פסקי דין על קנול איתן | פסקי דין על קצין התגמולים

304/03 וע     28/11/2005




וע 304/03 קנול איתן נ' קצין התגמולים




1
בתי המשפט

וע 000304/03
ועדת ערעורים לפי חוק הנכים
(תגמולים ושיקום) התשכ"ט - 1959
בבית משפט השלום בראשון לציון
כב' השופטת שירי רפאלי
, אב"ד
פרופ' תום הלל, חבר ועדה
עו"ד יהודית ארבל, חברת וועדה
בפני
:

קנול איתן

בעניין:
המערער
נ ג ד
קצין התגמולים
המשיב
החלטה

1. 1. לפנינו ערעורו של המערער על החלטת המשיב מיום 26.6.03, לפיה אין קשר בין כאבי הגב התחתון מהם סבל המערער עוד טרם גיוסו לבין תנאי שירותו הצבאי.

2. 2. בטרם נכנס לגופו של עניין, יצוין כי לאחר שמיעת הראיות בתיק זה, נפטר למרבה הצער חבר הוועדה ד"ר מיכלס ז"ל. בעקבות זאת הודיע ב"כ המערער על הסכמתו להמשך הדיון בתיק בפני
מותב קטוע, ואולם ב"כ המשיב הודיע כי נוכח אופיו של העניין דנן, נסיבותיו והמחלוקות העובדתיות והרפואיות העולות בו, מבקש המשיב כי יצורף למותב אורתופד שיחליף את ד"ר מיכלס מבלי צורך לקיים דיון הוכחות נוסף.

בנסיבות אלה, צורף אל המותב פרופ' תום הלל, אשר טרם מתן החלטתו עיין כמובן בכל חומר הראיות בתיק, לרבות התיק הרפואי, כתבי הטענות ופרוטוקול הדיון.

העובדות
3. 3. נפרט להלן את העובדות הנוגעות לעניין. עובדות אלה אינן שנויות במחלוקת והן עולות בעיקר מתוך מסמכי התיק הרפואי.
4. 4. המערער, יליד 15.10.81, התגייס לצה"ל ביום 29.11.00.

5. 5. בתיקו הרפואי מספר התייחסויות לכאבי גב שהמערער סבל מהם בשנים שקדמו לגיוסו, כדלקמן:

א. א. רישום של ד"ר ווטסון מיום 20.11.96 המתעד כאב גב תחתון תוך הפניית המערער לפיסיותרפיה.

ב. ב. רישום של ד"ר כספי מיום 22.1.97 המתעד כאבי גב תחתון הגוברים בפעילות.

ג. ג. רישום של פרופ' גנאל מיום 2.7.98 המתעד כאב גב תחתון כחודש, ללא חבלה. פרופ' גנאל מציין כי קיים חשד לספונדילוליזיס בחוליה l-5, זאת למרות שמצויין במסמך כי מיפוי מיום 5.7.98 נמצא תקין.

ד. ד. מטופס המלש"ב מיום 28.12.98 ניתן לדלות את הנתונים הבאים בעניין כאבי גב קודמים: בפרק ה' לטופס, המתייחס לפירוט הממצאים האנמנסטיים של הנבדק ומשפחתו, צויין "א.מ.ל. כאבי גב לעתים רחוקות. ספונדילוליזיס. עבר צילום עמ"ש מיפוי עצמות". בסעיף י' לטופס, המתייחס לבדיקות מומחים, צילומים וכו', צויין: "מסמך אורטופד פרופ' אברהם גנאל - ספונדילוליזיס l5 + כאבי גב. מיפוי עצמות תקין. קיים הבדל באורך הרגליים".

למערער נקבע פרופיל רפואי 72, עם סעיפי ליקוי 48611 (pes planus קלה) ו- 38633 (ספונדילוליזיס עם כאבים, ספונדילוליסטזיס דרגה 1 ללא סימנים קלינים וללא תלונות). ראה לעניין זה מסמך 8 בתיק הרפואי.

6. 6. החל מאוגוסט 2000 עבר המערער קורס קד"צ שהכשירו לתפקיד של חמש מסוקי צפע.

7. 7. סמוך לאחר סיום הקד"צ ולפני גיוסו, במהלך נובמבר 2000, החל המערער סובל שוב מכאבי גב. מסמך פרופ' גנאל מיום 26.11.00, מתעד את הממצאים במועד זה, כדלקמן:

"בן 19 גובה 190 כאבי גב תחתון, לאחרונה התחדשות הכאב. לפני כשנה עבר בירור עמוד שדרה מותני שכלל צילום + ct שלא הדגים ממצא מיוחד. בבדיקה רגישות מעל לשני מפרקי sacroiliac אין קיפוח עצבי".

פרופ' גנאל הורה על ביצוע מיפוי עצמות בחשד לסאקרואיליאטיס דו צדדית. המיפוי שבוצע ביום 26.11.00 הצביע על "הדגשה קלה בריכוז באזור האמצעי של מפרק סאקרו אליאקי משמאל. יכול להתאים לתהליך דלקתי".

