פסקי דין על בנימין אייבי | פסקי דין על היועץ המשפטי לממשלה | פסקי דין על פרקליט המדינה | פסקי דין על מר בנימין נתניהו |

6087/17 בג"צ     24/09/2017




בג"צ 6087/17 בנימין אייבי נ' היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, מר בנימין נתניהו




פסק-דין בתיק בג"ץ 6087/17
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק



בג"ץ 6087/17

לפני:
כבוד השופט י' עמית

כבוד השופט א' שהם

כבוד השופט ג' קרא


העותר:
בנימין אייבי


נ

ג

ד


המשיבים:
1. היועץ המשפטי לממשלה

2. פרקליט המדינה

3. מר בנימין נתניהו


עתירה למתן צו על תנאי


בשם העותר:
עו"ד יובל יועז
ועו"ד דורון ברקת

בשם המשיבים 2-1:
עו"ד דנה בריסקמן
ועו"ד יונתן ברמן

בשם המשיב 3:
עו"ד ד"ר יוסי כהן



פסק-דין
השופט י' עמית

:

1. בעתירה שבפני
נו התבקש בית המשפט להורות למשיבים 1 ו-2 (להלן:
המשיבים
) להגדיר את המשיב 3 כחשוד ולזמנו לחקירה באזהרה, כחלק מהחקירה הפלילית בפרשה המכונה "תיק 3000", הידועה בציבור כפרשת רכש צוללות וכלי שיט מגרמניה (להלן:
הפרשה
). כמו כן התבקש בית המשפט להורות למשיבים להניח בפני
הציבור "את עמדתם המקצועית המבוססת על התשתית הראייתית והעובדתית שנאספה במסגרת הבדיקה המקדימה והחקירה הפלילית בפרשה הידועה כ'תיק 3000', בשאלה מהם החשדות הקיימים ככל שקיימים, בעניינו של המשיב 3, ומהי עוצמת הראיות שנאספו על-ידי רשויות אכיפת החוק המבססות חשדות אלה בעניינו של המשיב".

העותר טען, בין היתר, כי די במידע הידוע לציבור כדי לבסס חשד סביר המצדיק פתיחת חקירה פלילית נגד המשיב 3. בהקשר זה פירט העותר שורה של עובדות ופרטים שפורסמו ש"דומה כי כלל אין עליהן חולק" כתימוכין לטענתו כי די בתשתית הראייתית הקיימת כדי להגיע לרף של חשד סביר המצדיק חקירה פלילית. על רקע תשתית זו, נטען כי החלטתם של המשיבים שלא לראות את המשיב 3 כחשוד ולא לחקור אותו באזהרה היא בלתי סבירה באופן קיצוני. הוסיף וטען העותר, בין היתר, כי הסעדים שנתבקשו אינם בגדר החלפת שיקול דעת בית המשפט בזה של המשיבים, אלא אך דרישה מהמשיבים להפעיל את שיקול דעתם ולקבל החלטה סבירה בנסיבות העניין. עוד הצביע העותר על עקרון השוויון בפני
החוק והיותה של חקירה פלילית "דרך המלך" לבירור חשדות לביצוע מעשים פליליים, וכי הסעד הנדרש כמצוטט לעיל, נועד לעודד ביקורת שיפוטית ובקרה ציבורית על הליכי הבדיקה והחקירה. ברישא לעתירה נתבקש בית המשפט לקבוע מועד דיון דחוף לשמיעת העתירה, ואף לקבוע הרכב מורחב לשמיעתה.

2. בתגובתם טענו המשיבים כי יש בסעד המבוקש כדי להפעיל לחץ בלתי ראוי על רשויות האכיפה, שכן משמעותו היא כי בית המשפט יורה לרשויות האכיפה כיצד לפעול "תוך כדי תנועה". הובהר כי העת לביקורת שיפוטית, ככל שזו תמצא נדרשת, תבוא לאחר שמלאכת אכיפת החוק תבוא על סיומה. כן נטען כי העתירה מבוססת כולה אך על התרשמותו של העותר ממידע אשר פורסם ברבים ומבלי שתהיה בידו התמונה המלאה, כפי שמצויה בידי רשויות האכיפה. עוד נטען כי עתירה זו מהווה המשך ישיר לעתירות קודמות שהוגשו על-ידי בא כוח העותר דכאן ואחרים, אשר נמחקו כולן על-ידי בית משפט זה (בג"ץ 4344/16
לוי נ' היועץ המשפטי לממשלה

(9.3.2017)), וכי העתירה אינה מכוונת למתן סעד ביחס להחלטה קונקרטית, אלא מטרתה להעביר את כל הליכי החקירה בפרשה תחת שבט ביקורתו של בית המשפט. בנוגע לבקשת העותר כי המשיבים יציגו עמדתם המקצועית בנוגע לפרשה, נטען כי סעד מעין זה עלול לפגוע בחקירה, וכי המשיבים פועלים לחשיפת מידע לציבור ככל שהדבר ניתן.

