פסקי דין על רבקה בן ישי | פסקי דין על יוסף לוינסקי ושות' | פסקי דין על חברת החשמל לישראל |

53737-12/14 תאמ     18/11/2018




תאמ 53737-12/14 רבקה בן ישי נ' יוסף לוינסקי ושות' בע"מ, חברת החשמל לישראל בע"מ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"מ 53737-12-14 בן ישי ואח' נ' יוסף לוינסקי ושות' בע"מ
ואח'



לפני
כבוד השופטת דלית ורד


ה
תובעת
:

רבקה בן ישי


נגד


ה
נתבעת
:

יוסף לוינסקי ושות' בע"מ


נגד


צד ג':
חברת החשמל לישראל בע"מ



פסק דין



פתח דבר
1.
בפני
מחלוקת בין הנתבעת לבין צד ג' (להלן: "הצדדים") בשאלה מי מהן נושאת באחריות לאיחור במסירה של דירת התובעת.
2.
הנתבעת (להלן: "החברה הקבלנית") ביצעה ושיווקה פרויקט בנייה למגורים. הפרויקט כלל בנייה של בית מגורים בן 12 קומות ובו 34 דירות. התובעת רכשה דירה מהחברה הקבלנית. הדירה נמסרה באיחור של כשישה חודשים. בגין האיחור, זכאית התובעת לפיצוי מכוח הוראות סעיף 5א(א) לחוק המכר (דירות), תשל"ג-1973.
3.
הצדדים חלוקים בשאלה על מי מהם לשאת בפיצוי. החברה הקבלנית טוענת כי העיכוב במסירת הדירה נגרם אך ורק בשל עיכוב בחיבור הבניין לרשת החשמל. היא מוסיפה כי היא התקשרה בחוזה עם צד ג' (להלן: "חברת החשמל") מבעוד מועד. אולם, חברת חשמל לא עמדה בהתחייבויותיה, היא שנושאת באחריות לאיחור במסירת הדירה. חברת החשמל דוחה טענה זו ומוסיפה כי מועד המסירה הושפע אך ורק מהמועד בו סיימה החברה הקבלנית את עבודות הבנייה.
4.
מצאתי לנכון לקבל את ההודעה לצד ג' בחלקה. להלן אפרט את הנימוקים להחלטה.
העובדות שאינן במחלוקת
מערכת היחסים שבין התובעת לחברה הקבלנית
5.
פרויקט הבנייה לווה על ידי בנק מלווה. התקדמות הפרויקט תועדה בדוחות שערך שמאי מטעם הבנק. בדוחות נרשם כי בשלב ראשון קיבלה החברה הקבלנית היתר לביצוע חפירה בשטח החלקה בה עתיד להיבנות הבניין (להלן: "החלקה"), לרבות הצבה של מבנה זמני למשך תקופת הבנייה. בשלב שני קיבלה החברה הקבלנית היתר לבנייה. ההיתר ניתן ביום 28.02.12. בדוח השמאי מטעם הבנק נרשם כי הבנייה החלה בחודש 02/2012 וכי היא עתידה להסתיים בחודש 02/2014, היינו, פרק זמן של 24 (עשרים וארבעה) חודשים ממועד התחלת הבנייה.
6.
בתקופה שבין חודש 08/2009 לחודש 12/2011 נכרתו על ידי החברה הקבלנית חוזי מכר להיקף המשלים מכירה של 29 דירות. בחוזים נקבעו מועדי המסירה בחודשים 03/2014 ו 04/2014 בכפוף למועד מתן היתר בניה לבניין. ראו סעיף 6 לסיכומי החברה.
לאחר שניתן היתר הבנייה, בתקופה שבין 06/2012 ל 09/2012 נכרתו חוזי מכר לחמש הדירות הנותרות. בחוזים אלה נקבע מועד מסירה מוקדם יותר, בחודשים 10/2013 ו 11/2013.
מועדים אלה חלים לפני המועד הנקוב בדוח השמאי כמועד בו עתידה הבנייה להסתיים, 02/2014.
הרוכשים של כל חמש הדירות פנו לערכאות משפטיות בתביעה לפיצוי בגין איחור במסירת הדירה. בכלל זה, התובעת בעניינו, וכן התובעים בהליכים ב
ת.ק. 2711-06-15 וכן בת.א. 66350-03-15 (להלן: "התיקים הנוספים") ראו סעיף 22 לכתב ההגנה והתייחסות באי כוח החברה הקבלנית, במכתב הנלווה לסיכומי החברה הקבלנית.
7.
התובעת רכשה את הדירה ביום 30.08.12. בחוזה המכר נקבע כי הדירה תימסר לתובעת ביום 31.10.13, עשרים חודשים בלבד ממועד קבלת ההיתר. בפועל, הדירה נמסרה רק בתחילת חודש מאי 2014, הווה אומר, איחור של כשישה חודשים. בגין האיחור, הוסכם כי החברה הקבלנית תשלם לתובעת פיצוי בסך 39,000 ₪. להסכמה זו ניתן תוקף של

פסק דין
ביום 27.10.16.
מערכת היחסים שבין החברה הקבלנית לבין חברת החשמל
8.
בין החברה הקבלנית לבין חברת החשמל נכרתו שני חוזים. החוזה הראשון (משנת 2012) הוא לאספקת חשמל באופן זמני לצורך עבודות הבנייה. החוזה השני מתייחס לביצוע חיבור קבע של הדירות והשטחים הציבוריים בבניין לרשת החשמל. המחלוקת נסבה רק על החוזה השני (להלן: "החוזה").
9.
החברה הקבלנית שילמה לחברת החשמל את מלא התמורה על פי החוזה. ביום 13.05.13 תאמו הצדדים
צפי התקדמות ונקבעו תאריכי יעד לביצוע השלבים השונים של עבודת החיבור של הבניין לרשת החשמל. תאריכי היעד בהם נקבו הצדדים:
א.
על החברה הקבלנית היה להכין תשתית צנרת תת קרקעית בתחום החלקה (להלן: "הכנת צנרת"). זאת עד ליום 01.08.13.
ב.
חברת החשמל הייתה צריכה לפתוח בור באדמה, בשטח הציבורי הגובל בחלקה, על מנת לחבר את תשתית הצנרת אותה הכינה החברה הקבלנית, לתשתית החשמל הקיימת שבשטח הציבורי (להלן: "חפירה"). זאת עד ליום 25.07.13
ג.
נקבע כי החברה הקבלנית תתאם עם חברת החשמל ביצוע בדיקה לתקינות של מערכות החשמל בבניין (להלן: "תיאום בדיקת המתקן") עד יום 01.11.13.
ד.
גמר הביצוע המתואם (להלן: "גמר הביצוע") נקבע ליום 08.11.13.