8. 8. ימים ספורים לאחר מכן גוייס המערער ועד סוף דצמבר 2000 ביצע טירונות כלל צה"לית.

במהלך הטירונות המשיך המערער לסבול מכאבי גב, פנה למרפאה הצבאית וקיבל פטורים שונים מחלק מהפעילויות (ראה סעיף 4 לתצהיר המערער וכן פטור שצורף לתצהיר אביו של המערער).

9. 9. עם תום הטירונות, ביום 1.1.01, הוצב המערער לשרת במקצועו בטייסת מסוקי צפע בבסיס פלמחים.

10. 10. עם הגיעו לבסיס הודיע למפקדיו כי יש לו פרופיל 72 בשל בעיה בגב. עובדה זו ניתן ללמוד מסיכום ראיון עם סג"צ בראל מיום 1.1.01 (נספח ג' לתצהיר אביו של המערער).
11. 11. מיד לאחר מכן נבדק המערער על ידי הרופאה ד"ר פז, אשר הפנתה אותו לבדיקת אורטופד. ביום 3.1.01 נבדק המערער על ידי האורטופד ד"ר קוארטלר, שרשם כדלקמן: "מתלונן על כאב גב מותני כחודש וחצי. במיפוי עצמות יש קליטת יתר באזור סאקרואיליאקי שמאלי. ct מותני פורש כתקין. מוסר על רגישות מותנית תחתונה".

ד"ר קוארטלר הפנה את המערער לבדיקות מעבדה.

12. 12. במהלך חודש ינואר 2001 ביצע המערער הסמכה משלימה לשירות כחמש בטייסת.

בתקופה זו המשיכו כאבי הגב, שכן ביום 17.1.01 פנה המערער למרפאה, וד"ר פז תיעדה זאת כדלקמן: "נבדק בשל כאבים מותניים עם חשד לדלקת באזור סאקרואיליאק. מופנה לביקורת".

ביום 25.1.01 נבדק המערער שוב על ידי אורטופד צבאי, ד"ר הדר עוז, שרשם ממצאיו כדלקמן: "מעברו - כאבי גב חוזרים. בוצע בירור ct - תקין. מיפוי - קליטה sij שמאל. בירור דם... - תקין. ... חסר נוירולוגי פרופרו, רגישות עמ"ש + sij דו צדדי. " ד"ר הדר המליץ על פיסיותרפיה.

13. 13. המערער אכן הופנה לטיפולי פיסיותרפיה, וביום 13.2.01 דווח על ידי הפיסיותרפסטית כי קיבל כבר 7 טיפולים ללא הטבה משמעותית (מסמך 1 בתיק הרפואי).

14. 14. בתחילת פברואר 2001 סיים המערער את ההסמכה. בין הצדדים קיימת מחלוקת עובדתית באשר לתנאי שירותו בטייסת מעת הגיעו אליה ואילך, הכל כפי שיתואר בהמשך החלטתנו זו.

גם לאחר ההסמכה המשיך המערער לסבול מכאבים בגבו ופנה לטיפול רפואי. לעניין זה הציג בפני
נו המערער טופסי מסדרי חולים, מהתאריכים 19.2.01, 22.2.01, 26.2.01, 3.4.01, מהם עולה כי פנה למרפאה לצורך טיפול ואף קיבל פטורים שונים, שאף אליהם נתייחס בהמשך.

15. 15. משלא ניכרה כל הטבה במצבו של המערער, בוצע ביום 8.3.01 צילום רנטגן. על פי תוצאותיו של הצילום אובחנו בעמוד השדרה של המערער שינויים ניווניים בחוליה l4 - l5 מימין.

16. 16. ביום 30.3.01 בוצעה למערער גם בדיקת ct. בבדיקה זו נמצא בעמוד השדרה של המערער בלט מרכזי דו-צדדי גדול בחוליה l4 - l5 , כששורשי העצבים לחוצים קדימה. הועלה חשד לתהליך תופס מקום וכן צוינו שינויים ניווניים.

17. 17. ביום 3.4.01 נבדק המערער על ידי ד"ר מירובסקי, אשר סיכם את מצבו כדלקמן:

"סובל כבר מספר שנים מכאבים בע"ש מותני תחתון ובכפות הרגליים. בבדיקה: קיימת רגישות במפרק ה - s1 מימין... במיפוי עצמות - קליטה באזור ה - s1 מימין. בצילום וב - ct סקרליזציה שמאלית של l5 - s1 . בנוסף גם בלט דיסק גדול ב l4 - 5 והיצרות של התעלה ב - l5 - s1 . יבצע mri של ע"ש מותני, בדיקות דם...עד אז זקוק למדרסים, הימנעות מעמידה ממושכת, ריצות וקפיצות, רצוי עבודה משרדית. מומלץ טיפול פיזיוטרפי".

