פסקי דין על אלין לוי |

11637-12/17 בפמ     03/01/2018




בפמ 11637-12/17 אלין לוי נ' מדינת ישראל








בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו

בפ"מ 11637-12-17 לוי נ' מדינת ישראל



לפני כבוד השופטת הגר אדרי

ה
מבקש
ת
:
אלין לוי


נגד

ה
משיב
ה
:
מדינת ישראל






החלטה

בפני
בקשה לביטול פסילה מנהלית על פי סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א - 1961.

ביום 15/12/17, ניתן כנגד המבקשת צו פסילה מנהלית מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 30 יום, וזאת מתוקף סמכותו של קצין משטרה, על פי סעיף 47(ה)(3) לפקודת התעבורה.

הצו ניתן בהקשר לדו"ח הזמנה לדין מספר 21210519712, שעניינו נהיגה בשכרות. המבקשת נמדדה כשנמצא בגופה 522 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר נשוף, כמות העולה על המידה הקבועה בחוק.

ב"כ המבקשת הסכים לראיות לכאורה וטען להיעדר מסוכנות, כי מדובר במבקשת נורמטיבית שרשיון הנהיגה משמש לפרנסתה כמו גם טען לכשלים בשימוע.

המשיבה התנגדה לבקשה. לטענתה אכן החלטת הקצין מנומקת, הנימוק היה רמת השכרות וטען כי הקצין הפוסל טעה בכך שסימן איקס בין 2 רובריקות צמודות ועוד טען כי מתן תוקף לטענות המבקשת לעניין הפגם בשימוע, לא מייצג את האינטרס הציבורי.

דיון והכרעה

שני שיקולים מנחים את בית המשפט בדיון בבקשה זו: ראשית, קיום ראיות לכאורה בדבר אשמתו של המבקש, ושנית, האם יש בהמשך נהיגתו, כדי לסכן את שלום הציבור.

תיק המשטרה הוגש לעיוני.
ב"כ המבקשת הסכים לקיום ראיות לכאורה והיות ואין מחלוקת בנושא, אדרש רק לשאלת המסוכנות והפגם בהליך השימוע.



מסוכנות:

מסוכנותה של המשיבה בנהיגה, נלמדת מנסיבות ביצוע העבירה ומהתנהגותה בדרכים בדרך כלל עליה ניתן ללמוד מעברה התעבורתי.

המדובר במבקשת נורמטיבית, ללא עבר פלילי, האחוזת ברשיון נהיגה משנת 2011 וזה הוא לה הכשל הראשון בכלל. עברה התעבורתי נקי עד למועד זה.

מייחסים למבקשת עבירת שכרות ברף גבוה של 522 מק"ג. המבקשת נכשלה במבחן ביצוע של הליכה על קו וביצעה בהצלחה את יתר המבחנים.

מטופס השימוע עולה כי החלטת הקצין הפוסל היא כדלקמן: "החלטתי לא לפסול אותך מהחזיק ברשיון נהיגה, מהנימוק: שכרות 522 מקרוגרם".
הקצין סימן איקס במרכז הרובריקה בה נכתב כי החליט שלא לפסול את המבקשת, כמו גם נימק כהמשך ישיר להחלטתו שלא לפסול, נימוק חסר של רף השכרות ותו לא.
לא צויינה בשום מקום בטופס השימוע תקופת ימי הפסילה ואף לא סומנה הרובריקה באם נתקבל רישיונה של המבקשת או באם לאו.

לדידי, הליך השימוע אמור להיות מהותי. החלטת הקצין הפוסל אמורה לשקף שימוע תקין, הסבר תקין לנהג על ההליך ותוצאותיו ומתן אפשרות לנהג ליתן תגובתו להחלטה.
במקרה דנן, החלטתו חסרה ונתונה לפרשנות.

אציין כי אני סבורה שתקופת צינון של 30 ימים בגין עבירת שכרות היא ראויה ביותר. למרות האמור, הפרוצדורה אינה מיטת סדום ולכן מצאתי מקום לאזן.

אפנה לרע"פ 8860/12, מקסים קוטלאייר נ' מדינת ישראל
, קבע כב' השופט שוהם:
בימ"ש עמד על תכלית הפסילה המנהלית שהיא מניעת סכנה לשלום הציבור בדגש על חייהם ושלומם של המשתמשים בדרך, ובכלל זה שמירה על שלומו ובטחונו של הנהג שרישיונו נפסל. הפסילה המנהלית אמורה להשיג תכלית זו בשני אופנים: הפסילה משמשת "כגורם מצנן" ומרתיע; אמצעי זה מיועד ליתן מענה מיידי למסוכנות הנשקפת מן הנהג בהליך מהיר ופשוט. מדובר בתכלית חשובה מן המעלה הראשונה ונראה כי הדרך להשיגה מחייבת תגובה מהירה.
לאחר שהאזנתי לטיעוני הצדדים, עיינתי בחומר החקירה שהוצג בפני
, בחנתי את נסיבות המקרה ואת הפסיקה אליה הפנה ב"כ המבקשת בע"פ 3282/08, ערבאסי טאר נ' משטרת ישראל, נתתי דעתי אף לוותק ולעבר הנקי של המבקשת כנהגת ולנסיבותיה האישיות, מצאתי מקום לאזן ולקצר את משך הפסילה המנהלית.

סיכומו של דבר, מורה על קיצור הפסילה המנהלית שהוטלה על המבקש ומעמידה אותה על 21 יום אשר ימנו מיום 15/12/17.

למען הסר ספק, ביום
4/1/18
תשיב משטרת ישראל למבקשת את רשיון הנהיגה.

החלטה זו קשורה לדוח משטרה מספר
21210519712.






ניתנה היום, ט"ז טבת תשע"ח, 03 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.










בפמ בית משפט לתעבורה 11637-12/17 אלין לוי נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 03/01/2018)