פסקי דין על דורון משה | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי
51849-05/16 בל 14/11/2019
בל 51849-05/16 דורון משה נ' המוסד לביטוח לאומי
administrator
administrator
1
0
2019-11-19t15:16:00z
2019-11-19t15:16:00z
3
2161
10810
microsoft corporation
90
25
12946
15.00
print
false
false
false
en-us
x-none
he
/* style definitions */
table.msonormaltable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.msotablegrid
{mso-style-name:"רשת טבלה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.1
{mso-style-name:"טבלת רשת1";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
בית דין
אזורי לעבודה בתל אביב - יפו
ב"ל
51849-05-16
14
נובמבר 2019
לפני:
כב' השופטת
אירית הרמל
התובע
:
דורון משה
-
הנתבע
:
המוסד לביטוח לאומי
החלטה
1.
מר משה (התובע) הגיש תביעתו כנגד החלטת
המוסד לביטוח לאומי (הנתבע) שלא להכיר בתסמונת התעלה הקרפלית
cts
ממנה הוא סובל, כפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה.
התביעה הוגשה בחודש 05/2016.
2.
בהסכמת הצדדים הוחלט להעביר את השאלה
שבמחלוקת למומחה רפואי[1]
. הצדדים הגיעו
להסכמה בנוגע לעובדות הבאות:
א.
התובע יליד 1968, עובד חברת החשמל מאז
1990.
ב.
החל משנת 2005 עובד התובע בהקלדת נתונים
על מחשב 5 ימים בשבוע 10 שעות ביום.
ג.
התובע מגיע לעבודתו בשעה 07:00 בבוקר,
מקליד עד שעה 13:00 את כל תקלות החשמל שהתקבלו במוקד יום קודם לרבות מקום האירוע,
הסיבה, זמני תיקון הנזק וכו' ומעדכן את הרשת הארצית.
ד.
לאחר הפסקת צהריים שנמשכת כארבעים דקות
לערך, מקליד התובע את תוכניות העבודה. בהמשך מעדכן אל המחשב את התוצאות שהתקבלו.
בהמשך מעדכן את עבודות החשמל שהתבצעו באותו יום.
ה.
כל הפעולות בעבודתו של התובע הינן עבודות
על מחשב הכרוכות בהקלדה אינטנסיבית ועדכון נתונים על המחשב.
ו.
פעולות אלו מתבצעות כל יום, כל היום.
ז.
התובע מקליד בעיקר בידו הימנית, היא ידו
הדומיננטית (לא בשיטה עיוורת).
3.
המומחה
נשאל :
א.
מהו הליקוי ממנו סובל התובע בידיו?
ב.
האם ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% קיומו
של קשר סיבתי בין עבודת התובע, כפי שתוארה לעיל, לליקוי ממנו הוא סובל? גם החמרת
מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.
ג.
ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב,
וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, מתבקש המומחה להשיב לשאלה הבאה
בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:
האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי
ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לו
נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן
לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).
ד.
ככל שהמומחה השיב בחיוב לשאלה הקודמת -
האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על הליקוי ממנו סובל התובע? ("השפעה
משמעותית" על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).
4.
המומחה,
דר' יפה דוד מסר חוות דעתו ביום
08.03.17
(חוות הדעת הראשונה):
"תשובה
א':
מר משה דורון פנה לראשונה בתלונות על
רדימות יד ימין ואובחן כסובל מתסמונת התעלה הקרפלית בשנת 2005. בדיקות
אלקטרומגנטיות של הגפיים העליונות מתאריכים 15.1.2015 ו-15.10.201 (צ"ל 2015
א.ה.) הדגימו ממצאים התומכים באבחנה של תסמונת התעלה הקרפלית ביד ימין בדרגת
חומרה קלה. דר' שריג איורן, אורתופד ומוחה לכירורגיה של היד, קבע אבחנה של פגיעה
אולנרית מימין אולם אבחנה זו לא קיבלה תימוכין בבדיקות האלקטדיאגנוסטיות המצוינות
מעלה. אבחנה רפואית מתבססת על תלונות התובע, הבדיקה קלינית ובזיקות העזר, ובמקרה
הנדון בדיקה אלקטרודיאנגנוסטית ובשל כך ניתן לקבוע כי מר משה סובל מתסמונת התעלה
הקרפלית בידו הימנית.
