פסקי דין על אביתר פורתי | פסקי דין על לירון ברנס

38922-11/17 תאמ     12/02/2019




תאמ 38922-11/17 אביתר פורתי נ' לירון ברנס








בית משפט השלום באשקלון



תא"מ 38922-11-17 פורתי ואח' נ' בראנס ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופט
עידו כפכפי


תובע
/נתבע שכנגד

אביתר פורתי


נגד

נתבעת/תובעת שכנגד
לירון ברנס




פסק דין


1.
ביום 29.10.16 ברחוב ראובן באשקלון התנגשו שני הרכבים חזיתית ברחוב שבו התנועה מותרת לשני הכוונים. מדובר ברחוב בתוך שכונה ללא סימון הפרדה בין הנתיבים.


התובע העיד כי נסע בצדו הימני של הכביש לאחר עיקול והבחין ברכב שהגיע מולו ולכן עצר ליתר זהירות בצד ימין של הכביש, אולם הרכב שהגיע מולו סטה לפתע לכוון נסיעתו, ניסה לחזור ימינה לנתיבו ואז התנגש בו בעוצמה בחזית, קצת יותר בפינה השמאלית קדמית והדף את רכבו באופן שחזית הרכב סטתה קצת שמאלה לכוון מרכז הכביש.

2.
מולו העידה הנתבעת אשר טענה כי תמיד בצד ימין מכוון נסיעת התובע חונים רכבים והיא הגיעה בעיקול לכוון ימין ואחרי שסיימה את הסיבוב כבר היה הרכב מולה, ובמאית שניה פגעה עם חזית שמאל שלה ברכב שבא מולה.


בעדותה טענה כי נסעה מצפון לדרום אולם אין חולק כי לפי גרסתה בכתב ההגנה ובתרשימים שצרפה סימנה את מקום התאונה בכוון נסיעתה מדרום לצפון.


יתרה מכך, בתצלומים ממפות ותצלומי אוויר שצרפה הנתבעת עולה כי מכוון נסיעתה והמקום שהיא טוענת שבו התרחשה התאונה יש עיקול קל לשמאל דווקא ולפני כן מכוון נסיעתה היה עיקול לכוון ימין. מהתמונות שצורפו עולה כי התאונה יחסית בקטע ישר של
הכביש ולא מיד לאחר עיקול.

3.
התובע צירף תמונות שצולמו סמוך לאחר התאונה (ת/1) מהן עולה כי רכבו נמצא סמוך
למדרכה מימין כאשר חזית הרכב נוטה במעט לכוון מרכז הכביש. מנגד, ניתן לראות את רכב הנתבעת כשהוא נמצא במרכז הכביש באמצע הנתיבים כאשר הוא נוטה שמאלה לכוון רכב התובע. לשני הרכבים פגיעות מעיכה חזקות בחזית הרכב וניתן לקבל את עדויות שני הנהגים כי עיקר הפגיעה התבצעה בין הקצה השמאלי קדמי של שני הרכבים.

לאחר שמיעת הנהגים ועיון בתמונות מזירת התאונה ותיעוד הרחוב מצאתי כי גרסת התובע סבירה יותר ומתיישבת עם נסיבות התאונה. מיקום הרכבים לאחר התאונה תומך בגרסת התובע כי לא היו רכבים חונים מצדו הימני ולא סטה לפתע לנתיב הנגדי, אלא המתין כדי שהנתבעת תחלוף על פניו. מסתברת יותר גרסתו כי הנתבעת המשיכה עם כיוון העיקול ממנו הגיע במהירות, לפתע סטתה לכוונו, הבחינה בו ברגע האחרון וניסתה לתקן ימינה אולם פגעה בו בעוצמה בחזית, הדפה את רכבו מעט באופן שהרכב סטה לכוון מרכז הנתיב.


גם אם שני הרכבים נהדפו מעט לאחור מעוצמת הפגיעה, לא עולה מהתמונות כי רכבו של התובע סטה לנתיב נסיעתה של הנתבעת אלא מסתברת יותר המסקנה ההפוכה, ולכן אני מעדיף את גרסתו על פני גרסת הנתבעת.

4.
חיזוק למסקנה זו נמצא בעדות אביו של התובע אשר העיד באופן משכנע כי הנתבע ונציגים מטעמו, לאחר שהבינו שאין כיסוי ביטוחי, הציעו לשלם על הנזק שנגרם לרכב. אכן לא ברור עד תום מדוע הסכים התובע לפשרה של 9000 ₪, אולם עצם טענתו להודאה באחריות לא נסתרה.
עדות אביה של הנתבעת
לא סתרה טענה זו .

5.
מכל האמור לעיל עולה כי האחריות לתאונה רובצת לפתחה של הנתבעת ונסיבות העניין לא מצביעות על אשם תורם מצדו של התובע.


אשר לנזקים, לא ביקשו הצדדים לחקור את השמאים ואין מחלוקת כי רכב התובע הוכרז כאבדן כללי ושוויו לפי השמאי היה 18,346 ₪, בניכוי שרידים. כמו כן שולם לשמאי סך של 1,000 ₪. מבחינת מדיניות משפטית אין מקום לפסוק פיצוי בגין עגמת נפש בגין תביעות העוסקות בנזקי רכב.


על כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 19,346 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום השומה, 7.11.16. בנוסף תישא הנתבעת בהוצאות התובע בגין שכר העד והתייצבותו לדיון בסך של 600 ₪, אגרות בסך 750 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך של 3,510 ₪.


התביעה שכנגד נדחית. לא מצאתי מקום לפסוק הוצאות נוספות בגין דחיית התביעה שכנגד.

ניתן היום,
ז' אדר א' תשע"ט, 12 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.












תאמ בית משפט שלום 38922-11/17 אביתר פורתי נ' לירון ברנס (פורסם ב-ֽ 12/02/2019)