18. 18. ביום 15.4.01 בוצעה למערער בדיקת mri בה נמצא כי למערער המיסקרליזציה משמאל של l5 עם עצם מעובה ושינויים ניווניים במפרק העודף, שינויים ניווניים בפאסטים, l4 - 5 בלט דיסק דיפוסי עם בקע אינטרה-פורמינלי ימני, l5 - s1 בקע דיסק אינטרה-פורמינלי ימני גדול יותר ובקע קטן מרכזי שאינו גורם לחץ. לסיכום נמצא כי יש קורלציה עם ה - ct מחודש מרץ 2001, כשהדיסק ב - l4 - 5 פחות מודגם שם.
כבר בשלב זה גובשה, אם כן, הנכות שבגינה תובע הוא הכרה.

19. 19. ביום 18.4.01 הורד הפרופיל הרפואי של המערער ל - 45 ולמעשה בכך נפסל מלשרת במקצועו.

20. 20. ביום 19.4.01 נערך למערער ראיון עם מפקדו רס"ן דוכס. בסיכום הראיון נרשם כי המערער משרת בטייסת שלושה חודשים וכי מאז הגיעו לא תיפקד כחמש עקב בעיה רפואית - פריצת דיסק בגבו. עוד נרשם, כי הפרופיל הרפואי של המערער הורד והוא כשיר רק לעבודה משרדית ועומד לעלות לוועדת שבצ"ר.

21. 21. ביום 3.5.01 נבדק המערער אצל פרופ' גנאל, אשר מצא כי למערער בלט דיסק בחוליה l4 - 5 ופריצת דיסק בחוליה l5 - s1. פרופ' גנאל המליץ להמשיך בפסיותרפיה ולשחרר את המערער משמירות ומעבודה הכרוכה בישיבה ממושכת או עמידה ממושכת.
22. 22. ביום 24.5.01 נבדק המערער שוב על ידי ד"ר מירובסקי, אשר תיעד זאת כדלקמן (מסמך 14 לתיק הרפואי): "בן 20, כאבי גב חמורים מזה חצי שנה, עם הקרנה לשתי הרגליים עד גובה כף הרגל...המלצות: (1) המשך פעילות רגיל - להימנע מהרמת משא כבד, קפיצות וריצות, נסיעות ארוכות (2) במידה והכאב לא חולף נשקול זריקה אפידורלית...".

23. 23. כבר ביום 29.5.01 הגיש המערער בקשה להכרת זכות מכח חוק הנכים. במקביל הוגשה על ידי אביו קבילה לנציב קבילות החיילים בכל הנוגע לטיפול בו בבסיס פלמחים. נציין כי בסופו של דבר ולאחר בירור, נדחתה הקבילה.

24. 24. בסוף מאי 2001 הועבר המערער לשרת בבסיס הבקרה רמון. המערער טען כי הנסיעות הארוכות מכבידות עליו ומגבירות את כאבי הגב שלו. בחלוף זמן מה הועבר לשרת בבסיס שדה-דב. במהלך כל התקופה היה בטיפול ובבדיקות רפואיות במסגרת הצבאית. בחודש יולי 2002 שוחרר המערער מצה"ל לאחר שהפרופיל הרפואי שלו הורד ל - 21. על קביעה זו ערער המערער לוועדה רפואית עליונה אך ערעורו נדחה.
טענות המערער
25. 25. המערער טוען, כי הנכות בגבו נגרמה תוך כדי ועקב השירות הצבאי, שכן קודם לגיוסו לא היה כל ליקוי בעמוד השדרה שלו, כפי שהעידו הבדיקות שבוצעו לו, ואילו חמישה חודשים לאחר גיוסו נמצאו בגבו בלט ופריצות דיסק וכאביו החמירו מאד. המערער טוען כי במהלך חודשים אלה ביצע עבודות של נשיאת משאות וכפיפות בשרתו במקצועו כחמש מסוקים בבסיס פלמחים. המערער מוסיף וטוען כי את הרמת המשאות והכפיפות האמורות הוא ביצע בניגוד לפטורים שניתנו לו.
26. 26. המערער הגיש את חוות דעתו של המומחה ד"ר רון ארבל. ד"ר ארבל סבור כי התיעוד הרפואי הקודם לגיוסו של המערער אינו מעיד בהכרח על פתולוגיה קודמת בעמוד השדרה שלו, אלא רק על חשדות שלא אומתו בבדיקות. הוא סבור, בהתאם, כי אין כל יסוד לקביעת סעיף הליקוי של ספונדילוליזיס עם כאבים בעת הגיוס. ד"ר ארבל התבסס על דברי המערער לפיהם עסק במהלך שירותו בפלמחים בהרמת משאות כבדים ובא לכלל מסקנה כי די בכך על מנת לקבוע כי תנאי שירותו גרמו לפריצות הדיסק בגבו ולנכותו.

