פסקי דין על פלוני (ר.ס) | פסקי דין על מגדל חברה לביטוח | פסקי דין על אריה רוזן |

59087-11/18 א     03/09/2019




א 59087-11/18 פלוני (ר.ס) נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, אריה רוזן








בית משפט השלום בתל אביב - יפו

ת"א 59087-11-18 סדן נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ
ואח'





לפני כבוד השופטת מי-טל אל-עד קרביס

ה
תובע:
פלוני (ר.ס)
ע"י ב"כ עו"ד אפלבאום


נגד

ה
נתבעים:
1. מגדל חברה לביטוח בע"מ
2. אריה רוזן
ע"י ב"כ עו"ד זייפר



החלטה

לפניי בקשת התובע לתקן את כתב התביעה.

1.
בתאריך 9.8.15, בעת שהתובע היה במסע רגלי בצפון-הודו הוא נפצע לאחר שנפגע ממפולת סלעים והתדרדר במדרון תלול (להלן: "התאונה"). תביעתו זו שלפניי היא תביעה כספית בסכום של כ – 700,000 ₪ לתשלום תגמולי ביטוח על יסוד פוליסת בריאות ותאונות אישיות שהוצאה לו על ידי נתבעת 1. התביעה הוגשה מאחר שנתבעת 1 מסרבת לשלם תגמולי ביטוח משום שלטענתה, בתמצית, אופי המסע (ספורט אתגרי או טיפוס הרים וכד'), מוחרג מהכיסוי הביטוחי על פי הפוליסה. התביעה הוגשה גם נגד נתבע 2, סוכן הביטוח, שבאמצעותו רכש התובע את הפוליסה לעיל, וזאת בעילה של רשלנות ולפי פקודת הנזיקין מאחר שלא רכש עבורו פוליסה מתאימה.

2.

בכתב התביעה התובע טען כי הוא נותר מוגבל בעקבות הפגיעות האורתופדית והנוירולוגיות שנגרמו לו בתאונה, וצירף שתי חוות דעת: האחת של מומחה בתחום האורתופדיה (ד"ר לוינקופף) והשנייה - חוות דעת נוירו-פסיכולוגית שעליה חתומות נוירופסיכולוגית ומומחית בפסיכולוגיה שיקומית (גב' זפט) וכן נוירופסיכולוגית ומתמחה בפסיכולוגיה שיקומית (גב' בן-סימון).

3.
בכתב ההגנה, הנתבעים טענו בין היתר כי התובע מנוע מלהעלות טענות שברפואה בכל תחום שאינו האורתופדיה, באשר חוות הדעת הנוירו-פסיכולוגית אינה יכולה לתמוך בטענות לנכות בתחום הנוירולוגיה מאחר שהיא ערוכה על ידי פסיכולוגית ומשום כך אינה עונה על תנאי תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן: "התקסד"א").

4.
עוד בטרם התקיים קדם משפט ראשון בתיק, התובע הגיש הודעה ואליה צירף חוות דעת בתחום הפסיכיאטריה (ד"ר ברוך), אשר קבעה כי לתובע נותרה נכות נפשית בעקבות התאונה.

5.
בעקבות התנגדותם של הנתבעים להודעה האמורה, הוריתי בהחלטה מתאריך 11.6.19 כי ככל שהתובע מבקש להגיש חוות דעת רפואית שלא היתה חלק מכתב התביעה, עליו להגיש בקשה לתיקון כתב תביעה, על כל הכרוך בכך. זו הבקשה שמונחת עתה לפניי.

6.
התובע טוען כי כבר בכתב התביעה המקורי הוא טען כי כתוצאה מהתאונה הוא סבל מפגיעה מוחית קשה ומנזקים נוירולוגים ופסיכיאטריים משמעותיים, כך שכתב התביעה המתוקן (שטיוטה ממנו צורפה לבקשה), על חוות הדעת הרפואית החדשה בתחום הפסיכיאטריה, אינם כוללים טענה עובדתית חדשה ואינם מוסיפים עילה חדשה. התובע טוען כי סבר שדי בצירוף חוות הדעת הנוירופסיכולוגית כדי להוכיח את נזקיו, אולם משהעלו הנתבעים בכתב ההגנה את הטענה לגבי חוות דעת זו, ביקש לחסוך בהתנצחות ובהליכים מיותרים ובחר לצרף חוות דעת של מומחה בתחום הפסיכיאטריה.

