פסקי דין על גל ארז | פסקי דין על רועי יצחק

24735-07/17 תק     22/12/2017




תק 24735-07/17 גל ארז נ' רועי יצחק








בית משפט לתביעות קטנות בהרצליה



ת"ק 24735-07-17 ארז נ' יצחק


תיק חיצוני:


בפני

כבוד הרשם בכיר
אדי לכנר


תובע

גל ארז


נגד


נתבע

רועי יצחק









פסק דין




ת"ק (תל-אביב-יפו) 47419-10-12 - עידן גרוס נ'

mehna vinit
ואח'

שלום תל-אביב-יפו

בפני
תביעה קטנה בגין נזק שנגרם לרכב התובע בסך של 25,980 ₪.
המחלוקת בעניין זה מתמקדת בשאלה האם הנתבע שרט את רכב התובע .

טענות הצדדים:
טענות התובע:
1.
בתאריך 24.05.17 בשעות הבוקר המאוחרות, בבואו עם אשתו לבית-קפה "נורדאו" המוכר לו כשהוא מחנה את רכבו מול בית קפה במרחק של כמה מטרים ממקום מושבו, וכאשר הוא בקשר עין עם הרכב. לטענתו הוא החנה כאשר רכבו אינו חונה בחניה מוסדרת, אך אינו חוסם גישה למקומות ציבוריים ופרטיים לדוגמא: חניון בכניסה לבניין בסמוך למקום חנייתו.
2.
לטענתו לאחר שכבר ישב בבית הקפה, הגיע הנתבע ברכב למקום בו חנה רכבו ולאחר שהחליט שהתובע חונה בצורה שאינה מקובלת עליו, יצא מרכבו וניגש לבית הקפה.
3.
לאחר שאיתר הנתבע את התובע, והתובע יצא מבית הקפה בכדי לבחון את מצב הדברים שוב, כלומר האם רכבו אכן מפריע לכניסה לחניה, החל הנתבע לקלל, לאיים ולהשתולל. לדבריו של התובע, בשלב זה ולאחר שבחן את הדברים בשנית, החליט לחזור לבית הקפה.
4.
לטענתו, היה מרווח מספק בין רכבו שלו לכניסה לחנייה כך שהחליט שלא להזיז את מיקום הרכב.
5.
לטענתו, בשלב זה הנתבע יצא מרכבו עם צרור מפתחות והחל לשרוט את רכב התובע בעזרת המפתח. לטענת התובע, הוא ואשתו חזו בהתרחשות ולשיטתו ישנו עד נוסף שראה גם הוא את הנתבע שורט את הרכב.
6.
לטענת התובע, לאחר מכן נכנס הנתבע לרכבו שלו (של הנתבע) והמשיך בנסיעה כשהוא נכנס לחניה ופוגע ברכבו של התובע עם רכב הנתבע.
7.
לטענת התובע, מיד לאחר שנכנס רכב הנתבע לחניה, ולאחר שאשתו הבינה את שארע, יצאו מבית הקפה וניגשו לעסק הנתבע בכדי להתעמת עמו אודות מעשיו. לטענתו הנתבע ביקש ממנו לצאת מהעסק שלו והתכחש למקרה.
8.
בהמשך הוזמנה משטרה לנקודה ולטענת התובע היו שני עדים מטעמו, אשתו ועובר אורח נוסף.
9.
כעת הוא תובע לפי אומדן הנזק שנגרם לרכבו כפי שנינתה לו בחוות דעת שמאי מטעמו.





טענות הנתבע
1.
הנתבע טוען כי בתאריך 24.5.17 כאשר נסע ברכבו, בבואו להיכנס לחניה המשמשת אותו בסמוך לעסק שלו, ומשמשת כ-20 משפחות הגרות בבניין מגורים סמוך, חסם רכבו של התובע את הכניסה לחניה.
2.
כשהגיע זיהה את התובע כבעלים של הרכב וכי זה האחרון יושב בבית הקפה הסמוך ולכן צפצף לו במשך מספר דקות כאשר התובע ממשיך לשבת בבית הקפה מבלי משים לכך שהוא חוסם ומפריע לתנועה.
3.
הנתבע יצא מרכבו שלו כשהוא שואל מי בעלי הרכב החוסם
את הכניסה לחניה, ורק אז קם התובע והחל ללכת לעבר רכבו של התובע. בשלב זה הנתבע סינן לעברו כמה קללות והתובע החליט שהוא חוזר לבית הקפה מבלי שהזיז את רכבו.
4.
בשלב זה לטענת הנתבע, הוא מציין בפני
התובע שהוא עלול לקבל קנס של כ-1,000 ₪ בגין חניה זו, ולאחר שגמל בלבו שיזמין משטרה אכן מתקשר ומזמין אותם לנקודה.
5.
לאחר זמן המתנה למשטרה של כ-10 דקות לטענתו, החליט הנתבע שהוא לא ממשיך לחכות להם בנקודה, ולכן הוא סוגר את מראות רכבו ומשתחל במאמץ בכניסה לחנייה. לטענתו בזמן נסיעה זו לא נגרם נזק לשום רכב.
6.
לטענתו, לאחר כרבע שעה מהרגע בו נכנס לחנייה, בזמן שעבד בחנות ופרק סחורה, הגיע אליו התובע בטענה שהוא שרט לו את הרכב.
7.
לטענת הנתבע היו דין ודברים בינו ובין התובע שהסתכמו בצילום וידאו של הנתבע על-ידי התובע ובאיום לתביעה מצד התובע.



