פסקי דין על סלימאן יוסף ברקאת | פסקי דין על משרד החינוך התרבות והספורט - מחוז צפון | פסקי דין על מנכל"ית מ. החינוך הגב' רונית תירוש | פסקי דין על וועדת היועצים העליונה שליד מנכ"ל משרד החינוך התרבות והספורט | פסקי דין על סלימאן ח'טיב |

3207/04 עב     02/07/2006




עב 3207/04 סלימאן יוסף ברקאת נ' משרד החינוך התרבות והספורט - מחוז צפון, מנכל"ית מ. החינוך הגב' רונית תירוש, וועדת היועצים העליונה שליד מנכ"ל משרד החינוך התרבות והספורט, סלימאן ח'טיב




1


בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה - חיפה
עב 003207/04


בפני
:
כב' השופטת מהא סמיר-עמאר


02/07/2006


נציג עובדים: מר משה גולדשטיין
נציג מעבידים: מר מאיר זמיר

בעניין:
סלימאן יוסף ברקאת

התובע

ע"י ב"כ עו"ד
זכי כמאל



נ ג ד


1. משרד החינוך התרבות והספורט - מחוז צפון

2. מנכל"ית מ. החינוך הגב' רונית תירוש
.
3.וועדת היועצים העליונה שליד מנכ"ל משרד החינוך התרבות והספורט

ע"י ב"כ עו"ד שרית לוינסקי







4. סלימאן ח'טיב

הנתבעים

ע"י ב"כ עו"ד
עאסי-ג'ובראן ג'נאן



פסק דין


1. במסגרת כתב תביעתו המתוקן עותר מר סולימאן ברקאת (להלן: "ברקאת" או"התובע") להורות על בטלות מינויו של מר סולימאן חטיב, הנתבע מס' 4, (להלן: "ח'טיב" או "הנתבע"), למשרת מנהל בית הספר היסודי א' ביאנוח-ג'ת, (להלן: "בית הספר"), ומינויו הוא לתפקיד, בהתאם להמלצת ועדת היועצים הראשונה שרוב חבריה בחרו בו לתפקיד.

רקע עובדתי
2. בחודש 6/04 פרסם משרד החינוך והתרבות, הנתבע מס' 1 (להלן: "המשרד") מכרז לניהול בית ספר יסודי א' בישוב יאנוח.
למכרז זה הציגו את מועמדותם 9 מועמדים, כאשר רק 7 מתוכם הגיעו לראיון בפני
ועדת היועצים הראשונה, ובכללם התובע והנתבע.

3. התובע הוא מורה מוסמך בכיר, מחזיק בתואר ראשון בחינוך ובחינוך הלא פורמאלי , בוגר קורס מנהלים, קורס מנהל ספורט וקורס אוריינטציה לעובדי קידום הנוער. לימד מאז 1986, תקופה של כ-חמש שנים בביה"ס החדש בכפר חורפיש. בשנת 1992 הוא זכה במכרז מנהל היחידה לקידום נוער, המטפלת בנוער שולים שנשר מבתיה"ס, ובמניעת נשירה. בנוסף מנהל התובע את תוכנית חינוך מבוגרים בכפר יאנוח, ניהל קייטנות ומחנות קייץ והיה אחראי על מספר גדול של ילדים, מדריכים, מורים ומורות, ובמסגרת זו הוא מועסק על ידי המועצה המקומית, בנוסף ל-1/3 משרה במשרד החינוך.

4. הנתבע, מר חטיב עבד כמורה במשרד החינוך במשך 27 שנים, מחזיק בתואר ראשון במינהל החינוך והיסטוריה כללית מאוניברסיטת בר אילן, תואר שני בהצטיינות מאוניברסיטת חיפה בפיתוח תוכניות לימודים ומינהל החינוך, וסטודנט לתואר שלישי באוניברסיטת חיפה ונמצא בשלב לקראת סיום תואר דוקטור במינהל החינוך. בנוסף סיים התובע קורס מנהלים שארך שנתיים מטעם משרד החינוך באוניברסיטת חיפה וקורס ריכוז חינוך חברתי, וכן עבד במשך שנים כרכז חינוך חברתי בבתי ספר שעבד בהם והוכשר מטעם משרד החינוך כמנחה תוכנית בתחום דילמות מוסריות ומספר רב של השתלמויות.

5. ביום 18/7/04 כונסה ועדת יועצים מחוזית (להלן: "הועדה הראשונה"), לשם שמיעת המועמדים ובחינת התאמתם למילוי המשרה האמורה.

6. הרכב הוועדה הראשונה היה כדלקמן:
א. מר ג'לאל אסעד, מפקח-מרכז האחראי על המגזר הדרוזי מטעם המשרד;
ב. מר בנימין אהמן, נציג הרשות המקומית;
ג. מר שפיק קבלאן, נציג ההסתדרות;
ד. מר ג'מיל עוידה, המפקח על בית הספר, כמשקיף בלבד.

7. בתום הראיונות שקיימה הועדה הראשונה עם כל המועמדים שהתייצבו בפני
ה, נערך דיון מסכם לשם גיבוש המלצה בפני
מנכ"לית המשרד, הנתבעת מס' 2 (להלן: "המנכ"לית").
שניים מבין שלושת חברי הועדה הראשונה: נציג המשרד המפקח ג'לאל אסעד, ונציג הרשות מר בנימין אהמן (בני), תמכו במינויו של התובע ככשיר ראשון למשרת מנהל בית הספר, ומינויו של הנתבע ככשיר שני.
חבר הועדה השלישי, נציג ההסתדרות מר שפיק קבלאן, תמך במועמדותו של מר ח'טיב ככשיר ראשון ובתובע ככשיר שני.

8. משהועברה ההמלצה הנ"ל למנכ"לית, זו החליטה ביום 22/8/04 לקיים ועדת יועצים עליונה עם שני המועמדים המובילים.

9. ביום 24/8/04, קיבלו התובע והנתבע הודעה טלפונית כי עליהם להגיע ביום 26/8/04 לפגישה ולראיון נוסף בפני
הועדה העליונה במשרד החינוך בת"א.

10. בהמשך להזמנה הנ"ל, הופיעו התובע והנתבע ביום 26/8/04 לראיון בפני
ועדת היועצים העליונה שהרכבה היה כדלקמן:
א. מר ציון שבת, מנהל אגף בכיר לכוח אדם בהוראה במשרד, אשר שימוש גם כיו"ר הועדה העליונה (להלן: "מר שבת");
ב. ד"ר שרה רויטר, מנהלת האגף לחינוך יסודי במשרד;
ג. גב' יפה פס, מנהלת האגף לחינוך על יסודי במשרד;
ד. עו"ד רות יפה, סגן בכיר ליועצת המשפטית של המשרד.