תשובה ב' - בנוגע
לתסמונת התעלה הקרפלית, על פי הספרות הרפואית כולל הספרים... ....וכן חוזר נפגעי
עבודה בנושא תסמונת התעלה הקרפלית מאת גב' מנצורי לאה, אגף ביטוח נפגעי עבודה מתאריך
3.2.2005, הקישור בין תסמונת התעלה הקרפלית ועבודה הינה שנויה במחלוקת. במידה
ותסמונת התעלה הקרפלית משויכת לסוג עבודה מסוים, בלתי אפשרי להצהיר אם העבודה גרמה
לתסמונת או החמירה תסמונת אסימפטומטית קיימת והביאה להופעת סימפטומים באדם
שהגורמים האישיים העמידה אותו בסיכון להופעת התסמונת. הוועדה המייעצת לפגיעות
בעבודה, משרד הפנים בלונדון אנגליה, הסיקה בשנת 1992 כי נדרשת חשיפה משמעותית
לעבודה המלווה בוויברציות על מנת לקבוע כי התסמונת הופיעה בעקבות העבודה. בניגוד
לקביעה זו יש המשייכים הפעלה רפטטיבית מאומצת של היד כגורם פוטנציאלי להופעת
תסמונת התעלה הקרפלית. ההגדרה של פעילות רפטטיבית ומידת הכוח הנדרשת משתנה בין
המחקרים השונים אולם בפרסום של
silverstein
משנת 1987 הוגדרה עבודה מאומצת כפעילות בה הכוח הנדרש לביצוע הפעילות הוא מעל 4
ק"ג. פעילות רפטטיבית הוגדרה כפעילות המתבצעת תוך פחות מ-30 שניות או כאשר
מעל 50% מהפעילות המתבצעת חוזרת על עצמה בכל פעילות ומנח שורש כף היד בעמדת כיפוף
או יישור מוגזמים. יש המשייכים עבודה מול מחשב כגורם סיכון להופעת תסמונת התעלה
הקרפלית אולם יש המשייכים עבודה מול מחשב לשימוש במחשב ולא דווקא לעבודת
הקלדנות.
הגורמים האישיים
המהווים גורמי סיכון לתסמונת התעלה הקרפלית הינם בין היתר: השמנת יתר, דלקת פרקים,
בלות, מצב לאחר כריתת רחם, סכרת, תת פעילות של בלוטת התריס, עישון. ניתן להתרשם
מהשפעה המשמעותית של הגורמים האישיים במצבים בהם רק גפה אחת מבצעת פעילות החושפת
אותה לפגיעה עצבית. החברה האמריקאית לכירורגיה של היד הצהירה כי הספרות אינה תומכת
כי ניצן לשייך פעילות מסוימת בעבודה להתפתחות תסמונת התעלה הקרפלית.
על פי התיאור העובדתי
מר מש דורון החל עבודתו בהקלדת נתונים באופן אינטנסיבי החל משנת 2005, המועד בו אובחן
לראשונה, 25.04.2005, כי הינו סובל מתסמונת התעלה הקרפלית בידו הימנית. אופי
עבודתו משנת 2005 מהווה גורם סיכון להופעת תסמונת התעלה הקרפלית אולם לאור העובדה
כי אבחנה זו ניתנה עוד טרם ניתן היה לקבוע כי למרכיב
כי למרכיב התעסוקתי השפעה על הופעת בעיה רפואית
זו והעובדה כי הינו סובל מבעיה בדרגת חומרה קלה, לא ניתן להבנתי למצוא קשר סיבתי
בין עבודת התובע לבים תסמונת התעלה הקרפלית אשר ממנה סובל משנת 2005 בידו הימנית,
בסבירות של מעל 50% גם לא בדרך של החמרה. "
5
הצדדים קיבלו רשות להגיש בקשה להעברת
שאלות הבהרה, התובע ביקש לשאול את המומחה שאלות מהן עלה כי יש להבהיר את עובדות
המקרה. הצדדים הגיעו להסכמה והוגש כתב תביעה מתוקן (הוגש ביום 11.06.17). בדיון
ביום 12.04.18 הגיעו הצדדים להסכמה, בנוגע לחלק מעובדות המקרה ובדיון הוכחות מיום
30.05.19 נקבעו בהסכמת הצדדים העובדות הבאות:
"א.
התובע יליד 1968, עובד חברת החשמל מאז
1990.
ב.
במשך 15 שנים עבד התובע כפועל רשת בעבודות
שטח בחברת החשמל.
ג.
התובע היה מטפל בתקלות מגוונות כגון :
ניתוק וקריעת חוטי חשמל, החלפת שנאים, בנית תחנות חדשות, התקנת מוטות הארקה וטיפול
בכבלים תת קרקעים.