טענות המשיב
27. 27. המשיב חוזר על קביעתו בהחלטתו, לפיה אין קשר בין כאבי הגב התחתון של המערער לבין השירות הצבאי. לטענת המשיב, עוד לפני גיוסו סבל המערער מכאבי הגב, ועל כן ברי כי נכותו זו לא נגרמה במהלך ועקב שירותו הצבאי. עוד טוען המשיב, כי ממילא תנאי השירות של המערער לא כללו כל הרמת משאות או התכופפויות, שכן מאז הגיע לבסיס פלמחים לא עבד כלל במקצועו כחמש מסוקים, אלא היה בהסמכה עיונית ולאחר מכן תחת פטורים שונים.
28. 28. המשיב הגיש שתי חוות דעת מטעם ד"ר ארנן גרינטל. על פי חוות דעת אלה, התיעוד הרפואי בתיק מעיד בבירור על פתולוגיה סימפטומטית בגבו של המערער טרם גיוסו. עוד טוען ד"ר גרינטל, כי אין תימוכין לטענה כי המערער אכן שובץ לעבודה במקצועו כחמש מסוקים וכי המערער עצמו סיפר לו במהלך הבדיקה כי עם הגיעו לפלמחים שובץ לעבודה משרדית ושטיפת רצפות. לדעת ד"ר גרינטל, כפי שמצאה ביטוי בחקירתו, המערער לקה במחלת דיסק שהיא תוצאה של תהליך ניווני ארוך קודם בדיסק, ואשר התפתחותה נטולת כל קשר לפעולותיו בעת שירותו. ד"ר גרינטל העיד כי אמנם קיימים מקרים בהם ניתן לקשר בין הרמת משא כבד לבין פריצת דיסק, אולם זאת רק אם מוכחת התרחשותו של אירוע אשר מייד בעקבותיו פרץ הדיסק. ד"ר גרינטל לא מצא כי הוכח אירוע כזה. באשר להרמת משאות בתקופת שהותו בטייסת בפלמחים, סובר ד"ר גרינטל כי אפילו היה הדבר מוכח, אין בכך כדי לבסס קשר סיבתי בין פריצת הדיסק לשירות הצבאי.

דיון והכרעה

29. 29. לאחר שעיינו בטענות הצדדים ובמסמכים הרבים שהוצגו לנו, וכן שמענו את המומחים והעדים, באנו לכלל דעה כי, על דרך בית הלל, יש להכיר בקשר של החמרה בשיעור של 25% בין נכותו של המערער לבין שירותו הצבאי. נבאר מסקנתנו זו.

30. 30. שוכנענו מתוך המסמכים והעובדות כפי שתוארו לעיל, כי המערער סבל מכאבי גב עוד קודם לגיוסו, וכי המדובר היה בפתולוגיה ברורה וסימפטומטית, ולא בנטייה קונסטיטוציונלית בלבד.

אמנם, המערער בעדותו ניסה "למזער" התקפי כאבי גב אלה וליחסם למספר נפילות אקראיות בעת ספורט, אולם עדותו בעניין נשאה אופי מתחמק והתקשינו לתת בה אמון (ראה עמ' 4 לפרוטוקול). העדות אף עומדת בניגוד למסמכים הרפואיים בתיק, מהם עולה כי כאבי הגב של המערער בשנים שקדמו לגיוסו חייבו טיפול במסגרת המרפאה האורטופדית של תל-השוטר ואף הצדיקו בירור מעמיק, בין היתר בבדיקות הדמייה. לכך יש להוסיף גם את הרישומים הרפואיים הרבים מהתקופה שלאחר גיוסו, בהם תיעדו הרופאים את העובדה כי סבל מכאבי גב בשנים טרם גיוסו, ויש להניח כי רשמו זאת מפיו של המערער עצמו. נפנה, למשל, לרישום של ד"ר ציון עידו מיום 18.6.01, כדלקמן: "בן 19.5. 6 חודשים בצבא. בריא בדר"כ. כדורסל עד כתה י'. עבר קורס מערכות ירי... כיום עובד כללי עקב כאבי גב... כאבי גב עם הקרנה לכפות רגליים כ - 4 שנים עם החמרה מזמן גיוסו. כיום הכאב קבוע..." (וכן ראה גם רישומי הרופאים כפי שפורטו בפרק העובדתי בראשית החלטתנו.

31. 31. נטען לפנינו כי בשנת 1998 נערכה למערער בדיקת ct . לגבי בדיקה זו קיים רישום של פרופ' גנאל כי היא היתה תקינה אך הבדיקה עצמה לא נמצאה. בהעדר הבדיקה עצמה או ממצאיה הישירים, לא ניתן להסתמך עליה על מנת לקבוע ממצא בעל משקל באשר למצב עמוד השדרה של המערער בעת ביצועה, ובודאי לא לגבי מצבו בשנים שלאחר מכן ועד גיוסו.