11. לאחר שועדת היועצים העליונה ראיינה את שני המועמדים וקיימה דיון, החליטה פה אחד להמליץ על הנתבע, ח'טיב כמנהל לבית הספר. עם סיום עבודת הוועדה העליונה הועבר כל החומר להחלטת המנכ"לית.

12. ביום 5/9/04 הוציאה המנכ"לית שני מסמכים; האחד, עניינו ההחלטה למינוי הנתבע כמנהל של בית הספר והנימוקים שהביאו אותה להחלטה זו, ובו נאמר:

"הנדון: מינוי מנהל לבי"ס יאנוח-החלטה לעניין בחירת מר סלימאן חטיב (אוגוסט 2004)

הריני להבהיר את נימוקי והשיקולים ששקלתי כאשר בחרתי במר סולימאן חטיב למנהל ביה"ד יאנוח א':

1. מפרוטוקול ועדת היועצים העליונה עולה, כי מר חטיב הינו בעל ההשכלה, הידע, הכישורים והניסיון הרלבנטיים ביותר, מבין המועמדים לתפקיד, לניהול ביה"ס יסודי. עולה מהפרוטוקול, כי מדובר באדם בעל חזון, ידע וכריזמה, המסוגל להוביל את ביה"ס שבניהולו. לעומתו, מר ברכאת הצטייר כאדם מרשים אמנם, אך עם זאת כל ניסיונו מתמקד בחינוך הבלתי פורמאלי. לפיכך, הוא חסר את הניסיון הנדרש בחינוך הפורמאלי לצורך ניהול ביה"ס.

2. העדפתי את המלצת ועדת היועצים העליונה, שכן זו הציגה את השאלות הרלבנטיות למועמדים שהופיעו בפני
ה. כמו כן, היא שקלה את השיקולים הרלבנטיים באשר למועמד המתאים ביותר לנהל ביה"ס יסודי. לעומת זאת ועדת היועצים נחלקה בדעותיה ואף לא התרשמתי, כי חברי הוועדה שהמליצו על מר ברכאת אכן שקלו את השיקולים הרלבנטיים המהותיים.

בכבוד רב

רונית תירוש
המנהל הכללית"

השני, מסמך נוסף מיום 5/9/04, אשר בו מפרטת המנכ"לית את הנימוקים שעמדו בבסיס החלטתה לקיים ועדת יועצים עליונה, בקשר עם בחירת מנהל לבית הספר, ובו נאמר כדלקמן:
"הנדון: מינוי מנהל לבי"ס א' יאנוח – החלטה לעניין קיומה של ועדת יועצים עליונה (אוגוסט 2004)

הנימוקים להחלטתי לקיים ועדת יועצים עליונה לצורך בדיקה מחדש של המועמדים שהומלצו ע"י ועדת היועצים הראשונה נבעה מתחילה כי דעותיהם של חברי הוועדה נחלקו ולא הייתה החלטה חד משמעית.

כמו כן, מקריאת פרוטוקול ועדת היועצים הראשונה התרשמתי, כי לא נשקלו השיקולים המרכזיים, המהותיים והרלבנטיים הנדרשים לצורך גיבוש המלצה באשר לבחירת מנהל ביה"ס יסודי.

במצב דברים זה, התקשיתי לאמץ את המלצת הרוב ונזקקתי לבדיקה נוספת של המועמדים שהומלצו.
בכבוד רב

רונית תירוש
המנהל הכללית"

תמצית טענות התובע :
13. המנכ"לית לא נימקה בזמן את החלטתה למנות ועדת יועצים עליונה. הנמקתה המאוחרת הינה בלתי סבירה ואינה מתיישבת עם פרוטוקול הועדה הראשונה ועם הקריטריונים שמשרד החינוך קבע לבחירת מועמדים למשרת ניהול.

14. יו"ר הועדה העליונה שוחח עם הנתבע לפני תחילת הראיון שלו בפני
הועדה העליונה.

15. הנתבע אשר השתתף בועדת יועצים עליונה קודמת, במסגרת מכרז אחר, נמנע הפעם מלנקוט בצעדי זהירות בהם נקט בפעם הקודמת, דוגמת מחאה על הלגיטימיות שבעצם כינוס הועדה העליונה ועריכת פרוטוקול משלו למהלך הראיון שנערך לו בוועדה.

16. התובע הופלה לרעה לעומת הנתבע ביחס להיקף השאלות ומשך הראיון בוועדה העליונה. כאשר במהלך הראיון עם התובע הופסק הדיון כדי לאפשר ליו"ר הועדה העליונה לשוחח בטלפון הנייד, ובכך נפגע עיקרון מתן הזדמנות שווה לשני המועמדים להציג את כישוריהם ולהרשים את חברי הועדה העליונה.

17. הועדה העליונה לא התייחסה כלל לפרוטוקול הדיון שהתנהל בפני
הועדה הראשונה, ולא נתנה דעתה לדוחות הערכה המעודכנים שהיו בתיקו האישי של הנתבע, אשר טרח והזכיר אותם מיוזמתו בדיון בפני
הועדה הראשונה.

18. המנכ"לית לא נימקה בזמן אמת את החלטתה להעדיף את המלצת ועדת היועצים העליונה על פני המלצת ועדת היועצים הראשונה בעוד שהנמקתה המאוחרת הייתה בלתי סבירה, משום שנתנה משקל נכבד לשיקול שאין לו תשתית עובדתית בדבר חוסר ניסיונו של התובע בחינוך הפורמאלי, והתעלמה מדוחות הערכה שליליים של המפקח לגבי עבודת הנתבע כמורה.

19. לא ניתן ביטוי בפרוטוקול להודעת שניים מחברי הועדה העליונה, ליתר החברים, שהם ראיינו שנה קודם את הנתבע וגיבשו אז דעה לגביו.

20. בית דין זה קבע בתיק עב 3409/03, כי פגמים דומים, ולדידו של ב"כ התובע אף פחותים בכמותם ובחומרתם, הצדיקו פסילת המכרז ועריכתו מחדש.

21. נסיבות העניין המיוחדות מצדיקות את מתן הסעד המקסימאלי של הכרזה על התובע כמנהל בית הספר כאמור בהמלצת רוב חברי ועדת היועצים הראשונה, ולחילופין, להכריז על בטלות המכרז וקיומו של מכרז חדש למשרת מנהל בית הספר.