ד.
התובע מגיע לעבודתו בשעה 07:00 בבוקר,
ומסיים את עבודתו בשעה 17:00. הפסקת הצהרים נמשכה חצי שעה.
ה.
התובע עובד חמישה ימים בשבוע וכל סוף
שבוע, יום אחד מסוף השבוע.
ו.
במהלך עבודתו ביצע התובע עבודות ופעולות
מגוונות ועשה שימוש בכלים חשמליים ובכלים ידניים לסירוגין. בשנים הראשונות לעבודתו
בשטח השימוש בכלים ידנים היה רב יותר ולעיתים בשל כך נעשה שימוש שכיח יותר במסור
דיסק.
ז.
הכלי שעמו עבד התובע באופן עיקרי היתה
מברגה חשמלית
- אימפקט ובמקביל עשה ה.
שימוש במסור חשמלי, קונגו ווקר, דיסק חשמלי, דיסק חשמלי חותך.
ח.
החל משנת 2005 עובד התובע בהקלדת נתונים
על מחשב 5 ימים בשבוע 10 שעות ביום.
ט.
לאחר הפסקת צהריים שנמשכת כארבעים דקות
לערך, מקליד התובע את תוכניות העבודה. בהמשך מעדכן אל המחשב את התוצאות שהתקבלו.
בהמשך מעדכן את עבודות החשמל שהתבצעו באותו יום.
י.
כל הפעולות משנת 2005 בעבודתו של ה.
הינן עבודות על מחשב הכרוכות בהקלדה אינטנסיבית ועדכון נתונים על המחשב.
יא.
פעולות אלו מתבצעות כל יום, כל היום.
יב.
התובע משתמש בידו הימנית כיד דומיננטית.
החזקת הקונגו והווקר נעשו בשתי הידיים, גם שימוש במברגת האימפקט כאשר לא היתה גישה,
נעשה בשתי הידיים. התובע מקליד בעיקר בידו הימנית, היא ידו הדומיננטית (לא בשיטה
עיוורת).
יג.
המומחה מופנה לחוות דעתו מיום 6.3.2017
שניתנה בתיק זה לגבי התקופה שמשנת 2005."
(ע' 13 ש' 30-4).
6.
דר'
יפה
התבקש לבחון את הקשר בין מחלת ה.
ועבודתו לאור העובדות החדשות (החלטה מיום 05.07.19). ביום 29.07.19 ניתנה חוות
דעתו של דר' יפה על פיה קיים קשר בין מחלת התובע ועבודתו (חוות הדעת השנייה).
"תשובה
א':
מר משה דורון פנה לראשונה בתלונות על
רדימות יד ימין ואובחן כסובל מתסמונת התעלה הקרפלית בשנת 2005. בדיקות
אלקטרומגנטיות של הגפיים העליונות מתאריכים 15.1.2015 ו-15.10.201 (צ"ל 2015
א.ה.) הדגימו ממצאים התומכים באבחנה של תסמונת התעלה הקרפלית ביד ימין בדרגת
חומרה קלה. דר' שריג איורן, אורתופד ומוחה לכירורגיה של היד, קבע אבחנה של פגיעה
אולנרית מימין אולם אבחנה זו לא קיבלה תימוכין בבדיקות האלקטדיאגנוסטיות המצוינות
מעלה. אבחנה רפואית מתבססת על תלונות התובע, הבדיקה קלינית ובזיקות העזר, ובמקרה
הנדון בדיקה אלקטרודיאנגנוסטית ובשל כך ניתן לקבוע כי מר משה סובל מתסמונת התעלה
הקרפלית בידו הימנית.
תשובה ב' - בנוגע
לתסמונת התעלה הקרפלית, על פי הספרות הרפואית כולל הספרים... ....וכן חוזר נפגעי
עבודה בנושא תסמונת התעלה הקרפלית מאת גב' מנצורי לאה, אגף ביטוח נפגעי עבודה
מתאריך 3.2.2005, הקישור בין תסמונת התעלה הקרפלית ועבודה הינה שנויה במחלוקת.
