פסקי דין על גילה גוזלן | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

70507-01/18 בל     11/04/2019




בל 70507-01/18 גילה גוזלן נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע

ב"ל 70507-01-18

11 אפריל 2019

לפני: כב' השופט יוחנן כהן

גב' רחל מצרי לבני -


נציגת ציבור (עובדים)
מר מרדכי בסר
-
נציג ציבור (מעסיקים)


התובעת
:

גילה גוזלן
ע"י ב"כ: עו"ד ניצן הראל



-

הנתבע
:

המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ: עו"ד ילנה צ'וקלר


פסק דין

1.
עסקינן בתביעה להכרה במחלת ה-
cts
(תסמונת התעלה הקרפלית), כ"פגיעה בעבודה", מכוח תורת המיקרוטראומה.

2.
בישיבה שהתקיימה ביום 10.3.19, לאחר מסכת הראיות, במסגרתה העידו התובעת והממונה על עבודתה, מר לוי, סיכמו הצדדים טענותיהם בעל פה.

3.
לטענת התובעת, אופי עבודתה במשך היום נסוב בעיקרו בביצוע הקלדות רבות של תעודות משלוח וקבלות, שימוש במקלדת ועכבר המחשב. כל בוקר בהגיעה לעבודה, מתחילה בהקלדות רצופות של כ-80-100 תעודות משלוח וקבלות במשך כשש שעות, כאשר כל הקלדה אורכת כמספר דקות. מדובר באופי עבודה שחוזר על עצמו באופן תמידי, עבודת קלדנות אינטנסיבית וחד גונית, חוזרת ונשנית, ברציפות, המצריכה שימוש תמידי ואף הפעלה מאומצת של כפות הידיים. מאחר והתובעת הינה היחידה שמקלידה במפעל את תעודות המשלוח והקבלות, הדבר דורש ממנה לבצע עבודתה במהירות ודיוק, תחת לחץ ותחת עמידה בעומס העבודה.


התובעת ציינה כי במסגרת עבודתה היא מבצעת תיוקים וסריקות ידניות, וכן מבצעת שחרור/פירוק ההידוק של הניירת, אולם עיקר עבודתה היא הקלדת הנתונים בעזרת המקלדת והעכבר.

4.
לטענת הנתבע, יש לדחות את התובענה מבלי למנות מומחה. מעדותם של התובעת ומנהלה, עולה, כי התובעת לא נדרשה להקליד טקסטים ארוכים ברצף ובהיקף גדול. עבודתה מול המחשב כללה בעיקר הקלדת נתונים והוצאת תעודה מודפסת לנהגים. מדובר בכ-80-100 תעודות ביום. התובעת מתחילה את יום העבודה בקבלת פקודה ממנהל המחלקה ומכניסה לתכנת המחשב את הנתונים שכוללים מלל של כתובת, שם הלקוח, פירוט סחורה וכמויות. מדובר במלל, ובספרות, שנכנסות למשבצות כאשר התובעת עוברת משבצת-משבצת בעזרת העכבר. פעולות התובעת בכל הנוגע לתעודות, מתחלקות לשלבים כדלקמן: הכנסת נתונים למחשב, הוצאת נתונים, העברה לנהג, קבלה חזרה של התעודה מהנהג, סריקה במחשב, הידוק של מספר דפים, פירוק של מספר דפים והחזרת התעודה לנהג. לא מדובר בהקלדת טקסטים כפי שנקבעה בפסיקה. פעילויות התובעת הצטמצמו ללחיצה על מקשי המקלדת לשם הקלדת ספרות ושימוש בעכבר, מדובר בהקלדת טקסטים קצרים ביותר.


מעבר לעבודת ההקלדה, התובעת מבצעת שיחות טלפון, כך שלא מדובר בפעולת הקלדה רציפה. מדובר בפעולות שנעשות תוך כדי ההקלדה, בהתחשב בכך שלתובעת יש הפסקות, שהיא עצמאית בקביעת זמן ההפסקה ותדירות ההפסקה, שלתובעת יש גם עבודה משרדית אחרת, כגון תיוקים, סידור ניירת, כך לגרסת המעסיק.


לסיכום, טען הנתבע כי לא הוכחה תשתית לפעולות חוזרות ונשנות, ולכן יש לדחות את התובענה מבלי למנות מומחה.

