פסקי דין על חיים ברנד | פסקי דין על שי בן צור

24873-04/18 תק     26/09/2018




תק 24873-04/18 חיים ברנד נ' שי בן צור








בית משפט לתביעות קטנות בירושלים



ת"ק 24873-04-18 ברנד נ' בן צור


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופטת
חוי טוקר


התובע:

חיים ברנד


נגד


הנתבע
:

שי בן צור






פסק דין



1.
תביעת התובע לחיוב הנתבע בסך של 33,500 ₪ בגין הפרת הסכם לתכנון מערכות סניטריות במסגרתו נתבקש התובע להכין תכנית סניטרית לפרויקט מגורים במודיעין.
2.
לטענת התובע, בינו לבין הנתבע נחתם ביום 28.1.16 הסכם לתכנון הנדסי של המערכות הסניטריות בפרויקט מגורים במודיעין שלו 24 יחידות דיור. ביום 5.2.18, ללא כל התראה מוקדמת, שלח הנתבע לתובע מכתב פיטורין מהפרויקט.
3.
בתביעה זו עותר התובע לחייב את הנתבע בתשלום עבור העבודה שביצע.
4.
הנתבע עותר כי בית המשפט יורה על סילוק התובענה על הסף בהעדר יריבות. לטענת הנתבע ההסכם נחתם בין התובע לבין חב' נופים גרדן בע"מ וגם הודעת הפיטורין חתומה על-ידי החברה. הנתבע עותר כי ככל ובית המשפט לא ימצא לדחות את התובענה על הסף, יוחלף שם הנתבע לחברה.
5.
לגופו של עניין, טוען התובע כי בהתאם להסכם שנכרת בין הצדדים (כתב ההצעה צורף כנספח 2 לכתב ההגנה) מועד התשלום הראשון היה אמור להתבצע לאחר הגשת תכניות לאישור עיריית מודיעין.
6.
אלא, שחרף העובדה שעברו שנתיים ימים מיום החתימה על ההסכם, לא הגיש התובע כל תכנית לאישור עיריית מודיעין, ולפיכך לא קמה לתובע עילת תביעה. הנתבע טוען כי לא בכדי התובע לא תבע את שכרו במשך שנתיים ימים.
7.
הנתבע מוסיף וטוען כי נכון למועד הגשת כתב ההגנה בוצעה העבודה על ידי יועץ חדש אשר סיים את העבודה בארבעה שבועות בלבד ואף דאג להוצאת אישור מחברת מי מודיעין עבור עיריית מודיעין לצורך הוצאת ההיתר. הנתבע טוען כי לא מן הנמנע כי התובע החל את עבודתו ביום שהבין כי החברה שכרה מהנדס אחר להחליפו.
8.
מכל מקום, טוען הנתבע כי אף ככל שהתובע היה מסיים את עבודתו בהתאם להסכם, הוא היה זכאי לתשלום בסך 30,000 ₪ לא כולל תכנון החניון בגינו היה אמור להשתלם לתובע סך נוסף של 10,000 ₪, ואילו בכתב התביעה תובע התובע סכום הגבוה מההצעה אשר סוכמה עמו.
9.
במענה לטענות הנתבע טען התובע כי הודעת הפיטורין ניתנה לו ללא כל הודעה מוקדמת, ולוּ יצר עמו הנתבע קשר טרם פיטוריו, היה מובהר לו כי התובע מצוי כפסע לפני קבלת היתר.
10.
התובע טוען כי במהלך השנתיים שמיום חתימת ההסכם עמו הוא עשה עבודות רבות עבור הפרויקט אלא שלא ניתן היה לקבל היתר מאחר ולא היתה החלטת וועדה. ההודעה כי התקבלה החלטת וועדה ניתנה לתובע על-ידי האדריכל של הפרויקט ביום 10.1.18, ומספר ימים לאחר מכן, ביום 16.1.18 נחתם הסכם בין הנתבע למהנדס אחר, כאשר מכתב הפיטורין נשלח לתובע רק ביום 5.2.18.
11.
לטענת התובע, לאחר קבלת החלטת הוועדה, בתוך שבוע ניתן היה להוציא היתר, אך הנתבע לא המתין והתקשר עם מהנדס אחר.
12.