דיון והכרעה:
1.
לאחר שהצדדים הופיעו בפני
י, ולאחר ששמעתי את טענותיהם , עיינתי בסרטונים שהציג לי התובע
וקראתי את כתביהם אני מחליט כי דין התביעה להידחות.
2.
כעת אפנה לנמק החלטתי בסוגיה אשר במחלוקת:
3.
ראשית אציין כי העובדה שהתובע מודה כי חנה במקום שאינו מקום חניה מסודר, וכי העובדה שרכבו בלט לכיוון הכניסה לחנייה מהווה לכאורה עבירה על החוק, אך עם זאת עניין זה אינו משנה את ההחלטה , גורע או מוסיף בענייננו זה.
4.
העניין שבפני
י הוא בדבר נזק על רכבו של התובע, שנגרם לטענת התובע על ידי הנתבע כשהוא שורט את רכב התובע עם מפתח ולאחר מכן פוגע ברכב התובע בעת שנכנס לחניה עם רכבו, קרי הנתבע.
5.
בדיון שנערך בפני
התרשמתי כי התובע לא הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו,
6.


כידוע הנטל להוכיח את התביעה מוטל על התובע . יפים לעניין זה דבריה של השופטת שטרסברג-כהן בעא 2781/93 - מיאסה עלי דעקה נ' בית החולים כרמל, חיפה, תק-על 99(3), 574(29/08/1999)

"הכלל הראייתי הבסיסי, הרווח במשפט האזרחי בשיטתנו המשפטית, כבשיטות משפט רבות אחרות, הוא, כי נטל ההוכחה רובץ על התובע ומידת ההוכחה היא עודף הסתברות, בבחינת הכלל עתיק היומין "המוציא מחברו עליו הראיה". על פי כלל זה, יזכה התובע בתביעתו אם ירים את נטל הוכחתה בשיעור העולה על 50%. שאז, תוטל החבות או האחריות במלואה על הנתבע. לא עמד בכך, יפסיד את כל תביעתו. כלל זה הוא לכאורה יעיל, הוגן, רציונלי, אחיד וישים לכל משפט אזרחי."
יתרה מכך הטענה כלפי הנתבע היא טענה מעין פלילית – שריטה מכוונת של רכב התובע ונפסק שבעוולות מעין פליליות נדרש נטל הוכחה מוגבר העולה על הנטל המוטל על התובע בהליך אזרחי של 51%.
7.
לאחר ששמעתי את העדה מטעם התובע, אשתו, ולאחר ששמעתי את דבריו, התרשמתי כי אין בידו להרים באופן מספק את נטל ההוכחה הנדרש ממנו. התגלו סתירות בין כתב התביעה של התובע ובין עדותו בדיון, הנוגעות למהלך האירועים הנוגעים לנקודת הזמן בה התרחשה שריטת הרכב על ידי מפתח, ובנוגע לפגיעה ברכבו של התובע על ידי רכב הנתבע. מחד, בדיון טען התובע שראה את הנתבע מוציא צרור מפתחות "והתחיל לשרוט אוטו חדש", זאת לאחר שקודם לכן "עשה רוורס", ולאחר שסיים לשרוט את רכבו "ברח משם כמו שפן" כל זאת כשהתובע אינו מתייחס לעניין הפגיעה ברכבו שלו על ידי רכב הנתבע, ואילו בכתב התביעה טען כי ראשית נכנס לחנייה תוך כדי שהוא פוגע עם רכבו ברכב התובע, ורק לאחר מכן יצא לשרוט את רכבו. מכאן שעדותו של התובע לא הניחה את דעתי כי מדובר בטענה העושה הגיון להתרחשות האירועים באופן סביר. בנוסף, בהמשך העידה אשתו של התובע כך על התנהגות הנתבע "יצא מהרכב לקח מפתח והתחיל לשרוט את האוטו בלהט העצבים", מבלי שהתייחסה גם היא לפגיעת רכב הנתבע ברכב התובע, או לציר הזמנים בבחינת הכניסה לחניה של הנתבע. בהצטרף לזאת לא עלה בידו של התובע להוכיח מדוע כשראה את הנתבע שורט את רכבו לא ניסה להגיע אליו באופן מידיי. עדותו של הנתבע לעניין זה אשר מעידה כי לאחר שצלצל למשטרה, חיכה והבין שאין ניידת בסביבה החליט להיכנס לחניון, כך הוא קיפל את מראות רכבו והשתחל בין הרכבים עדיפה עליי במקרה זה. כמו כן, לעניין הפגיעה לכאורה ברכב התובע על ידי רכב הנתבע, לא הועלו טענות וראיות מספקות. התרשמתי שהייתה לתובע הזדמנות לצלם את רכב הנתבע במקומות בהם לכאורה התרחש המגע בין רכביהם של התובע והנתבע, אך עם זאת לא צורפו תמונות או ראיות אחרות לעניין זה.
8.
כעת אתייחס לעניין הגעתו של התובע לנתבע לאחר ששרט את רכבו לכאורה, במסגרת הזמנים כפי שהוצגה. לטענת התובע מיד לאחר שהבין בתובע שורט את רכבו, ולא האמין למראה עיניו, קם מבית הקפה לעבר הרכב ומשהבין לטענתו שאכן הנתבע שרט את רכבו החל לחפש אחריו. לטענת העדה מטעמו של התובע, אשתו,גם היא לא האמינה למראה עיניה לכך שאדם סביר שורט ג'יפ חדש. לטענת הנתבע מן העבר השני, לקח לתובע ולאשתו פרק זמן של כרבע שעה עד שהזדמנו למקום העסק שלו, שם ביקש מהם לעזוב את המקום והכחיש את טענותיהם. בעניין זה הוצג לי סרטון וידאו בפלאפון התובע, אותו צילם התובע בהגיעו לעסק הנתבע. בסרטון נראה הנתבע כשהוא מבקש מהתובע לעזוב את המקום בטענה שמדובר בעסק פרטי, ומכחיש את טענות התובע כלפיו כפי שהוצגו בסרטון, וזאת לעניין שריטת הרכב על ידו.
9.
בעניין התלונה שהוגשה במשטרה על ידי התובע כנגד הנתבע, מכיוון שאין מחלוקת בין הצדדים שהתיק נסגר, וסיבת הסגירה איננה ידוע, והתיק לא הובא לעיוני
אי הבאת התיק פועלת לרעת התובע משום שהוא נמנע מהבאת ראיה חשובה שיכולה היתה לשפוך אור , כך שבית משפט אינו יודע האם העדים הנוספים שהתובע טוען כי ראו את השריטה העידו במשטרה או לא.
10.