יובהר כי הכנת הצנרת והחפירה נועדו לאפשר השחלה וחיבור של כבל החשמל הראשי (להלן: "כבל החשמל"). מבעד לכבל זה מבוצעת אספקת החשמל מתשתית הולכת החשמל הקיימת בשטח הציבורי אל הבניין.
צפי ההתקדמות ניתן בסייגים, בכלל זה הכנת הצנרת והצגת אישור הרשויות לחיבור החשמל למבנה (להלן: "טופס 4").
ראו סעיפים 7 ו 9 למסמך "השלמת תשלום ל 100 אחוז לפני ביצוע" מיום 19.05.13 המובא כנספח א' לתצהירו של מר חיים נברו מיום 01.06.16 ונספח ב' לתצהירו של מר לוינסקי מיום 21.02.16.
10.
אין מחלוקת כי חברת החשמל לא ביצעה את החפירה עד יום 25.07.13, וכי לוח הזמנים בפועל לעניין חיבור הבניין לרשת החשמל הוא כלהלן:
א.
חברת החשמל הודיעה לחברה הקבלנית כי היא מתעדת לבצע את החפירה ביום 16.1.2014 (זאת על אף שלטענתה הייתה רשאית לבצע את החפירה עד ליום 25.1.2014). החפירה לא בוצעה במועד זה.
ב.
ביום 19.01.14 הוציאה החברה הקבלנית מכתב התראה ראשון לחברת החשמל בעניין העיכוב בביצוע העבודות.
ג.
ביום 26.01.14 שלחה החברה הקבלנית מכתב התראה שני.
ד.
ביום 23.02.14 העבירה החברה הקבלנית לחברת החשמל, בדואר אלקטרוני, טיוטת כתב תביעה בגין העיכוב בביצוע העבודות.
ה.
ביום 24.02.14 ביצעה חברת החשמל ניסיון ראשון להשחיל את כבל החשמל הראשי בצנרת התת קרקעית שבחלקה. ואולם, חברת החשמל נתקלה בקושי בהשחלה של כבל החשמל הראשי מבעד לצנרת אשר הותקנה בתחום החלקה על ידי החברה הקבלנית. בעניין זה טענה חברת החשמל כי הנחת הצנרת בוצעה שלא בהתאם לתוכניות. ראו סעיף 11 לתצהיר מר נברו מיום 01.06.16. הכבל הושחל בפועל רק יומיים לאחר מכן, ביום 26.02.14.
ו.
אישור חברת הגז למתן טופס 4, ניתן ביום 26.02.14.
ז.
אישור רשות כבאות והצלה מחוז דן למתן טופס 4 ניתן ביום 25.02.14.
ח.
ביום 04.03.14 קיבלה החברה הקבלנית טופס 4 לפי תקנות התכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון) התשמ"א – 1981 (להלן: "טופס 4"). הטופס ניתן בסייג ולפיו הוא מיועד לבדיקת מערכות ולא לאכלוס.
ט.
ביום 26.03.14 השלימה חברת החשמל את ביצוע עבודת החפירה שבאחריותה, ראו סעיף 19 לסיכומי חברת החשמל, וכן סעיף 10 לתצהירו של חיים נברו מיום 1.6.16.
י.
חמישה ימים לאחר מכן, ביום 01.04.14, העבירה החברה הקבלנית לחברת החשמל בקשה לתיאום בדיקת המתקן בצירוף טופס 4. בבדיקה ראשונה שנערכה ביום 08.04.14 נמצא כי המתקן אינו עומד בדרישות. לאחר ביצוע תיקונים ובדיקה חוזרת, חברת החשמל חיברה את הבניין לרשת החשמל ביום 13.04.14.
יא.
לעניין זה הובהר כי לא ניתן להזמין בדיקת מתקן, אלא לאחר שהוצא טופס 4. ראו סעיף 9 במסמך הזמנת חיבור למערכת אספקת החשמל מיום 19.05.13 (נספח 6 לתצהיר מנהל החברה הקבלנית, מר לוינסקי), בו נאמר: "חיבור המתקן ו/או הגדלתו, בהתאם להזמנתך מותנה בהמצאת כל האישורים הדרושים בהתאם לחוק לצורך בדיקת המתקן והמצאת 'טופס 4' מהרשות המוסמכת."
טענות הצדדים
טענות החברה הקבלנית
11.
החברה הקבלנית טוענת כי ביום 31.10.13, למעט החיבור לרשת החשמל, הדירה אותה רכשה התובעת הייתה מוכנה וראויה למגורים מכל היבט אפשרי אחר. ראו לעניין זה גם סעיף 11 לתצהיר מנהל החברה הקבלנית, מר יוסף וילנסקי, מיום 21.06.16.
12.
החברה מוסיפה כי בתאום שבוצע ביום 13.05.13, חברת החשמל התחייבה לחבר את הבניין לרשת החשמל עד יום 01.11.13.
אקדים ואציין כי המועד בו נוקבת החברה הקבלנית הוא המועד שנקבע לתיאום בדיקת המתקן ולא לחיבור הבניין לרשת החשמל, פעולה שאמורה הייתה להסתיים שבעה ימים מאוחר יותר, ביום 08.11.13.
13.
ככל חברת החשמל הייתה עומדת במועדים להם התחייבה ביום 13.05.13, התובעת הייתה מקבלת את דירתה במועד שנקבע בחוזה המכר, היינו, ביום 31.10.13.
14.
על כן, על חברת החשמל לשפות את החברה במלא סכום הפיצוי.
טענות חברת החשמל
15.
חברת החשמל טוענת כי ביום 31.10.13 הבניין היה עדיין בשלבי בנייה והחברה הקבלנית כלל לא הייתה ערוכה למסור את הדירה לתובעת. בעניין זה מפנה חברת החשמל למצב הפיזי של הפרויקט, וכן להליך תכנון נוסף לו נדרשה החברה הקבלנית, על מנת להכשיר את הבינוי בפועל. ההיתר בעניין הליך התכנון הנוסף
ניתן ביום 12.2.2014.
16.
בתיאום שערכו הצדדים ביום 19.11.13, עודכנו תאריכי היעד המקוריים שנקבעו לביצוע פעולות חיבור הבניין לרשת החשמל. התאריכים המעודכנים הם כלהלן: חפירה ביום 25.01.14, תיאום בדיקת המתקן ביום 01.02.14 וגמר הביצוע ביום 08.02.14.
17.
חברת החשמל אינה מכחישה כי לא עמדה במועדים המעודכנים. יחד עם זאת, טוענת חברת החשמל כי החברה הקבלנית היא האחראית לכך:
א.
חברת החשמל טוענת כי על אף שהחפירה נקבעה ליום 25.01.14, היא הודיעה לקבלן על הקדמת המועד וביצוע החפירה כבר ביום 16.01.14. אולם, בשל מבנה זמני אותו הציבה החברה הקבלנית בגבול החלקה, נמנע ממנה לבצע את החפירה במועד המוסכם, וזו בוצעה לבסוף רק ביום 26.3.2014.
ב.
זאת ועוד, ביום 24.02.14 נערך ניסיון להשחיל את כבל החשמל הראשי. הניסיון נכשל. התברר כי החברה הקבלנית לא הכינה באופן הנדרש את הצנרת התת קרקעית אותה היה עליה להתקין בתחום החלקה.
18.
חברת החשמל ממשיכה וטוענת כי החברה קבלנית השתהתה במשך חודש ימים ממועד בו התקבל טופס 4 ועד להזמנת בדיקת המתקן ביום 1.4.2014.
גדר המחלוקת
19.
כאמור, אין מחלוקת כי נכון ליום 31.10.13, חברת החשמל לא החלה בביצוע העבודות. בכלל זה, החפירה. לצורך הכרעה, ניתן למקד את המחלוקת בארבע סוגיות:
א.
האם ביום 31.10.13, הדירה הייתה מוכנה וראויה למגורים מכל היבט אפשרי אחר, למעט החיבור לרשת החשמל.
ב.
האם נקבעו תאריכי יעד מעודכנים לביצוע השלבים השונים של עבודת חיבור הבניין לרשת החשמל, ומהם אותם מועדים.
ג.
האם החברה הקבלנית גרמה לכך שחברת החשמל התעכבה בביצוע עבודות החיבור.
ד.
האם יש להטיל על חברת החשמל אחריות לעיכוב במסירה של הדירה לתובעת.