32. 32. אנו מייחסים משקל מהותי בשאלה זו גם לעובדה שגויס עם פרופיל 72 וסעיף ליקוי ספציפי המתייחס לספונדילוליזיס עם כאבים. ד"ר ארבל טוען אמנם, כי אין למצוא תימוכין לקביעה זו בחומר הרפואי. ואולם, מטופס המלש"ב עצמו עולה כי בלשכת הגיוס הוצג מסמך מאת פרופ' גנאל בעניין זה, וכן עולה ברורות מהתיעוד הרפואי הקודם כי למערער היו כאבי גב שחייבו בירור מעמיק והועלה חשד לספונדילוליזיס.

33. 33. זאת ועוד. אין חולק כי במועד גיוסו היה המערער נתון בהתקף כאבי גב שהחל ימים ספורים קודם לכן. עקב התקף כאבים זה פנה אל פרופ' גנאל וכן עבר מיפוי עצמות (נובמבר 2000). בבדיקת המיפוי נמצא ממצא פתולוגי של קליטה מוגברת באזור עמוד השדרה המותני. בממצאי הבדיקה הועלתה השערה כי הממצא מתאים לתהליך דלקתי. התקף כאבים זה לא חלף אלא נמשך במהלך הטירונות. המערער פנה למרפאה לטיפול ואף קיבל פטור מפעילויות שונות (צורף לתצהיר האב). למרות הפטורים לא שכך כאב הגב ונמשך גם כשהוצב המערער לבסיס פלמחים. המדובר הוא, אם כן, ברצף מכאובים אחד, אשר החל לפני הגיוס ונמשך עד שאובחנו פריצות הדיסק בעמוד השדרה של המערער כחמישה חודשים לאחר מכן.

34. 34. מן המקובץ עד כאן עולה כי המערער התגייס עם פתולוגיה קיימת וסימפטומטית בעמוד השדרה המותני שלו.

35. 35. ייתכנו מקרים בהם יוכר קשר סיבתי בין פריצת דיסק לבין השירות אפילו קדמו לגיוס כאבי גב כלשהם, אך זאת במקרים בהם ניתן לקשור את הפריצה לאירוע מסויים, חבלתי או אחר. התנאי לכך הוא כי הפריצה אירעה בסמיכות זמנים מיידית לאירוע כאמור, שאינו אירוע שולי או טריוויאלי אלא קשור לייחודיות השירות בצבא, מבחינה רפואית ניתן לקשרו לפריצה (ראה, למשל, ר"ע 187/83 רדושיצקי נ' קצין התגמולים
, פ"ד לז(4) 361).

36. 36. אנו סבורים כי לא עלה בידי המערער להוכיח התרחשותו של אירוע ספציפי אליו ניתן לקשור את פריצת הדיסק. לעניין זה נציין את הדברים הבאים.

37. 37. בבקשתו המקורית להכרה בזכות לא ייחס המערער את נכותו לאירוע מסויים אלא לתנאי השירות הכלליים בטייסת בפלמחים, כדלקמן: "חוסר התייחסות לפטורים בבסיס לאחר הטירונות עם כאבים ומס' טיפולים בדיקות וכו' בחר"פ 542 הגעתי למצבי כיום מספר חודשים אחרי הגיוס - מסמכים מצורפים. פריצות הדיסק אירעו לדעתי כתוצאה מהרמת משא, הרמת משא בכפיפה וכפיפות בניגוד לפטורים שהיו בידי באותה תקופה ובניגוד לפטור לעבודה משרדית בלבד".

38. 38. המומחה מטעם המערער אף הוא לא ייחס את פריצות הדיסק ונכותו של המערער לאירוע ספציפי אלא לתקופה שבמהלכה הרים המערער לכאורה משאות, כדלקמן:

"ת.אין מקרה של חבלה ספיציפית אבל כמו שאנו יודעים, המכניזם של פגיעה בדיסק, הרמת משא, שיעול, התאמצות בשירותים, גורמים לפריצה של דיסק. לא צריך חבלה ספציפית...
ש. מתי פרץ הדיסק אצל המערער.
ת. לפי החומר שעמד לרשותי, לפי מה שדיברתי עם המערער, הדיסק פרץ לאחר גיוסו, מתי בדיוק אני לא יכול להגיד לך... יש כאן תקופה של שירות צבאי שלדעתי גרם לפריצת הדיסק. אני לא יכול להגיד מתי אירעה פריצת הדיסק..."

39. 39. רק במהלך הדיון בערעורו שינה המערער טעמו בעניין זה, ובסעיף 6 לתצהירו הצהיר כי "באמצע חודש 2/2001 במהלך שטיפת מסוק כחלק מתפקידי הצבאי, תקפו אותי לפתע כאבים עזים בגב. פניתי למרפאת הבסיס ושם קיבלתי פטורים שונים שאף אחד מהם לא כובד על ידי מפקדי בגף הטכני."