מטעם התובע העידה הגב' שרה שנטל, עובדת של התובע. לדבריה היתה חברת מהנדסים שתכננה את התשתיות העירוניות, והתפקיד של התובע היה לעשות את תיאום התשתיות מול החברה ההנדסית ומול חברת פרו – סי שהיא מנהלת אתר במודיעין. לדברי הגב' שנטל במהלך הזמן שמיום ההתקשרות עם התובע נעשו על-ידי התובע עבודות רבות, והיתה התקשרות בין התובע לבין הגורמים הרלוונטיים. רק ביום 10.1.18 התקבלה החלטת וועדה ומספר ימים לאחר מכן, התקבל בידיהם מכתב מן המהנדס האחר אותו שכר הנתבע. לדברי הגב' שנטל עד לקבלת מכתב הפיטורין ביום 5.2.18 הם המשיכו לעבוד על התוכניות. מעבר לכך, ביום 24.1.18 התקשר אחד העובדים ממשרד האדריכלים שעבד על הפרויקט וביקש לקבל את קובץ האינסטלציה שהכין התובע. הגב' שנטל העבירה למשרד האדריכלים את קובץ האינסטלציה ומספר ימים לאחר מכן, ביום 5.2.18, התקבל מכתב הפיטורין (ר' פרו' עמ' 2 ש' 17-35).
13.
בעניין זה טוען התובע כי לא ייתכן שהמהנדס החדש שנשכר על-ידי הנתבע התחיל מאפס ואך סביר להניח כי הוא עשה שימוש בתוכניות שהוכנו על-ידי התובע.
14.
הנתבע מאשר כי ביקש מהתובע להעביר את התוכניות. אין חולק כי התוכניות שהכין התובע נשלחו למשרד האדריכלים ביום 24.1.18 (ת/6, ת/7).
15.
לטענת הנתבע, העברת התוכניות לא נתבקשה כדי לעשות בהן שימוש אלא כדי לוודא כי התובע עבד. הנתבע מוסיף וטוען כי ערך בירור מול עובדת עיריית מודיעין שהיתה אמורה לאשר את השלב הראשון שעבורו היה מקבל התובע 30% משכרו, וזו מסרה לנתבע כי לא נתנה לתובע אישור של השלב הראשון (ר' פרו' עמ' 3 ש' 23-25).
16.
עוד מאשר הנתבע כי הודיע לתובע על פיטוריו רק ביום 5.2.18 לאחר שכבר נשכר המהנדס האחר. לטענת הנתבע הוא עשה זאת כיוון שהבין שהתובע ירוץ ויכין מהר את התוכניות לאחר שכבר נשכר המהנדס האחר (ר' פרו' עמ' 3 ש' 30-32).
17.
טענת הנתבע כי התובע לא עשה כלום במשך שנתיים נסתרת מן המוצגים שהוגשו על-ידי התובע וסומנו ת/8 – ת/12. ממוצגים אלה גם נסתרת השערת הנתבע כי התובע החל לעבוד רק לאחר שהבין כי הנתבע התקשר עם מהנדס אחר. יצוין בהקשר זה, כי מאחר והנתבע אישר כי התוכניות נשלחו למשרד האדריכלים על-ידי התובע, מצופה היה כי הנתבע יתייחס לאותן תכניות, אך לא נעשה כן.
18.
הנתבע לא סתר את טענת התובע כי החלטת הוועדה ניתנה רק ביום 10.1.18 והדבר עולה גם מ - ת/3. מ-ת/4 עולה כי החלטת הוועדה היתה תנאי בלעדיו אין לקבלת היתר בנייה.
19.
אין גם מחלוקת בין הצדדים כי ההתקשרות בין הנתבע למהנדס האחר נעשה ביום 16.1.18 (ת/5) וכי הודעת הפיטורין לתובע ניתנה רק ביום 5.2.18 (ת/2). יצוין כבר כאן, כי בניגוד לטענת הנתבע כי הסיבה לפיטורין היתה משום שהתובע לא עשה כלום במשך שנתיים, במכתב הפיטורין צוינה סיבת הפיטורין
"בשל אי עמידה בציפיות היזם, וכן קושי של משרדך בהתקשרות עם משרד האדריכלים שלנו עבור המערכת שלך..."
(ת/2)
.
20.
בנסיבות אלה, אני קובעת כי ביטול ההסכם עם התובע נעשה בניגוד לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 (להלן: "חוק החוזים תרופות") ובמידה מסוימת של חוסר תום לב.
21.
ראשית, הודעת הפיטורין לא ניתנה בתוך זמן סביר מיום שנודע לנתבע על ההפרה כדרישת סעיף 8 לחוק החוזים תרופות. דווקא לאור טענת הנתבע (אשר נסתרה) ולפיה התובע לא עשה כלום במשך כשנתיים, מצופה היה כי הודעת הפיטורין תבוא הרבה לפני שניתנה. אלא, שעיתוי הודעת הפיטורין, לאחר שניתנה החלטת הוועדה ולאחר שניתן היה כבר לפעול לשם קבלת היתר בניה, מעוררת תמיהה.
