פסקי דין על הירדן בע"מ | פסקי דין על יסמין אזולאי | פסקי דין על משה אזולאי |

12518-05/18 עע     04/06/2018




עע 12518-05/18 הירדן בע"מ נ' יסמין אזולאי, משה אזולאי








בית הדין הארצי לעבודה


ע"ע 12518-05-18



ניתנה ביום
04 יוני 2018


נוף הירדן בע"מ


המבקשת
­
-
1. יסמין אזולאי
2. משה אזולאי

המשיבים

בשם המבקשת: עו"ד אליהו שרשבסקי

בשם המשיבים: עו"ד אברהם אטיאס

ה ח ל ט ה

השופטת לאה גליקסמן

1.
בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים התבררו, במאוחד, תביעות שהוגשו נגד המבקשת על ידי המשיבים, שהם בני זוג, בקשר לזכויות שונות המגיעות להם בגין תקופת עבודתם אצלה וסיומה, ובין היתר – פיצויי פיטורים, שכר עבודה, פדיון חופשה, דמי הבראה, פיצוי על אי ביצוע הפקדות לפנסיה ולקרן השתלמות. סכום התביעה של המשיבה 1 עמד על סך של 451,112 ₪, וסכום התביעה של המשיב 2 עמד על סך של 433,504 ₪. המבקשת הכחישה את טענות המשיבים, ובמסגרת תביעה שכנגד שהגישה טענה כי החל מחודש מאי 2012 הפסיקו בני הזוג, המשיבים, להיות מועסקים על ידה ופתחו עסק עצמאי משלהם, ומאז ועד לחודש מאי 2014 היו ביניהם יחסי קבלנות, ובמסגרת יחסים אלה נותר למשיבים חוב בסך של כ- 250,000 ₪. במקביל, הגישה המבקשת תביעה לבית משפט השלום להשבת כספים ששולמו על ידה למשיבים, בסך כולל של 286,016 ₪ (ת"א (י"ש) 15079-03-17), הדומה לתביעה שכנגד שהוגשה בהליך בבית הדין האזורי.
2.
בדיון שהתקיים ביום 27.3.2016 הבהיר בית הדין כי הוא לא ידון בסוגיות הנוגעות ליחסים שבין קבלן למקבל שירות, גם אם הצדדים מסכימים לכך, נוכח העדר סמכות עניינית, וקבע כי תחילה תתברר שאלת תקופת העבודה, בעיקר לנוכח המחלוקת אם התקיימו יחסי עבודה בתקופה מאי 2012 עד מאי 2014.
3.
בדיון מוקדם נוסף, שהתקיים ביום 18.6.2017, לאחר שהוגשו תצהירי עדות מטעם הצדדים, הודיעו הצדדים כמפורט להלן:

שמענו את המלצת בית הדין ולאחר ההפסקה ולאחר שקיבלנו הסבר מקיף על מנגנון הפסיקה, אנו מסמיכים את בית הדין לפסוק בינינו לפשרה לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט ללא הנמקה.
הפסיקה תהא לחיסול סופי ומוחלט בתיקים שבכותרת. כמו כן, מוסכם כי הפסיקה תהיה גם לסילוק התביעה שהגישה נוף הירדן בע"מ
בתיק השלום 15079-03-17 אשר לגביה בתוך 7 ימים תגיש נוף הירדן בע"מ
בקשה לבית משפט שלום בקשה למחיקת התביעה.
עותק כתב התביעה שהוגש לבית משפט שלום נמסר לבית הדין ובית הדין יוכל להסתמך עליו ובלבד שלא יתייחס לכל מסמך חדש שאינו כלול בתצהירי נוף הירדן בע"מ
בתיקים לעיל, ולכל טענה חדשה ככל שמופיעה בכתב תביעה זה.
אנו מבקשים להגיש סיכומים עד ל-01.08.17 הסיכומים התייחסו לשתי התביעות במקביל. כמו כן כל צד יהיה רשאי להגיב לסיכומי חברו עד ליום 15.08.17.

על יסוד האמור פסק בית הדין האזורי (סגנית הנשיא שרה ברוינר ישרזדה; סע"ש

42527-10-14; סע"ש 42599-10-14) ב

פסק דין
מושא הבקשה כך:
על המבקשת לשלם למשיבה 1 הפרשי פיצויי פיטורים בסך של 24,000 ₪; הפרשי שכר בסך של 8,000 ₪; פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה בסך של 13,000 ₪; דמי הבראה בסך של 4,000 ₪.
על המבקשת לשלם למשיב 2 פיצויי פיטורים בסך של 21,000 ₪; פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה בסך של 8,000 ₪; דמי הבראה בסך של 4,000 ₪.