בחקירתו (עמ' 14 לפרוטוקול) מעיד המערער:
"ש. בסעיף 6 לתצהירך אתה כותב כי שבאמצע 2/01 במהלך שטיפת סככה תקפו אותי לפתע כאבים עזים בגב. מתי זה היה.
ת. תוך כדי שטיפת סככה. לא זוכר בדיוק באיזה תאריך בדיוק זה היה.
ש. אתה טוען שבאירוע נקודתי החלו כאבי הגב.
ת. באירוע נקודתי היתה מערכת של סיבות שגרמו לזה שהכאבים התגברו".

וכן, בעמ' 10 לפרוטוקול:

"עיקר הבעיה היתה נושא שטיפת הסככה. את זה עושים פעמיים ביום. לוקחים צינור, משפריצים על הרצפה ועוברים לכל אורך הסככה עם מגבים. מחזיקים את המגב בצורה של כמעט האות ריש, עם הגב כפוף, שזה מקום הבעיה שהיתה לי".

40. 40. עינינו הרואות כי גרסתו של המערער בדבר אירוע שאירע, כביכול, בסמוך לפני פריצת הכאבים העזים, מעורפלת ואינה עקבית, זאת הן לגבי מהות האירוע והן לגבי מועדו. המערער ניסה להסתמך לעניין זה על אישורי מסדרי חולים מיום 19.2.01 ו - 22.2.01. עיון באישורים אלה אינו תומך בגרסתו. אין בהם כל פירוט לאירוע כלשהו או לכאבים עזים במיוחד שפרצו לפתע. כל שיש בטפסים אלה הוא מתן פטורים. ביום 19.2.01 ניתן רק פטור מתורנויות בסיסיות, וביום 22.2.01 ניתנו פטורים נוספים.

41. 41. נוכח כל האמור לעיל, אנו מאמצים את חוות דעתו של ד"ר גרינטל ואת טענת המשיב הנסמכת עליה, לפיה נכותו של המערער לא נגרמה במהלך ועקב שירותו הצבאי, אלא יסודה בפתולוגיה ובסימפטומים שקדמו לגיוסו.

נפנה עתה לבחון את שאלת ההחמרה.

42. 42. כפי שביארנו לעיל, לאחר 5 חודשי שירות צבאי אובחנו בגבו של המערער פריצות דיסק אשר אין לקיומן תיעוד הקודם לגיוסו. כן התרשמנו מן הראיות כי עוצמתם של כאבי הגב של המערער התגברה במהלך חמישה חודשים אלו. המסקנה היא, כי נכותו של המערער אכן הוחמרה במהלך שירותו. נותר לבחון האם החמרה זו היתה עקב שירותו.

43. 43. אין חולק, כי המערער הוכשר על ידי צה"ל לשמש טכנאי מערכת ירי של מסוק - חמש מסוקים, הוצב לשרת במקצוע זה לאחר הטירונות, ואף עבר השלמת הסמכה למקצוע זה משך חודש לאחר הצבתו בטייסת. המשיב לא חלק על כך שתפקידו של חמש מסוקים, ככלל, כולל גם הרמת טילים וזווילים על מנת לחברם או לנתקם מהמסוק. ניתן לשער במידה רבה של וודאות, ואף על כך לא חלק המשיב, כי גם עבודות החמש כוללות גם פעולות בכפיפה.

44. 44. המערער טוען כי בתקופה זו, הן בתקופה השלמת ההסמכה והן לאחר מכן, עסק בהרמת משאות כחמש וכן ביצע עבודות אחרות שאימצו את גבו, כגון שטיפת סככת המסוקים. באשר לחודש השלמת ההסמכה, העיד המערער כדלקמן:

"במהלך ינואר 2001 היו הרבה לימודים עיוניים, בינואר היתה הסמכה לאחר הקד"צ ולפני עליה למסוק. למדתי כל היום. כל היום היו לימודים. באולם בטייסת." (עמ' 4 לפרוטוקול).

אך הוסיף וביאר:

"ש. אם אחפש במסמכים, לא אמצא בשום מקום מסמך שמראה שאתה התחלת לסבול מכאבים עוד בינואר, לפני שעלית למסוק במהלך לימודיך העיוניים?
ת. יתכן שיהיו מסמכים כאלה. פניתי לאורטופד שעשה מיפוי כבר בנובמבר, בטירונות סבלתי מבעיות כאלה ואחרות שהיו בגב. לאחר הטרונות הוצבתי כבר בבסיס. ראשי הצוותים והאחראים עלי בטייסת אמרו שצריך לעשות עבודות שחיילים חדשים עושים, כגון סחיבת טילים, שטיפת סככות, תוך כדי הנושא של ההסמכות." (עמ' 5 לפרוטוקול).

