פסקי דין על דוד עלוש

40200-09/14 א     08/02/2017




א 40200-09/14 מדינת ישראל נ' דוד עלוש








בית משפט השלום בנצרת


ת"א 40200-09-14 מדינת ישראל
נ' עלוש




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





בפני

כבוד השופטת
עינב גולומב


תובעת/משיבה

מדינת ישראל


נגד


נתבע/מבקש

דוד עלוש



החלטה

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול

פסק דין
שניתן כנגד המבקש בהעדר הגנה ובקשה לביטולו.
רקע וטענות הצדדים:
1.
המדינה הגישה נגד המבקש תביעה לפיצוי ושיפוי בגין עלויות פינוי בנייה בלתי חוקית שביצע בשטח שבבעלותה. כנגד המבקש נוהלו שני הליכים פליליים בגין בניה שלא כדין במקרקעין נשוא התביעה. לאחר שהודה בעובדות הנטענות בכתבי האישום הוא הורשע וחויב להרוס את המבנים שנבנו על ידו ולהפסיק השימוש החורג בהם. בנוסף הוצא נגד המבקש צו לסילוק יד לפי חוק מקרקעי ציבור (סילוק פולשים), התשמ"א – 1981. המבקש לא מילא אחר הצו והמדינה נאלצה לבצע את הפינוי על חשבונה. עלות הפינוי הסתכמה, לטענת המדינה, בסך
102,586 ₪.
2.
תחילה ניסתה המדינה להמציא את כתב התביעה בכתובתו הרשומה של הנתבע. לאחר שהתברר כי הנתבע מרצה עונש מאסר, בוצעה המצאה לכלא חרמון, שם סירב המבקש לחתום על קבלת כתב התביעה. לאחר שהועבר המבקש לכלא מגידו נעשה ניסיון חוזר להמצאה לנתבע אך גם הפעם סירב הוא לקבלת את כתב התביעה. משכך הגישה המדינה בקשה לראות בפעולות שביצעה בגדר תחליף המצאה, בקשב שהתקבלה בהחלטת המותב הקדם מיום
02.08.16.
3.
משלא הוגש כתב הגנה ניתן ביום 11.02.16

פסק דין
בהעדר הגנה כנגד המבקש המחייבו לשלם לתובעת את סכום התביעה והוצאות בסך 8,000 ₪.
4.
ביום 13.11.16 הגיש המבקש הבקשה דנן להארכת מועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין שניתן נגדו וכן בקשה לביטולו. לטענת המבקש, בחודש ינואר 2015 הוא נאסר לתקופה של 18 חודשים בגין נהיגה בזמן פסילה וגניבת סולר, ולטענתו לא הומצא לו כתב התביעה בעת שהותו בכלא.
5.
לגופו של עניין טוען המבקש כי הוא פינה את השטח נשוא התביעה כשנתיים לפני מועד ביצועה הפעולות הנטענות ע"י המדינה. לטענתו, הוא נכנס למבנה קיים ורק ביצע תוספת לבנייה קיימת. לאחר שנים ומשנדרש לפנות את השטח סוכם לאחר מו"מ כי הוא יקבל שטח חלופי למרעה ויעבור להתגורר בתוך חצור הגלילית. בהתאם למוסכם הוא רכש בית בחצור הגלילית ברח' דרך הבנים ועבר לגור שם.
בין לבין הוא ישב במאסר במשך שלוש שנים ולאחר שחרורו פתח עסק לאיסוף ברזל ולא היה כלל בשטח. בנסיבות אלה, לטענתו, בעת הפינוי/ההריסה המדינה לא נזקקה לכוחות משטרה כה רבים כפי שנטען על-ידה.
6.
המדינה טוענת כי הבקשה דנן הוגשה באיחור ניכר, כחצי שנה לאחר שפסה"ד הומצא למבקש. השיהוי הרב בהגשת הבקשה נובע אך ורק ממחדליו של המבקש אשר אין להם כל צידוק. לגופו של עניין נטען כי אין מדובר בביטול מחמת הצדק שכן המבקש סירב לקבל את כתב התביעה ובית המשפט אישר את ההמצאה. לעניין סיכויי הגנה טוענת המדינה כי אין למבקש כל הגנה ולו קלושה. התעלמות המבקש מצווי הריסה שניתנו לו היא שהובילה לכך שהריסת המבנים בוצעה על ידי רשות האכיפה.
דיון והכרעה:
7.
פסק-הדין הומצא למבקש ביום 5.5.16, כעולה מהאישור שצירפה המדינה . הבקשה הוגשה אפוא באיחור ניכר ביחס למועד הקבוע בתקנות להגשת בקשת ביטול. בנסיבות אלה הוגשה הבקשה להארכת מועד. משמדובר בהארכה של מועד הקבוע בחיקוק, יש להראות טעם מיוחד המצדיק להיעתר לה. הפסיקה אינה מונה רשימה סגורה של נסיבות המהוות "טעם מיוחד". על פי ההלכה שהייתה נהוגה בעבר, "טעם מיוחד" יוכר רק כאשר האיחור נגרם עקב נסיבות חיצוניות שאינן תלויות בבעל הדין. לעומת זאת, כאשר הטעם לאיחור נעוץ בבעל הדין עצמו לא נמצא בכך צידוק להארכת המועד. עם השנים הלכה זו רוככה במידת-מה ונפסק כי טעם מיוחד עשוי להיות מוכר גם מקום בו דובר בטעות אנוש שאין מקורה בהזנחה או זלזול בבית המשפט. בעניין זה יש גם להתחשב בסיכוייו של ההליך לגביו מתבקשת הארכת המועד ובענייננו הבקשה לביטול