7.
הנתבעים מתנגדים לתיקון התביעה וטוענים כי צירופה של חוות הדעת הפסיכיאטרית מהווה עילת תביעה חדשה, לאחר שבכתב התביעה המקורי התובע טען לנכות בתחומי האורתופדיה והנוירולוגיה בלבד (כשבתחום הנוירולוגיה גם לא צירף חוות דעת ערוכה כדין של מומחה לנוירולוגיה). יתרה מזאת, עילת התביעה החדשה בגין הנכות הפסיכיאטרית התיישנה זה מכבר, שכן תקופת ההתיישנות היא בת שלוש שנים מהמועד שבו התגבשה הנכות. עיון בחוות הדעת הפסיכיאטרית של התובע מעלה כי אין בה קביעה לפיה הנכות הפסיכיאטרית התגבשה במועד מאוחר ממועד התאונה ומכאן, שתיקון כתב התביעה בשנת 2019 ביחס לנכות מתאונה שארעה בשנת 2015 תביא להארכת תקופת ההתיישנות ולפגיעה בזכויותיה המהותיות של נתבעת 1
(בהערת אגב יצוין כי הצדדים הסכימו לפני להגשת התביעה כי המועד להגשתה יוארך מעבר לשלוש שנים אך לא יאוחר מתאריך 31.12.18. מכל מקום, הגשת הבקשה בשנת 2019 חורגת גם ממועד מוסכם זה).
עוד מוסיפה נתבעת 1 כי הבקשה לתיקון והתצהיר התומך בה אינם כוללים הסבר מדוע הבקשה נערכה והוגשה במועד זה, זולת טעות בשיקול הדעת של התובע.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובת הנתבעים ובתגובת התובע עליה, דין הבקשה להתקבל.

דיון

8.
תקנה 92 לתקסד"א מתירה את תיקון כתב הטענות "בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין". הגישה בפסיקה לעניין תיקון כתב תביעה היא גישה ליבראלית, אלא אם כן התנהגותו של המבקש (כגון אם נהג בשיהוי או בחוסר תום לב) ימנעו את התיקון. כך גם השלב שבו מוגשת הבקשה או אם התיקון ישלול מהצד שכנגד טענת הגנה (כדוגמת התיישנות) שכבר הוקנתה יכול שיביאו לדחיית הבקשה
(רע"א 2317/14 טי או יו מילניום אלקטריק בע"מ נ'
sollux spa

תאגיד איטלקי

(2014), בפסקה 3; רע"א 5818/12 עזרום מפעלי מתכת בע"מ (בפירוק) נ' נטפים בע"מ (2012) בפסקה 9).

9.
במקרה דנן, הנתבעים טוענים כי עילת התביעה של התובע בתחום הפסיכיאטריה התיישנה, ואין לאפשר לו להגיש את חוות הדעת שמא יקופחו זכויותיהם להעלות טענת התיישנות.
אולם עיון בכתב התביעה מעלה כי התובע אינו טוען טענות עובדתיות חדשות, שכן כתב התביעה המקורי כולל את מכלול העובדות המגבשות את עילת התביעה, שלא השתנתה. כך למשל, בסעיף 29.4 לכתב התביעה המקורי התובע טען כי נותר עם
"הפרעות אישיותיות-התנהגותיות הנובעות מנזק מוחי ואשר באות לידי ביטוי בשינויים ניכרים בתחום הרגשי- התנהגותי המגבילים את התפקוד"
. ובהמשך כי נותרה לו "הפרעה פוסט טראומטית כתוצאה מהתאונה המתבטאת בעוררות יתר ובחודרנות ברמת חומרה בינונית-גבוהה" וכן כי הוא סובל מ"פרקי דיכאון ברמה חומרה בינונית".
כבר נפסק כי
"אם התיקון אינו מוסיף לתובענה המקורית עילה חדשה, והוא מצוי בדל"ת אמותיה של העילה המקורית, ניתן להתיר את התיקון, על-אף שבמועד הגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה העילה המקורית כבר התיישנה" (רע"א 7488/12 דעאס נ' המוסד לביטוח לאומי (2014), בפסקה 10).