4.
המבקשת הגישה ערעור על פסק הדין ובמקביל הגישה את הבקשה שלפני, בה היא עותרת לעיכוב תשלום הסכום הפסוק. המבקשת טוענת כי סיכויה לזכות בערעור גבוהים. בקשר לכך נטען בהודעת הערעור, בין היתר, כי למרות הסכמת הצדדים במסגרת הפשרה שלפיה פסיקתו של בית הדין האזורי תתייחס גם לתביעה שהגישה המבקשת כנגד המשיבים בבית משפט השלום, הרי שלכאורה בית הדין לא התייחס לכך ולא קיזז את תביעת המבקשת מפסק הדין. על כך ניתן ללמוד מאי אזכור התביעה שכנגד, וכן מכך שפסק למשיבים דמי הבראה, למרות שתקופת ההתיישנות לתשלום דמי הבראה היא בת שנתיים, ובשנתיים האחרונות לא התקיימו יחסי עבודה בין המבקשת לבין המשיבים; לחלופין, ככל שנדחתה התביעה שכנגד, ובית הדין האזורי קבע כי התקיימו בשנתיים האחרונות יחסי עבודה, הרי שהדבר

"בלתי סביר לחלוטין", נוכח הראיות שהונחו לפניו; לחלופין, לבית הדין האזורי לא הייתה סמכות עניינית לדון בתביעת המבקשת שהוגשה בבית משפט השלום, גם אם הצדדים הסכימו כי יכריע גם במחלוקת זו. עוד נטען כי שגה בית הדין בפסיקת השלמת פיצויי פיטורים לטובת המשיבה 1, שכן סך פיצויי הפיטורים הכולל היה 56,741 ₪, והמשיבה הודתה כי שולם לה סך של 34,000 ₪ על חשבון פיצויי הפיטורים.

באשר למאזן הנוחות נטען כי המשיבים הגישו בקשה לפטור מאגרה (שנדחתה) בטענה כי מצבם הכלכלי קשה. אם אכן מצבם הכלכלי של המשיבים קשה – יקשה על המבקשת לגבות את כספה בחזרה. אם המשיבים שיקרו בבקשתם לפטור מאגרה (כפי שטענה המבקשת) – הרי שאינם ישרי דרך ויש מקום להניח כי יקשו מאד על ביצוע

פסק דין
לטובת המבקשת.
5.
המשיבים מתנגדים לבקשה. לעניין סיכויי הערעור נטען כי בסיכומי הטענות שהגישה המבקשת לא נטען כי לבית הדין אין סמכות עניינית לדון בטענות המבקשת בהתייחס לתקופה 2012 עד 2014, והיא אף עתרה שבית הדין האזורי יקבל את התביעה שכנגד. לגבי תביעה זו, בית הדין האזורי לא קבע שאינה בסמכותו. בית הדין לא הכריע בתביעה שהוגשה לבית משפט שלום, והוסכם כי המבקשת תמחק את התביעה. בנסיבות אלה, המבקשת מנועה מלהעלות טענת חוסר סמכות עניינית, והעלאתה נגועה בחוסר תום לב; המבקשת חויבה לשלם למשיבים סכום זעום, ביחס לתקופת עבודתם ובהתחשב בכך שלא שולמו להם בתקופת עבודתם תנאים סוציאליים; נוכח העובדה שפסק הדין ניתן על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, ונוכח ההתערבות המצומצמת ביותר של ערכאת ערעור בפסיקה לפשרה על פי סעיף 79א, במיוחד עת הוסכם כי הפסיקה תינתן ללא הנמקה, סיכויי הערעור קלושים.
באשר למאזן הנוחות נטען כי אין להסתפק בטענה כללית בעניין אי יכולתם של המשיבים להחזיר את הסכום הפסוק אם יתקבל הערעור. אכן בשנת 2014, לאחר שהמבקשת הפסיקה לשלם למשיבים את שכרם ופיטרה אותם ללא הודעה מוקדמת וללא פיצויים, מצבם הכלכלי היה גרוע. עם זאת, מאז חלפו ארבע שנים, והמשיבים עובדים ומשתכרים כראוי. לטענת המשיבים, בנסיבות אלה, ומעבר לכך שסיכויי הערעור קלושים, המבקשת לא הרימה את הנטל המוטל עליה ולא הוכיחה דבר ביחס למצבם הכלכלי כיום, ולכן יש לדחות את הבקשה תוך חיוב המבקשת בהוצאות ריאליות ושכר טרחת עו"ד.

6.
בתשובה לתגובת המשיבים, חוזרת המבקשת על האמור בבקשתה ומדגישה כי לא טענה דבר לחוסר סמכות בית הדין, אלא טענה שבית הדין קמא לא התייחס בפסק דינו לתביעתה שהוגשה נגד המשיבים בבית משפט השלום. לעניין מאזן הנוחות נטען כי חוסר תום לבם של המשיבים (כפי שבא לידי ביטוי בבקשתם לפטור מאגרה) מצדיק את עיכוב ביצוע פסק הדין.

