פסקי דין על בדר אלדין שלודי | פסקי דין על ליאור אליהו | פסקי דין על ''דן'' חברה לתחבורה ציבורית בע''מ |

45003-06/16 תאמ     06/07/2017




תאמ 45003-06/16 בדר אלדין שלודי נ' ליאור אליהו, ''דן'' חברה לתחבורה ציבורית בע''מ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"מ 45003-06-16 שלודי נ' אליהו ואח'




לפני
כבוד השופטת אפרת בוסני


התובע:

בדר אלדין שלודי
ע"י ב"כ עו"ד בר


נגד


הנתבעים
:

1.ליאור אליהו
2.''דן'' חברה לתחבורה ציבורית בע''מ
ע"י ב"כ עו"ד הקמן



פסק דין


לפניי תביעה שעניינה נזקי רכב התובע (מונית) בתאונה מיום 21.12.2015 בה מעורב אוטובוס הנתבעת 2 (להלן: "אוטובוס הנתבעת").

אין מחלוקת כי ארעה תאונה בין כלי הרכב. גדר המחלוקת הוא בשאלת נסיבות התאונה והאחריות להתרחשותה.

לגרסת נהג רכב התובעת בעת שרכב התובעת היה בעצירה, לפני קו עצירה בצומת ומופע רמזור, בנתיב השני מימין מבין ארבעה נתיבי נסיעה, אוטובוס הנתבעת שנסע בנתיב משמאל לנתיב רכב התובעת (הנתיב השלישי מימין) ומאחוריו התקדם בנסיעה בין רכב התובעת לבין רכב שהיה בנתיב השמאלי ביותר, נצמד אגב לרכב התובעת ופגע בו.

מנגד לגרסת נהג האוטובוס, עת שהאוטובוס נסע בנתיב האמצעי במהירות איטית בצומת, מונית התובעת שנסעה בנתיב הימני סטתה באורח פתע שמאלה לנתיב נסיעת האוטובוס עקב חסימת הנתיב הימני בכלי חונים לאחר הצומת, ופגעה באוטובוס.

הצדדים הסמיכו את בית המשפט למתן

פסק דין
מכוח סמכותו על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

שמעתי את עדויות הנהגים. בחנתי את הראיות, ובכלל זה את טפסי ההודעה של הנהגים, את מוקד הנזק בכלי הרכב ואת תמונות כלי הרכב בזירת התאונה. נתתי דעתי לטענות הצדדים בכתבי הטענות ובסכומים ועל יסוד כל החומר שמעד בפני
י, הגעתי לכלל דעה להטיל את האחריות המלאה לתאונה על נהג אוטובוס הנתבעים.

ראיתי להעדיף את גרסת נהג רכב התובעת לאופן התרחשות התאונה, על פני גרסת נהג האוטובוס. עדותו של נהג רכב התובעת לסטיית האוטובוס שהוסע מאחורי רכב התובעת ובנתיב לשמאלו הייתה אחידה לגרסתו בטופס ההודעה והיא נתמכת בתמונות כלי הרכב בזירת התאונה, בהן נראה רכב התובעת בנתיבו לפני האוטובוס הנתבעת הנראה בנתיב לשמאל נתיב רכב התובעת, קרוב עם חלקו ימני קדמי לחלק האחורי שמאלי של רכב התובעת. מנח זה של כלי הרכב, אינו עולה בקנה אחד עם גרסתו של נהג האוטובוס לסטיית רכב התובעת שמאלה לנתיב האוטובוס ולפניו, גרסה שהייתה מחייבת, לאור מיקום הנזק ברכב התובעת (צד אחורי שמאלי) כי רכב התובעת יהיה בהטיה שמאלה בנתיב האוטובוס ולפניו, שלא נראים בתמונות שהוצגו.

תמיכה נוספת במסקנה כי אוטובוס הנתבעת סטה לנתיב רכב התובעת, יש באישורו של נהג האוטובוס בחקירתו הנגדית כי 20-30 מטרים אחרי הצומת בה ארעה התאונה יש תחנת אוטובוס מצד ימין אליו התעתד להגיע מהנתיב האמצעי בו נסע, וכי הנתיב בו נסע רכב התובעת ונתיב נסיעת האוטובוס הם לאותו כיוון נסיעה. כך שבעוד שמבחינת רכב התובעת לא הייתה חשיבות למעבר לנתיב האוטובוס, לנהג האוטובוס היה צורך במעבר לנתיב הימני בו הוסע רכב התובעת.