תמצית טענות הנתבעים 3-1:
22. לא נפל כל פגם בהליך המנהלי שקוים לבחירת מנהלו של בית הספר היסודי א' בישוב יאנוח-ג'ת.

23. לא נפל כל פגם בהתנהלות המנהלית של איזו משתי ועדות היועצים שדנו במידת התאמתם של המועמדים השונים למשרה.

24. לא נפל כל פגם מנהלי בהנחיית מנכ"לית המשרד ובהחלטתה הסופית לאמץ את המלצת הועדה העליונה.
חזקת התקינות המנהלית לא הופרכה ואף לא נחלשה בנסיבות העניין.

25. המלצת הועדה העליונה טובה וראויה לנוכח טיב בדיקתה וטיב מסקנותיה שהושתתו על שיקולים רלבנטיים עיקריים שנדונו בפני
ה, והיא חפה מכל שיקול זר ו/או מאפליה פסולה, ובנסיבות העניין הינה סבירה לחלוטין.
כך כשרה וראויה החלטת מנכ"לית המשרד בדבר אימוץ המלצת הועדה העליונה.

26. אין עילה להתערבות בית הדין לא בדפוס הליכי הבחירה המנהליים שהתקיימו בנסיבות העניין ואף לא בתוכנה של ההחלטה שהתקיימה בסיומם.

תמצית טענות הנתבע 4:
27. יש לדחות את טענת התובע בדבר אי הנמקה בזמן של החלטת המנכ"לית ובדבר אי סבירות ההנמקה שנתנה לצורך כינוס ועדת היועצים העליונה.
גם הנמקה מאוחרת יכולה לשרת את תכלית חובת ההנמקה, השקיפות, ההגינות ומתן אפשרות לביקורת שיפוטית על ההחלטה.

28. הועדה הראשונה לא שקלה את השיקולים המתחייבים בבחירת מנהל לבית הספר, לא את הוותק ולא את הניסיון הרלבנטי.
כאשר במכרז מהשנה הקודמת שהתקיים למשרת ניהול בבית ספר אחר, המפקח ג'לאל עצמו ציין כי התובע חסר ניסיון בחינוך הפורמאלי ולכן, שם העדיף עליו את הנתבע.

29. החלטת המנכ"לית לאמץ את החלטת הועדה העליונה, נומקה היטב, ונימוקיה בעניין עדיפות הנתבע מבחינת ההשכלה, הידע, הכישורים, הוותק והניסיון הרלבנטיים לתפקיד, בנוסף לנתוניו האישיים של הנתבע כבעל חזון וכריזמה המסוגל להוביל את בית הספר שבניהולו כולם שיקולים עניינים ורלבנטיים, וסבירים ביותר בבחירת מנהל בית הספר.

30. הנמקת המנכ"לית עונה על התכלית והמטרה שבבסיס חובת ההנמקה, כפי שהוכרה בהלכה הפסוקה, ובחירתה התבססה, בין היתר, על המלצה פה אחד מטעם הועדה העליונה.

31. לא הוכח פגם כלשהו בהליך המינהלי, ובודאי לא פגם יסודי. עובדה זו יחד עם התנהלות התובע במסגרת תביעה זו, והתגלות חלק גדול מטענותיו, כמופרכות ולא מדויקות, שמצביעות על חוסר תום לב משווע וחוסר ניקיון כפיים מצידו, מחייבת את דחיית תביעתו.

דיון והכרעה
32. הליך בחירת מנהל בית ספר הינו הליך של מעין מכרז, והכללים החלים עליו הם בעיקרון דיני המכרזים ודיני המשפט המינהלי (ראה עס"ק 1006/01 כאמל שרף נ. ארגון המורים בבתי ספר העל יסודיים (לא פורסם). (להלן:"עניין שרף"). מפאת זאת ברור כי עניינה של התביעה שבפני
נו, הינו ביקורת על החלטת רשות מנהלית, המנכ"לית של משרד החינוך. הכלל בכגון דא הוא, שאין בית-הדין שם שיקול דעתו במקום שיקול דעתה של הרשות המנהלית, אלא נדרש לבחון האם החלטתה פוגעת בכללי הצדק, האם נגועה היא בשיקולים זרים, האם מפלה את המערער/ התובע לרעה או האם נגועה היא בחוסר תום לב. ( ראה עע 500/05 סואעד מחמוד חוסין ואח' נ. מדינת ישראל - משרד החינוך ואח' - לא פורסם).

33. בכפוף למהות ההליך כמתואר לעיל, מתחייב הדבר להקדים ולבהיר כי אנו דוחים את הניסיון של התובע וב"כ, הן במהלך הדיון והן במסגרת הסיכומים, לכרוך את נסיבותיו של המכרז נשוא תביעה זו, עם נסיבותיו של מכרז קודם ביחס למשרת מנהל בית ספר אחר בישוב ינוח-גת, שהתקיים בשנה שקדמה למכרז נשוא דיוננו, ואליו הגישו את מועמדותם גם התובע וגם הנתבע, ואשר בגינו הגיש הנתבע, עתירה לבית הדין שנדונה ע"י מותב בראשות ראש מותב זה, (בתיק עב (חי') 3409/03, סלימאן חטיב נ. משרד החינוך, להלן: "המכרז הקודם"), בין היתר מפאת הנימוקים כדלקמן:
א. מדובר בשני מכרזים שונים שבכל אחד מהם השתתפו, בנוסף לתובע והנתבע מועמדים נוספים ואחרים, שנבחנו על ידי ועדות יועצים, הן הראשונה והן העליונה, שהרכבן האישי היה שונה בחלקו. בעתירה שהוגשה ביחס למכרז הקודם לא היה צד התובע כאן, אך בא כוחו ייצג את הנתבע שם, מר חסין חמדאן, שזכה במכרז הקודם.
לגופו של עניין, הדיון בעתירה הקודמת הסתיים ע"י מתן