הכרעה
:
7.
הלכה פסוקה היא כי מי שזכה בדינו, זכאי לממש את פרי זכייתו באופן מיידי והגשת ערעור אינה מעכבת את מימוש פסק הדין. עיכוב ביצועו של

פסק דין
הוא בבחינת חריג לכלל, במיוחד כשמדובר בחיוב כספי. הצדקה לעיכוב ביצוע מותנית, דרך כלל, בהצטברות שני גורמים: האחד - הנזק היחסי שייגרם למבקש כתוצאה מאי היענות לבקשה גדול מן הנזק הצפוי למשיב אם יעוכב הביצוע; השני - סיכויי הערעור להתקבל טובים (ע"ע

44025-02-12 פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבנין בע"מ - מוחמט סווחטורק, מיום 14.6.12; ע"ע 44633-10-12 דימיטרי סביניך – צוות 3 בע"מ, מיום 8.4.13). בין שני השיקולים קיימים יחסי גומלין, "במובן זה שככל שסיכויי הערעור הינם גבוהים, כך ניתן יהיה למעט בשיקולי מאזן הנוחות, ולהיפך" (עע"מ 6438/10 ראז חקלאות אחזקות ופיתוח בע"מ נ. וייס, מיום 22.9.10).

8.
לאחר שנתתי דעתי לכלל נסיבות המקרה, לפסק הדין של בית הדין האזורי ולטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

בהתאם לפסיקה, התערבותה של ערכאת הערעור בפסקי דין שניתנו על דרך הפשרה, בהתאם לסעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד – 1984 מצומצמת למקרים של "חריגה קיצונית ביותר מגבולות הסבירות במסקנות או בקביעת הסכומים שנפסקו" [ע"א 4308/12 בית חולים מקאסד נ' ת.ש. (5.6.2012) והאסמכתאות שם); עד"מ (ארצי) 3000386/97 דב לנצנר – מיכל מלאכי; ע"א 1639/97 אגיאפוליס בע"מ נ' הקסטודיה אינטרנציונלה דה טרה סנטה פ"ד נג(1) 337, בעמ' 345-344; ע"ע (ארצי) 274/07 א.ד.א שמירה ואבטחה ניקיון וכ"א בע"מ – אנה וישובסקי (25.12.2007)].

מבלי לקבוע מסמרות, לא שוכנעתי, כי המקרה הנדון נמנה עם המקרים החריגים. ראשית, בפתיח לפסק הדין ציין בית הדין האזורי כי הצדדים הסמיכו את בית הדין לפסוק "בכלל המחלוקות שביניהם בכלל ההליכים שביניהם וכפי שפורטו על ידם", ואף הפנה למתווה עליו הסכימו כמפורט בפרוטוקול הדיון האחרון. מעבר לכך, על פי האמור בפסק הדין, הוא ניתן לאחר בחינת "כלל טיעוני הצדדים בסיכומיהם וכלל המסמכים שהוגשו ע"י הצדדים", והצדדים הגישו סיכומי טענות שבהם התייחסו לכל התביעות שביניהם. נוכח האמור, על פני הדברים, לנגד עיני בית הדין האזורי עמדו כלל ההליכים בין הצדדים; שנית, בית הדין האזורי פסק למשיבים סכום נמוך ביחס לסכום התביעה, כך שלא מן הנמנע כי בפסיקת הסכום הובא בחשבון סכום התביעה של המבקשת כנגד המשיבים; שלישית, באשר לפסיקת דמי הבראה, הרי שהזכות לפדיון דמי הבראה הייתה מוגבלת בתקופה הרלוונטית לשנתיים אחרונות, אולם אין מדובר בתקופת התיישנות בת שנתיים, וניתן לתבוע את הפדיון בעד תקופה בת שנתיים במשך שבע שנים ממועד סיום קשר העבודה; רביעית, השאלה אם התקיימו בין הצדדים יחסי עבודה בששנתיים האחרונות (2012 עד 2014) הייתה שנויה במחלוקת; חמישית, בית הדין האזורי היה ער לכך שלזכות משיבה 1 שולמו חלק מפיצויי הפיטורים, וניתן ללמוד על כך מהעובדה שפסק למשיבה 1 "הפרשי פיצויי פיטורים" .
8.
אשר למאזן הנוחות, הרי על פי הנטען על ידי המבקשת עצמה מצבם הכלכלי של המשיבים אינו קשה, והיא הביאה בהרחבה את נימוקי בית הדין האזורי לדחיית בקשתם של המשיבים לפטור מאגרה.
9.
סוף דבר – הבקשה נדחית. המבקשת תשלם למשיבים הוצאות הבקשה בסך של 2,000 ₪, וזאת בתוך 30 יום מהמועד בו תומצא לה החלטה זו. ההחלטה תישלח לצדדים והמזכירות תאשר טלפונית קבלת ההחלטה על ידי ב"כ הצדדים.


ניתנה היום,
כ"א סיוון תשע"ח (04 יוני 2018) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.














עע בית הדין הארצי לעבודה 12518-05/18 הירדן בע"מ נ' יסמין אזולאי, משה אזולאי (פורסם ב-ֽ 04/06/2018)