Google

קרן שוחט, דוד שוחט - כבהה ווליד, הכשרה חברה לביטוח בע"מ

פסקי דין על קרן שוחט | פסקי דין על דוד שוחט | פסקי דין על כבהה ווליד | פסקי דין על הכשרה חברה לביטוח |

36532-01/18 תק     23/07/2018




תק 36532-01/18 קרן שוחט, דוד שוחט נ' כבהה ווליד, הכשרה חברה לביטוח בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו



ת"ק 36532-01-18 שוחט ואח' נ' ווליד ואח'



לפני
כבוד השופט רז נבון


התובעים:

1.קרן שוחט

2.דוד שוחט


נגד


הנתבעים
:

1.כבהה ווליד

2.הכשרה חברה לביטוח בע"מ


פסק דין


לפניי תביעה כספית ע"ס 10,659 ₪ שהוגשה על ידי התובעים ועניינה נזקים נטענים אשר נגרמו לרכבה של התובעת 1 בו נהג הנתבע 2,
כתוצאה מפגיעת משאית הנהוגה על ידי הנתבע 1.

תמצית טענות הצדדים
-

לטענת התובעים
, ביום 20 במרץ 2017, עת נהג התובע 2 ברכבה של התובעת 1 (להלן: "הרכב"), ועמד ברמזור אדום, בצומת הרחובות המשביר- המלאכה, חש חבטה ברכבו. על פי הנטען, רכב הנתבעים אשר הגיח מצד ימין והחל בפני
יה במסלול המיועד לפנייה ימינה לא אמד נכון את הפנייה, סטה שמאלה ופגע ברכב, תוך שהוא מסב לו נזקים שונים. יוער, כי רכב הנתבעים הינו משאית בעלת נגרר.

נזקי התובעים הנתבעים הינם: עלות תיקון הרכב-2,457 ₪; שכ"ט שמאי-600 ₪; ירידת ערך- 7,102 ₪; הוצאות ובזבוז זמן- 500 ₪. בסה"כ נתבע סך של 10,659 ₪.

לטענת הנתבעים
, נסע הנתבע 1 במשאית שאליה מחובר נגרר; לפתע סימן לו התובע 2 לעצור; טען שפגע ברכב בו נהג והראה לו שריטה בצד שמאל של רכבו. הנתבעים כופרים בחבות וטוענים שיש לדחות את התביעה.

דיון והכרעה
-
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את העדים (התובע 2 והנתבע 1), סברתי, כי דין התביעה להתקבל בחלקה הארי
.

אשר לסוגיית החבות
-
בניגוד לנטען בס' 5.1 לכתב ההגנה, התחוור שהנתבע 1 לא נסע נסיעה ישרה באזור התעשייה בחולון כפי שנטען, אלא אכן פנה ימינה מרחוב המשביר לרחוב המלאכה בחולון, כפי שתיאר התובע 2 את השתלשלות האירועים (ראה עדות הנתבע 1, בעמ' 2 לפרוטוקול).

