פסקי דין על עזרא גיאת | פסקי דין על בלה גיאת | פסקי דין על שמשון שקד | פסקי דין על מרים שקד |

3277/05 א     07/08/2005




א 3277/05 עזרא גיאת , בלה גיאת נ' שמשון שקד, מרים שקד




5
בתי המשפט
בשא003244/05
בית משפט השלום כפר-סבא
בתיק עיקרי: א 003277/05

07/08/2005
תאריך:
כב' השופט דוד גדול

בפני

1. עזרא גיאת

2. בלה גיאת


בעניין:
המבקשים

ע"י ב"כ
נ ג ד
1. שמשון שקד

2. מרים שקד
המשיבים

ע"י ב"כ
החלטה

הבקשה שלפני בקשת התובעים בתיק העיקרי ליתן צו מניעה כנגד המשיבים - הנתבעים בתיק העיקרי.

המחלוקת בין הצדדים נוגעת למרחק מבית המבקשים שבו יבנו המשיבים את ביתם על המקרקעין הידועים כחלקה 267 בגוש 6579 (להלן: "המקרקעין"). חזית המקרקעין לצד מזרח גובלת ברח' עציון בעוד חזיתם המערבית גובלת ברח' האופק.

המשיבים, חליפיו של המנוח יהודה כלף ז"ל, רשומים כבעלים על זכות חכירה לגבי יחידת משנה 267/3. חכירה זו הסתיימה ביום 31.3.05.

המבקשים חסרי כל מעמד קניני במקרקעין אך לטענתם הם חליפיהם של ה"ה מיכאל ואביבה שרעבי החוכרים הרשומים לגבי יחידת משנה 267/4.

על פי נסח רישום שהומצא לי ביום 3.8.05, בשעה שבקרתי במקום בנוכחות הפרקליטים והצדדים עצמם, עולה כי המקרקעין המדוברים רשומים כבית משותף מאז שנת 1954 אך לבית אין תקנון מוסכם (הסכם מיוחד כלשון חוק בתים משותפים תשי"ג - 1953 שחל שעה שהבית נרשם בפנקס הבתים המשותפים).
לא זו אף זו, אין מחלוקת כי השטח אותו מיעדים המשיבים לבנות ביתם הינו בבחינת קרקע בתולה.
שטח היחידה בה מתגוררים המבקשים (267/4), על פי הרישום בפנקס הבתים המשותפים, הינו השטח ההסטורי שנרשם בשנת 1954. ככל שהתרשמתי בשעת הבקור במקום, דירת המבקשים ההסטורית, ככל הנראה, נהרסה אף היא ובמקומה בנויה דירת המבקשים זה כ-23 שנה.
לשלמות התמונה העובדתית יוער כי המקרקעין כולם רשומים בבעלותה של קרן קיימת לישראל.

בין המבקשים לבין המנוח כלף התנהל הליך שפוטי בפני
כב' השופט גורן והכוונה לתיק אזרחי (שלום כפ"ס) 881/81 (לא פורסם). לאחר שכב' השופט גורן בקר במקום הוא נתן פס"ד מיום 13.1.83 (להלן: "פס"ד גורן").

המשיבים צרפו לכתב התשובה פס"ד שניתן על ידי כב השופט אהרון כהן בתיק אזרחי (שלום כפ"ס) 1461/84. בהליך זה היו התובעים - התובעים כאן - והנתבע (שהמשיבים חליפיו) היה המנוח כלף ז"ל ובני הזוג מאל שדירתם נמצאת, מצפון למקרקעין, אך על פי פסק הדין היא חלק מהבית המשותף שבו מצויות דירות הצדדים. בשעת הבקור לא צוינה מהי יחידת מאל היום. כך או כך הרישום בפנקס הבתים המשותפים רחוק כיום מלשקף את המצב בשטח. על פי פסק הדין של כב' השופט כהן (להלן: "פס"ד כהן") החלק הצפוני של המקרקעין יוחד לשמושם של ה"ה מאל בעוד המחצית הדרומית של החלקה יוחדה לשמושם של המבקשים וכלף (כיום המשיבים). סעיף 3 ל

פסק דין
כהן קורא לתוכו את פסק הדין גורן ויש לקרוא את

פסק דין
כהן בכפיפות ל

פסק דין
גורן שניתן לפניו.
על פי הוראות

פסק דין
כהן, למשיבים זכות שמוש בשתי הדירות בחזית רח' עציון שמוחזקות כיום על ידי המבקשים.
על פי הוראת סעיף 12 ל

פסק דין
כהן, על הצדדים להעניק הרשאה מיוחדת ובלתי חוזרת לעוה"ד קיבקוביץ (שככל הנראה אינו בין החיים), י. פפר ורות לורך האחרונה ככל הנראה כב' ס. הנשיא בבית משפט השלום בנתניה.

