פסקי דין על פלד – תנאל בניה | פסקי דין על תנאל השקעות | פסקי דין על אלכסנדר רכטר | פסקי דין על עו"ד | פסקי דין על אוסנת דרויאנוב | פסקי דין על רו"ח | פסקי דין על שיק דורון

8758/05 בשא     05/06/2006




בשא 8758/05 פלד – תנאל בניה בע"מ , תנאל השקעות בע"מ , אלכסנדר רכטר, עו"ד , אוסנת דרויאנוב, רו"ח נ' שיק דורון




1


בתי הדין לעבודה
בית הדין האזורי לעבודה ת"א – יפו

בפני
: כב' השופטת א. סלע
- סגנית שופט ראשי
בשא 008758/05
עב 004957/05

05/06/2006


בעניין:
1. פלד – תנאל בניה בע"מ

2. תנאל השקעות בע"מ

3 . אלכסנדר רכטר
, עו"ד

4 . אוסנת דרויאנוב
, רו"ח



ע"י ב"כ עוה"ד
קרת

המבקשות


נ ג ד



שיק דורון
– בעצמו




המשיב

החלטה ו

פסק דין

1. בפני
בקשה שהוגשה מטעם הנתבעים פלד תנאל בניה בע"מ, תנאל השקעות בע"מ
, אלכסנדר רכטר
עו"ד
ואסנת דרויאנוב רו"ח
(להלן- המבקשים) לדחית התביעה על הסף בשל מעשה בית דין. (להלן – הבקשה).

2. התובע דורון שיק (להלן- המשיב) מתנגד לבקשה.

3. הרקע לבקשה:

א. למשיב תיק נוסף המתנהל בבית דין זה כנגד חברת ישראסנרג'י בע"מ וחברת ראובן פלד בניה ושימור (2001) בע"מ (להלן- תיק עב 4761/02).
ב. התובע הגיש, בתיק עב 4761/02, בקשה לצרף כנתבעים את המבקשים מושא בקשה זו וכן את מר ראובן פלד ואת הגב' עירית פלד.
*העתק הבקשה לצירוף נתבעים צורף כנספח א' לבקשה
ג. ביום 22.3.05 נתנה השופטת סאמט החלטה בבקשה (להלן- ההחלטה) בה נקבע –

"לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה ובתגובה לה אני מתירה צירופם של ראובן פלד ועירית פלד כנתבעים נוספים לכתב התביעה בעילה של הרמת מסך ההתאגדות ושאלת חבותם האישית כלפי התובע בתשלום שכרו, שאלות שמקומן להתברר במסגרת הבאת הראיות בתיק
באשר ליתר הנתבעים שצירופם נתבקש (המבקשים – א.ס.) לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשה בהעדר עילת תביעה ויריבות שמקורה ביחסי עוד ומעביד בין התובע לבינם". (ההדגשה הוספה – א.ס.)
* העתק ההחלטה צורף כנספח ב' לבקשה.
ד. המשיב הגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה.
ה. בית הדין הארצי, מפי השופטת נ. ארד, דחה את בקשת רשות הערעור וקבע כך:
"ככל שנוגעת הבקשה להחלטה שלא לצרף חלק מהמשיבים כנתבעים , הרי שמתוך הבקשה שהוגשה לבית הדין האזורי לצירוף הנתבעים לא עולה עילת תביעה לכאורית מתחום משפט העבודה כנגד משיבים אלה". (ההדגשה הוספה – א.ס.)
* העתק מהחלטת בית הדין הארצי צורפה כנספח ד' לבקשה.