דיון והכרעה

5.
לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, ובהתחשב במכלול המצוי בתיק ושמיעת העדויות - הגענו לכלל הכרעה כי דין התביעה להידחות, מהנימוקים להלן.

6.
על פי תורת המיקרוטראומה, ניתן להכיר בצירוף של פגיעות כתאונה בעבודה, ככל שניתן להגיע למסקנה כי כל אחת מפגיעות אלו היא בעלת אופי "תאונתי" וגרמה לנזק מסוים, גם אם זעיר ובלתי נראה. וכלשונו של בית הדין הארצי:


"היסוד הראשוני להיות התפתחות פתולוגית תוצאה של מיקרוטראומה הוא שהוכח, כי במהלך עבודתו נגרמים למבוטח אין ספור פגיעות זעירות שכל אחת מהן מסבה לו נזק זעיר, שלא ניתן לאבחון, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו, זה על גבי זה, מביאה בשלב מסוים לנזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע"

(דב"ע מח/77-0
אליעזר מזרחי נ' המוסד לביטוח לאומי
,
פד"ע יט 538).

ובמקום אחר:

"בתורת המיקרוטראומה עומדים על האבחנה בין "רצף של אירועים זעירים ומאותרים בזמן" (זמן העבודה)... לבין התפתחות רצופה ומתמדת בהשפעת גורם שפעולתו נמשכת ללא הפסקה... לשון אחר – לשון הדימוי – יש להוכיח שהנזק התהווה בגוף על דרך של טפטוף מים על סלע עד להיווצרות נקב, ולא כתוצאה מזרם מים שוטף. את הנזק מהסוג הראשון יראו כתוצאה של מיקרוטראומה – תאונה; את השני – יראו כתוצאה של הליך תחלואי – לא תאונה"

(דב"ע מו/17-0
עמיצור אליעזר נ' המוסד ל

ביטוח לאומי,
פד"ע י"ח 100; ראו גם
עב"ל 1012/00
אלי שבח נ'
המוסד לביטוח לאומי
,

מיום 28.7.02).


7.
עוד נפסק,

כי התנועות שבגינן עשויות להיגרם למבוטח פגיעות "זעירות" אינן חייבות להיות זהות, אלא "זהות במהותן", ובלבד שיפעלו במקום מוגדר. בנוסף, תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, ובלבד שתהא ממושכת וחוזרת (
עב"ל 364/97
המוסד לביטוח לאומי
נ' שמואל אסרף
, פד"ע לה 463; דב"ע שן/232-0 המוסד לביטוח לאומי
נ' רבוס חסאן, פד"ע כג 31).
כלשון בית הדין הארצי לעבודה –

יש לבחון אם "עבודת המערער חייבה ביצוע רצוף של תנועה חוזרת ונשנית זהה או דומה במהותה אחת לרעותה במהלך יום עבודתו"

(עניין שבח).

8.
שאלת ההכרה במחלת ה-
cts
כ"פגיעה בעבודה" מכוח תורת המיקרוטראומה בנסיבות דומות של הקלדה כבענייננו, התעוררה ונדונה בפסק הדין שניתן בתיק ב"ל (אזורי ב"ש) 29914-09-15 אריה פורטנוי לב - המוסד לביטוח לאומי
(04.04.2016), על ידי כבוד סגן הנשיאה (כתוארו אז), השופט אילן סופר. באותו עניין דובר על מהנדס תעשייה וניהול שטען כי עבודתו הייתה כרוכה בכתיבה, הקלדה על מחשב והקלקה על עכבר במשך כל יום העבודה, 5-6 ימים בשבוע, תוך הפעלת מאמץ בשתי כפות הידיים ובאופן שהוא ביצע תנועות חוזרות ונשנות זהות במהותן. בית הדין קבע כי לא מצא בעבודה של עובד על מחשב, כתובע, אשר אינו מקליד דרך קבע טקסטים, אלא משתמש במחשב כדי להזין נתונים ולקבל ממנו נתונים, בסיס לפעולות רציפות חוזרות ונשנות. זאת בשונה מקלדנית המפעילה אצבעותיה באופן רציף שעות רבות ביום, בשל אופי עבודתה המצריך הקלדה של טקסטים באופן רציף, מהיר וחוזר על עצמו. לכן, נפסק כי לא הוכחה תשתית לכאורית לפעולות חוזרות ונשנות בעבודת התובע והתביעה נדחתה.
פסק דין
זה אושר על ידי בית הדין הארצי לעבודה בהליך עב"ל (ארצי ) 11412-05-16 אריה פורטנוי לב - המוסד לביטוח לאומי
(06.04.2017), אשר לא מצא מקום להתערבות במסקנת בית הדין האזורי האמורה.

