פסקי דין על נצבא החזקות 1995 בע"מ | פסקי דין על גרנית הכרמל נצ"ב אחזקות | פסקי דין על יוסף פרוליך |

10276/03 בשא     30/06/2003




בשא 10276/03 נצבא החזקות 1995 בע"מ נ' גרנית הכרמל נצ"ב אחזקות בע"מ, יוסף פרוליך




1
בתי המשפט
בשא010276/03
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
בתיק עיקרי: א 001409/03

30/06/2003
תאריך:
כב' השופט יהודה זפט

בפני
:

נצבא החזקות 1995 בע"מ

בעניין:
המבקשת
א. ברימר

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
1. גרנית הכרמל נצ"ב אחזקות בע"מ

2. יוסף פרוליך
המשיבים
בך
, ארד
, שרף ושות'

ע"י ב"כ עוה"ד
החלטה

א. בפני
בקשה על פי תקנה 371 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד - 1984 לחילוט ערבות בנקאית בסך -.150,000 ₪ שהופקדה על ידי המשיבים על פי החלטתי מיום 30.3.03 בבש"א 7387/03 כתנאי להוצאת צו מניעה זמני.

ב. הצדדים חלוקים בשאלה אם הערבות הבנקאית שהושתה על המשיבים הינה ערבון על פי תקנה 364(ב), כטענת המבקשת, או ערבות על פי תקנה 364(א) כטענת המשיבים.

ג. על פי סעיף ההגדרות, תקנה 1 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד - 1984, ערבות בנקאית נכללת הן בהגדרת המונח ערבות והן בהגדרת המונח ערבון.
משמעות עובדה זו הינה אך זו, שמקום שבית המשפט הורה על הפקדת ערבות, אף הפקדת ערבות צד ג' מתקיימת הדרישה, ומקום שבית המשפט הורה על הפקדת ערבון בהפקדת ערבות בנקאית קויימה הדרישה.

אדם שחוייב בהפקדת ערבות יעדיף בדרך כלל המצאת ערבות שאינה ערבות בנקאית, הן מפני שערבות בנקאית כרוכה בתשלום עמלה לבנק, מה שאין כן ערבות צד ג' של ערב שאינו בנק, והן מפני שבנקים אינם נוהגים ליתן ערבות בנקאית אלא כנגד בטוחה ריאלית שתעמוד לרשות הבנק עד לפקיעת הערבות הבנקאית, דרישה שאינה מקובלת בערבות של קרוב משפחה או ידיד או שותף לעסקים. רק במקרה נדיר בו בית המשפט יורה על הפקדת ערבות יופקד ערבון במזומן או ערבות בנקאית.
כאשר בית המשפט מורה על הפקדת ערבות על פי תקנה 364(א), אין לפרש את הוראתו כדורשת הפקדת ערבות בנקאית דווקא.
בה במידה, מקום שבית המשפט דורש הפקדת ערבות בנקאית, חזקה עליו כי התכוון לערבון על פי תקנה 364(ב).

דרישה להפקדת ערבות בנקאית דומה מבחינת חומרתה לדרישה להפקדת כסף מזומן. תכלית הגבלת סכום הערבון בתקנה 364(ג) היתה לא להציב בפני
מבקש סעד זמני שנמצא ראוי לו תנאים שעבור אזרחים שאינם אמידים משמעותם המעשית הינה חוסר יכולת לממש את זכותם לקבל צו זמני.

כדי לא לשים לאל את תכלית הגבלת סכום הערבות בתקנה 364(ג) נכון יהיה, לדעתי, לקבוע שדרישת ערבות בנקאית כתנאי למתן סעד זמני אינה דרישה לערבות על פי תקנה 364(א), אלא דרישה לערבון על פי תקנה 364(ב), ועל כן כפופה להגבלה הקבועה בסעיף 364(ב).

ד. על פי תקנה 364(ג) בית המשפט מוסמך להתנות מתן סעד זמני בהפקדת ערבון בסכום העולה על -.50,000 ₪, אלא שתנאי לכך הוא שראה שהדבר מוצדק וציין בהחלטתו טעמים מיוחדים לכך.
בהחלטתי בה התניתי את מתן הצו בהפקדת ערבות בנקאית בסך
-. 150,000 ₪ לא קיימתי את החובה לציין את הטעמים המיוחדים. הואיל וכך עמדו בפני
מבקש הצו שתי אפשרויות: לבקש רשות ערעור בבית המשפט העליון (וניתן היה לעשות כן במעמד צד אחד, ר' תקנה 403 לתקסד"א), או להשלים עם ההחלטה, כפי שאכן נעשה.

תקנה 371(א) הקובעת את סמכות בית המשפט להורות על חילוט הערבון, כולו או מקצתו, אינה מבחינה בין ערבון עד סך של -.50,000 ₪ לערבון בסכום גבוה יותר. מקום שבית המשפט הורה על הפקדת ערבון בסכום העולה על -.50,000 ₪ (וכאמור, הדבר בסמכותו), חלה הוראת תקנה 371(א) על מלוא סכום הערבון, וסמכות החילוט אינה מוגבלת לסך של -.50,000 ₪.

לפיכך אני סבור כי גם בענייננו בית המשפט מוסמך על פי תקנה 371(א) להורות על חילוט הערבון, כולו או מקצתו.

ה. בהחלטתו ברע"א 98/03 קבע ביתה משפט העליון כדלקמן:
"על המבקש לחלט את הערבון להביא כמות מינימלית של ראיות גם להוכחת גובה הנזק. יש לזכור כי חילוט ערבון הוא מהלך קיצוני ואין הוא ניתן כסעד שבשיגרה ובאופן 'אוטומטי' אלא על פי שיקול דעתו של בית המשפט ולפי הראיות שהובאו לפניו".

האם הורם נטל זה בבקשה המקורית לחילוט הערבותה בנקאית?
תשובתי לכך לאו רבתי.

בתצהיר התומך בבקשה אין שמץ נסיון להניח תשתית ראייתית באשר לגובה הנזק.

לפיכך החלטתי לדחות את הבקשה.

המבקשת תשלם למשיבים הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך -.5,000 ₪.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים בפקסימיליה.

ניתנה היום ל' בסיון, תשס"ג (30 ביוני 2003) בהעדר הצדדים.
י. זפט, שופט








בשא בית משפט מחוזי 10276/03 נצבא החזקות 1995 בע"מ נ' גרנית הכרמל נצ"ב אחזקות בע"מ, יוסף פרוליך (פורסם ב-ֽ 30/06/2003)