22.
מכל מקום, מעת שניתנה החלטת הוועדה ונתגבשו התנאים לקבלת היתר בניה, הרי שעל-פי סעיף 7(ב) לחוק החוזים תרופות, היה על הנתבע ליתן בידי התובע ארכה לקיים את ההסכם. אציין בהקשר זה כי אף לשיטת הנתבע כי התובע לא פעל במשך שנתיים, לא ניתן לומר כי מדובר בהפרה יסודית, שכן, ממילא לא ניתן היה לפעול לשם קבלת היתר בנייה וזאת בהעדר החלטת וועדה.
23.
לא זו בלבד שהנתבע לא נתן בידי התובע ארכה לקיים את ההסכם, אלא שההתקשרות עם המהנדס האחר נעשתה מאחורי גבו של התובע, בעוד התובע ממשיך לעבוד על התוכניות, בו בזמן שהנתבע מבקש מהתובע להעביר את התוכניות, והודעת הפיטורין ניתנה לתובע למעלה משבועיים לאחר שהנתבע כבר התקשר עם מהנדס אחר. התובע מודה כי הודעת הפיטורין ניתנה לתובע לאחר זמן, משום שהנתבע לא רצה שהתובע ירוץ ויגיש את התוכניות. היינו, שהנתבע מודה כי סיכל את האפשרות של התובע לקיים את ההסכם, משהוסרה המניעה לקבלת היתר בנייה.
24.
אלא, שעיון במכתב הפיטורין מלמד כי הסיבה לפיטורין כלל וכלל לא נגעה לכך שהתובע לא ביצע כל עבודה, אלא שלעמדת הנתבע, כפי שבאה לידי ביטוי במכתב הפיטורין, נתגלה קושי בשיתוף הפעולה שבין התובע למשרד האדריכלים של הפרויקט.
25.
משלא הוכחה טענת הנתבע כי התובע לא פעל לשם קידום התוכניות בפרויקט, ולהיפך – טענה זו נסתרה, ומשטענה זו הועלתה רק בדיעבד ואין לה כל זכר במכתב הפיטורין, מחויב הנתבע בתשלום שכרו של התובע בגין העבודה שבוצעה על-ידו.
26.
סך שכר טרחתו של התובע כפי שנקבע בהסכם בין הצדדים הועמד על 40,000 ₪ (ר' נספח 2 לכתב ההגנה). בהסכם בין הצדדים נקבעו שלבי תשלום, כאשר אם ההסכם בין הצדדים לא היה מבוטל והיה מתקבל היתר בניה התובע היה זכאי בשלב זה ל- 35% משכר טרחתו, עוד 45% משכר טרחתו של התובע היו אמורים להשתלם עבור תכניות למכרז ולעבודה ועוד 20% היו אמורים להשתלם בעד פיקוח עליון/גמר.
27.
במכתב ששלח התובע לנתבע ביום 10.3.18 הוצע לנתבע לסיים את הסכסוך כנגד תשלום פיצויי קיום חלקיים בגובה 35% משכר הטרחה עליו סוכם בין הצדדים בעד השלב הראשון ועוד 50% משכר הטרחה שאותו אמור היה התובע לקבל בשלב השני (היינו, 50% מ- 45%; ר' נספח 38א לכתב התביעה).
28.
בנסיבות העניין, הצעת התובע לסיום הסכסוך משקפת באופן ראוי את הפיצוי לתובע בעד ביטול ההסכם שלא כדין, אשר מהווים חלק מהתשלום לו היה זכאי התובע לוּ קוים ההסכם, ומשקפים נכונה את ההערכה כי חלק מהעבודה שבוצעה מתייחסת גם לשלבים הבאים.
29.
מקובלת עלי טענת הנתבע כי מאחר וההסכם עם התובע היה מול חב' בוני הבירה – נופים גארדן בע"מ, ח.פ. 515341261, החיוב יוטל על החברה.
30.
לאור האמור, אני קובעת כי החברה תשלם לתובע סך של 26,910 ₪ ועוד 1,500 ₪ הוצאות משפט.
31.
סוף דבר, החברה תשלם לתובע סך של 28,410 ₪ וזאת בתוך 30 ימים.
32.
המזכירות תעדכן את חב' בוני הבירה – נופים גארדן בע"מ, ח.פ. 515341261 כנתבעת בתיק
.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים.

ניתן היום,
י"ז תשרי תשע"ט, 26 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 24873-04/18 חיים ברנד נ' שי בן צור (פורסם ב-ֽ 26/09/2018)