20.
אציין כי בסיכומיה העלתה החברה הקבלנית טענות בדבר פיצוי סטטוטורי לו היא זכאית לטענתה, בגין הפרה של אמות המידה בהן מחויבת חברת החשמל. בעניין זה מפנה החברה הקבלנית למסמך אמות המידה
מחודש יולי 2014. יצוין כי חודש יולי 2014 חל לאחר מועד בו נמסרה דירת התובעת, ולא כל שכן, מדובר במועד שחל לאחר המועד בו נכרת החוזה בין חברת החשמל לבין החברה הקבלנית. יש להתאים כי טענה זו היא הרחבת חזית החורגת מגדר המחלוקת, כפי שפרטה החברה הקבלנית בהודעה לצד ג'.
21.
אפנה ואבחן טענות אלה.
דיון והכרעה
22.
בפתח הדיון אציין כי הראיות שהובאו בפני
בית המשפט כוללות תצהירים מטעם החברה הקבלנית: מנהל החברה - מר לוינסקי, החשמלאי מר יורם בן – סמו ומתכנן החשמל מר איתן תם. כן, הובאו תצהירים מטעם חברת החשמל: המתכנן – מר חיים נברו, ראש מדור תיאום וביצוע – מר ניר מור, המפקח על קבלני התשתית – מר ועקנין נתן, ראש מדור פרויקטים – מר שרון מהולל וסגן מנהל במחלקת שירותים טכניים במחוז דן – מר ישראל ארנפרוינד. המצהירים נחקרו על תצהיריהם.
23.
עדויות הצדדים נתמכו במסמכים. בין השאר, מסמכים שהופקו ממערכות חברת החשמל. בכלל זה מסמכים המתעדים הזמנות לביצוע עבודה אותן נוהגת חברת החשמל להפיק במהלך העניינים הרגיל. ראו, הוראות סימן ה' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971. כמו כן, הובאו בפני
בית המשפט דוחות אותם ערך שמאי מטעם הבנק המלווה. בדוחות תיעד השמאי את מצב הביצוע של הפרויקט בפועל נכון ליום 30.11.13 ונכון ליום 31.01.14 (להלן: "דוח 21" ו "דוח 23" בהתאמה). אקדים ואציין כי הן החברה הקבלנית והן חברת החשמל הסתמכו על הדוחות כאסמכתא בכתב המבססת את הטענותיהן באשר למצב ההתקדמות של הפרויקט.
הדירה לא הייתה מוכנה וראויה למגורים מכל היבט אפשרי ביום 31.10.13
24.
כאמור בחוזה המכר נקבע כי הדירה תימסר לתובעת ביום 31.10.13. החברה הקבלנית טוענת כי הדירה הייתה מוכנה וראויה למגורים מכל היבט אפשרי, למעט חיבור החשמל. החברה הקבלנית מבססת את הטענה על שני אדנים. האחד, העדויות שהובאו מטעמה. השני, הדוח אותו ערך השמאי מטעם הבנק נכון ליום 31.11.13, ראו דוח 21. מנגד, טוענת חברת החשמל כי במועד זה הבניין היה בשלבי בנייה.
25.
בסיכומים, טוענת חברת החשמל כי על החברה הקבלנית היה לתמוך את הטענה בעד מומחה. החברה נסמכת בעניין זה על רע"א 9172/17 בולווארד נדל"ן שותפות מוגבלת נ' ע.ע. אבו ראס חברה לבניין ופיתוח בע"מ (15.02.2018). ראו סעיף 18 לסיכומי חברת החשמל. מנגד, טוענת החברה הקבלנית כי בעניינו הונחו בפני
בית המשפט מסמכים שערך גורם אובייקטיבי – השמאי מטעם הבנק. ראו סעיפים 22 – 24 לסיכומי התשובה של החברה הקבלנית.
ב-רע"א 9172/17 הובאה בפני
בית המשפט עדות מומחה, מהנדס בעל "ידיעה מקצועית מיוחדת" בכל הקשור ללוחות הזמנים בביצוע פרויקט בינוי. באותו עניין קבע המומחה כי הצדדים לא ניהלו כדבר שבשגרה יומני עבודה מהם ניתן ללמוד על השינויים וההתפתחויות בביצוע הפרויקט ב"זמן אמת". בהעדר מסמכים אלה, קבע המומחה כי לא ניתן בדיעבד לקבוע מסקנות באשר להשפעה של פעולות הצדדים על לוחות הזמנים של הפרויקט.
26.
אקדים ואציין כי אכן היה בחוות דעת מומחה בכדי לסייע לפתרון המחלוקת העובדתית. ואולם, אני סבורה כי די בחומר הראיות שהובא בפני
בית המשפט בכדי להביא למסקנות הנדרשות לצורך הכרעה, ובכלל זה דוחות השמאי, דוח 21 ודוח 23. כאמור, שני הצדדים הסתמכו על דוחות אלה לתמיכה בעמדתם ומכאן כי הם מהווים אסמכתא שאינה שנויה במחלוקת באשר למצב הפרויקט במועדים הנקובים בהם.
27.
על פי חוזה המכר, החברה הקבלנית התחייבה למסור את הדירה לתובעת כאשר כל המערכות תקינות ופועלות. בתוספת לחוזה עליו חתמו התובעת והחברה הקבלנית ביום כריתת החוזה (להלן: "התוספת לחוזה"),
הוסיפו, לאחר המילים "וראוי לשימוש למגורים בהתאם לתנאי החוזה", את המילים:
בהתאם להיתר הבנייה ודרישות הרשויות כדין ולאחר שנתקבל לגבי טופס 4, כשהיא ראויה למגורים וכל מערכותיה לרבות חשמל, גז ומים תקינות ופועלות (בכפוף לכך שהקונה עשה כל הנדרש על ידו לצורך החיבור).

(ראו נספח 1 לסיכומי חברת החשמל)
28.
כך הצהיר מנהל התובעת באשר למצב הדירה נכון ליום 31.10.13:
יודגש, להסרת כל ספק, כי למעט הימנעותה של חברת החשמל מחיבור הבניין לרשת החשמל, הדירה הייתה מוכנה וראויה למגורים מכל היבט אפשרי אחר, כלומר, העיכוב מצד חברת החשמל – והוא בלבד – גרם לעיכוב במסירת הדירות לתובעת.

(ראו סעיף 11 לתצהיר מר לוינסקי)
29.
בחקירתו הנגדית נשאל מנהל החברה הקבלנית על יומני העבודה של הפרויקט. מנהל החברה הקבלנית השיב כי יומני העבודה נוהלו רק באופן חלקי וכי הוא לא עיין בהם בעת שהכין את תצהירו. הוא הוסיף כי "מיותר לחלוטין" לזמן לעדות את מנהל העבודה, מר חנן וקסלר בהקשר זה. ראו פרוטוקול הדיון מיום 30.10.16, עמוד 11, שורות 17 – 31.
יומני העבודה ועדות מנהל העבודה הם ראיות משמעותיות אשר יש בהן בכדי
לתמוך בטענות החברה הקבלנית באשר למצב הדברים בנקודות שונות על ציר הזמן בכלל, ובאשר למצב ביום 31.10.13, בפרט. לראיות אלה חשיבות גבוהה, שכן היה באלה בכדי לבסס עובדתית את הטענות שבמחלוקת בכלל, ואת הטענה באשר למצב הדירה ביום 31.10.13 בפרט.
על פי ההלכה הנוהגת, חזקה כי בעל דין לא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו. כאשר בעל דין נמנע מהבאה של ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו מבלי שסיפק לכך הסבר סביר, ניתן להסיק שאילו היה מביא את הראיה, היא הייתה פועלת כנגדו. ככל שהראיה משמעותית להוכחת טענותיו, רשאי בית המשפט להסיק מאי הצגתה מסקנות מכריעות יותר כנגד מי שנמנע מלהביא אותה בפני
ו. ראה ע"א 548/78 פלונית נ' פלוני, ל(1) 736 (1980) פסקה 3 לפסק דינה של כבוד השופטת הדסה בן – עתו. לפיכך, איני סבורה כי ניתן לקבוע כי הדירה הייתה מוכנה למגורים ביום 31.10.13.
30.
על אף שמנהל העבודה לא הובא לעדות, ולא הובאו בפני
בית המשפט יומני העבודה. כאמור, הונחו בפני
בית המשפט דוחות מעקב אותם ערך השמאי עבור הבנק, בשני מועדים שונים עבור הבנק. דוח מעקב מספר 21 המתייחס לתקופה 31.10.13 – 30.11.13, ודוח מעקב המתייחס לתקופה 31.12.13 – 31.01.14.
ראו דוח השמאי מר אביב גלעד לבנק המלווה מיום 11.12.13, נספח 3 לתצהירו של נציג החברה הקבלנית, מר יוסף וילנסקי. ודוח מיום 18.02.14 נספח 6 לסיכומי חברת החשמל.
משני הדוחות אלו עולה התמונה הבאה:
א.
משך הזמן שתוכנן לביצוע הפרויקט עמד על שנתיים:

1)
ביום 17.10.10 הכין שמאי מטעם הבנק המלווה "דוח אפס" בו נרשם כי המועד המתוכנן להתחלת הבנייה הוא 01/2012 והמועד המתוכנן לסיומה הוא 01/2014. משך של 24 חודשים.