פסק דין
המדבר בעד עצמו, ושלגביו אף מוצתה זכות הערעור ע"י הנתבע שם, לבית הדין הארצי.
ב. לא יתכן, ואף בלתי הגיוני ובלתי סביר לסגור את הדלת בפני
כל מועמד שהציג את מועמדותו למכרז ונדחה מסיבה כלשהי, ולמנוע ממנו להציג שוב את מועמדותו ו/או להיבחר במכרז אחר מול מתמודדים אחרים.
לטעמנו, כל מקרה צריך להיבחן לגופו תוך התחשבות בנסיבותיו המיוחדות ובכפוף להוראות הדין וההלכה הפסוקה הרלבנטית והמחייבת, שאם תאמר אחרת, דווקא התובע בעתירה נשוא דיוננו, הוא הראשון להיפגע, נוכח העובדה שהוא לא נבחר על ידי מי מחברי הועדה הראשונה במכרז הקודם ולא ניתן לו אף קול, גם לא על ידי המפקח ג'לאל אסעד נציג המשרד, ששימש כחבר בוועדה הראשונה בשני המכרזים, הקודם וזה נשוא דיוננו. המפקח ג'לאל הסביר את אי בחירתו של התובע במכרז הקודם בכך: "סלימאן ברקאת שם דגש על החינוך הבלתי פורמאלי, הקהילתי על קייטנות ועוד". (ראה פרוטוקול הועדה המודפס מיום 2.7.03, נספח ז לתגובת המדינה במכרז הקודם).
ג. אכן במסגרת המכרז הקודם, הומלץ הנתבע לתפקיד מנהל ביה"ס, ברוב דעות של חברי הועדה הראשונה, אך המנכל"ית החליטה לכנס דיון בפני
הוועדה העליונה. אולם, באף מקום לא נאמר, לא ע"י הוועדה העליונה ולא ע"י העומד בראשה, מר שבת, כי הנתבע אינו מועמד ראוי להתמודד ו/או להיבחר כמנהל בית ספר. בעניין זה די לעיין בפרוטוקול והמלצת הוועדה העליונה וגם בעדות מר שבת בפני
בית הדין במסגרת המכרז הקודם, שהעתק ממנה צורף דווקא ע"י התובע כנספח לכתב תביעתו, שם אמר של מר שבת, במע' 23 לפרוטוקול הישיבה מיום 7.10.03, ש' 30-31, כי: "אילו היה זה בי"ס קיים ופועל, אני מעריך שהיה הרבה יותר קשה להחליט מי מבין השניים (ח'טיב או חמדאן- לא במקור) ינהל".
וכן בעדות מר שבת בהלעך זה, בעמ' 36 לפרוטוקול, ש'27 , עמ' 37 ש'1-4:
"הצהרנו גם בכתב וגם למיטב זכרוני כאן בביה"ד, כבר אז, שמר סלימאן חטיב ראוי להיות מנהל בי"ס טוב, על סמך ניסיונו, השכלתו וכושר המנהיגות, שזה אולי אחת התכונות החשובות ביותר למנהל בי"ס".

למעלה מהצריך לענייננו, נציין כי ביחס למכרז הקודם נקבע בפסק הדין, כי ההחלטה לאי בחירתו של הנתבע, בהתבסס על הנושא או השיקול הדתי והחשש מהשלכותיו על יחסי ביה"ס עם ההורים ועם הפיקוח, נתגלתה בנסיבות העניין, כבלתי סבירה ובלתי מבוססת לאור הראיות שהובא בפני
בית הדין. עניין זה במצטבר עם הפגמים הנוספים הביאה להחלטה על ביטול המכרז ועריכתו מחדש.

המסגרת הנורמטיבית וההלכה הפסוקה
34. בעניין מינוי מנהל לבתי הספר, מעמדה של וועדת היועצים ודרכי מינויה ופעולתה התייחסה כבוד השופטת ארד בפסק הדין בעניין, ע"ע 1460/01 סלאח אבו עוואד – מואייד עמאשה, פד"ע לז, 423, (להלן: "פרשת אבו עוואד"), תוך הפנייה לדבריו של כבוד השופט ברק (כתוארו אז) בבג"צ 685/78 עומרי מחמוד נ' שר החינוך והתרבות ו7- אח', פ"ד לג (1) 767, בעמ' 770- 771, כדלקמן:
"המינוי למשרת מנהל חטיבת הביניים נעשה על-פי תקנות חינוך ממלכתי (סדרי פיקוח), תשי"ז1956-, שהותקנו מכוח סעיף 34(1) לחוק חינוך ממלכתי, תשי"ג1953-. סמכות המינוי נתונה למנהל הכללי של משרד החינוך והתרבות (להלן - המנהל הכללי) (תקנה 18(א)). בטרם ייעשה המינוי, מוטלת על המנהל הכללי החובה להיוועץ במזכירות הפדגוגית (תקנה 18(א)) וברשות המקומית הנוגעת בדבר (תקנה 19). מכוח הסכמים קיבוציים הוטלה חובה על המנהל הכללי להיוועץ בארגון היציג של המורים. התקנות אינן קובעות את דרכי ההתייעצות. בהתאם לפרקטיקה הנוהגת מתכנסים נציגי הגופים אשר עימהם חייב המנהל הכללי להיוועץ, ומהוים יחדיו "ועדת מכרזים" או "ועדת בוחנים" (להלן - הוועדה). הוועדה שומעת את המועמדים השונים, מקבלת מידע המתייחס אליהם ומעבירה את המלצותיה למנהל הכללי, אשר מחליט על המינוי. על-פי המקובל יש והמנהל הכללי עורך התייעצויות נפרדות בטרם יבצע את המינוי. זאת ועוד: המנהל הכללי אינו חייב לקבל את עצת הגופים הנזכרים, ואכן לא תמיד הוא מקבלה...".

באשר למעמדה המיוחד של הוועדה המייעצת הוסיפה וקבעה כבוד השופטת ארד, בפרשת אבו עוואד:
"... כי בשים לב למעמדה המיוחד של "הוועדה המייעצת" יש לייחס משקל בעל ערך מוסף להמלצתה, דבר הנובע מחובת ההיוועצות הסטטוטורית בכל אחד ממרכיביה, כמבואר לעיל. זאת, כמובן, מבלי להתעלם ממעמדה של הוועדה כגוף מייעץ ומן הסמכות שהוקנתה בדין למנהל הכללי לעשות את המינוי".

35. כב' הש' ארד חזרה ב

פסק דין
אבו עוואד על ההלכה שהותוותה בעניין שרף ועומרי מחמוד הנ"ל, בעניין חשיבות ונחיצות ההנמקה שהמנכ"לית מחויבת בה, בעת מתן החלטתה, וזאת בשני השלבים; הראשון על המנכ"לית לנמק מהם הנימוקים שהביאו אותה להחליט על כינוס הועדה העליונה, ובשלב השני, מהי החלטתה ומדוע העדיפה ו/או לא קיבלה החלטת מי מהוועדות, הראשונה או העליונה.