באשר לאופי שירותו בתקופה שלאחר השלמת ההסמכה העיד:

"ש. יש טענה שאתה בכלל לא עבדת בהרמת טילים, כחמש מסוק.
ת. אני עבדתי כחמש מסוק עד שהורידו לי את הפרופיל. עבדתי כחמש מהרגע שהגעתי לבסיס, כולל בהסמכה ועד לפחות אמצע מרץ. זאת היתה עבודה מלאה של חמש.
לשאלת ביהמ"ש זאת היתה עבודה כמעט כמו של החמשים האחרים. חוץ מטילים וזווילים הרמתי גם תותח, הרמת תוף תחמושת של התותח, את כל זה חייל בודד לא יכול לעשות. עשיתי את זה כחלק מצוות. עיקר הבעיה היה נושא שטיפת הסככה..." (עמ' 10 לפרוטוקול)

45. 45. טענת המשיב לעניין זה היא, כי למרות מקצועו והצבתו כחמש, בפועל לא עבד המערער ולו יום אחד כחמש מסוקים, ועל כן גם לא ביצע כל הרמת משאות או פעילויות העלולות לאמץ את הגב או להחמיר את נכותו. לטענת המשיב, בחודש ינואר היה המערער בהסמכה שכולה לימודים עיוניים ולאחר מכן, מינואר והלאה, היה המערער כל העת תחת פטורים שכובדו כלשונם ומנעו העסקתו בעבודה כחמש בכלל והרמת משאות בפרט. לטענת המשיב, כל שעשה המערער בתקופה זו היה עבודה משרדית, לרבות עבודה בחדר הכלים.

הנטל להוכיח טענה זו מוטל על המשיב.

46. 46. באשר לחודש ההסמכה לעבודת החמש. המערער העיד כי במסגרת זו היו אמנם בעיקר לימודים עיוניים אך נדרשו גם עבודות פיסיות. גם ההגיון מחייב כי במסגרת השלמה מקצועית שכזו ישולבו, בנוסף ללימודים העיוניים, גם אימונים מעשיים כלשהם בעבודת החמש על המסוק, עבודה הכוללת לעתים הרמת תחמושת וטילים. המשיב לא הביא כל ראיה לסתור. אין חולק כי כל פטור לא ניתן למערער בתקופה זו, למרות שהיה במעקב רפואי ממועד הגיעו לבסיס פלמחים.

47. 47. באשר ליתרת התקופה לאחר ההשלמה, טוען המשיב כי המערער היה כל העת תחת פטורים ולא עבד כחמש. המשיב לא הביא כל עדים להוכחת טענתו זו, אותה הוא סומך, למעשה, אך ורק על סיכום ראיון של רס"ן דוכס, מפקד המערער, מיום 19.4.01, אשר צורף לתיק ובו נרשם כי "איתן משרת בטייסת כשלושה חודשים, מהגיעו לטייסת לא מתפקד כחמש עקב בעיה רפואית - פריצת דיסק בגבו".

כאמור, המשיב לא ראה לנכון להגיש תצהיר של רס"ן דוכס, והוא לא עמד לחקירה. לכך יש משמעות בקביעת ערכו של סיכום הראיון כראיה. זאת ועוד. המשיב לא צירף את הפטורים שהוא טוען להם או נתן פירוט כלשהו של פטורים אלו.

לכאורה, די היה בכך על מנת לדחות את טענת המשיב. עם זאת, משהמערער עצמו ראה להציג את טופסי הפטור שניתנו לו (נספחים לתצהיר האב וכן במוצגים), סבורים אנו כי יש מקום לבחנם לגופם. בחינה כזו מעלה כי אין הם מכסים את כל התקופה הרלוונטית, כדלקמן:

א. בפטור הראשון שהוצג (לאחר הפטור מתקופת הטירונות), שניתן במסדר חולים מיום 19.2.01, נקבע: "פטור לשבועיים מתורנויות מטבח ושמירות ע"פ החלטת מ. גף רפואה. יש לאפשר לישון עם קרש גב מתחת למזרונו".

ב. בפטור נוסף במסגרת מסדר חולים מיום 22.2.01, נקבע: "עבודה משרדית לשבועיים".

ג. במסדר חולים מיום 26.2.01 נקבע: "ל - 30 יום: א. פטור מתורנויות בסיסיות. ב. פטור מהרמת משאות מעל 5 ק"ג ומעבודה בכפיפה. ג. פטור מעבודות עדינות (הברגות וכו')."

ד. במסדר חולים מיום 3.4.01 נקבע: "עבודה משרדית בלבד לשבועיים, כלומר יעבוד במשרד ולא בחדר כלים, לא יהיה תורן בצוות תורן!"

ה. במסדר חולים מיום 19.4.01 נקבע: "1) כשיר לעבודה משרדית בלבד. 2) ללא הרמת משאות מעל 5 ק"ג וללא התכופפות. 3) במידה וישן בבסיס יזדקק למיטה עם קרש גב. 4) לא יעבוד בחדר כלים. "

ברי מתוך רצף הפטורים לעיל כי עד ליום 22.2.01 לא היה למערער למעשה פטור מעבודה כחמש.