בדיון שהתקיים לפני במקום, כאמור לעיל, מתמקדת המחלוקת באשר לחלותו של סעיף 6 ל

פסק דין
גורן. סעיף זה חייב את המשיבים להתרחק 3 מטר לכוון מערב מהמקום בו מסתיימת המרפסת של המבקשים אותה ראינו בשעת הבקור במקום.

אני מקבל את עמדתו של ב"כ המבקשים הטוענת כי אין להתייחס עוד לבליטה של דירת המבקשים לכוון מערב בשעור של 60 ס"מ משום שנתון זה היה נגד עיניו של כב' השופט גורן, שעה שנתן את פסק דינו. בגין בליטה זו חייב כב' השופט גורן לשלם למנוח כלף תשלומי איזון ואין מחלוקת (לפחות לא הוצגה לי כזו), כי המבקשים כאן שלמו למנוח את תשלומי האיזון שנקבעו ב

פסק דין
גורן.

ב"כ המשיבים טוען כי נוכח השנויים באזור יצירת רח' האופק, רחוב שלא היה קיים לפני 20 שנה שעה שהתנהלו ההליכים בפני
כב' השופטים גורן וכהן, וכי התב"ע שונתה מאז

פסק דין
גורן ויש לאפשר למשיבים לבנות את ביתם על פי מציאותה החיים המעודכנת כיום.

ב"כ המבקשים מבקש לדבוק בהוראות

פסק דין
גורן שהפך למעשה להסכם וקיבל תוקף של

פסק דין
ב

פסק דין
כהן.

לאחר שקראתי את החומר שבתיק וטעוני הפרקליטים אני סבור שיש להפוך את הצו הארעי שניתן על ידי חברי כב' השופט אמיר ביום 21.7.05 לצו זמני עד למתן

פסק דין
בתיק העיקרי.
מסקנתי זו נובעת מן העקרון שהסכמים יש לכבד. העובדה כי המשיבים יכולים לקבל (ואולי אף קבלו) היתר בניה, המאפשר להם להתרחק מחזית רח' האופק מרחק של 6 מטר ובעצם לבנות בסמוך לקו גבול מרפסת הסלון והמטבח של המבקשים, עדיין אינה מייתרת או מאיינת את ההסכם שמכוחו יכולים המשיבים לבקש ולקבל היתר בניה ו/או לעשות שמוש בקטע המיועד לבניה עבורם.

יוער מעבר לצורך, כי פרימתו של

פסק דין
גורן, כדרישת המשיבים, יכולה להביא בסיומו של יום אולי אף לאיונו. מצב דברים זה יכול שיכניס את המשיבים למילכוד משפטי/עניני שאני בטוח כי המשיבים לא ירצו להכנס או להלכד בו. לכן סבורני כי טוב יעשו המשיבים אם ישקלו את צעדיהם בשנית קודם שימתחו את החבל, באשר מתיחתו המירבית עלולה להביא לקריעתו.

כפועל יוצא מהתוצאה אליה הגעתי, אני מחייב את המשיבים לשלם למבקשים הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד ללא קשר לתוצאות בסך 4,000 ₪ בלווית מע"מ כחוק ובלווית רבית והפרשי הצמדה.

בשעת הדיון הצעתי לצדדים ולפרקליטים להפוך החלטה זו ל

פסק דין
בתיק העיקרי. ב"כ התובעים התנגד בעוד ב"כ הנתבעים נטה להסכים.

למען הפיס דעתם של המשיבים, המדובר בסעד זמני שהשקולים לגביו שונים מאשר ב

פסק דין
מסכם ויכול שהתוצאה תשתנה.

אבקש לקבל עד ליום 5.9.05 בכתב עמדתם לגבי הצורך בהמשך הטפול בתיק העיקרי.

התיק העיקרי נקבע לעיון ליום 6.9.05.

ניתנה היום ב' באב, תשס"ה (7 באוגוסט 2005), בהיעדר הצדדים.
דוד גדול
, שופט








א בית משפט שלום 3277/05 עזרא גיאת , בלה גיאת נ' שמשון שקד, מרים שקד (פורסם ב-ֽ 07/08/2005)