2)
ביום 26.12.11 התקבל היתר בנייה לביצוע עבודות עפר, חפירה ביסוס ודיפון וכן ארגון האתר, כולל הצבת מבנה זמני עבור משרד וסככת שירותים.

3)
היתר הבנייה להקמת הבניין, בן 12 קומות, הכולל 34 דירות, התקבל ביום 28.02.12. ראו גם נספח א' לכתב ההגנה.

4)
נכון למועד כתיבת דוח 21, תאריך התחלת הבניה: 02/2012, ותאריך הסיום המשוער: 02/2014. משך זמן הבנייה נותר 24 חודשים.

ב.
ביום 31.10.13 שיעור הביצוע על הפרויקט עמד על 93.9%. יחד עם זאת, הבניין היה עדיין בשלבי בנייה:

1)
נכון ליום 30.11.13, בסעיף "ארונות חשמל" ובסעיף "מתח נמוך וגילוי אש" נרשמו אחוזי הביצוע בשיעור של 61.3% ו 70% בהתאמה. בסעיף "חשמל" עמד שיעור הביצוע על 85.8%. בסעיף ביצוע מעקות אלומיניום עמד שיעור הביצוע על 87.1%. ראו דוח 21, אותו כתב השמאי מר אביב גלעד לבנק המלווה ביום 11.12.13, נספח 3 לתצהירו של מנהל החברה הקבלנית, מר יוסף וילנסקי.

2)
כחודשיים מאוחר יותר, נכון ליום 31.01.14, ביצוע הפרויקט התקדם ועמד על 97.4%. ראו דוח 23. בסעיף "ארונות חשמל", השמאי העריך את אחוז הביצוע ב 76.3%, דבר המלמד כי בוצעה עבודה בסעיף זה ביחס להערכת השמאי הנכונה ליום 30.11.13. בסעיף "חשמל" נותרה באותה עת יתרה מתואמת לתשלום בסך 30,845 ₪, למול אחוז ביצוע של 91%. ראו דוח 23, אותו ערך השמאי מר אביב גלעד לבנק המלווה ביום 18.02.14, נספח 6 לסיכומי חברת החשמל. גם בדוח זה, כמו בדוח 21, מציין השמאי כי תאריך הסיום המשוער של הפרויקט נותר בחודש 02/2014.

3)
בעניין זה אפנה גם לעדותו של מר לוינסקי:

ש.
מפנה לדוח מס' 22 מיום 12.1.13, הדוח הבא מס' 23 מ 16.2.14. אני מראה לך באחוז ביצוע הנדסי עמודה אחרונה שבעבודות חשמל הגעת ל 91% ?
ת.
נכון
ש.
בארונות חשמל הגענו ל 76% ביצוע לפי דוח השמאי אביב גלעד?
ת.
כן
ש.
גילוי אש 90%?
ת.
נכון
ש.
בדוח של פברואר אני רואה שהוא לא האחרון שהגיש השמאי גלעד?
ת.
האחרון הוא כשיש טופס 4, איני זוכר אם זה האחרון
(ראו פרוטוקול הדיון מיום 30.10.16, עמוד 14, שורות 1 – 9)

וכן:
ש.
לא שאלתי על תהליכים אלא האם ב 31.10 הבניין היה יכול לעבור בדיקת מתקן?
ת.
זה לא רלוונטי. אין דבר כזה בדיקת מתקן במערכת היחסים בינינו לחברת החשמל. אנו פותחים הזמנה, מתקדמים עם השלבים ובבוא הזמן מגיעים לטופס 4 ואז חברת החשמל מבצעת ביקורת.
(ראו פרוטוקול הדיון מיום 30.10.16, עמוד 15, שורות 19 – 22)


בסעיף 8 לסיכומי התשובה, טוענת החברה הקבלנית כי לא היה בפעולות שטרם הושלמו ביום 31.10.13, בכדי למנוע את מסירת הדירה. זאת, מתוקף הוראות סעיף 2(ב) לתקנות התכנון והבנייה (חיבור מבנה לתשתיות לפני השלמת תנאי ההיתר), התשנ"ב 1991, שהיו תקפות באותה עת. בסעיף 2(ב) מנויים תשעה תתי סעיפים: עבודות עפר, קירות תומכים, ניקוז, מערכת השקיה, תאורה, גינון, גדרות, ריצוף, חניה. אולם, בדוחות השמאי המעודכנים למועדים שלאחר יום 31.10.13 מצוינות חבילות עבודה החורגות מהמוגדר בתשעה תתי הסעיפים המנויים בתקנות.
בעניין זה איני מקבלת את עדותו של מר לוינסקי. אשר טען כך בעדותו:
ש.
אני אומר לך שאינך יכול לקבל טופס 4 בלי הצגה של השלמת מערכת הביוב ואתה לא יכול לקבל חיבור חשמל בלי הצגת טופס 4, אתה עדיין אומר שכדי לסיים את מערכת הביוב האינסטלטור מחכה לחיבור הקבוע?
ת.
לא נכון וזו חוסר ידיעה מובהק. חוק התכנון והבניה כותב בצורה ברורה שטופס 4 יש לקבל לפני השלמת ניקוזים, עבודות עפר וגינון. ניקוז זה ביוב והכוונה לתקנות התכנון והבניה. ניקוז זה ביוב..."
(ראה פרוטוקול הדיון מיום 30.10.16, עמוד 15, שורות 3 - 8)
כאמור, לשון התקנות ברורה. עניינן פעולות פיתוח בלבד. כאשר בתקנה 2(א) לתקנות נאמר במפורש כי "מבנה ראוי לשימוש לעניין סעיף 157א (ה1) לחוק הוא מבנה שנסתיימה בנייתו למטרה שלשמה הוקם לרבות מערכות החשמל, המים והביוב בו והכנת חיבור למערכות האחרות, לרשתות החשמל, המים והביוב השכונתיות והאזוריות".
31.
המסקנות באשר למצב פרויקט הבנייה ביום 30.11.2013 היינו, כחודש לאחר המועד בו הייתה אמורה התובעת לקבל את דירתה:
א.
החברה הקבלנית נמנעה מלהביא בפני
בית המשפט ראיות משמעותיות לסוגיה שבמחלוקת, אשר היה בהן לתמוך בגרסתה. בכלל זה יש למנות דוחות ביקורת שנערכו בהתייחס למצב הדירה הספציפית אותה רכשה התובעת דנן.
ב.
דוחות השמאי מלמדים כי גם כחודש לאחר מועד המסירה הנקוב בחוזה שבין החברה הקבלנית לבין התובעת, ביום 30.11.2013
על אף שהבנייה הייתה בשלבים מתקדמים, הפרויקט היה עדיין בהליכי בנייה. כך למשל, נכון ליום 30.11.2013, מערכות מתח נמוך וגילוי אש בוצעו אך בהיקף של 70%. כאמור, אף לשיטת החברה הקבלנית, דוחות השמאי הם בגדר מסמכים שנערכו על ידי
גורם אובייקטיבי . ראו סעיפים 22 – 24 לסיכומי התשובה של החברה הקבלנית.
ג.
יום 31.10.13 חל כעשרים חודשים לאחר מועד קבלת היתר הבנייה, בעוד שמשך הבנייה הצפוי כפני שנקוב בדוחות השמאי, עמד על כעשרים וארבעה חודשים. החוזה בין התובעת לבין החברה הקבלנית נכרת כשישה חודשים לאחר מועד קבלת היתר הבנייה. החברה הקבלנית טענה בסעיפים 12 ו 13 לסיכומיה, כי בעת שנכרת חוזה המכר עם התובעת ביצוע הפרויקט היה בשלבים מתקדמים והקדים את זמנו במספר חודשים. החברה הקבלנית לא הביאה כל ראיה אובייקטיבית התומכת בטענה זו. בנקל הייתה יכולה להביא,לכל הפחות, את דוחות השמאי מטעם הבנק המתייחסים למועד זה.
ד.
בשולי הדברים אוסיף כי הטענה של החברה הקבלנית כי כל 29 הדירות האחרות בפרויקט נמסרו במועד, אין בה בכדי לתמוך בגרסתה. שכן, מועד המסירה של 29 הדירות נקבע לחודשים מרץ 2013 או אפריל 2013, בעוד שמסירת דירת התובעת נקבעה במועד מוקדם יותר ביום 31.10.2013.
המסקנה היא כי לא הוכח כי הדירה אותה רכשה התובעת הייתה מוכנה וראויה למגורים מכל היבט
אפשרי ביום 31.10.13.