נימוק המנכ"לית בשלב הראשון:
36. בענייננו אין ספק כי המנכ"לית נתנה את נימוקיה ביחס לשני השלבים שנקבעו ב

פסק דין
אבו עוואד, באותו מועד, 5.9.04, שחל אחרי דיוני הועדה העליונה, אם כי בשני מסמכים נפרדים.
בעניין זה אכן חרגה המנכ"לית מהנחיות ההלכה הפסוקה בעניין אבו עוואד, והשאלה המתבקשת היא האם בנסיבות העניין יש לראות בחריגה זו פגם שורשי ומהותי היורד לשורשו של עניין, במובן שיש בו כדי להביא לבטלות, ולו יחסית של החלטת המנכ"לית, אם לאו.

37. בהקשר זה, דעתנו היא כי בנסיבות המקרה, המדובר בפגם, שאינו מהותי ואינו שורשי, וזאת בעיקר מהנימוקים כדלקמן:
א. אמנם מתן הנימוקים להחלטה לכינוס ועדה עליונה, במועד שניתנו על ידי המנכ"לית, יחד עם מתן ההחלטה לבחירת המנהל לבית הספר, חורג מרוח הפסיקה המחייבת, אולם בהתחשב בכלל לפיו הרשות המנהלית רשאית לתקן את פעולתה בדיעבד, ובהתחשב בעובדה שאחד הסעדים, בגין פגם כזה בפעולת הרשות המנהלית, יכול להיות החזרת העניין לאותה רשות מנהלית לצורך מתן נימוקים על ידה, ובהתחשב בעובדה כי הנמקת המנכ"לית ניתנה עוד לפני הגשת התביעה נשוא דיוננו לבית הדין ואף ללא קשר אליה, כך שמתן הנמקה מאוחרת זו, אינה מהווה כשלעצמה, בנסיבות העניין, פגם מהותי היורד לשורשו של עניין.

ב. זאת ועד, בפסקי הדין בעניין אבו עוואד ובעניין שרף, מתח בית הדין הארצי ביקורת על המדינה בשל העדר קיומו של נוהל היוועצות מסודר, וכדבריה של הש' ארד בעניין אבו עוואד:
" בסיום, אין לי אלא להצטרף לחברי הנשיא אדלר ולשוב ולהפנות את שימת הלב של המדינה לצורך החיוני והמיידי שבקביעת כללים לדרך פעולתה של ועדת יועצים עליונה. לאחרונה, חזר בית דין זה והביע דעתו בדבר הצורך ב"קביעת כללים ברורים באשר לנוהל ההיוועצות… בהקדם." משום מה, לא התקבלה המלצתנו עד כה, ולא מן הנמנע כי אילו ניתנה הדעת לקביעת הכללים כאמור, הייתה נמנעת גם תוצאתו של ערעור זה. יש לקוות, איפוא, כי לאור החשיבות היתרה שיש לייחס לדרכי מינויו של מנהל מוסד חינוך, לתקינות המינוי וליציבותו, ייקבעו הכללים בכל ההקדם ובשים לב לאמות המידה שנקבעו בפסיקה ".

והנה, במהלך שמיעת עדותו של מר ציון שבת, מנהל אגף בכיר לכוח אדם בהוראה במשרד החינוך, ויו"ר הוועדה העליונה, (להלן:"מר שבת") בפני
נו, התבשרנו מפיו כי כל הנושא של מינוי ועדה עליונה נכנס סוף סוף לנוהל מסודר.
בהמשך ובהתאם להתחייבותו המציא מר שבת לתיק בית הדין את החלק המתייחס לועדות עליוניות בנוהל המעודכן, חוזר מנכ"ל תשס"ה/9(א), שנכנס לתוקף ביום 1.5.05, שאת נוסחו המלא ניתן לקרוא באתר משרד החינוך ברשת אינטרנט. (להלן:"הנוהל המעודכן")

38. במבוא לתיקון הנוהל, ניתן הסבר לתיקון, בו נאמר, בין היתר:
"הסעיף מחליף את הסעיף הקודם באותו נושא בעיקר בשל התוספות המפורטות להלן:
א. בסעיף זה יש מענה להערות הבג"ץ על ליקויים שנתגלו בנהלים למינוי מנהלים שפורסמו בחוזר הקודם.
ב. בסעיף זה מובא בהרחבה כל הקשור בוועדת יועצים עליונה.
..."

39. הפרק הרלבנטי לענייננו בנוהל המעודכן הוא: "פרק 7. ועדת יועצים עליונה (להלן: "הועדה העליונה")", אשר קובע:
"7.2 סדרי עבודתה של הוועדה העליונה.
7.2.1 המנהל הכללי רשאי למנות ועדה עליונה בכל מקרה שבו הוא סבור כי יש לשוב ולבחון את כל המועמדים שהופיעו בפני
ועדת היועצים או רק אלה שהומלצו על ידה.
7.2.2 המנהל הכללי יקבע וינמק אם יוזמנו לוועדה העליונה כל המועמדים שהופיעו בפני
ועדת היועצים או רק אלה שהומלצו על ידה.
7.2.3 המנהל הכללי ישקול ויחליט על כינוסה של הועדה עליונה באחד מהמצבים האלה:
א. חברי ועדת היועצים נחלקו ביניהם באשר למועמד הראוי, בין ברוב מול מיעוט ובין בהעדר רוב למועמד מומלץ אחד.
ב. מפרוטוקול ועדת היועצים ומהמלצתה, ולחלופין ממידע שהגיע אל המנהל הכללי ואשר לא עמד לנגד עיני הוועדה או שהוועדה לא נתנה לו את המשקל הראוי לדעת המנהל הכללי – מכל אלה עולה כי לא נשקלו כל השיקולים הרלוונטיים לבחירת המועמד הראוי.
7.2.4 המנהל הכללי ינמק את החלטתו בדבר הצורך בכינוס הוועדה העליונה במיוחד אם מצא לנכון לכנס ועדה עליונה, אף אם המליצה ועדת היועצים פה אחד או ברוב דעות על מועמד אחד."


7.3 סדר עבודתה של הוועדה העליונה.

7.3.1 בראיון בוועדה העליונה תיבדק התאמתו של המועמד מבחינת אישיותו והתכונות הדרושות למילוי משרה.
7.3.2 ...
7.3.3 יו"ר הוועדה העליונה ימנה לוועדה העליונה מרכז אשר ירשם פרוטוקול של דיוניה.
חברי הוועדה יהיו:
- מנהל האגף הבכיר לכוח אדם בהוראה – יו"ר
- מנהלי האגפים של הגיל המתאים במינהל הפדגוגי.
- נציג הלשכה המשפטית.
- הממונה על הטיפול בפרט – מרכז הוועדה.

המנכ"ל רשאי למנות אד הוק נציג/ים חלופי/ים בהעדר חבר אחד או יותר של הוועדה העליונה.
...
7.3.15 פרטיכול ישיבת הוועדה העליונה יודפס או ייכתב באורח ברור, ויוגש למנהל הכללי עד ידי מרכז הוועדה, באמצעות יו"ר הוועדה העליונה".

40. עינינו הרואות שהנוהל החדש בעיקרו מהווה אימוץ של העקרונות שהותוו בפסיקה בעניין חובת ההנמקה ובעניין מינוי ועדה עליונה. כך, בסעיף 7.2.3 לנוהל נקבעו שני מצבים שבהתקיים אחד מהם, ישקול ויחליט המנהל הכללי כינוסה של ועדה עליונה; האחד, כאשר חברי ועדת היועצים נחלקו ביניהם באשר למועמד הראוי, בין ברוב מול מיעוט ובין בהעדר רוב למועמד מומלץ אחד.
השני, כאשר מפרוטוקול ועדת היועצים ומהמלצתה, ולחילופין ממידע שהגיע אל המנהל הכללי ואשר לא עמד לנגד עיני הועדה, או שהועדה לא נתנה לו את המשקל הראוי, לדעת המנהל הכללי, עולה כי לא נשקלו כל השיקולים הרלבנטיים לבחירת המועמד הראוי.

בנוסף, סעיף 7.2.4 לנוהל, מטיל חובה על המנכ"לית לנמק את החלטתה בדבר הצורך במינוי ועדה עליונה, במיוחד כאשר ההחלטה של הוועדה הראשונה הייתה פה אחד או אף ברוב.
אולם, את משמעות והיקף דרישה זו יש לבחון בהתאם לסדר הסעיפים והגיונם. כלומר הדרישה בסעיף זה כפופה למה שנקבע בסעיף 7.2.3, ובמיוחד ס"ק 7.2.3(א) לנוהל, שקובע כי עצם העובדה שחברי ועדת היועצים נחלקו בדעותיהן, אף ברוב מול מיעוט, מאפשרת למנכ"לית לשקול כינוס ועדה עליונה.
ללמדך כי הקביעה בסעיף 7.2.3 לנוהל החדש, על שתי חלופותיה, מהווה "הבניית" שיקול הדעת של המנכ"לית בבואה להחליט על כינוס הועדה העליונה, בין היתר, במקרה של רוב מול מיעוט, זאת להבדיל מהחלטה פה אחד.
דא עקא כי במקרה של החלופה הראשונה, בהתאם לסעיף 7.2.3(א) לנוהל, שעניינה חילוקי דעות בוועדה הראשונה, רוב מול מיעוט או העדר המלצה, מוקנה למנכ"לית שיקול דעת כמעט אוטומטי לכינוס ועדה עליונה ובמצב זה הופך השלב של קבלת ההחלטה על כינוס ועדת היועצים העליונה, כחוליה נוספת ונמשכת בתהליך קבלת ההחלטה הסופי על ידי המנכ"לית לבחירת מנהל בית הספר, ומטשטש במקרה זה, הגבול שיצרה הפסיקה בעניין חובת ההנמקה, בשני שלבים נפרדים; זה שלאחר המלצת הועדה הראשונה, וזה שלאחר כינוס והמלצת ועדת היועצים העליונה.

41. ביחס לאמור לעיל, לא נעלם מעיננו כי הנוהל המעודכן נכנס לתוקף לאחר כינוס הוועדות נשוא תביעה זו, אולם אין להתעלם מגבולות הסמכות וחובת ההנמקה שאומצו בסופו של יום, בנוהל המעודכן והמחייב את המנכ"ל של המשרד.

בדיקת העניין אינה מתמצית באמור לעיל, אלא יש להמשיך ולבחון את סבירות החלטת המנכ"לית בכינוס הועדה העליונה, וזאת נעשה להלן.

42. כפי שניתן לראות המנכ"לית פירטה במסמך מיום 5/9/04, את השיקולים ונימוקים שהביאו אותה למינוי ועדת יועצים עליונה בכך:
"...דעותיהם של חברי הוועדה נחלקו ולא הייתה החלטה חד משמעית. כמו כן, מקריאת פרוטוקול ועדת היועצים הראשונה, התרשמתי, כי לא נשקלו השיקולים המרכזיים, המהותיים והרלבנטיים הנדרשים לצורך גיבוש המלצה באשר לבחירת מנהל בית הספר יסודי.
במצב דברים זה התקשיתי לאמץ את המלצת הרוב, ונזקקתי לבדיקה נוספת של המועמדים שהומלצו".

43. בהקשר הנ"ל, די לעיין בפרוטוקול הוועדה הראשונה וסיכום דיוניה כדי להיווכח בסבירות ההנמקה וההלטה של המנכ"לית, שכן:
א. בסיכום החלטת הועדה הראשונה נרשם:
"חברי הועדה חלוקים בדעותיהם נציג המשרד ונציג הרשות תומכים במועמדותו של מר ברכאת שהפגין ידע, תפיסה חינוכית, דבקות במטרה ואחריות, נציג ההסתדרות תומך במועמדותו של מר חטיב משום שיש לו יכולת הנהגה וכריזמה, וממליץ על ברכאת ככשיר שני. נציג המשרד ונציג הרשות ממליצים על חטיב ככשיר שני ".

ב. גם בחינת מהלך הדיון בפני
הועדה הראשונה, כפי שהוא משתקף בפרוטוקול שלה מעלה את התמונה כדלקמן:
*נציג הרשות מר בני, אמר כי הוא התרשם דווקא משני אנשים שהם לא התובע ולא הנתבע אלא, ה"ה פארג' פארג' ונדיא פארג'-שנאן, ודעתו הייתה שהם העתודה לניהול.
אולם בשורה העוקבת לקביעתו הנ"ל, נרשם מפיו:
"בשלב הבא החלטתי ללכת מבחירתי, את מי שהציג את הדברים באופן ברור, התרשמתי מסולימאן ברקאת משום שתשובותיו לא היו אוטומטיות, היה קר רוח, חשב והוביל אותנו למחוזות שרצה והגיע אליהם. קיבל שתי שאלות מכשילות ועבר אותם כלאחר יד...".