9.
יישום ההלכה שנקבעה בפסיקה על המקרה דנן, מוביל לתוצאה לפיה, יש לדחות את התובענה ללא צורך במינוי מומחה.


מהתשתית העובדתית עולה, כי התובעת אמנם עסקה בהקלדה במהלך יום עבודתה, אך אין המדובר בפרקי זמן ארוכים ורצופים, ונפרט.

10.
התובעת, אשר עבדה כפקידה בחברת "יהודה פלדות", ביצעה במהלך יום עבודתה פעולות מגוונות מלבד ההקלדה. התובעת, בין השאר, העבירה לנהגים תעודות שהוציאה מהמחשב, קיבלה חזרה מהנהגים עותק מהתעודות, סרקה במחשב, הידקה מספר דפים, פירקה מספר דפים והחזירה תעודות לנהגים. מעבר לכך, ביצעה התובעת שיחות טלפון וכן עסקה בעבודה משרדית אחרת כגון, תיוקים, סידור ניירת, כעולה מעדות המעסיק (עדות מר לוי, עמ' 8 לפרוטוקול, ש' 9-12; ש' 30-32). כך גם עולה משאלון למעביד (נ/3).

11.
כמו כן, משמיעת העדויות נמצאנו למדים כי התובעת לא הקלידה לפרקי זמן ארוכים לאורך יום עבודתה, כך שפעולת ההקלדה שביצעה, בדמות נתונים מספריים ומלל קצר, בוצעה לפרקי זמן קצרים. בנוסף, התובעת גם השתמשה בעכבר של המחשב, וכן ביצעה פעולות אחרות עליהן עמדנו לעיל.


דהיינו, לא ניתן לבודד את פעולות ההקלדה אותן ביצעה התובעת לאורך יום עבודתה, אשר ממילא בוצעו לפרקי זמן קצרים, בהיקפים משתנים ולא ברצף, קרי: לא באינטנסיביות ובהיקף הנדרשים להוכחת תשתית מיקרוטראומתית.


כך למשל העיד מר לוי בפני
נו: "זה לא קצב כמו קלדנית, תעודה זה להכניס משהו כמו 10 דקות רבע שעה ותוך כדי היא עושה דברים אחרים כמו לבדוק נהגים, מפרקת עבודות, מכניסה עבודות לסריקה, מסדרת קלסרים, הזמנות, גם הזמנות קפה, הזמנות תה, הכל היא עושה" (עמ' 8 לפרוטוקול, ש' 30-32).

12.
כפי שציינו, בעבודת ההקלדה, התובעת הזינה ברובה נתונים ולא הקלידה טקסטים ארוכים (עדות התובעת, עמ' 4 לפרוטוקול, ש' 24-26).

13.
מכל המקובץ עולה כי התובעת אמנם עבדה מול המחשב במהלך יום עבודתה ועסקה בהזנת נתונים למחשב; אולם, אין המדובר בהקלדת טקסטים ארוכים ברצף ובהיקף גדול, ואין המדובר בעבודה החורגת מכל עבודה של עובד מול מחשב, אשר אינו מקליד דרך קבע טקסטים, אלא משתמש במחשב לצורך הזנת נתונים כפי שתואר בעדותה של התובעת.

סוף דבר

14.
לאור כל האמור לעיל, דין התביעה להידחות.

15.
בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

16.
זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין.



ניתן היום, ו' ניסן תשע"ט,
(
11 אפריל 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.










גב' רחל מצרי לבני
נציגת ציבור (עובדים)


יוחנן כהן
שופט


מר מרדכי בסר
נציג ציבור (מעסיקים)











בל בית דין אזורי לעבודה 70507-01/18 גילה גוזלן נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 11/04/2019)