נקבעו תאריכי יעד מעודכנים לביצוע השלבים השונים של עבודת חיבור
החשמל
32.
החברה הקבלנית טוענת כי המועד שנקבע לחיבור הבניין לרשת החשמל הוא יום 01.11.13. חברת החשמל טוענת כי ביום 19.11.13 בוצע תיאום טכני ובו נקבעו תאריכי יעד מעודכנים: הנחת הצנרת עד יום 01.01.14, ביצוע החפירה עד יום 25.01.14, תאום בדיקת המתקן עד יום 01.02.14 וגמר ביצוע מתואם עד יום 08.2.14. למעט ביצוע החפירה, יתר הפעולות הן באחריות החברה הקבלנית. ראו נספח ג' לכתב ההגנה.
33.
בפתח הדברים אציין כי היום בו נוקבת החברה הקבלנית, 01.11.13 הוא תאריך היעד בו היה עליה לתאם את הבדיקה של המתקן, ולא היום שנקבע לגמר הביצוע. ראו תיעוד תיאום שבוצע ביום 13.05.13, נספח א לתצהיר מר נברו.
34.
כראיה בכתב לטענה כי נקבעו תאריכי יעד מעודכנים, הביאה חברת החשמל בפני
בית המשפט שני מסמכים. האחד הודעת דואר אלקטרוני ששלח ביום 19.11.13 מתכנן חברת החשמל, מר חיים נברו, ליועץ החשמל של הפרויקט, מר איתן תם. מסמך שני הוא תיעוד תיאום שבוצע ביום 19.11.13. ראו נספח ג' לתצהיר מר נברו. במסמך זה נקובים המועדים אשר לגרסת חברת החשמל, הם המועדים המשקפים נכונה את ההסכמה המעודכנת שבין הצדדים.
35.
החברה הקבלנית טוענת כי שני מסמכים אלה הם תשתית ראייתית כוזבת. ולראיה, המועד הנקוב כתאריך המסמך המתעד את התיאום מיום 19.11.13 הוא 16.09.15, ראו נספח ג' לתצהיר מר נברו. ראו פירוט טענות החברה הקבלנית, בסעיפים 49 – 52 לסיכומיה.
36.
חרף הטענות החמורות אשר מפרט בא כוח החברה הקבלנית בסיכומיו באשר לראיות עליהן נסמכת חברת החשמל, הוכח מעבר לרמת ההוכחה הנדרשת במשפט האזרחי, כי אכן בוצע תיאום נוסף והמועדים בהן נוקבת חברת החשמל, הם המועדים אשר סוכמו. מסקנה זו נסמכת על העובדות הבאות:
א.
החברה הקבלנית הפנתה את בית המשפט לשתי התביעות אותן הגישו מי שרכשו את הדירות הנוספות, להם הובטח מועד מסירה באוקטובר ובנובמבר 2013 (ראו התיקים הנוספים, ת.ק. 2711-06-15 ות.א. 66350-03-15). בשתי התביעות האמורות הגישה חברת החשמל כתב הגנה לתיק בית המשפט בחודש אוקטובר 2015. התאריך הנקוב במסמך המתעד את התיאום מיום 19.11.13, הוא 16.09.15. מועד זה תואם את מועד הכנת כתבי ההגנה של חברת החשמל בשני התיקים הנוספים. הדבר מהווה ראיה חיצונית לטענה של חברת החשמל, לפיה התאריך שבכותרת המסמך הוא מועד ביצוע ההדפסה של המסמך. יצוין כי הכיתוב מצד שמאל של המסמך מעיד כי אכן המסמך נשלח להדפסה ביום 16.09.15 בשעה 15:08. אפנה גם לחקירתו הנגדית של מתכנן החשמל בחברת החשמל ,מר נברו, אשר העיד:
העו"ד פנה אלי ב 16.09.15 ואז הוצאתי
את המסמך הזה

(פרוטוקול הדיון מיום 13.12.17, עמוד 52, שורה 25)
זאת ועוד, מתכנן החשמל מטעם חברת החשמל, אשר הפיק את המסמך, מר נברו, נחקר בחקירה נגדית. ראו פרוטוקול הדיון מיום 13.12.17, עמוד 53, שורות 2 – 20. לאחר שהתרשמתי מתשובותיו בחקירתו הנגדית, אני סבורה כי אכן בוצע תיאום טכני לתאריכים מעודכנים וכי התאריך 16.09.15 משקף אך את תאריך הדפסת הנספח לצורך הצגתו לתיק בית המשפט.
ב.
באשר לתגובת מתכנן החשמל מטעם החברה הקבלנית, מר איתן תם, אציין כי אין בה משום שלילה ברורה של הגרסה העובדתית הנטענת על ידי חברת החשמל בדבר קיומו של לוח זמנים מעודכן. היה מצופה כי מתכנן החשמל מטעם החברה הקבלנית, מר איתן תם, יספק הכחשה מפורשת. אולם, מר איתן תם, בחר לנסח את הדברים כלהלן:
עוד אוסיף כי לא זכורה לי שיחה / סיכום עם נציג של חברת החשמל בעניין שינויים במועד ובשלבי הביצוע הקבועים בנספח 1 לעיל
(ראה סעיף 5 לתצהירו של מר איתן תם).

מכאן עולה כי מתכנן החשמל של החברה הקבלנית אינו מכחיש כי קיים סיכום מאוחר המעדכן את לוח הזמנים. הוא מסתפק בהצהרה כי אינו זוכר. יתרה מכך, סביר כי ככל שהבניה הושלמה עוד בחודשים
אוקטובר או נובמבר 2013, וחברת החשמל הייתה הגורם המעכב את מסירת הדירות באותה עת, היה מתכנן החשמל של החברה הקבלנית בא בדברים עם חברת החשמל על מנת שיעמדו בלוח הזמנים שנקבע בנספח התיאום הטכני המקורי, ככל שאכן זה היה המסמך התקף באותה עת. אולם, מר תם לא טען כי פנה לחברת החשמל על מנת שיעמדו בלוח הזמנים כאמור. לעניין זה אפנה גם לתשובותיו בעדותו בפני
:
ש.
לוינסקי צריך למסור דירות בסוף אוקטובר, האם הוא לא הפעיל אותך בנובמבר ואמר לך שחב' חשמל עושים לו נזק, איפה הם?
ת.
אני יודע שבעקבות המייל שהעביר לי חיים הבנתי שיש בעיה. אני התכוונתי לנספח ה' לתצהיר נברו.
ש.
אני שאלתי על חודש נובמבר, דצמבר ולא על פברואר?
ת.
לא זכור לי ואני חושש שלא הייתי זוכר את זה בעל פה.
(ראו פרוטוקול הדיון מיום 30.10.16, עמוד 9, שורות 1 – 6).