עוד התחוור, כי בניגוד לתיאור הדברים בס' 5.1 לכתב ההגנה לפיו (כך נטען) לאחר נסיעה ישרה, צפר התובע 2 לנתבע 1, הרי שהנתבע 1 הודה, כי לאחר הפנייה ביקש אותו התובע 2 לעצור (היינו, אין מדובר בנסיעה ישרה שלפתע עצר מאן דהוא את הנתבע 1, אלא הדבר התרחש לאחר שפנה ימינה).
כשלים אלה בגרסה העובדתית עומדים לרועץ לנתבעים.
עוד נטען בכתב ההגנה שהוגש על ידי הנתבעים (ס' 5.2), כי לא היה מגע בין הרכבים: "זאת ניתן ללמוד מתמונות הרכבים וסרטון שצילם הנתבע 1 מיד לאחר התאונה". מעבר לכך, כי טיעון זה לוקה בכשל לוגי (שהרי הנתבעת כופרת בכלל במגע בין הרכבים, כך שלא ברור איך ניתן לטעון באותה הנשימה, כי יש בנמצא תמונות שצולמו מייד לאחר התאונה), הרי שגם לגוף הדברים הוצג בפני
בית המשפט סרטון שצילם הנתבע 1- אלא שמדובר בסרטון שצולם לאחר שהרכבים עצרו (לאחר הפנייה ימינה ולאר שהתובע 2 נסע אחרי נתבע 1), לא במקום התאונה הנטען. הסרטון הנ"ל לא תומך כלל בטענה, כי ישנה אינדיקציה על כך שלא היה מגע בין הרכבים.
ממילא גם שהאמור בס' 5.3 לכתב ההגנה לפיו הסרטון מראה שריטה בכנף אחורית שמאלית אינו נכון, שגם הפגיעה ברכב תובע 2 הינה בכלל בצד ימין- כך עולה מהתמונות שצילם נתבע 1 בעצמו.
במהלך הדיון אשר התקיים היום בפני
, השמיע התובע 2 הקלטה של שיחה שהתקיימה בינו לבין הנתבע 1 בעת שעצרו הרכבים והנהגים שוחחו ביניהם. אין בשיחה שהושמעה כל התכחשות לחבות, והלכה למעשה דובר בין הצדדים על תיקון רכבו של התובע 2 וההשתתפות העצמית שבה יצטרך לשאת הנתבע 1. הדברים מלמדים על נטילת אחריות.
גם התיאור העובדתי של התובע 2 עולה לטעמי בקנה אחד עם תיאור האירועים כפי שהתרחשו. הלה עמד והמתין לתורו ברמזור (ישנם שני מסלולים לפני הרמזור; השמאלי מיועד לפנייה שמאלה והימני בו עמד התובע 2 מיועד לנסיעה ישר ולפנייה שמאלה), כאשר מימינו חלפה משאית שפנתה ימינה במסלול שמיועד לפנייה ימינה. מעיון בתמונות מקום התאונה כפי שזיהו הצדדים במהלך הדיון עולה, כי מסלול הפנייה ימינה איננו מסלול רחב, ואכן הגיוני הוא הדבר, כי משאית ארוכה שמחובר אליה נגרר עשויה לפגוע ברכב שעומד במסלול הימני שבין המסלולים לפני הרמזור (כאן לטעמי ישנה גם רשלנות תורמת ועל כך בהמשך).
להשלמת התמונה יוער, כי הנתבע 1 אינו יודע לומר בוודאות, כי לא פגע, אלא טוען שלא יכול להיות שפגע, שכן אם היה פוגע ברכב התובעים, הפגיעה (שהינה ממשאית) הייתה צריכה להיות חמורה יותר. אין בידי לקבל טיעון זה, שכן הוא לא נסמך בראיות, בחוות דעת מקצועית שתסתור את הטענה שהנגרר נגע ברכב התובעים בעת הסיבוב וכי מגע שכזה לא יכול להותיר אחריו "רק" שריטה בפח, או לכל הפחות בתמונות של הנגרר על מנת שניתן יהיה לברראת הטיעון לגופו.
סיכום האמור לעיל – הנתבעים חבים בגין התאונה הנטענת. יחד עם זאת סבורני, כי הפגיעה הינה תולדה של רשלנות מסוימת של התובע 2 אשר כפי הנראה עצר את הרכב בו נהג כאשר החלק האחורי ימני בולט מעט לכיוון הנתיב הימני, שאלמלא כן לא הייתה מתאפשרת התאונה. האחריות לתאונה נקבעת אפוא ביחס של 80% אחריות לנתבע 1 ו- 20% אחריות לתובע 2.

אשר לרכיבי הנזק

הרכב אכן תוקן בהתאם לפי חוו"ד שמאי תמורת הסך של 2,457 ₪. את התשלום בפועל לא ביצעו התובעים אלא חברה בע"מ שוודאי מתקזזת בגין רכיב המע"מ. משכך הסך לחיוב עומד על 2,100 ₪.

עוד הוכחה ירידת ערך בסך של 7,102 ₪ כעולה מחוות הדעת של השמאי, ואף הוצגה קבלה ע"ס 600 ₪ של השמאי.

אשר לסך הנתבע של 500 ₪ בגין הוצאות ובזבוז זמן, אינני סבור, כי יש לפסוק פיצוי בגין רכיב זה, שעה שהתובעים מפוצים בגין נזקיהם, וממילא שלא הוצגו ראיות בהקשר זה.

בשים לב לאמור, סכום הנזק עומד על סך של 9,802 ₪. התובעים זכאים לפיצוי העומד על 80% מהסך האמור, ומשך עומד הסכום לתשלום על הסך של 7,814 ₪.

סוף דבר
-

הנתבעים ישלמו לתובעים סך של 7,814 ₪, בצירוף 1,000 ₪ הוצאות משפט, וזאת בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, שאם לא כן יישא הסך האמור הפרשי ריבית והצמדה על פי דין
.

המזכירות תדוור את פסק הדין לצדדים.
ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בת"א, בתוך 15 יום.

ניתן היום,
י"א אב תשע"ח, 23 יולי 2018, בהעדר הצדדים.











תק בית משפט לתביעות קטנות 36532-01/18 קרן שוחט, דוד שוחט נ' כבהה ווליד, הכשרה חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 23/07/2018)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים