פסקי דין על שלמה אליהו אחזקות | פסקי דין על שלמה אליהו | פסקי דין על ישעיהו לנדאו אחזקות (1993) בע"מ ו- 17 אח'

2826/06 רעא     06/06/2006




רעא 2826/06 שלמה אליהו אחזקות בע"מ, שלמה אליהו נ' ישעיהו לנדאו אחזקות (1993) בע"מ ו- 17 אח'






בבית המשפט העליון

רע"א 2826/06

כבוד השופט א' גרוניס

בפני
:

1. שלמה אליהו
אחזקות בע"מ

המבקשים:
2. שלמה אליהו
נ ג ד
1. ישעיהו לנדאו אחזקות (1993) בע"מ
המשיבים:
2. ישעיהו לנדאו

3. נכסי דוד לובינסקי (אחזקות ) 1993 בע"מ

4. בנק איגוד לישראל בע"מ

5. יו"ר הדירקטוריון של בנק איגוד לישראל בע"מ, מר אבלס

6. חיים אלמוג

7. גיל יהודה

8. יגאל לנדאו

9. יצחק מנור

10. אמנון שדה

11. נתן שרוני

12. מיכאל הרצברג

13. עוזי ורדי-זר

14. מירי לנט-שריר

15. דב קוטלר, מנכ"ל

16. יועמ"ש ומזכיר, רחלי פרידמן

17. יוסף ראש

18. חיים פרייליכמן
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי
בתל אביב-יפו בבש"א 6937/06;
א' 1360/06 שניתנה
ביום 27.3.06 על-ידי כבוד השופט י' זפט

בשם המבקשים: עו"ד מ' שחל
בשם המשיבים 3-1: עו"ד ר' בכר;
עו"ד ג' אוריון;
עו"ד מ' בן בסט
בשם משיבים 14-4 ו-17-16: עו"ד י' חורש;
עו"ד ש' גימלשטיין
בשם המשיב 15: עו"ד ד"ר י' דנציגר;
עו"ד ע' לוין

בשם המשיב 18: בעצמו

החלטה
1. ברקע בקשת רשות ערעור זו עומד סכסוך בין בעלי השליטה בבנק איגוד (המשיב 4) (להלן - הבנק). מוקד המחלוקת הנוכחית הינו החלטת דירקטוריון הבנק מיום 9.3.06 למנות את המשיב 18 למנכ"ל הבנק, תחת המשיב 15 אשר פרש מהתפקיד. לטענת המבקשים, עומדת החלטת הדירקטוריון בניגוד להסכם בעלי שליטה עליו חתומים המבקשת 1 והמשיבים 3-1, הקובע כי מינויים מסוג זה ייעשו תוך הסכמה בין בעלי השליטה. המבקשים טוענים גם, כי הוראות הסכם בעלי השליטה אומצו על ידי "היתר לרכישת שליטה ואמצעי שליטה לפי חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981" שניתן על ידי נגיד בנק ישראל ביום 26.12.99. על יסוד טענותיהם אלה, הגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה לסעד הצהרתי, המצהיר שהחלטת הדירקטוריון בעניין מינוי מנכ"ל הינה בטלה. כמו כן התבקשה אכיפת הסכם בעלי השליטה. במסגרת התביעה עתרו המבקשים לסעד זמני לפיו תושעה כניסתו של המשיב 18 לתפקיד ומינוי מנכ"ל לא ייעשה אלא בהסכמה. משדחה בית המשפט (כבוד השופט י' זפט) את הבקשה לסעד זמני הוגשה הבקשה לרשות ערעור דנא, במסגרתה הוגשה גם בקשה לסעד זמני בערעור. ביום 20.4.06 דחיתי את הבקשה לסעד זמני בערעור, בקובעי כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבים, שכן "משמעות קבלת הבקשה, בשלב זה, הינה כי הבנק יישאר ללא מנכ"ל. מצב כזה ודאי לא יפעל לטובת הבנק". הוספתי וקבעתי בהחלטה, כי "המבקשים ינמקו בקצרה..... מדוע לא תידחה הבקשה לרשות ערעור".

2. המבקשים הגישו "נימוקים" ביום 26.4.06. הם מעלים טענות שונות, שחלקן הועלו כבר בבקשה לרשות ערעור. ההתייחסות הרלוונטית לנימוק בשלו נדחתה הבקשה לסעד זמני בערעור הינה הטענה כי קבלת הבקשה לא תביא לפגיעה קשה בתפקוד הבנק. זאת, שכן עד לקבלת ההחלטה בתביעה עצמה יוכל הבנק להתנהל על ידי סמנכ"ל. כמו כן, טוענים המשיבים כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם שכן אי היעתרות לבקשתם עלולה להציב בפני
הם טענה כי מינוי המנכ"ל הינו כבר בבחינת "מעשה עשוי". המשיבים הסכימו כי תשובותיהם לבקשה לסעד זמני תשמשנה גם כתשובות לבקשה לרשות ערעור עצמה, וחלקם הוסיפו תגובה קצרה לנימוקי המבקשים. בחנתי את טענות הצדדים ואני סבור שדין הבקשה לרשות ערעור להידחות.

3. תובע המבקש לקבל סעד זמני במסגרת תביעה עיקרית נדרש לעמוד בראש ובראשונה בשני תנאים מצטברים. תנאי ראשון הוא קיומה של זכות לכאורה, היינו סיכוי של ממש לזכות בתביעה. תנאי שני הוא כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. היינו, שנזקו, אם לא יינתן הסעד הזמני והוא יזכה בבוא היום בתביעה, יהיה גדול יותר מהנזק שייגרם לבעל הדין שכנגד אם יינתן הסעד הזמני והתביעה תידחה בסופו של דבר. שני התנאים אינם נבחנים במנותק, אלא נשקלים תוך שימת לב לזיקת הגומלין ביניהם, על בסיס מה שמכונה לעתים - מקבילית כוחות. ככל שבית המשפט יתרשם כי סיכויי מבקש הסעד לזכות בתביעתו גבוהים, כך יקל עימו בדרישת מאזן הנוחות. וכן גם להיפך, ככל שיעלה בידי מבקש הסעד להצביע על כך שמאזן הנוחות נוטה לטובתו באופן חד, כך יקפיד פחות בית המשפט על עוצמת הזכות לכאורה עליה הוא נדרש להצביע (ראו, רע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' אמר, פ"ד נו (1) 529;
רע"א 10066/04 נ.ר. ספאנטק תעשיות בע"מ נ' ד.ס.פ. ספיר אנטרפרייז בע"מ (לא פורסם)). כמובן, שהן הזכות לכאורה והן מאזן הנוחות חייבים לעמוד ברף מינימאלי על מנת שבית המשפט (או הרשם) ייעתר לבקשה למתן סעד זמני.

4. מכאן לענייננו: אין ספק שהותרת משרת מנכ"ל הבנק לא מאוישת לתקופה שעלולה להתברר כלא קצרה - כל עוד מתנהל ההליך העיקרי - הינה בעייתית. ניהול הבנק באמצעות סמנכ"ל בוודאי שאינו מצב אידיאלי והוא עלול לפגוע בהתנהלותו התקינה של הבנק. ער אני לטענתם של המבקשים כי דחיית בקשתם עשויה להעמידם בפני
טענת "מעשה עשוי". בלא להביע דעה מה יהא כוחה של טענה כזו, אם תתעורר, נכון אני להניח כי נקודה זו שוקלת לטובת המבקשים. אולם עודני סבור, כי במאזן הנזקים האפשריים יש ליתן משקל נכבד יותר לנזק שעלול להיגרם לבנק מאי איוש משרת המנכ"ל. אף לוּלא סברתי כך, הרי בשקלול הסופי, ובהתחשב בסיכויי התביעה, נוטה הכף לטובת המשיבים. בלא לקבוע מסמרות, אציין כי תביעתם של המבקשים ניצבת בפני
מכשול לא קטן. גם אם תתקבל טענתם שהסכם בעלי השליטה הופר, יהא עליהם להסביר מדוע אמור ההסכם לחייב את חברי דירקטוריון הבנק. עם זאת, אין לשלול את האפשרות כי בסופו של יום יעמדו המבקשים בנטל ויזכו בתביעתם. אולם סיכויי התביעה כפי שהם נחזים כעת, בצירוף לשיקולי מאזן הנוחות, מצדיקים את המסקנה כי אין מקום למתן סעד זמני בתביעה המתנהלת בבית המשפט המחוזי.

4. הבקשה לרשות ערעור נדחית איפוא. בנסיבות העניין והואיל ופסקתי הוצאות לחובת המבקשים בהחלטתי מיום 20.4.06, לא אפסוק עתה הוצאות.

ניתנה היום, י' סיון תשס"ו (6.6.06).

ש ו פ ט

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06028260_s05.docמפ
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ;
אתר אינטרנט, www.court.gov.il








רעא בית המשפט העליון 2826/06 שלמה אליהו אחזקות בע"מ, שלמה אליהו נ' ישעיהו לנדאו אחזקות (1993) בע"מ ו- 17 אח' (פורסם ב-ֽ 06/06/2006)