פסקי דין על אבירן אטיאס | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי גופים על פי דין

26794-06/16 בל     23/02/2017




בל 26794-06/16 אבירן אטיאס נ' המוסד לביטוח לאומי גופים על פי דין








בית דין אזורי לעבודה בירושלים


ב"ל 26794-06-16



23 פברואר 2017

לפני
:

כב' השופטת
יפה שטיין

ה
מערער
אבירן אטיאס
ע"י ב"כ: עו"ד רונן מורנו
-

ה
משיב
המוסד לביטוח לאומי גופים על פי דין
ע"י ב"כ: עו"ד ארז בן דוד



פסק דין


1.
זהו פס"ד בערעור שהגיש המערער
כנגד החלטת
ועדת העררים בעניין שירותים מיוחדים מיום
17/11/16.
2.
בדיון בפני
כב' הרשם נאמרו הדברים הבאים מפי ב"כ המערער:

"לאחר ששמעתי את הערות בית הדין והמלצתו להסכים להחזיר את העניין לוועדה בעילות אכילה , הגיינה ורחצה. אני עומד על כך שיש להחזיר את התיק כולו לוועדה בהרכב חדש, על מנת שתדון מחדש את כל מכלול הטענות".
3.
מתוך דברים אלו עולה כי אכן יש הסכמה להעביר לוועדה בנושא אכילה, היגיינה ורחצה , כשהשאלה
שנותרה הינה רק האם
להחזיר לאותה וועדה או לוועדה אחרת. אלא, שמתוך הסיכומים עולות טענות נוספות מטעם ב"כ המערער. למען הסר ספק אדון גם בהן.
4.
ראשית אציין כי הוועדה פועלת
בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים) התשל"ט-1979 (להלן: התקנות). בהתאם לתקנות,
הזכאות

לקצבת

שירותים

מיוחדים

ושיעורה

מותנים

בכך

ש"הנכה
תלוי

בעזרת

הזולת

בביצוע

מרבית

פעולות

היום

יום

והקשור

בהן
,
ברוב

או

בכל

שעות

היממה
,
או

הזקוק

להשגחה

מתמדת".

לאור זאת נבדקים תיפקודי הנכה. עוד יצויין
כי
.
על

פי

סעיף
213
לחוק
,
החלטות

וועדה

לעררים

ניתנות

לערעור
,
בשאלה

משפטית

בלבד
,
וכי


הביקורת

השיפוטית

של

בתי

הדין

לעבודה

על

החלטות

הועדות

הרפואיות

לעררים

מוגבלת

לשאלות

משפטיות

בלבד
'
דוגמת

טעות

שבחוק
,
פגם

משפטי
,
חריגה

מסמכות
,
הפעלת

שיקולים

זרים

או

התעלמות

מהוראה

מחייבת (
עב"ל 10014/98


יצחק

הוד

-המוסד

לביטוח

לאומי
,
פד
"
ע


לד (213).
5.
בענייננו
: טוען ב"כ המערער כי הוועדה לא התייחסה לעובדה שהמערער סובל גם מאוספטורופורוזיס – דבר המשפיע גם על תיפקודו. כאמור,
הוועדה לעניין שירותים מיוחדים איננה אמורה לדון בפן הרפואי של המבוטח, ובהתאם לכך לבדוק את תיפקודו. מדובר בוועדה שאמורה לבדוק את תיפקודי המבוטח
בתחום ניידות, הלבשה, רחצה, אכילה והפרשות (היגיינה), ולא את ליקוייו. לכן גם הוועדה אינה אמורה לעיין במסמכים הרפואיים שלו
(עניין הנתון לוועדה הרפואית בלבד). למען הסר ספק,
בכל מקרה, אף אין התייחסות למחלה זו במסגרת הוועדה לקביעת גובה נכותו. ככל שהמערער סובל ממחלת האוסטרופורוזיס ועניין זה לא הובא בפני
הוועדה הרפואית – זכאי
המערער להגיש תביעה להחמרת מצב (לצורך קביעת אחוזי נכות נוספים) - אולם לא ניתן להעלות טענה זו במסגרת בדיקת שר"ם. כך גם אין מקום להתייחס למסמכים שלא הובאו בפני
הוועדה הרפואית ושאינם מעניינה של וועדה זו (או מטענות נוספות
שאינן קשורות לערעור ושהובאו לראשונה בסיכומים).
6.
כאמור,
הוועדה בדקה את תיפקודו של המערער
בהתאם
לתקנות.