פסק דין
(רע"א 1273/15 מאירפלד השקעות וניהול בע"מ נ' סטרפלאסט תעשיות 1967 בע"מ (פורסם במאגרים) (2015); רע"א 4538/11 צמח נ' גבאי (פורסם במאגרים) (2012)).
בענייננו, אין מדובר בנסיבות חיצוניות כאמור אלא במחדל של המבקש מלהגיש את הבקשה במועד. עם זאת, יש לטעמי לבחון בנסיבות אף את סיכויי הבקשה גופה, מבחינת שיקול נוסף בתמונה הכוללת, וכך ייעשה להלן.
8.
במקרה דנן אין מדובר בביטול מחמת הצדק, שכן המדינה הציגה שני תצהירים אודות מסירת כתב התביעה למבקש, אך סירובו לקבלו. המבקש איננן מתמודד כלל עם העולה מתצהירים אלה. כפי שכבר צויין, בית המשפט אישר את ההמצאה בנסיבות אלה. משכך, פסק-הדין בהיעדר הגנה ניתן כדין.
9.
השאלה היא האם יש מקום לביטול פסק הדין במסגרת שיקול הדעת הנתון לבית המשפט. שני השיקולים העיקריים לעניין זה הן סיבת המחדל להתגונן וקיומה של טענת הגנה אפשרית. השיקול השני הוא הדומיננטי. בכל הנוגע לסיבת המחדל, הרי שאין בפי המבקש טיעון של ממש, וכאמור מחדלו הוא ממשי. עם זאת, בהינתן הבכורה של השיקול הנוגע לסיכויי הגנה אפשריים, אין בכך לסתום את הגולל על הבקשה. המבקש טוען כאמור כי הוא פינה את השטח עובר לפעולות שנקטה המדינה וכי לא היתה הצדקה להפעלת כוחות משטרה כה רבים בעלויות להן טוענת המדינה ובהן מבקשת היא לחייבו, המסתכמות בסך של מעל 100,000 ש"ח. סוגייה עובדתית זו איננה ניתנת להכרעה ללא בירור לגופו של עניין ועל פניו עומדות למבקש טענות הגנה אפשריות בהקשר זה, ככל שיוכיח טענותיו.

10.
נוכח כל המפורט, ולא בלי התלבטות נוכח מחדלו המשמעותי של המבקש מלהתגונן ולהגיש בקשתו במועד, אך מנגד לנוכח מעמדה הרם של זכות הגישה לערכאות והעדיפות לבירור לגופם של דברים, אני רואה להאריך את המועד להגשת הבקשה ולהורות על ביטול פסה"ד שניתן בהיעדר הגנה, תוך פסיקת הוצאות לזכות המדינה.
11.
אשר על כן, אני מורה על ביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה. המבקש יגיש כתב הגנה בתוך 20 ימים מיום קבלת החלטה דנן.
12.
אני מחייבת את המבקש בתשלום הוצאות המדינה בסך 4,000 ₪ שישולמו בתוך 30 ימים, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין עד מועד התשלום בפועל.

המזכירות תמציא לצדדים

ניתנה היום, י"ב שבט תשע"ז, 08 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 40200-09/14 מדינת ישראל נ' דוד עלוש (פורסם ב-ֽ 08/02/2017)