*אחרי מר בני נרשמו דבריו של נציג ההסתדרות, מר שפיק קבלן, ועמדתו הייתה שבעדיפות ראשונה הוא בוחר בנתבע משום שזה הרשים ויש לו ידע מקצועי, והציג תוכנית פעולה קונקרטית, הוא גם הציע את סולימאן ברקאת והאני זיאדי, אך הראשון הוא הנתבע מר חטיב.
*בשלב זה, התערב המפקח ג'מיל עוואדה, שהוא בעמדת מייעץ משקיף בלבד, וחווה את דעתו באשר לתובע והמליץ על בחירתו כמנהל.

*אחריו דברי המפקח, מר ג'לאל אסעד, שנמק המלצתו לבחירת התובע ככשיר ראשון, בין היתר משום: "...הפגין ידע שיקול דעת קר רוח, יכולת להתמודד עם בעיות לקיחת אחריות, יש לו ניסיון ניהולי בחינוך הבלתי פורמאלי..." בהמשך דבריו הוא הוסיף, כי אי אפשר להתעלם מהנתבע שיש לו השכלה רחבה ושהוא לקראת סיום לימודי דוקטור, אך הוא מסתייג מבחירתו בהנימוק:
ש-"לא ענה נכון על השאלות שהופנו אליו, ייתכן שהיה לחוץ, הוא שידר שכאילו המשרד נגדו, והוא זה שהביא לקיום חוזר של המכרז. אני מציע אותו ככשיר שני".
*בהמשך, אומר גם מר ג'מיל עווידה, המשקיף, שאף הוא אינו מתנגד לכך שהנתבע יהיה כשיר שני.
*לקראת סיום דיוני הוועדה, מציע מר בני, נציג הרשות, לחברי הוועדה לערוך סבב הצבעה נוסף כדי לצאת כדבריו: "בהמלצה אחידה וחזקה לגבי מועמד מוסכם סולימאן ברקאת", אך ניסיון זה אינו מתקבל ע"י מר שפיק, נציג ההסתדרות אשר חזר ואמר שאיננו שולל את התובע אבל מבחינתו ח'טיב/ הנתבע הוא כשיר ראשון.

הנה כי כן, מהפרוטוקול הדיון עצמו בולטים אותם חילוקי הדעות בין חברי הוועדה ואותם שיקולים לא רלבנטיים או מהותיים שבעיקר כללו; התייחסות לתשובות, כביכול, לא נכונות מצד הנתבע לשאלות שנשאל ע"י חברי הוועדה, הקביעה שהנתבע משדר שהמשרד נגדו, הקביעה כי הנתבע צריך להשתפר פדגוגית ולא ניהולית, במכרז שעניינו משרת ניהול והקביעה שהנתבע הביא לקיום מכרז חוזר (בהליך הקודם), ואילו לגבי התובע, הקביעה שהוא קר רוח שהוביל את חברי הוועדה למחוזות שהוא רצה, ונתן תשובות אוטומטיות, התמודדות עם בעיות וניסיון בחינוך הלא פורמאלי.

הפגמים הנטענים בפעולת הוועדה העליונה
44. בהקשר זה העלה התובע שורה של טענות שעיקרם פרטנו בפרק טענות התובע, בסעיפים 14-17 ו- 19 לעיל.
ניהול שיחה בין הנתבע לבין מר שבת
לטענת התובע הוא ראה את הנתבע משוחח במסדרון שמוביל לחדר הועדה העליונה עם מר שבת, כאשר הוא הגיע בשעה 14:25, לקראת שעת הדיון אליה הוזמן בשעה 14:30. אין חולק כי טענה זו נטענה לראשונה רק בתצהיר המשלים של התובע, ולא במסגרת התצהיר שהוגש מטעמו בתמיכה בבקשה לסעד זמני ולא בכתב התביעה. על עובדה זו יכולנו למחול, אולם אין למחול על העובדה שעדותם של שני העדים מטעם התובע, אחיו מר כאמל יוסף ברכאת, ובו דודו מר תאופיק חמד ברכאת, שביקשו לתמוך בטענתו זו ואף הצהירו בתצהירי עדות ראשית שלהם, שגם הם ראו את התובע משוחח עם מר שבת, לפחות למשך חמש דקות, נתגלתה כעדות שקרית, זאת לאחר שעיון בתרשים המקום של המשרד, מוצג נ/9, ובתמונות של המקום, מוצגים נ/10, נ/11, המתארים את המקום בו ישבו, יחסית למקום השיחה הנטען, מראה בבירור כי בשום אופן, הם לא יכלו לראות את התובע משוחח עם מר שבת במקום שהצביע עליו התובע, ובוודאי לא את משך השיחה.
אמנם ברמה העובדתית הנתבע ומר שבת אישרו את קיום השיחה ביניהם, אך האמור לעיל ביחס לעדות עדי התובע מביאה אותנו מצד אחד, להעדיף דווקא את גרסאותיהם של מר שבת ושל התובע, , ששיחה זו הייתה לא יותר מאשר שיחת נימוסין קצרה ביותר, כאשר הם נפגשו במקרה, במסדרון המוביל לחדר הועדה העליונה, ומצד שני לדחות את ההשערות וההערכות המועלות בסיכומי התובע, כאילו מר שבת בשיחתו זו שלא נטען שהתובע שמע את תוכנה, בקש להרגיע את הנתבע שהוא זה שיזכה במכרז!!


בנוסף לכל האמור לעיל, יש להדגיש שתי עובדות נוספות:
האחת, שלא נטען ובוודאי לא הוכח כי הנתבע מחה או הלין על קיום השיחה לאחר שנכנס לראיון בפני
הוועדה העליונה וגילה, לטענתו, כי האיש ששוחח עם הנתבע אינו אחר מאשר יו"ר הוועדה מר שבת.
השנייה, דבריו שלא נסתרו של מר שבת, בסעיף 12 לתצהירו מוצג נ/14 לפיהם, בתום ראיון המועמדים במסגרת הועדה העליונה, ניגשו אליו התובע והאנשים שהתלוו אליו, ואף איתם החליף מס' מילות נימוסין, ואלו אף הדגישו בפני
ו את התאמתו של התובע לתפקיד מנהל.