אכן קיימות
סיבות שבגינן הוסכם בדיון על החזרת עניינו
של המערער לוועדה
-בעניין
אכילה, היגיינה ורחצה, אך לא מצאתי
כי קיימת בעיה באופן הבדיקה או במסקנות לעניין
ניידות (בתוך הבית) והלבשה. מעיון בפרוטוקול עולה כי מדובר
בקביעות מנומקות על פי שיקול דעתה המקצועי של הוועדה ובהתאם לבדיקות שערכה לו.
לעניין הניידות – הוועדה ציינה כי המערער קם, מתיישב ומתהלך בתוך הבית בכוחות עצמו – דבר שאף מחזק את דברי המערער עצמו לוועדה, בתלונותיו. לעניין ההלבשה -
הוועדה לא השתכנעה כי המערער אינו מסוגל כלל להתלבש, וסברה, לאור ניסיונה המקצועי כי אין מניעה שיעשה כן. מכל מקום, לא מצאתי כי הוועדה עויינת את המערער או כי נפל פגם בשיקוליה המקצועיים. לכן בשני עניינים אלו – אין מקום להחזיר את עניינו לוועדה.
7.
השאלה היחידה שנותרה הינה האם נכון להחזיר את עניינו לאותה וועדה או לוועדה בהרכב אחר.
לאחר

שעיינתי


בפרוטוקול

הוועדה, ב"כ המערער

לא

השכיל

להצביע

על

סיבה

בעטיה

יש

לדון

בעניינו

של

המערער

בוועדה

בהרכב

חדש.

ההלכה

הפסוקה

קובעת
,

כי

דרך

המלך הינה

להחזיר


עניינו

של

מבוטח

לוועדה

רפואית

באותו

הרכב
,

אלא אם כן נפל פגם בהרכב הוועדה או כי


קיים

חשש

של ממש שהוועדה

תהיה

נעולה

בהחלטתה
)
ראה

דב
"
ע

נ
"
א
61/99

וכן עב"ל 10051/98 חיים חתואל – המוסד). כך גם קורה כאשר עניינו של מבוטח כבר הוחזר בעבר והוועדה לא תיקנה את אשר היה צריך לתקן. בעניין שלפנינו – אין הצדקה להחזיר לוועדה אחרת.
8.
ולעניין ההוצאות – מלכתחילה נכון היה לפסוק הוצאות בשל החזרת עניינו של המערער לוועדה. אלא שהמערער היה זה שביקש להמשיך לדון בתיק, מעבר למוסכם, ובעניינים אלו – ערעורו נדחה. בנסיבות אלו ייפסקו הוצאות חלקיות.
סוף דבר:
הערעור מתקבל באופן חלקי. עניינו של המערער יוחזר לוועדה באותו הרכב אשר תבחן מחדש את תפקודי המערער בתחום
אכילה, הגיינה ורחצה.

שאר הערעור– נדחה.
המשיב ישלם למערער הוצאות חלקיות בסך של 1.200 ₪.

בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום מיום המצאת פס"ד זה לידי הצד המבקש לערער.

ניתן היום, כ"ז שבט תשע"ז, (23 פברואר 2017
)
, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.














בל בית דין אזורי לעבודה 26794-06/16 אבירן אטיאס נ' המוסד לביטוח לאומי גופים על פי דין (פורסם ב-ֽ 23/02/2017)