באופן תמוה, מר איתן תם זוכר שהתעוררה בעיה בחודש פברואר 2014, אך אינו זוכר כל בעיה שהתעוררה לפני כן בקשר לחברת החשמל. לעניין זה אפנה גם לעדות מר נברו, וזאת בהתייחס לקשר שהיה בינו לבין איתן תם, וכן לדבריו בהקשר זה כדלקמן :
אם היה לו כל כך דחוף הוא היה צריך לפנות אלי שאעזור לו ואעשה משהו, אבל הוא לא פנה בכלל
.
(פרוטוקול הדיון מיום 13.12.2017 עמוד 51, שורות 14 – 15)

הדברים מקבלים משנה תוקף לאור עדותו של מר לוינסקי לפיה על מנת לסיים את העבודות במועד היה על חברת החשמל להיכנס לביצוע העבודה עוד בחודשים
מאי, יוני ויולי 2013. לגרסת מר לוינסקי פרק הזמן הנדרש לביצוע העבודות על ידי חברת החשמל עומד על כחודשיים. ראו פרוטוקול הדיון מיום 27.03.17, עמוד 32 שורות 1 – 3. לא ניתן לקבל עדות זו. העבודות שחברת החשמל נדרשה לבצע בפרויקט זה היו בהיקף קטן, ונמשכו ימים ספורים. מכל מקום, כיצד זה שהחברה הקבלנית לא התריעה כל אותם חודשים (החל ממאי- יוני 2013 ואילך), על כך שחברת החשמל לא החלה לפעול בפרויקט?
ג.
לשיטת החברה הקבלנית עצמה, התראה ראשונה בכתב בדבר האיחור, הופנתה לחברת החשמל ביום 19.1.2014, קרי, למעלה מחודשיים וחצי לאחר יום 31.10.13, המועד בו התחייבה למסור את הדירה לתובעת. במכתב ההתראה הראשון מיום 19.1.2014 נטען כי חברת החשמל אינה עומדת בהתחייבויותיה. עוד הוסף כי על פי מידע שהתקבל לאחרונה מחברת החשמל, השחלת כבל החשמל הראשי מתוכננת ליום 26.01.14 והחיבור לרשת החשמל ליום 09.02.14. ראו נספח 8 לתצהיר מנהל החברה הקבלנית.
אין מחלוקת כי בכוונת חברת החשמל היה לבצע את החפירה ביום 16.01.14. ראו פרוטוקול הדיון מיום 13.12.17, עמוד 44 שורות 10 – 26. לאחר שחברת החשמל לא התייצבה לביצוע העבודה ביום 16.01.14, סביר כי יחלפו כשלושה ימים והחברה הקבלנית תוציא מכתב התראה. יש להוסיף כי המועדים הנקובים במכתב ההתראה מיום 19.1.2014 בהתייחס לחיבור הבניין לרשת החשמל, מתיישבים עם טענות חברת החשמל, באשר למועדים שסוכמו בתיאום הטכני המעודכן.
ככל שהחברה הקבלנית אכן הייתה ערוכה למסור את דירת התובעת ביום 31.10.2013, אין זה סביר שהייתה ממתינה למעלה מחודשיים וחצי, ופונה לראשונה לחברת החשמל רק ביום 19.1.2014.
מכתב שני נשלח ביום 26.01.14. במכתב זה מתריעה החברה הקבלנית כי לא נעשה דבר. מועד המכתב תואם את מועד אבן הדרך להשחלת כבל החשמל, הנזכר במכתב ההתראה הראשון.
למכתב השלישי אשר נשלח בדואר אלקטרוני ביום 23.02.14, צורפה טיוטה של כתב תביעה, אותו התכונה החברה הקבלנית להגיש כנגד חברת החשמל עקב מחדליה של האחרונה. ראו סעיף 5 לסיכומי התשובה.
המסקנה היא אפוא כי כאשר המחדל של חברת חשמל היה בעל נפקות עבור החברה הקבלנית, היא ידעה כיצד לפעול.
ד.
כפי שפורט לעיל, בדוחות 21 ו 23 נקב השמאי מטעם הבנק בחודש פברואר 2014 כמועד הסיום המשוער של הפרויקט. מועד זה תואם את אבני הדרך אשר סוכמו במסמך התיאום המאוחר אותו מציגה חברת החשמל. השמאי לא זומן לעדות על ידי החברה הקבלנית, ככל שהאחרונה ביקשה לסתור את האמור בדוחות שערך, באשר למועד הסיום המשוער. זאת ועוד, עיתוי הדברים (היינו ,ינואר – פברואר 2014) תואם את המועד בו החלה החברה הקבלנית, לשיטתה, לבצע מסירה של דירות בודדות שלא למטרת אכלוס, אלא לצורך ביצוע התאמות על ידי הדיירים, דוגמת התקנה של מטבחים, אחסנת חפצים שונים וכו'.
ה.
בטענת החברה הקבלנית לפיהן המסמכים אותם מציגה חברת החשמל הן ראיות כוזבות, גלומה טענה למרמה.
הנטל המוטל על צד הטוען כי הצד שכנגד ביצע מעשה מרמה הוא נטל מוגבר. כמות הראיות ורף הראיות אשר עליו להביא בפני
בית המשפט על מנת לתמוך בטענה זו הוא גבוה מאשר מאזן ההסתברויות שבתביעה אזרחית. זאת בשל הגוון "המעיין פלילי" הטמון טענה זו. ראה ע"א 7456/11 מוריס בר נוי נ' מלחי אמנון (לא פורסם, פסקה 15 לפסק דינו של כבוד השופט יורם דנציגר, 11.04.2013). לא הונחה על ידי החברה הקבלנית
ראיה שיש בה בכדי להרים את הנטל הרגיל, לא כל שכן את הנטל המוגבר הנדרש לביסוס טענה מעין זו.
בעניין זה, אפנה גם לאמור בתצהירו של מר לוינסקי מיום 21.01.16 (ראו סעיף 13) בו הסביר כי לא היה טעם לשאת בהוצאות הכרוכות בהוצאה של טופס 4, כיוון שברור היה שהפעולות הנדרשות לצורך אספקת החשמל לבניין יושלמו רק מספר חודשים לאחר מכן. כך העיד מר לוינסקי בחקירתו הנגדית, בעניין מצב הפרויקט ביום 31.10.13:
ש.
לא שאלתי על תהליכים אלא האם ב 31.10 הבניין היה יכול לעבור בדיקת מתקן?
ת.
זה לא רלוונטי. אין דבר כזה בדיקת מתקן במערכת היחסים בינינו לחברת החשמל. אנו פותחים הזמנה, מתקדמים עם השלבים ובבוא הזמן מגיעים לטופס 4 ואז חברת החשמל מבצעת ביקורת.
ש.
אני אומר לך שבדיקת מתקן זו הביקורת אליה אני מתכוון?
ת.
אני מסכים אולם אין לזה רלוונטיות, אני לא רוצה להיות מוכן ובוחר לא להיות מוכן או כן מוכן ב 31.10.13. חברת החשמל רגלה לא דרכה באתר עד לאותו מועד.

חברת החשמל לבצע עבודות מסוג כזה באתר כזה זה מתמשך על פני חודשיים-שלושה.
(פרוטוקול הדיון מיום 30.10.16, עמוד 15, שורות 19 – 26)
לאור הדברים עולה השאלה כיצד ידע מר לוינסקי ביום 31.10.13 או ביום 30.11.2013 כי עבודות החשמל יסתיימו מספר חודשים לאחר מכן?, נראה כי התשובה טמונה בידיעתו כבר באותה עת על כך שבוצע תיאום טכני נוסף, וסוכמו לוחות זמנים מעודכנים לביצוע העבודה, על פיהם, פעולת החפירה שבאחריות חברת החשמל תבוצע רק בחודש ינואר 2014.
נזכיר שוב כי פעולת החפירה אותה ביצעה חברת החשמל, כמו גם פעולת השחלת כבל החשמל הראשי שבוצעה בפועל על ידי צוות של החברה הקבלנית, הן פעולות שמשך הזמן שלהן עמד עד ימים ספורים, ולא מספר חודשים.
37.
המסקנה היא כי סוכם על לוח זמנים מעודכן ולפיו החפירה תבוצע עד יום 25.01.14, תאום בדיקת המתקן עד יום 01.02.14 וגמר ביצוע מתואם עד יום 08.2.14. לוח זמנים זה מתיישב
עם הראיה החיצונית, קרי, תיעוד התקדמות הפרויקט בדוחות 21 ו 23 אותם ערך השמאי מטעם הבנק המלווה.

