פסקי דין על אורי כרמי | פסקי דין על עירית בני ברק | פסקי דין על עיריית גבעתיים | פסקי דין על עיריית בת ים ואח' |

65654-12/19 תצ     23/01/2020




תצ 65654-12/19 אורי כרמי נ' עירית בני ברק, עיריית גבעתיים, עיריית בת ים ואח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"צ 65654-12-19 כרמי נ' עירית בני ברק
ואח'



לפני
כב' השופט חאלד כבוב
, סגן נשיא


תובעים

אורי כרמי
ע"י ב"כ עו"ד שלומי אבנרי
ו/או ערן פלסר

אבני פלסר עורכי דין
מרח' מוטה גור 7 ת.ד. 3187 פתח תקווה 4952801
טל': 03-5095111

; פקס: 03-5095222


נגד


נתבעים

1. עירית בני ברק
2. עיריית גבעתיים
3. עיריית בת ים
4. עירית רמת השרון
5. עיריית אלעד
6. מועצה מקומית אבן-יהודה
7. מועצה מקומית באר יעקב
8. עיריית בית שמש
9. מועצה מקומית בנימינה-גבעת עדה
10. עיריית גבעת שמואל
11. מועצה מקומית גדרה
12. מועצה מקומית גן יבנה
13. מועצה מקומית גני תקוה
14. עיריית הוד השרון
15. מועצה מקומית זכרון יעקב
16. עירית יהוד-מונוסון
17. עירית ירושלים
18. עירית לוד
19. עירית נתניה
20. מועצה מקומית פרדס חנה - כרכור
21. עירית קרית אונו
22. עיריית ראש העין
23. עירית רמלה
24. עירית רעננה
25. מועצה אזורית ברנר
26. מ. א. דרום השרון
27. מועצה אזורית מטה יהודה
28. מ. א. מנשה
29. מועצה אזורית עמק חפר
30. מועצה אזורית שדות דן
31. מועצה אזורית מגילות
32. מועצה אזורית תמר

החלטה

1.
זוהי בקשה לאיחוד תיקים לפי הוראות סעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") שהוגשה על ידי ב"כ המבקש, מר אורי כרמי
(להלן: "המבקש") במסגרתה הוא עתר לבית המשפט להורות על איחוד דיונים בין בקשת האישור הנוכחית שהוגשה כנגד 32 עיריות ומועצות מקומיות לבין הליך אחר שמתנהל בפני
י במסגרתו הוריתי על איחוד הדיון בין 49 בקשות לאישור תובענות כייצוגיות כנגד משיבות אחרות (להלן: "התיק המאוחד"), בשאלות דומות הנוגעות להיעדר פרסום התאמות נגישות באתרי אינטרנט לפי תקנה 34 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמת נגישות לשירות), תשע"ג-2013 (להלן: "תקנות השוויון").
המבקש מוסיף וטוען שהואיל ובאי כוח הצדדים ב-49 בקשות אישור שמתנהלות בפני
מותב זה נתנו את הסכמתם להמלצת בית משפט זה לאחד את הדיון בכל התיקים בפני
מותב אחד (כפי שצוין בהחלטתי מיום 28.10.2019), הרי הדעת נותנת שיש מקום להיעתר לבקשה הנוכחית לצירוף ההליך הנוכחי לתיק המאוחד.
2.
כאמור, מדובר בבקשה לאישור תביעה ייצוגית שהוגשה כנגד 32 עיריות ומועצות מקומיות שהדעת נותנת כי כל אחת מהן תהיה מיוצגת במסגרת ההליך ולכל אחת מהן תהיה הזכות להעלות טענות מטענות שונות, רלוונטיות לכל אחת מהעיריות והמועצות. מכאן שבית המשפט צפוי לקבל שלושים ושתיים תגובות לבקשה לאישור ביחד עם שלושים ושניים כתבי הגנה שיוגשו על ידי המשיבות.
3.
סעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות קובע את האפשרות להורות על איחוד תיקים בתובענות ייצוגיות:
"7(א)(1) מצא בית המשפט שאליו הוגשה בקשה לאישור כי תלויה ועומדת בקשה לאישור קודמת או תובענה ייצוגית קודמת, אשר מתעוררות בה שאלות משותפות של עובדה או משפט, הזהות או דומות בעיקרן לשאלות המתעוררות בבקשה לאישור, רשאי הוא, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות הענין, להורות על העברת הדיון בבקשה לאישור לבית המשפט שאליו הוגשה הבקשה לאישור הקודמת או התובענה הייצוגית הקודמת, ואם נקבע השופט או המותב שידון בבקשה הקודמת או בתובענה הקודמת – לאותו שופט או מותב."
4.
המחוקק קבע שתי מטרות לאפשרות של איחוד תובענות ייצוגיות מניעת כפל דיון ומניעת הכרעות סותרות – מניעת דיון כפול בתביעות דומות ומניעת החלטות סותרות:

"מטרת הסעיף למנוע דיונים כפולים בתובענות ייצוגיות המעלות אותן עילת תביעה. זאת כדי למנוע כפל דיון ופסיקות סותרות." (דברי ההסבר לחוק תובענות ייצוגיות בה"ח 234 עמ' 261).
5.
גם בית המשפט העליון הביע לא אחת את הדעה שתכלית הסעיף היא ניהול ההליך בדרך הטובה והיעילה ביותר:
"המחוקק [...] העניק, כאמור, שיקול דעת רחב לבית המשפט להורות על איחוד הדיון בבקשות כל אימת שהוא סבור שיהיה בכך כדי לתרום לניהול עניינה של הקבוצה בדרך הטובה והיעילה ביותר." (רע"א 6208/15 באייר ישראל בע"מ נ' טייטלר (26.11.2015) ; ההדגשות שלי, ח.כ.).
6.
לאיחוד הדיון בתביעות ייצוגיות יתרונות רבים, ובהם הבטחת יעילות הדיון, מניעת הכרעות סותרות, מניעת בזבוז זמן שיפוטי בבירורן של מספר תביעות דמות ואף זהות, חיסכון במשאבי הצדדים אשר ידרשו לנהל מספר הליכים מקבילים וכן הגנה על האינטרס הציבורי. יפים לעניין זה הדברים שנאמרו בדיוני ועדת המשנה לעניין הצעת חוק תובענות ייצוגיות:
"האינטרס האמיתי שזה בא להגן עליו, זה אינטרס יעילות הדיון. זה בא בעצם לוודא שכשיש תביעות שהם מספיק דומות כדי שהם ידונו ביחד, הם באמת ידונו ביחד; לא התובע, לא הנתבע, אלא [על] בית המשפט באים להגן [...] כי זה חלק, יש פה כמה אינטרסים שפועלים בחוק הזה, והאינטרס של יעילות הדיון הוא בפירוש אחד." (עמ' 32 לפרוטוקול הדיון של ועדת משנה לעניין הצעת חוק תובענות ייצוגיות, מפי חבר הכנסת ר' חן (30.11.05); ראו גם תזכיר חוק תובענות יצוגיות, התשס"ה-2005, תחת סעיף 25; ההדגשות שלי, ח.כ.).
וכן יפים הדברים שקבע כב' השופט רובינשטיין בעניין שלמה תחבורה (כהגדרתו להלן):

"אכן, יעילות משמעה, בין היתר, מניעת בזבוזו של זמן שיפוטי יקר – אין בעבודה השיפוטית ממד יקר הימנו – באמצעות מניעת דיונים מיותרים בסוגיות דומות ואף זהות, ובכך תורמת היא להשאת התועלת הציבורית והגנה על האינטרס הציבורי. כפי שציינתי בעניין קודם, "הביטוי 'בזבוז זמן שיפוטי' אין משמעו, בעיקרו, אך מטעם בעלי דין זלזול בכבודו של המותב המסוים היושב בדין וביומנו; מדובר גם בראיה מערכתית-כוללת, שכן לבזבוז זמן שיפוטי השפעה מהותית על קהל המתדיינים כולו, בהיבט של הקצאת הזמן השיפוטי והשירות הניתן לבעלי דין אחרים" [...] ספק אם יש תועלת כלשהי בדיון באותו עניין במקביל במספר בתי משפט, במיוחד בלא שבית משפט אחד מודע לקיום ההליך המקביל בבית המשפט האחר [...] הדברים נכונים ככלל, ובפרט במערכת המשפט הישראלית שהיא מן העמוסות במערכות המשפט בעולם המערבי [...]
(רע"א 3698/11 שלמה תחבורה (2007) בע"מ נ' ש.א.מ.ג.ר. שירותי אכיפה בע"מ, פסקה כג לפסק דינו של כב' השופט רובינשטיין (6.9.2017) (להלן: "עניין שלמה תחבורה"); ההדגשות שלי, ח.כ.).
7.
יחד עם זאת, יש לזכור שאיחוד ההליכים אינו בהכרח הפתרון היעיל בכל מקרה ומקרה, וזאת כאשר בנסיבות אותו עניין מצא בית המשפט כי באיחוד ההליכים יש דווקא להביא לסרבול ההליכים והארכתם שלא לצורך. כך למשל קבע כב' הנשיא גרוניס בעניין פסיפיק (כהגדרתו להלן):