לכך יש להוסיף כי גרסת נהג האוטובוס בטופס ההודעה
כי רכב התובעת סטה לנתיבו עקב נתיב חסום, כשלה עת שבחקירתו הנגדית אישר נהג האוטובוס כי לא הייתה כל הפרעה לרכב התובעת (עמ' 6 שו' 8).

מוקדי הנזק בכלי הרכב, תומכים אף הם בהעדפת גרסת נהג רכב התובעת. בהתאם לחוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה רכב התובעת ניזוק בצד שמאל אחורי ובתמונות הרכב שהוצגו נראים סימני חיכוך וקילוף הצבע בכנף אחורית שמאלית ופגוש אחורי מצד שמאל. אוטובוס הנתבעת, אליבא העדויות, ניזוק בפינה קדמית ימנית. מוקדי נזק אלה מסתברים עם גרסת נהג רכב התובעת לסטיית אוטובוס הנתבעים שהוסע בנתיב האמצעי ומאחורי רכב התובעת ימינה לנתיב נסיעת רכב התובעת, יותר מגרסת נהג האוטובוס לסטיית רכב התובעת שמאלה
לנתיבו. אילו רכב התובעת היה סוטה שמאלה לנתיב נסיעת האוטובוס, בהיות רכב התובעת, בהתאם לעדויות הנהגים ולמנח כלי הרכב בזירת התאונה בתמונות שהוצגו, מקדים את אוטובוס הנתבעים, לא סביר שהיו נראים סימני פגיעה בחלק האחורי של רכב התובעת שהיה במהלך זה מתרחק מהאוטובוס.


אמנם בתמונות מנח כלי הרכב בזירת התאונה, אוטובוס הנתבעת נראה צמוד, כדי גלישה קלה, לקו ההפרדה מצדו השמאלי ביותר, אולם מצדו הימני של האוטובוס קו ההפרדה בין הנתיבים אינו נראה (עמ' 3 שו' 7 ו-13) ורכב התובעת נראה מקדים את האוטובוס בנתיב לימינו, ובהיות האוטובוס בנסיעה בעת התאונה, סביר כי הטייתו הקלה שמאלה של האוטובוס הייתה במהלך ההיצמדות לרכב התובעת.
אשר לדבריו של נהג רכב התובעת בחקירתו הנגדית כי צפר לאוטובוס (עמ' 4 שו' 8-9) אף שאישר שלא הסתכל לאחור כשנעצר (עמ' 1 שו' 12). הסברו של נהג רכב התובעת כי הסתכל לאחר שהרגיש את הפגיעה (עמ' 4 שו' 11-15), מניח את דעתי ואין בו לגרוע מהמסקנה אליה הגעתי.

לאור המסקנה אליה הגעתי בשאלת האחריות לתאונה, ובשים לכך שחוות דעת השמאי עליה נסמכת התביעה בגין נזקי רכב התובעת לא נסתרה, אני מקבלת את התביעה בגין הנזק הישיר של רכב התובעת בצירוף שכר טרחת השמאי. אינני מקבלת את התביעה בגין הפסד יום הכנסה, בהיעדר תשתית ראייתית להוכחת הפסד זה.

התוצאה אפוא היא;
הנתבעים, יחד ולחוד, ישלמו לתובע סך של 3,225 ₪ בצירוף אגרת משפט ששולמה ושכר עורכי דין בסך של 1,500 ₪.

פוטרת את התובע מתשלום המחצית השנייה של האגרה.

ניתן היום,
י"ב תמוז תשע"ז, 06 יולי 2017, בהעדר הצדדים.










תאמ בית משפט שלום 45003-06/16 בדר אלדין שלודי נ' ליאור אליהו, ''דן'' חברה לתחבורה ציבורית בע''מ (פורסם ב-ֽ 06/07/2017)