לא הוכח כי החברה הקבלנית גרמה לעיכוב בפעולת החיבור של החשמל לרשת החשמל
38.
לאחר שהוכח כי הוסכם על אבני דרך מעודכנות, אבחן האם מערכת היחסים החוזית שבין החברה הקבלנית לבין חברת החשמל, השפיעה על מועד המסירה של הדירה לתובעת. כאמור, במסגרת ההסכמות בין חברת החשמל לחברה הקבלנית, הוסכם על פעולות אשר היה על כל אחד מהצדדים לבצע, בצד תאריך יעד להשלמתן. אבחן את הביצוע בפועל של פעולות אלה. אקדים ואציין כי הנחת הצנרת המצויה באחריות החברה הקבלנית, ופעולת החפירה שבאחריות חברת החשמל, הן שתי פעולות שנועדו לאפשר השחלה של כבל החשמל הראשי בתחום החלקה וחיבורו לתשתית החשמל שבמרחב הציבורי הגובל בחלקה.
39.
הטענה לפיה הקבלן לא ביצע את הנחת הצנרת בהתאם להנחיות חברת החשמל:
אין מחלוקת כי חברת החשמל ביצעה ניסיון ראשון להשחלת הכבל ביום 24.02.14. הניסיון נכשל והכבל הושחל במלואו
על ידי צוות של הקבלן יומיים מאוחר יותר. נפקות טענה זו באשר לעיכוב בלוחות הזמנים, מתמצה בפער של יומיים שבין יום 24.02.14 לבין יום 26.02.14. למען שלמות התמונה העובדתית, אציין כי הוכח, ברמת הוודאות הנדרשת במשפט האזרחי, כי אכן נפל פגם בביצוע הצנרת על ידי החברה הקבלנית, זאת לאחר שמצאתי לנכון לאמץ את עדותם של נתן ועקנין ושרון מהולל. ראו גם עדות מר יורם בן סמו, פרוטוקול הדיון מיום 27.03.17, עמוד 27, שורות 16 – 22, בה אישר כי התכן של העברת הצנרת כפי שבוצע בפועל, אינו בהלימה מלאה לתוכניות המקוריות של חברת החשמל.
40.
פעולת החפירה שבאחריות חברת החשמל:
כאמור, הוסכם שחברת החשמל תשלים את ביצוע החפירה ביום 25.01.14. בפועל, החפירה בוצעה רק ביום 26.03.14. מדובר באיחור של כחודשיים מהמועד בו הוסכם על ביצוע הפעולה.
בכתב ההגנה טענה חברת החשמל כי היא נערכה להקדים את החפירה שבאחריותה, ולבצע אותה כבר ביום 16.01.14. אולם, הדבר לא התאפשר מאחר שהחברה הקבלנית הציבה מבנה זמני במקום בו נדרש היה לבצע את החפירה. מסיכומי חברת החשמל עולה כי טענה זו נזנחה, ולא בכדי. מר ניר מור, שהעלה טענה זו בתצהירו, אישר בחקירתו כי הוא לא היה במקום, הוא לא ראה את המבנה הזמני ואין הוא יודע מתי המבנה פונה. ראו פרוטוקול הדיון מיום 13.12.17, עמוד 43 שורות 15 – 32 וכן עמוד 44 שורות 27 – 32, עמוד 44, שורה 1. הדברים נכונים גם בהתייחס לעדותו של מר נברו בסוגיה זו. ראו פרוטוקול הדיון מיום 13.12.17, עמוד 53, שורות 26 – 29.
אני מקבלת את הטענה של חברת החשמל, כי המועד הקובע לעניין התחייבותה לביצוע עבודות החפירה הוא יום 25.01.14 ולא יום 16.01.14. לעניין זה, אפנה לעדותו של מר ניר מור:
ש.
אתה אומר שביצוע החפירה נקבע ל 16.1.14, זה בעצם שלב העבודה הראשון אחרי קבלת האישורים, אבל בנספח ג לתצהיר נברו, כתוב שביצוע החפירה נקבע ל 25.1.14 . מה הסיבה להבדל?
ת.
אנו מתייחסים לתיאום טכני כמועד אחרון לביצוע ואם ניתן להקדים, אנחנו מקדימים.

(פרוטוקול הדיון מיום 13.12.17, עמוד 43, שורות 15 – 18)
בסוגיה זו, חברת החשמל לא הרימה את הנטל להוכיח את טענת ההגנה הנטענת על ידה בדבר מכשול שמנע ממנה לבצע את החפירה במועד. בנסיבות אלה, יש לקבוע כי חברת החשמל אחראית בגין עיכוב של חודשיים, בין יום 25.01.14 לבין יום 26.03.14.
41.
תיאום בדיקת המתקן שבאחריות החברה הקבלנית:
החברה הקבלנית טוענת כי ניתן להזמין בדיקת מתקן, רק לאחר שבמערכות חברת החשמל בוצע עדכון ולפיו הושלם שלב החפירה. טענה זו מקובלת עלי. אפנה בעניין זה לעדות החשמלאי, מר יורם בן סמו, אשר טען כי בחברת החשמל קיים נוהל עבודה סדור, המוטמע במערכות המחשב של החברה, כאשר מערכת המחשב אינה מאפשרת פתיחה של שדה להזנה של מועד לביקורת המתקן, כל עוד לא הוזן למערכת המועד בו הושלם שלב החפירה, ובוצעה "סגירה" של שלב זה:
ש.
אני אומר לך שב 4/3 ללוינסקי היה ט. 4 ואת בדיקת הבניין הזמנת רק באפריל, למה חיכית חודש?
ת.
חברת החשמל לא היתה מוכנה בחישמול הבניין ואי אפשר לקבוע מועד לביקורת הבניין, מכיוון שיש בחב' החשמל פרוצדורה והמחשב לא פותח שדה להזמנת ביקורת אם שדה של חל"ב לא נסגר ע"י המנהל לא סגר את הפקודה.
(פרוטוקול הדיון מיום 27.03.17, עמוד 25, שורות 20 – 24)


וכן, ראו עדות מר לוינסקי:
ש.
למה חיכית חודש אתה או החשמלאי שלך עד שפנה לבקש בדיקת מתקן?
ת.
ט. 4 ניתן ב 4.3. ולא ב 3.3. הט. 4 הזה הוא לא לאכלוס. גם כשיש ט. 4 לאכלוס ואתה ניגש איתו לחב' החשמל להזמנת ביקורת, אינך יכול לקבל מועד ביקורת אם השלב הקודם שהיה צריך להתבצע לא בוצע או לא הושלם ולא ניתן לשדר את הזמנת הביקורת למערכת של חב' החשמל, אלא אם אותו גורם שבצע את השלב מאשר למערכת עדכון שבוצע השלב. הכוונה לצוות חל"ב שעושה את התשתיות, אותו לייבו.
(פרוטוקול הדיון מיום 27.03.17, עמוד 30, שורות 24 – 29)
אוסיף כי
גם לפי מסמך התיאום המעודכן, אבן הדרך העוקבת לאחר ביצוע החפירה היא תאום בדיקת המתקן.
עם זאת,חברת החשמל העלתה טענה כבושה לפיה ניתן היה לבצע בדיקה של המתקן באמצעות הזנת חשמל ארעי שסופק למשך תקופת הבנייה. טענה זו לא הועלתה בכתב הגנתה. יתר על כן, לא נטען כי חברת החשמל פנתה "בזמן אמת" אל החברה הקבלנית ומסרה לה כי תהיה מוכנה לבצע בדיקת מתקן באמצעות החשמל הארעי שסופק לצרכי הבניה, זאת במקום באמצעות החשמל הקבוע של הבניין. הטענה הועלתה לראשונה במסגרת תצהירו של סגן מנהל מחלקה במחלקה לשירותים טכניים במחוז דן, מר ישראל ארנפרוינד, מיום 01.06.16. תצהיר זה הוגש כחלק מתצהירים משלימים שהוגשו לבקשתה של חברת החשמל.
ואולם בחקירתו הנגדית, העיד מר אישר מר ארנפרוינד:
ש.
יכול להיות שבניין יעבור בדיקת מתקן, אבל לחברת חשמל אין לה דרך לספק לו חשמל קבוע, במקרה זה?
ת.
לא יכול להיות. אנו לא מקבלים הזמנה לבדיקת מתקן, ללא שקודם יש לכך, הזמנה לחיבור קבוע.
[...]
ההליך הוא פשוט וברור, מי שמבקש חשמל חייב לבקש תשתית בראש ובראשונה, מחברת החשמל. בדיקת המתקן נועדה על מנת שניתן יהיה להזין אותו בחשמל. בדרך כלל זה נעשה דרך התשתית הקבועה. במקרים חריגים, כאשר קיים קושי זמני, וקיימים דברים כאלה, למשל: כאשר העירייה לא נותנת אישור חפירה או מלחמה, חב' החשמל מוצאת פתרונות טכניים.