במידה ותסמונת התעלה הקרפלית משויכת לסוג עבודה מסוים, בלתי אפשרי להצהיר אם
העבודה גרמה לתסמונת או החמירה תסמונת אסימפטומטית קיימת והביאה להופעת סימפטומים
באדם שהגורמים האישיים העמידה אותו בסיכון להופעת התסמונת. הוועדה המייעצת לפגיעות
בעבודה, משרד הפנים בלונדון אנגליה, הסיקה בשנת 1992 כי נדרשת חשיפה משמעותית
לעבודה המלווה בוויברציות על מנת לקבוע כי התסמונת הופיעה בעקבות העבודה. בניגוד
לקביעה זו יש המשייכים הפעלה רפטטיבית מאומצת של היד כגורם פוטנציאלי להופעת
תסמונת התעלה הקרפלית. ההגדרה של פעילות רפטטיבית ומידת הכוח הנדרשת משתנה בין
המחקרים השונים אולם בפרסום של
silverstein
משנת 1987 הוגדרה עבודה מאומצת כפעילות בה הכוח הנדרש לביצוע הפעילות הוא מעל 4
ק"ג. פעילות רפטטיבית הוגדרה כפעילות המתבצעת תוך פחות מ-30 שניות או כאשר
מעל 50% מהפעילות המתבצעת חוזרת על עצמה בכל פעילות ומנח שורש כף היד בעמדת כיפוף
או יישור מוגזמים. יש המשייכים עבודה מול מחשב כגורם סיכון להופעת תסמונת התעלה
הקרפלית אולם יש המשייכים עבודה מול מחשב לשימוש במחשב ולא דווקא לעבודת
הקלדנות.
הגורמים האישיים
המהווים גורמי סיכון לתסמונת התעלה הקרפלית הינם בין היתר: השמנת יתר, דלקת פרקים,
בלות, מצב לאחר כריתת רחם, סכרת, תת פעילות של בלוטת התריס, עישון. ניתן להתרשם
מהשפעה המשמעותית של הגורמים האישיים במצבים בהם רק גפה אחת מבצעת פעילות החושפת
אותה לפגיעה עצבית. החברה האמריקאית לכירורגיה של היד הצהירה כי הספרות אינה תומכת
כי ניצן לשייך פעילות מסוימת בעבודה להתפתחות תסמונת התעלה הקרפלית.
על פי התיאור העובדתי מר משה דורון
החל עבודתו בחברת החשמל מאז שנת 1990 ובמשך 15 שנה עבד כפועל רשת בעבודת שטח.
מר משה עבד 10 שעות ביום שישה ימים בשבוע.
במהלך עבודתו בשנים הראשונות עשה שימוש בכלים ידניים כולל שימוש במסור דיסק וכן
השתמש במכשיר הקונגו ובמברגת האמפקט. החל משנת2005 מר משה דורון עסק בהקלדת נתונים
10 שעות ביום 5 ימים בשבוע. מר משה אובחן לראשונה כי הוא סובל מתסמונת התעלה
הקרפלית בידו הימנית מתאריך 25.4.2005. בהתבסס על הסעיף העובדתי המעודכן ניתן
להבנתי למצוא קשר סיבתי ביום עבודת התובע לבין תסמונת התעלה הקרפלית אשר ממנו סובל
משנת 2005 בידו הימנית, בסבירות של מעל 50%.
תשובה ג': ניתן לקבוע
כי הליקוי בידו הימנית נגרמה על דרך של מיקרוטראומה.
תשובה ד': ניתן לקבוע
כי לעבודת התובע השפעה משמעותית, בשיעור של מעל 20%, על הופעת הליקוי בידו
הימנית."
7.
הנתבע נתבקש לשקול עמדתו לאור חוות הדעת
השנייה (החלטה מיום 29.07.19) משלא מסר תגובה, ניתנה החלטה המורה לצדדים להגיש
סיכומיהם (החלטה מיום 21.08.19).
ה.
הגיש סיכומיו ביום 29.08.19.
הנתבע לעומת זאת, הגיש
ביום 08.09.19 בקשה להגיש שאלות הבהרה למומחה. הבקשה הוגשה באופן לקוי
- הוגש רק העמוד הראשון לבקשה.
לאחר שבית הדין הפנה תשומת הלב של הנתבע לעניין
(החלטות מיום 08.09.19 ו-20.09.19) הוגשה בקשה לקבלת אורכה להגשת השאלות, בקשה
שהוגשה בלי עמדת התובע (בקשה מיום 06.10.19). לטענת הנתבע ההחלטות לא נמסרו לו. לבסוף ביום
24.10.19 הוגשה בקשה להעברת ארבע
שאלות הבהרה הנושאת שני עמודים,
לבקשה זו
לא צורפו הנספחים שצוין כי צורפו אליה.
8.
