינת ישראל
, פ"ד נג(2) 599, 612).

בנוסף, נטען כביכול מדובר בהתנהלות לאורך "תקופה ארוכה", ולאחר ש"ניתנו 1,300 החלטות מטרטרות ללא צורך וללא הצדקה". משכך ברי שהבקשה הוגשה בשיהוי ניכר, וזאת בניגוד לתקנה 471ג(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, וגם בכך טעם לדחייתה.

17.
אף לעיצומו לא ראיתי מקום לשינוי ההחלטה; פירטתי לעיל מדוע אין מקום לאשר את הסדר הנושים שמתיימר לנשל זכות קניינית של חברה מרכוש השייך לה, קרי, משכנתא על זכויות הבעלים, זאת גם אם נושי החייב הצביעו ברוב הדרוש לאישור הסדר זה.

מעל ומעבר; בדיון הבהירו הנושים וכן ב"כ הבעלים שיש לנקוט בהליך נגד החברה לעניין המשכנתא כך שלא ניתן לאשר את הסדר הנושים. משמע, גם לעמדת הנושים ובניגוד לטענת הנאמן, לא ניתן היה לאשר את הסדר הנושים. עוד אציין כי גם ב"כ הנאמן סברה בדיון שלא ניתן לבסס הסדר נושים על הנכס המבוקש וכדבריה: "לשאלת בית המשפט, איך אפשר לקבלת נכס של חברה לטובת הסדר נושים של חייב, אני משיבה שאת הנכס הזה אי אפשר לקחת להסדר" (עמ' 3 שורות 5-6).

בנוסף, ציינתי בהחלטה כי הכרעת הנאמן בתביעת החוב של הבנק עומדת לערעור. ככל שהערעור יתקבל יהפוך הבנק לנושה בעל הנשייה העיקרית והגדולה, דבר שישפיע בצורה מהותית על שיעור התמיכה בהסדר הנושים. לכן בניגוד לעמדת הנאמן אין לפנינו הסדר שזכה לתמיכה של 86% מהיקף הנשייה, ועד שתינתן הכרעה סופית בתביעת החייב של הבנק, לא ניתן לאשר את ההסדר.

18.
סבורני שאין בהחלטתי למנות בעל תפקיד נוסף משום עילה לפסילתי כמו גם שאין ממש בעמדת הנאמן שאין אני מצדד בטובת הנושים. לא ירדתי לסוף דעתו של הנאמן מדוע על בית המשפט להעדיף את עמדת מרבית הנושים. לעניין זה אבהיר שעל בית המשפט של פשיטת הרגל להקפיד בשמירת זכויות החייב, הנושים וכן כל צד ג' שעלול להיפגע. שעה שמוגש לפתחו של בית משפט הסכם נושים שעל פניו פוגע בזכות קניינית של צד ג', ובענייננו החברה שלטובתה רשומה משכנתא, ברור שאין מקום שבית המשפט יתעלם מזכויות החברה ויפקיע הימנה את המשכנתא לאור רצון הנושים, ומבלי לקיים דיון בבקשה שיש להגיש בעניין.

19.
זאת ועוד; ההחלטה למנות בעל תפקיד נוסף מושתתת על שורת טעמים ששזורים בהחלטה. בין אלה, אי נקיטה בהליכים נגד חייב במשך שנים הגם שהאחרון מפר באופן קבוע את צו הכינוס, לא משלם תשלומים ולא מגיש דוחות; הגשת הסדר נושים שמתעלם מזכויות קניין של צד ג'; אי הבאה בחשבון במסגרת הסדר הנושים את הנשייה של הנושה הגדול וכל עוד אין הכרעה סופית בדבר תביעת החוב.

מעל ומעבר; אזכיר שבאת כוח הכנ"ר ביקשה בדיון כי בית המשפט יחליף את הנאמן ולחלופין ביקשה למנות בעל תפקיד נוסף וזאת לאחר שסברה שהדבר יועיל עם הנושים, יקדם את התיק ויביאו לידי סיום, כך שלא ברורה טענת הנאמן כביכול מדובר בהחלטה לא נחוצה

שלא נתבקשה על ידי הצדדים.
אזכיר עוד שההחלטה ניתנה בנוכחות הצדדים, ולרבות ב"כ הנאמן, ולאחר שלא הובעה כל התנגדות למינוי בעל תפקיד נוסף כמו גם לזהות בעל התפקיד שמונה.

לאור כל האמור, דין הבקשה לפסילה ולעיון מחדש בהחלטה נדחית.
ניתנה היום, כ"ה טבת תשע"ז, 23 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.













פשר בית משפט מחוזי 1859/06 אורי עטר, לילי טימסיט, עטר שושנה נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם ב-ֽ 23/01/2017)