(פרוטוקול הדיון מיום 27.03.17, עמוד 34 שורות 22 – 25, עמוד 35 שורות 1 - 5)
מכאן כי בדיקת מתקן נועדה על מנת שניתן יהיה להזין את החשמל בדרך קבע. ככלל, הדבר נעשה באמצעות התשתית הקבועה. רק במקרים חריגים, כאשר קיים קושי זמני, למשל, בהיעדר אישור חפירה מטעם הרשות או בעת חירום – מלחמה, אזי מוצאת חברת החשמל פתרונות טכניים להזנה ארעית של חשמל. במקרה דנן
לא הוכחו נסיבות חריגות כלשהן.
המסקנה היא כי יש לדחות את הטענה הכבושה של חברת החשמל ולפיה אין לייחס לה אחריות עקב אי עמידה בלוח הזמנים שנקבע בתיאום הטכני המעודכן. כאמור בפועל, חברת החשמל ביצעה את החפירה באיחור של כחודשיים.
42.
מועד גמר הביצוע:
ביום 26.03.14 ביצעה חברת החשמל את פעולת החפירה. חמישה ימים לאחר מכן, ביום 01.04.14 ביצעה החברה הקבלנית את התיאום הנדרש, עת העבירה לחברת החשמל בקשה לביצוע בדיקה של מערכתה חשמל בצירוף טופס 4. כל זאת כאמור, כחמישה ימים בלבד לאחר שחברת החשמל השלימה את פעולת החפירה.
ביום 08.04.14 בוצעה הבדיקה, אך מערכות החשמל של הבניין לא עמדו בבדיקה. ראו סעיף 15 לסיכומי חברת החשמל. ביום 13.04.14, לאחר תיקון הליקויים, בוצעה בדיקה חוזרת. המתקן עמד בבדיקה בהצלחה. על כן, בוצע חיבור של הבניין לרשת החשמל עוד באותו יום. ראו סעיף 5 לסיכומי התשובה. ראו סעיף 2 לתצהיר מר ישראל ארנפרוינד מיום 21.12.16. בשולי הדברים אציין כי על פי לוח השנה לשנת 2014, ערב חג הפסח חל יום לאחר ביצוע הבדיקה החוזרת, ביום 14.04.14. החג הסתיים ביום 21.04.14.

יש להטיל על חברת החשמל חלק מהאחריות לאיחור במסירה של הדירה לתובעת
43.
כאמור התובעת קיבלה את דירתה באחור של שישה חודשים. חברת החשמל טוענת כי המועד בו התובעת קיבלה את החזקה בדירתה, לא הושפע ממערכת היחסים החוזית שבין חברת החשמל והחברה הקבלנית. שכן, אין קשר סיבתי בין העובדה שהצדדים לא עמדו באבני הדרך שהוסכמו, לבין מועד מסירת הדירה.
44.
לעניין זה, נסמכת חברת החשמל בין השאר על המועד בו קיבלה החברה הקבלנית את טופס 4 מהרשות המוסמכת. לשיטת חברת החשמל, מהווה מועד ניפוק טופס 4 על ידי הרשות המוסמכת, אסמכתא למועד בו הושלמו עבודות הבנייה. בסיכומיה צרפה חברת החשמל ארבע אסמכתאות לעניין זה:
א.
אישור חברת הגז למתן טופס 4 מיום 26.02.14.
ב.
אישור רשות כבאות והצלה מחוז דן למתן טופס 4 מיום 25.02.14.
ג.
תדפיס מתיק הבניין. בתדפיס מצוינים שני היתרי בנייה. הראשון, היתר הבנייה מיום 28.02.12, הנזכר גם בדוחות השמאי מטעם הבנק המלווה. השני, היתר שניתן ביום 12.02.14. שעניינו של ההיתר השני בתכנית שינויים , ללא תוספת שטח.
ד.
על בסיס האישורים, ניתן טופס 4 ביום 04.03.14.
ראו נספחים 2, 3 ו 4 לסיכומי חברת החשמל.
45.
אני סבורה כי ככל שהחפירה הייתה מבוצעת עד יום 25.01.14, היה באפשרות החברה הקבלנית להשלים את הפרויקט בחודש פברואר 2014, על פי המועד שנקבע בהערכת שמאי הבנק. נזכיר כי ביום 31.01.14 אחוז הביצוע של הפרויקט עמד על 97.4%. ראו דוח 23, נספח 6 לסיכומי חברת החשמל. ואכן, החברה הקבלנית החלה עוד באמצע חודש ינואר 2014 למסור דירות לצורך ביצוע התאמות לצרכי הדיירים, דוגמת התקנה של מטבחים וכו'.
46.
מכאן, יש לייחס את מלא פער הזמנים בין המועד בו התחייבה חברת החשמל לבצע את החפירה, לבין המועד בו בוצעה החפירה בפועל לעיכוב במסירת הדירה לתובעת. על כן, חברת החשמל אחראית לפרק זמן של חודשיים, מתוך שישה חודשים של עיכוב במסירה של הדירה לתובעת.
לעניין ההוצאות
47.
הוצאות נתונות לשיקול דעת בית המשפט, ראו תקנה 511(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. ראו גם ע"א 2617/00 מחצבות כנרת (שותפות מוגבלת) נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, נצרת עילית, פ''ד ס(1) 600 (2005). בענייננו, הסכימו הצדדים כי תוצאות הליך זה יהוו החלטה גם באשר להליכים בהם נקטו רוכשים נוספים כנגד החברה הקבלנית בגין אותה מסכת עובדתית. יחד עם זאת, התיקים לא אוחדו. על כן, אין מקום במסגרת תובענה זו להתייחס לעניין ההוצאות בשני ההליכים הנוספים.
סוף דבר
48.
אני מקבלת את הודעת צד ג' בחלקה.
49.
חברת החשמל תשפה את הנתבעת בשליש מהסכום אשר נפסק לזכות התובעת. הנתבעת תמציא לחברת החשמל את אישור התובעת בנוגע לסכום הפיצוי שקיבלה בפועל. חברת החשמל תשפה את הנתבעת בשליש סכום הפיצוי בתוך 30 יום מהמצאת אישור התובעת.
50.
כמו כן, חברת החשמל תשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 5,000 ₪.
51.
הסכום ישולם בתוך 30 יום, שאם לא כן יישא ריבית והצמדה בהתאם לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, מיום מתן פסק הדין.
המזכירות תמציא לצדדים העתק פסק הדין.



ניתן היום,
י' כסלו תשע"ט, 18 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.




חתימה






תאמ בית משפט שלום 53737-12/14 רבקה בן ישי נ' יוסף לוינסקי ושות' בע"מ, חברת החשמל לישראל בע"מ (פורסם ב-ֽ 18/11/2018)