התובע מתנגד להגשת השאלות למומחה. לטענתו
אין להיעתר לבקשה הן בשל התעלמות הנתבע מהחלטת בית הדין המורה לצדדים להגיש
סיכומיהם (סע' 4-1 לתגובתו) והן לגופו של עניין.
9.
להלן
השאלות אותן מבקש הנתבע ל עביר למומחה והכרעתנו בנוגע להעברתן:
שאלה 1 האם נכון
שבדיקות
emg
היחידות שבוצעות לתובע הן משנת 2015, כלומר כ-10 שנים לאחר המועד בו סיים ה.
עבודתו הידנית?
האם נכון שבבדיקה האחת
הערכים תקינים לחלוטין ובאחרת הם מתחת לגבול העליון של הנורמה? ראה טבלה מצורפת.
למרות האמור, לא צורפה
טבלה לבקשה.
לפנים משורת הדין,
נדון בנושא העברת השאלה לגופו של ענין.
מועד ביצוע הבדיקות
ידוע למומחה ומופיע על גבי הבדיקה והמומחה התייחס למועד זה בחוות דעתו. המומחה
ציין כי מדובר באבחנה של התסמונת ביד ימין בדרגה קלה ומסתמך באבחנתו על תלונות
התובע, בדיקות קלניות שנערכו לו ובדיקות עזר. משך אין להעביר את השאלה למומחה.
שאלה 2 הנכון שאין כל
סימוכין בספרות הרפואית לכך שהקלדה במחשב גם אם ממושכת, גורמת לתסמונת התעלה
הקרפלית? (ראה מאמרים מצורפים).
הנתבע לא צירף מאמרים
על אף שציין כי צורפו.
המומחה קבע באופן חד
משמעי בחוות הדעת הראשונה: " אופי עבודתו משנת 2005 מהווה גורם סיכון
להופעת תסמונת התעלה הקרפלית". כמו כן ציין בחלק התאורטי של חוות הדעת:
"יש המשייכים עבודה מול מחשב כגורם סיכון להופעת תסמונת התעלה הקרפלית
אולם יש המשייכים עבודה מול מחשב לשימוש במחשב ולא דווקא לעבודת
הקלדנות"
כלומר המומחה השיב
לשאלה בנוגע להשפעת עבודת הקלדה על הופעת התסמונת. השאלה לא תועבר למומחה.
שאלה 3
- נכון שבעת ביצוע הבדיקות היה התובע בן 47,
גיל בו בא לידי ביטוי גורם התחלואה הטבעית?
מצאנו שלא להעביר שאלה
זו למומחה, הנתונים עמדו לנגד עיני המומחה בזמן שכתב את חוות דעתו בה קבע כי קיים
קשר בין עבדות התובע עד שנת 2005 והתסמונת ממנה סובל.
יתרה מזאת, התובע התלונן על סימפטומים של
התסמונת (רדימות) כבר בשנת 2005 אז היה בן 37 והשאלה אינה עולה בקנה אחד עם
העובדות.
השאלה לא תועבר למומחה.
שאלה 4
- היה ואמנם עבודתו של התובע עד שנת 2005, היא
שגרמה להופעת התסמונת, מהו ההסבר לכך שלאורך 10 שנים לא קיים כל רישום שענינו
תלונות בנדון, ורק לאחר תקופה ארוכה במהלכה עסק התובע בעיסוק שאינו גורם לתסמונת,
ורק בהיותו בן 47 שנים, פנה התובע שוב לטיפול רפואי בעניין.
שאלה זו אינה מבהירה את
חוות הדעת אלא מבקשת מהמומחה להסיק מסקנות או להניח הנחות לגבי פעולותיו של התובע.
המומחה אינו יכול להבהיר מדוע בחר התובע רק בהיותו בן 47 לפנות לטיפול רפואי.
השאלה לא תועבר למומחה.
10.
לאור ההחלטה שלא להעביר למומחה את שאלות ההבהרה ומאחר ותיק זה נפתח בשנת
2016,
על הנתבע להגיש סיכומיו עד
ליום
24.11.19.
11.
הוצאות הצדדים יקבעו בסיום ההליך.
לעיון 25.11.19
המזכירות תשלח החלטה זו
לנתבע בדואר רשום עם אישור מסירה.
ניתנה
היום, ט"ז חשוון תש"פ,
(
14
נובמבר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.
[1]
הודעה לבית הדין מיום 29.09.2016.
בל בית דין אזורי לעבודה 51849-05/16 דורון משה נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 14/11/2019)