48. 48. עולה, כי מעת הגיעו לטייסת ועד יום 22.2.05, לא היה המערער תחת פטורים כלשהם, ולא הוכח לנו כי לא התאמן והועסק במהלך תקופה זו או חלק ממנה במקצועו כחמש.

49. 49. לאחר מכן, אכן ניתנו למערער פטורים שונים. המערער טוען כי פטורים אלה לא כובדו. למעשה, לטענה זו מייחס המערער חשיבות רבה אם לא חשיבות עיקרית בערעורו לפנינו. אנו מוצאים כי טענתו של המערער בדבר אי קיום פטורים לא הוכחה בפני
נו במאומה. יתר על כן. שאלת קיומם או אי קיומם של פטורים אינה השאלה המונחת לפנינו. בין אם קוימו פטורים ובין אם לא קוימו, השאלה הנבדקת על ידנו היא מה היו תנאי השירות בפועל, ומה השפעה היתה להם על נכותו של המערער.

50. 50. במסגרת זו יש לבחון גם את תקופת שירותו של המערער בחדר הכלים, זאת מתוך הנחה כי הוצב שם לאחר שקיבל פטור מעבודת חמש ביום 22.2.01, ושם אף שירת עד שהדבר נמנע על פי פטור מפורש מיום 3.4.01. כאמור, הצבה זו אינה לוקה בכל פגם מבחינת שיקול הדעת של המפקדים ומילוי הפטור. אלא שמתוך הוראת הרופאים מיום 3.4.01 ומיום 19.4.01 ניתן ללמוד כי אף עבודה בחדר הכלים נמצאה על ידי הרופאים (אם כי בדיעבד) בלתי מתאימה למערער, ויתכן כי היתה לה השלכה על מצבו הרפואי.

51. 51. הוכח לנו, אם כן, כי מתחילת ינואר 2001 ועד תחילת פברואר 2001 היה המערער בהסמכה לעבודה כחמש, תוך שאנו מקבלים כי במהלך תקופה זו עסק בעיקר בלימודים עיוניים אך בנוסף לכך גם באימונים פיסיים מסויימים כחמש. לאחר מכן משך שלושה שבועות היה מוצב בטייסת כחמש ולא הוכח לנו על ידי המשיב קיומו של פטור כלשהו בתקופה זו. כלומר - יש לקבוע כי בתקופה זו הועסק בעבודה רגילה של חמש, או כהגדרתו הוא בחקירתו - "כמעט" עבודה רגילה, כשזו כוללת לעתים הרמת משאות יחד עם חיילים אחרים וכן תורנויות צוות תורן ועבודות כגון שטיפת סככה. לאחר מכן ועד תחילת אפריל 2001 הועסק בחדר הכלים, עבודה שלאחר מכן מצאו אותה הרופאים בלתי מתאימה למצבו ואסרו עליה.

עולה, איפוא, כי משך כשלושה חודשים הועסק המערער בעבודות שיתכן והיה בהן כדי להעמיס במידה מסויימת על גבו, במצב בו אובחנו כבר סימפטומים של מחלה בגב. אכן, המדובר הוא בתקופה קצרה יחסית. על רקע העובדה כי מדובר במחלה ניוונית קיימת ובהעדר כל אירוע חבלתי מיידי שגרם לפריצת הדיסק, כפי שמצאנו לעיל, אין לדעתנו מקום לקבוע כי תקופה קצרה זו של עבודת חמש ובחדר הכלים החמירה את פריצת הדיסק עצמה, ואולם מוצאים אנו לנכון לקבוע, על דרך בית הלל, כי היה בה כדי להחמיר את כאבי הגב של המערער בשיעור של 25%.
52. 52. אשר על כן אנו מקבלים את הערעור וקובעים כי כאבי הגב התחתון של המערער הוחמרו במהלך ועקב שירותו הצבאי בשיעור של 25%.

המשיב ישלם למערער שכר טרחת עורכי דין בדין ערעור זה בסך של 2,500 ₪ וכן הוצאות משפט, לרבות שכר טרחת המומחה, כנגד קבלות ועד סכום של 3,500 ₪. על הסכומים יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד יום התשלום בפועל.

התיק הרפואי המקורי יושב למשיב.
ניתנה היום כ"ו בחשון, תשס"ו (28 בנובמבר 2005) בהעדר הצדדים.

_________________ __________________ ____________________
שירי רפאלי
, שופטת, אב"ד פרופ' תום הלל, ח. ועדה עו"ד יהודית ארבל, ח. וועדה









וע ועדת הערעורים לפי חוק הנכים 304/03 קנול איתן נ' קצין התגמולים (פורסם ב-ֽ 28/11/2005)