4. טענות המבקשים בתמצית:

א. המשיב מנוע מלתבוע את המבקשים בהתבסס על העילה ו/או הטענה העובדתית כי התקיימו יחסי עובד מעביד בינם לבינו משהחלטת בית הדין האזורי בבקשה לצירוף נתבעים וכן החלטת בית הדין הארצי שדחתה את בקשת רשות הערעור, מהוות השתק עילה ומעשה בית דין המונע מהמשיב לשוב ולטעון כלפי המבקשים כי מתקיימת עילת תביעה כנגדם המתבססת על הטענה העובדתית כי התקיימו בינו לבינם יחסי עבודה.
ב. בקשת המשיב לצירוף נתבעים בתיק עב 4761/02 כמו גם כתב התביעה המתוקן אשר צורף לאותה בקשה פירטו את כל הטענות המשפטיות כמו גם העובדתיות של המשיב לביסוס העילה של קיום יחסי עבודה בינו לבין המבקשים. טענות אלה מועלות כעת בשנית בכתב התביעה כנגד המבקשים, היא התביעה מושא החלטה זו.
ג. בתי הדין המוסמכים נתנו דעתם וקבעו קביעות סופיות בדבר העדר עילת תביעה ויריבות בין הצדדים שמקורה ביחסי עובד מעביד בין המשיב למבקשים.
ד. גם השתק פלוגתא מתקיים במקרה זה. השתק פלוגתא בשאלה העובדתית בעניין היעדר קיומם של יחסי עובד מעביד בין הצדדים, מונע מהמשיב להגיש תביעה חדשה בה תידון פלוגתא זו.
ה. יש אף לדחות את תביעת המשיב נוכח חוסר תום ליבו ושימוש לרעה בהליכי בית המשפט. כל מטרת המשיב בבקשה לצירוף הנתבעים ובהמשך, בהגשת כתב התביעה בתיק זה הינה הפעלת לחץ לא לגיטימי על המבקשים.
ו. חוסר תום ליבו של המשיב בא לידי ביטוי ביתר שאת בהעלימו מבית הדין עובדות מהותיות לכתב התביעה. המשיב בחר להעלים מבית הדין כי במסגרת תיק 4761/02 ביקש לצרף את המבקשים לכתב התביעה ובקשתו נדחתה, וכן להעלים מבית הדין כי בית הדין האזורי וכן בית הדין הארצי קבעו קביעות עובדתיות באשר ליחסים ששררו בין המשיב למבקשים. המשיב בחר שלא לציין כי קיים מעשה בית דין בעניינו.
ז. תביעת המשיב הינה תביעה טורדנית.
ח. המבקשים שבים וטענים גם לגופו של עניין כי לא התקיימו יחסי עובד מעביד בינם לבין המשיב .

5. טענות המשיב בתמצית:

א. החלטת השופטת סאמט הינה החלטת ביניים וככזו אינה יוצרת מעשה בית דין ואינה מהווה השתק פלוגתא ולפיכך יש לתת למשיב את יומו בבית הדין להוכחת תביעתו.
ב. החלטת ביניים היא החלטה הניתנת לשינוי במהלך ההליכים המשפטיים ובבוא בית הדין ליתן את פסק דינו רשאי הוא שלא להתחשב בהחלטות שנתן.
ג. הלכה פסוקה היא כי החלטת ביניים אינה יוצרת מעשה בית דין ואינה מהווה השתק פלוגתא .
ד. לגופו של עניין, אין מקום לדחיית התובענה על הסף משהמבקש 3 והמבקשת 4 השתלבו בעסקי השותפים, תוך כדי פעילות עסקית שוטפת.
ה. בין המשיב למבקשים התקיימו יחסי עובד מעביד.
ו. בקשת המבקשים הוגשה גם על מנת למנוע מהמשיב להוכיח כי פעילותו של המבקש 3 היתה בניגוד לכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין.

לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, בתגובה ובכתב התביעה הנני מחליטה כדלהלן:

6. "מעשה בית-דין" והחלתו במקרה דנן- הלכות כלליות

על פי תקנה 45(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב 1991 (להלן – התקנות), רשאי בית הדין לדחות על הסף תובענה, בין היתר מחמת מעשה בית דין. הכלל של מעשה בית דין מבוסס על הרעיון בדבר כוחו של

פסק דין
, שניתן בסיומו של הליך משפטי כלשהו, להביא לסיומה המוחלט של התדיינות בין הצדדים להליך, תוך שהוא מקים מחסום דיוני, השתק, כלפי כל אחד מבעלי הדין, לשוב ולהתדיין בנושא או בשאלה שהוכרעו בפסק הדין. פסק הדין מחייב את הצדדים לו ביחס לכל קביעה עובדתית או משפטית הכלולה בו, ובעלי הדין מנועים מלהעלות, במסגרת דיונית אחרת כלשהי ביניהם, טענה העומדת בסתירה לקביעה זו.
נ. זלצמן, מעשה בית דין בהליך אזרחי, הוצאת רמות אוניברסיטת תל אביב עמ' 3-16 (להלן – נ. זלצמן)

מאחורי הכלל של מעשה בית דין עומד השיקול של טובת הציבור בדבר סופיות הדיון והאינטרס של החברה למנוע הטרדה נוספת מבעל הדין על ידי התדיינות חוזרת בענין שכבר נפסק בו. המטרה שלא להטריד את בעל הדין שכנגד, בתביעות חוזרות ונשנות בשל אותה עילה, נועדה להעניק לו "חסינות" או הגנה מפני יריבו באמצעות פסק הדין, על מנת שיוכל לכלכל את צעדיו בעתיד בבטחה ובשקט ולדאוג לענייניו הכספיים או האישיים, בהסתמך על ההכרעה השיפוטית שניתנה. הפעלתו של הכלל יש בה גם כדי לגרום לבעלי הדין לרכז ולמצות את זכויותיהם הדיוניות במסגרת התדיינות אחת ובכך למנוע הטרדה ללא צידוק, הן של בעל הדין היריב והן של בתי המשפט. (נ. זלצמן, שם בעמ' 12-13)
גם הפסיקה עמדה רבות על חשיבות יישום הכלל של "מעשה בית דין",
"העובדה שלא ניצל הזדמנות זו כהלכה, מחמת ניהול כושל של המשפט, כגון מחדלו להביא ראיה או להעלות טענה כלשהי, ואפילו נעשה הדבר מתוך טעות כנה או שכחה, אינה משמשת צידוק לפתיחת ההתדיינות מחדש. די שהיה לבעל דין "יומו בבית המשפט" ואין רלוונטיות לשאלה כיצד בחר לנהוג ולמצות את יומו זה".
(ע"א 417/89 אע'בריה ואח' נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים ואח', פ"ד מה(4) 641, 645-644)

לכלל של מעשה בית דין שני ענפים, המבטאים את אותו רעיון ומבוססים על אותם שיקולים, והם השתק עילה והשתק פלוגתא. השתק עילה מקים מחסום דיוני לפני כל תביעה נוספת באותה עילה שמוצתה בפסק הדין קודם, בין שזכה התובע בפסק הדין ובין שתביעתו נדחתה ומונע בעדו מלחזור ולתבוע בשל אותה עילה, אפילו אם מבקש הוא להעמיד למחלוקת פלוגתאות שלא הועלו בתובענה הראשונה.
השתק פלוגתא מקים מחסום דיוני לפני כל אחד מבעלי הדין המבקש להתדיין שוב באותה פלוגתא שנדונה והוכרעה ב

פסק דין
קודם, גם כאשר מבוססת ההתדיינות השניה על עילת תביעה שונה. כך שטענת ההשתק עשויה לקום בכל התדיינות אחרת בין אותם צדדים ואינה מוגבלת לעילה שעליה נשענה התובענה הראשונה, ובלבד שהמדובר בפלוגתא שנדונה והוכרעה ב

פסק דין
קודם בין המתדיינים.(נ זלצמן, שם, עמ' 9).

כוחו המחייב של פסק הדין כמעשה בית דין, על כל אחד משני ענפיו, מותנה בשלוש דרישות:
א. סופיותה של ההכרעה השיפוטית שמשמעותה, לצורך מעשה בית דין, שההכרעה השיפוטית הינה סופית מבחינת הערכאה שנתנה אותה, במובן שהיא מביאה לידי סיומה של ההתדיינות ואינה ניתנת עוד לשינוי או לביטול על ידי אותה ערכאה שיפוטית.
ב. פסק הדין ניתן בסמכות והוא תקף.
ג. פסק הדין הכריע במחלוקת נשוא התובענה לגופו של ענין. (נ. זלצמן, שם, עמ' 11-10).

7. ומן הכלל אל הפרט

א. השאלה הנשאלת הינה האם במקרה דנן נוצר מעשה בית דין החוסם את המשיב מלהגיש תביעה חדשה?

כאמור לעיל, נטל ההוכחה בדבר מעשה בית דין מוטל על הטוען להשתק מכח מעשה בית דין והוא זה הנדרש להוכיח את קיומם של התנאים החיוניים, כפי שפורטו בהרחבה לעיל, המקימים השתק. הוכחת הטענה תהיה, בין היתר, על ידי הבאת פסק הדין, כתבי הטענות ופרוטוקול הדיונים.

המבקשים צירפו לבקשה את הבקשה לצירוף נתבעים בתיק עב 4671/02 , כתב התביעה המתוקן שהוגש בתיק 4671/02, החלטת בית הדין האזורי בבקשה לצירוף נתבעים וכן החלטת בית הדין הארצי בבקשת רשות הערעור. מכל אלה ניתן ללמוד על התנהלות הדברים שבין הצדדים.

עיון בכתב התביעה וכן בבקשה לצירוף נתבעים מלמד כי המשיב העלה בכתב התביעה מושא בקשה זו טענות משפטיות ועובדתיות זהות לאלה שהועלו על ידו בבקשה לצירוף נתבעים, כך למשל:

בבקשה מתוקנת לצירוף נתבעים, סעיף 11 , כותב המשיב:
"בתאריך 1.7.01 או בסמוך לכך חברו יחד לשותפות עסקית , ה"ה ראובן ועירית פלד עם ה"ה אלכסנדר רכטר
עו"ד
(להלן: רכטר) ויחד עם נתבעת 4 (להלן אסנת) וזאת לאחר שבדיקות הכדאיות מצד רכטר ואסנת באו לסיומן, עוד לפני ה 1.7.01".

ואילו בסעיף 9 לכתב התביעה כותב המשיב:
"התובע יטען כי מעסיקיו האחרונים היו רובי ועירית(להלן:השותפים) יחד עם נתבע 3 (להלן: רכטר) ויחד עם נתבעת 4 (להלן אסנת) וכל זאת מיום הקמת השותפות העסקית בינהם, וזאת כדלקמן:
א. בתאריך 1.7.01 או בסמוך לכך, הסתיימה בדיקת הכדאיות שערכו רכטר ואסנת, כאשר רכטר ואסנת קיבלו מהשותפים, מישראסנרג'י ומבניה ושימור וכן מהעובדים, את כל המידע.... בתאריך 1.7.01 או בסמוך לכך השותפות התחילה בפעילות עסקית".

העילה העומדת בבסיס הבקשה לצירוף נתבעים היא היא העילה העומדת גם בבסיס כתב התביעה מושא החלטה זו. שני כתבי בי- דין מבוססים על עילת תביעה זהה, כי בין הצדדים התקיימו יחסי עובד מעביד. משטענה זו נדחתה בבקשה לצירוף נתבעים בנימוק של העדר עילת תביעה ויריבות שמקורה ביחסי עובד מעביד בין המשיב למבקשים ובהחלטה שניתנה בבקשה לרשות ערעור, קבע בית הדין הארצי כי לא עולה עילת תביעה לכאורית מתחום משפט העבודה כנגד המבקשים - הרי שנוצר כאן מעשה בית דין ביחס לעילה שמקורה ביחסי עובד מעביד בין המשיב למבקשים והמשיב חסום להגיש תביעתו כנגד המבקשים מכח עילה זו.

למעלה מן הצריך נציין עוד כי יש לראות בהחלטות שניתנו כהשתק פלוגתא. השתק פלוגתא בשאלה העובדתית בדבר קיומם של יחסי עובד מעביד בין הצדדים.
ב. לטענת המשיב מדובר בהחלטת ביניים ולא ב

פסק דין
ועל כן לא נוצר במקרה זה מעשה בית דין:
נפסק לא אחת כי השאלה אותה יש לבחון הינה האם ההחלטה שניתנה סיימה את בירור המחלוקת שבין הצדדים? האם בית המשפט הכריע באופן סופי בנוגע לסעד או לסעדים שהתבקשו בכתב התביעה?

כאשר בית המשפט סיים בהחלטתו את הדיון בעניין הכולל העומד לפניו או כאשר הכריע באופן סופי בנוגע לסעדים שנתבקשו בכתב התביעה, כולם או חלקם- הרי שמדובר ב

פסק דין
, בכל מקרה אחר מדובר בהחלטה אחרת (ע"א 2817/91 מימון נ' שאולי, פ"ד מז(1) 152).

ראוי עוד להזכיר בעניין זה כי תקנה 1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 קובעת כי המינוח החלטה כולל הן

פסק דין
והן החלטה אחרת. כמו כן נקבע בפסיקה כי כותרת ההחלטה "

פסק דין
" או "החלטה" איננה רלוונטית, אלא יש לבחון את תוכן הדברים לגופו של עניין.
(ע"א 1178/98 מיכל חולון בע"מ נ' הבנק הבינלאומי הראשון, פ"ד נג(1) 849).

מהאמור עולה, איפוא, כי הקובע הוא האם ההחלטה שניתנה סיימה באופן ברור את המחלוקת שבין הצדדים ואילו לכותרת שניתנה אין כל נפקות ומה שיש לבחון זה את תוכן הדברים לגופו. משבית הדין האזורי קבע כי בין המבקשים לבין המשיב לא קיימת יריבות ומשדברים אלו אושרו בהחלטת בית הדין הארצי הרי שמדובר ב

פסק דין
סופי ולא למותר יהיה לציין כי מדובר אף ב

פסק דין
חלוט. ובכל מקרה לא מדובר בהחלטת ביניים שאינה יוצרת מעשה בית דין ואינה מהווה השתק פלוגתא .
ג. מצאנו לציין עוד כי אף לו היינו קובעים כי במקרה זה לא התקיים מעשה בית דין וכי אין כל מניעה העומדת בפני
המשיב והחוסמת ממנו להגיש תביעה חדשה כנגד המבקשים הרי שהיינו מרוקנים מתוכן הן את החלטת בית הדין בתיק עב 4761/02 והן את החלטת בית הדין הארצי ומצאנו לציין בשנית כי מדובר ב

פסק דין
שהפך בינתיים לחלוט.

המשיב הגיש בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין בתיק עב 4761/02, אולם משבקשתו זו נדחתה מנסה הוא כעת לעקוף את החלטות בית הדין שלא בדרך המקובלת אלא באמצעות "כביש עוקף" באופן של הגשת תביעה חדשה ובלא שציין בתביעתו החדשה את הבקשה לצירוף נתבעים שהגיש בתיק אחר ושנדחתה בשתי ערכאות.

ובמילים אחרות, מצאנו כי המשיב מבקש לעשות פלסתר את החלטות בית הדין האזורי והארצי בתיק עב 4761/02 באמצעות הגשת תביעה חדשה.

נוכח כל האמור לעיל וכן נוכח יתר טענות המבקשים אשר הובאו בהרחבה בבקשה לדחית התביעה על הסף דין התביעה בתיק עב 4957/05 - להדחות על הסף.

8. סוף דבר- הבקשה מתקבלת.

9. המשיב ישא בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד
של המבקשים בסך כולל של 5,000 ₪ אשר ישולם למבקשים, ביחד ולחוד, בתוך 30 יום מקבלת החלטה זו. לא ישולם הסכום הנ"ל במועד ישא הוא הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד קבלת החלטה זו ועד לתשלום המלא בפועל.
ניתנה היום ט' בסיון, תשס"ו (5 ביוני 2006) בהעדר הצדדים.

ההחלטה תשלח לצדדים בדואר.
א. סלע
, שופטת
סגנית שופט ראשי









בשא בית דין אזורי לעבודה 8758/05 פלד – תנאל בניה בע"מ , תנאל השקעות בע"מ , אלכסנדר רכטר, עו"ד , אוסנת דרויאנוב, רו"ח נ' שיק דורון (פורסם ב-ֽ 05/06/2006)