10.
כל שהתובע מבקש הוא לתמוך את טענותיו העובדתיות ביחס להשלכות התאונה על מצבו בראיות נוספות - כפי שהוא מחויב לעשות (ומלכתחילה) על פי תקנה 127 לתקסד"א. ואכן, מקובל לראות בחוות דעת תמיכה לטענות העובדתיות המופיעות בכתב התביעה ועל פי רוב אין בתיקון משום שינוי או תיקון של עילת התביעה (רע"א 4046/09 התעשייה הצבאית לישראל בע"מ נ' מונסונגו (2009), בפסקה 5).

11.
אשר לחוות הדעת בתחום הנוירולוגיה; על התובע לגבש את עמדתו ולהחליט האם הוא מבקש לתקן שוב את כתב התביעה על דרך הוספת חוות דעת חתומה על ידי מומחה בתחום הנוירולוגיה. אזכיר כי תקנה 127 לתקסד"א מורה כי יש להגיש את חוות הדעת עם הגשת התביעה. כעת אנו מצויים 9 חודשים מאוחר יותר, כתב ההגנה כבר הוגש, טענות הנתבעים שם אינם בבחינת נסתר, ואין התובע יכול 'לשמור על זכותו' למועד מאוחר לפי שיקול דעתו.

12.
למען הסר ספק, כתב התביעה כולל עילה נוספת, נגד נתבע 2 (סוכן הביטוח). העילה נגדו היא לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש], ואין מחלוקת כי עילה זו מתיישנת רק בחלוף שבע שנים, שטרם חלפו כך שתיקון כתב התביעה לא ימנע ממנו טענה כזו או אחרת.

13.
בשולי הדברים;

א.
אין מניעה מלצרף לכתב התביעה את הפרוטוקולים של הוועדות הרפואיות במוסד לביטוח לאומי (נפגעי עבודה), אך ברי כי לא ניתן לבסס עליהם טענות שברפואה. זאת ניתן לעשות רק באמצעות חוות דעת על פי תקנה 127 לתקסד"א.

ב.
לא מצאתי ביתר הטענות הדיוניות שהועלו על ידי הנתבעים, אם בעניין כשירותו המשפטית של התובע (נוכח האמור בסעיפים 24-25 לתגובתו) ובעניין תצהירו כדי להצדיק חקירתו של התובע עובר למתן החלטה או כדי לשנות מהחלטתי להתיר את התיקון.

14.
סיכומם של דברים; מאחר שההליך המשפטי נמצא בראשיתו (ואף טרם התקיים קדם משפט ראשון); משום שעילות התביעה בכתב התביעה המקורי נשמרו גם בכתב התביעה המתוקן, ואין בהוספת חוות הדעת משום פגיעה מהותית בזכויות הנתבעים שלא ניתן לפצות אותם עליה בתשלום הוצאות - אני מתירה את תיקון כתב התביעה בהתאם לטיוטת כתב התביעה המתוקן שהוגש בצירוף לבקשה מתאריך 21.6.19.

א.
למען הסדר הטוב, התובע יגיש את כתב התביעה המתוקן (כאמור) תוך 7 ימים וימציא כדין עותק לנתבעים.

ב.
הנתבעים יגישו כתב הגנה מתוקן (הכולל חוות דעת פסיכיאטרית) תוך 60 ימים מהיום (הפגרות במניין).

ג.
מאחר שהנתבעים נדרשים עתה לתקן את כתב ההגנה, התובע ישלם להם בסיום ההליך וללא קשר לתוצאותיו הוצאות בסכום של 1,500 ₪.

ד.
עם תיקון כתב התביעה ניתן (שוב) צו הדדי להשלמת הליכים מקדמיים בתוך 90 ימים מהיום (הפגרות במניין).

ה.
אלא אם כן הצדדים יבקש אחרת, קדם המשפט הקבוע לתאריך 24.9.19, מבוטל. תחתיו נקבעת תזכורת פנימית לבדיקת קבלת חוות הדעת של הנתבעים לתאריך 4.12.19.

המזכירות תמציא החלטתי זו לב"כ הצדדים.
ניתנה היום, ג' אלול תשע"ט, 03 ספטמבר 2019, בהיעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 59087-11/18 פלוני (ר.ס) נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, אריה רוזן (פורסם ב-ֽ 03/09/2019)