"[...] איני סבור כי איחוד הדיון לפי תקנה 7 מוצדק לגופו של עניין במקרה דנא. הבקשות השונות נשוא הבקשה שלפניי מעוררות אמנם שאלות משפטיות דומות; אולם נוכח ריבוי ההליכים סבורני כי במקרה דנא איחוד הדיון בבקשות השונות עלול להביא דווקא לסרבול ההליכים ולהארכתם, וזאת בניגוד לתכלית העומדת ביסוד תקנה 7."
(בש"מ 6141/12 פסיפיק מערכות מחשב נ' עיריית הרצליה, פסקה 4 (25.11.2012) (להלן: "עניין פסיפיק).
8.
ודוק, בפסק דינו התייחס אמנם כב' הנשיא גרוניס להוראות תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 אך הדברים שנאמרו שם יפים גם ביחס להוראות סעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות, לאור התכלית הזהה העומדת ביסוד הוראות אלה.
9.
גם בעניין דיפלומט מפיצים (כהגדרתו להלן) עמד כב' הנשיא גרוניס על הסרבול אשר עלול לגרום איחודן של עשרות בקשות לאישור תובענות ייצוגיות:

"עסקינן בעשרות בקשות לאישור תובענות ייצוגיות המפוזרות בין בתי המשפט המחוזיים בתל-אביב, חיפה, נצרת, באר-שבע ומחוז המרכז. עיון בתובענות השונות מעלה כי הן מעוררות שאלות משותפות הנוגעות לתחולתו ולהיקף פרישתו של תקן מס' 1145. איחוד הדיון בתובענות יחסוך זמן שיפוטי יקר ויביא לייעול ההליכים. אולם, כדי להשיג מטרות אלה נראה כי אין מקום לאיחוד הדיון בכל התובענות הייצוגיות נשוא הבקשה דנא. אדרבה, ריכוזן של עשרות תובענות ייצוגיות בפני
מותב אחד עלול להביא לסרבול ההליכים ולהארכתם [...]" (בש"א 8226/12 דיפלומט מפיצים (1968) בע"מ נ' פתחי בשתאוי (30.01.2013)).
10.
לאור העובדה שבבקשה לצירוף התיק הנוכחי מדובר ב-32 עיריות ומועצות מקומיות, ובשים לב לעובדה שככל הנראה יהיו לכל אחת מהמשיבות טענות מטענות שונות לגבי ההליכים שהיא נקטה בכל הנוגע לפרסום התאמות הנגישות באתר האינטרנט של כל אחת מהן ובהינתן העובדה שהוספת 32 משיבות/נתבעות נוספות לתיק עלולה אך להכביד על בית המשפט שדן בתיק לנהל הליך יעיל, תמציתי, ממוקד וענייני הרי סבורני שאין מקום לאשר את הבקשה בהיותה מכבידה, מסרבלת ועלולה להאריך את הדיון בפני
בית המשפט.
11.
אין זו אף זו: לטעמי, שדבריו של הנשיא גרוניס שבמקרה של איחוד הדיון בבקשות כנגד משיבים רבים כגון במקרה זה עלול הדבר להביא לסרבול ההליכים והארכתם, בניגוד לתכלית העומדת ביסוד סעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות. על כן, מוטב יהיה במקרה זה שהמבקש יגיש תביעה נפרדת כנגד כל אחת מהמשיבות במסגרת הליך נפרד.
12.
אני קובע כי ניהול תביעה כנגד שלושים ושתיים עיריות שונות, שאין לדעת מה תהיה התגובה שלהן ומה תהיה עמדתן ויש להניח שכל אחת ואחת מהן נקטה בהליכים כאלה ואחרים לצורך התאמת אתרי האינטרנט שלהן בהתאם לתקנה 34 לתקנון השוויון, הרי אין כל יתרון ותכלית בניהול כנגד כל 32 העיריות ביחד.
13.
על כן, אני מורה לבא-כוח המבקש להודיע לבית המשפט תוך 14 ימים מהיום מדוע ימנע מהגשת שלושים ושתיים תביעות נפרדות תחת תביעה אחת כנגד המשיבות מהטעמים שפורטו לעיל.
14.
לאחר הגשת התביעות הנפרדות יש מקום לפעול לפי המתווה שהוצע על ידי הנשיא גרוניס בעניין פסיפיק ובעניין דיפלומט, היינו לשאוף, בהסכמת הצדדים, לנהל תביעה אחת ולקיים בה דיון לגופו של עניין כאשר יתר ההליכים יעוכבו עד להכרעה באותה תביעה, או אז יוכלו הצדדים לגבש עמדה באשר להמשך ההליכים באותן תביעות שיוגשו בנפרד.
15.
אין באמור לעיל כדי לחסום מזכות המבקש להגיש בקשה לקביעת הדיונים בכל 32 התביעות שיוגשו בפני
מותב אחד.
ניתנה היום, כ"ו טבת תש"פ, 23 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.








תצ בית משפט מחוזי 65654-12/19 אורי כרמי נ' עירית בני ברק, עיריית גבעתיים, עיריית בת ים ואח' (פורסם ב-ֽ 23/01/2020)