התובע לא טרח
לזמן את העד הנוסף מטעמו או העדים , שראו
את המתרחש כפי שנטען על ידו .
אציין כי התובע השמיע הקלטה של שיחה טלפונית שלו ושל העד הנוסף לכאורה, בה לא נאמר במפורש על ידי העד הנוסף שהנתבע שרט את רכב התובע. אלא דובר אודות התנהגות הנתבע שהייתה "אלימה" לדבריהם.
חזקה היא שאי הבאת עד רלוונטי פועלת לרעת הצד שלא הביא אותו לעדות כלומר
שאילו העד היה מעיד היה מעיד נגד גרסת התובע . אילו אכן היו עדים שראו את השריטה אכן היו מעידים במשטרה או בדיון ומצופה מהתובע שנזק לרכבו אינו קטן לדאוג להביאו לעדות.
11.
הייתי מצפה מאדם שרואה כי רכבו נשרט על ידי אדם שזה עתה ניהל עמו דין ודברים, להגיב בצורה מידית למתרחש. בוודאי כשהוא יושב במרחק קצר מרכבו שלו, ולטענתו מטרים בודדים. לכל הפחות היה מצופה כי התובע או אשתו היו קמים ממקומם ברגע שזיהו את העבירה לכאורה, בכדי לברר את שראו עיניהם לטענתם. גם אם לטענת העדה מטעמו של התובע, אשתו " לא הבנו מה קורה לא האמנו למה שראינו", היה מצופה שהייתה קמה ממקומה לכל הפחות בכדי לחזות במתרחש הלא יאומן בעינה.
12.
עדותו של הנתבע לא נסתרה בשום שלב והוא הכחיש את המעשה המיוחס לו.
13.
מכיוון שהתובע לא הצליח להוכיח כי מדובר בנזק שנגרם לרכבו על ידי הנתבע, ומכיוון שאין בידי להסיק כן מעדויות הצדדים ומטענותיהם. אני קובע כי דין התביעה להידחות.

סוף דבר:
אני קובע כי התובע לא הרים
את הנטל המוטל עליו ועל כן דין התביעה להידחות..
בנסיבות העניין אין צו להוצאות.
בקשת רשות
ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.




ניתן היום,
ד' טבת תשע"ח, 22 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.













תק בית משפט לתביעות קטנות 24735-07/17 גל ארז נ' רועי יצחק (פורסם ב-ֽ 22/12/2017)