המשיב 3 הצטרף לחלק מטענות אלה בתגובתו, והוסיף וטען כי דווקא הדרישה לפתוח בחקירה פלילית בהיעדר תשתית ראייתית מספיקה היא אשר חותרת תחת שלטון החוק.

3. בתשובתו לתגובת המשיבים, הציע העותר סעדים חלופיים לאלה שהתבקשו בכתב העתירה, ביניהם כי המשיב 3 יידרש למסור "עדות פתוחה" ולו במטרה "לנעול" אותו על גירסה שאותה ימסור לחוקריו. כן הבהיר העותר כי לא היה בכוונתו כי המשיבים יחשפו את מצב החשדות לגבי המשיב 3 "בכל רגע נתון", אלא כי ימסרו מעת לעת עדכון לציבור בקווים כלליים בלבד. לבסוף סקר העותר את ההתפתחויות שחלו בפרשה מאז הוגשה העתירה, כפי שפורסמו בכלי התקשורת, וטען כי אלה מחזקות עוד יותר את הסברה כי קיים חשד סביר נגד המשיב 3 בכל הנוגע למעורבותו בפרשה.

4. דין העתירה להידחות על הסף, בשל היעדר עילה להתערבות באופן ניהול החקירה על-ידי רשויות אכיפת החוק.

בית משפט זה נדרש אך לאחרונה לסוגיה דומה, בעתירה שביקשה להורות למשיב 1 כי יחקור חשד לפיו נערכו שיחות בין המשיב 3 לבין מו"ל ידיעות אחרונות אשר נועדו לקדם סיקור חיובי של המשיב 3 באותו עיתון. בפסק הדין נכתב:

"דינה של העתירה להדחות על הסף, בהעדר עילה להתערב בעמדתם של [גורמי האכיפה – י"ע]. כידוע, לגורמי מערכת אכיפת החוק מוקנה שיקול דעת רחב בשאלת הפתיחה בחקירה פלילית, ובהמשך, בנוגע לאופן ניהולה של החקירה [...]. הלכה זו נכונה, ביתר שאת, כאשר עסקינן בשיקול דעתו של הגורם העומד בראש התביעה הכללית, הוא המשיב 1. התערבות בשיקול דעתו של המשיב 1, בנוגע לפתיחה בחקירה פלילית ובאשר לאופן ניהולה, שמורה למקרים חריגים ביותר, ובין היתר, בנסיבות בהן החלטתו של המשיב 1 התקבלה בחוסר סבירות קיצוני, בחוסר תום לב, או על יסוד שיקולים זרים [...]. הלכה זו תקפה אף יותר, כאשר ענייננו בחקירה '
תלויה ועומדת
', אשר טרם מוצתה [...]" (בג"ץ 4267/17
התנועה למען איכות השלטון בישראל בע"מ נ' היועץ המשפטי לממשלה

, פסקה 6 והאסמכתאות שם (24.7.2017) (ההדגשה במקור – י"ע) (להלן: עניין
תיק 2000
)).


דברים אלה יפים לענייננו. כפי שחזר והבהיר בית משפט זה פעמים אין ספור בעבר, אין הוא משים שיקול דעתו חלף זה של רשויות החקירה והתביעה, אלא במקרים חריגים ביותר. על אף ניסיונות העותר לעטות על טיעוניו אדרת אחרת, זהו למעשה הסעד המבוקש בעתירה, ולא מצאתי כי מקרה זה בא בשערי אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבותו של בית משפט זה באופן ניהול החקירה על-ידי רשויות אכיפת החוק. גם חשיפת מידע לציבור על התפתחות הפרשה מהווה חלק בלתי נפרד משיקול הדעת הרחב הנוגע לאופן ניהול חקירה. מכל מקום, המשיבים הבהירו בתגובתם כי הנושא נשקל מעת לעת, תוך התייחסות לכלל השיקולים הרלוונטיים, בכללם זכות הציבור לדעת וצרכי החקירה.

5. הערה לפני סיום.

מורגלים אנו בעתירות בהן מתבקש בית המשפט להורות בתום חקירה על העמדתו של פלוני לדין (ראו, לדוגמה, בג"ץ 9443/16
התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' פרקליט המדינה

(15.8.2017); בג"ץ 3922/14
הוועד הציבורי למניעת עינויים נ' היועץ המשפטי לממשלה

(29.12.2015)); להורות על ביטול הסדר טיעון או אי עריכת הסדר טיעון (ראו, לדוגמה, בג"ץ 6711/16
בני משפחת המנוח מיכאל מנשרוב ז"ל נ' פרקליטות מחוז תל אביב
(9.11.2016); בג"ץ 6410/14
התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' פרקליטת המדינה
(4.2.2015); בג"ץ 1571/14
מואטי נ' היועץ המשפטי לממשלה

(14.5.2014)); להורות על שינוי עילת סגירת תיק (ראו, לדוגמה, בג"ץ 4372/11
פלוני נ' מדינת ישראל
(17.12.2015); בג"ץ 69/15
גדג' נ' משטרת ישראל מחוז דרום
(5.1.2016)); להורות על הגשת ערעור או אי הגשת ערעור (בג"ץ 2732/15
המרכז הישראלי לנפגעי כתות בע"מ נ' פרקליטות המדינה
(3.6.2015)); להורות על צירוף ראיה מסויימת לחומר הראיות או אי צירופה (בג"ץ 1019/15
פלוני נ' פרקליטות מחוז תל אביב פלילי
(14.7.2015) (להלן:
עניין פלוני
)). עתירות מסוגים אלה מתקבלות לעיתים נדירות.

דומה כי בעת האחרונה העתירות המובאות בפני
נו מרחיקות לכת עוד יותר. בעוד שבמסגרת העתירות מהסוגים שנסקרו לעיל, מתבקש בית המשפט להעריך את דיות הראיות לאחר איסופן או להעביר תחת שבט ביקורתו את שיקול דעת התביעה לאחר הגשת כתב אישום, ולעיתים, אף להורות על פתיחה בחקירה (ראו, לדוגמה, עניין
תיק 2000
לעיל), אנו עדים כיום לעתירות המבקשות להורות למשטרה ולפרקליטות גם כיצד לנהל את החקירה עודנה בעיצומה (ראו בג"ץ 1844/14
התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' פרקליטת המדינה
(25.3.2014). שם נדחתה עתירה להורות לגורמי החקירה לזמן את שולה זקן לחקירה נוספת ולחתום עמה על הסכם "עד מדינה" בקשר לפרשיות אולמרט).

בדומה, כך גם העתירה דכאן, שבמסגרתה מתיימר העותר להשיא עצותיו למשטרה ולפרקליטות כיצד לנהל את החקירה, אם "לנעול" כבר כעת את המשיב 3 על גרסה וכיו"ב. בית משפט זה אינו מחליף את רשויות החקירה ואכיפת החוק, אינו מסיג את גבולן ואינו פועל כ"יועץ משפטי-על" או כ"שופט חוקר" (ראו, לדוגמה, עניין
פלוני
, פסקה 11 והאסמכתאות שם (14.7.2015)). ובקיצור, אין דרכו של בג"ץ להתערב בחקירה עודנה מתנהלת. מובן כי ככל שתתקבל בעתיד החלטה כזו או אחרת על-ידי המשיבים בעניין הנדון, שמורה לעותר הזכות לשוב ולעתור לבית משפט זה, והכל בהתאם לדין ולאמות המידה שנקבעו בהלכה הפסוקה.

5. נוכח האמור, העתירה נדחית על הסף.

העותר ישא בהוצאות המשיבים 2-1 בסך 1,000 ₪ ובהוצאות המשיב 3 בסך 1,000 ₪ (סה"כ – 2,000 ₪).


ניתן היום, ד' בתשרי התשע"ח (24.9.2017).




ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט



_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

17060870_e04.doc
עכב
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,
www.court.gov.il








בג"צ בית המשפט העליון 6087/17 בנימין אייבי נ' היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, מר בנימין נתניהו (פורסם ב-ֽ 24/09/2017)