שניים מחברי הוועדה העליונה ישבו גם במכרז הקודם
45. באשר לטענות בדבר אי רישום הודעת של מר שבת ליתר חברי הוועדה העליונה כי הנתבע רואיין על ידו במכרז הקודם ללא פירוט נוסף, נפנה לדברים שקבע כב' השופט חשין, בבג"צ 3751/03 יוסי אילן נ' עיריית תל-אביב יפו ואח' מיום 22/12/2004, (להלן – "בג"צ יוסי אילן") כדלקמן:

"13. החלת עקרונות שוויון אלה בטהרתם על מיכרז פנימי להעסקת עובדים תביאנו לכלל מסקנה כי רק אנשים שמחוץ למקום העבודה - או מלאכים משמיים - יוכלו לשמש כחברים בוועדת המיכרזים. מסקנה זו לו אכן הוסקה היתה בבחינת גזירה שרוב הציבור אינם יכולין לעמוד בה. ואמנם, לא כך ינהגו במקומנו מאז ומקדם.... כך נקבע, אפוא, כי היכרות מוקדמת עם מועמדים, הערכה מוקדמת על מועמדים, ואף פגישות עם חברי ועדת מינויים ונסיון להשפיע עליהם - כל אלה אין בהם בהכרח כדי להביא לפסילתו של מיכרז..".

וכן לדבריו בהמשך באשר לחובת ניהול פרוטוקול והיקף הפירוט שבו:
""20.פרוטוקול מעין - זה ראוי לו שידווח, למיצער, על עיקרי ההתרחשויות שהיו בוועדה, ובהם דיווח חברי הוועדה על דברים שנאמרו להם, על פגישות שהיו להם וכו'.
................
21. מסקנתנו הינה אפוא זו, כי חובה היא המוטלת על ועדת המיכרזים לנהל פרוטוקול של דיוניה והחלטותיה, לרבות מידע הנמסר לה כנדרש בידי חברי הוועדה. השאלה מה דין הוא במקום שלא נוהל בו פרוטוקול כלל או שהפרוטוקול נרשם אך בחֶסֶר, תיבחן בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה וההכרעה תיפול - בעיקרה - על-פי עוצמת הפגיעה בטוען כי נפגע.
................
27.אני נכון להסכים - כיצד אוכל אחרת - כי היעדרו של פרוטוקול "מלא ואמין", אין בו, תמיד ובכל נסיבות שהן, כדי להביא לביטולו של מיכרז. השאלה אלו תוצאות יגרור אחריו היעדרו של פרוטוקול - או היעדרו של פרוטוקול "מלא ואמין" - שאלה של נסיבות היא: יש שיהיה כך ויש שיהיה אחרת".

יישום ההלכה הנ"ל, בנוגע להעדר רישום בפרוטוקול, בעניין "ההיכרות הקודמת" שהייתה למר שבת ולד"ר שרה רויטר עם התובע, מתוקף מעמדם כחברי הועדה העליונה שראיינה את התובע במכרז הקודם, על רקע הוראות הנוהל המעודכן, שקובע הרכב מוגדר של בעלי תפקידים במשרד כחברים בוועדה העליונה, שבכל מקרה כולל את מר שבת ואת גב' רויטר מתוקף תפקידם ומעמדם, ( ראה סעיף 7.3.3 לנוהל)- מחייב בנסיבות העניין ובהעדר הוכחה של משוא פנים או שיקולים זרים, את המסקנה שאין מדובר בפגם ובוודאי לא בפגם מהותי ושורשי.

שיחת הטלפון שניהל מר שבת במהלך הועדה ומשך הראיון של שני המועמדים
46. בהקשר זה מקובלת עלינו גרסתו של מר שבת לפיה הראיון עם התובע הופסק לשתי דקות לאחר שהוא בקש סליחה, לצורך מתן מענה מיידי לשיחה ושאלה דחופה שהגיעה מהממונה על מחוז הצפון בעניין השבתת בי"ס ליד טבריה, בפתח שנת הלימודים שהייתה אמורה להיפתח תוך 3-4 ימים.
אין חולק כי לאחר מכן המשיך הראיון כסדרו.

באשר לטענה כי משך זמן הראיון וסוג השאלות שהופנו ע"י הוועדה לכל אחד מהמרואיינים, התובע והנתבע , היו שונים, נדחית אף היא, וזאת על סמך עדות התובע אשר נשאל בעניין בחקירתו בבית הדין, (עמ' 71 לפרוטוקול שורה 7) והשיב:
"ש. האם רצית לומר משהו בועדה ולא נתנו לכך?
ת. לא, נתנו לי לומר את הכל, מה ששאלו אותי עניתי. לא היה משהו שרציתי להוסיף מיוזמתי ולא נתנו..." .


התייחסות לפרוטוקול הועדה הראשונה ולדוחות הערכה מעודכנים בתיקו האישי של הנתבע

47. העובדה כי התיקים האישיים שני המועמדים, ההיסטוריה שלהם כמורים במערכת החינוך לרבות דוחות ההערכה שנכתבו עליהם עמדו בפני
הוועדה העליונה ובפני
המנכ"לית, ואלו היו נגישים וזמינים לא נסתרה כלל ע"י התובע.
כעקרון, ואף מהוראות הנוהל המעודכן שקובע דרכי מינוי ופעולת הוועדה העליונה, עולה כי הוועדה העליונה אינה מהווה ערכאת ערעור על הוועדה הראשונה, אלא ועדה מקצועית סוברנית עצמאית ונוספת שאינה מקיימת את הדיון בפני
ה על בסיס החלטת הוועדה הראשונה או הפרוטוקול שלה. לכל היותר פרוטוקול זה מהווה חלק ממכלול החומר שנמצא בתיקים האישיים של המועמדים הנבחנים בפני
ה, ושמועברים בסופו של יום להחלטת המנכ"לית.
באשר לעובדת המצאות דו"ח הערכה שלילי על הנתבע, הרי ברי כי דוח זה ביחס למועמד בעל וותק של 27 שנים במערכת החינוך, אין בו לבדו, כדי לשלול את התאמתו של אותו מועמד לתפקיד מנהל, אלא באופן הגיוני וסביר תוכנו נבחן כחלק ממכלול הנתונים האישיים, ההשכלתיים והמקצועיים שעל הוועדה העליונה ועל המנכ"לית לשקול. הראיה לכך נעוצה בעובדה שאפילו המפקח עוידה, שהכין את דוח ההערכה שלילית, בחר בנתבע ככשיר שני למשרת הניהול.

לאור כל האמור לעיל, ונוכח הכלל שאין להישמע לטענות ותלונות של מי השתתף במכרז ולא מחה על פגמים שידע עליהם ובחר להמתין לתוצאות המכרז ורק משהוא לא זכה, בחר הוא להעלות את טענותיו, החלטנו לדחות את טענות התובע באשר לפעולת הוועדה העלויונה והעומד בראשה.

החלטת המנכ"לית
48. אין חולק כי סמכות ההחלטה הסופית נתונה למנכ"לית וכי החלטתה וסבירותה נתונה אף היא לביקורת שיפוטית. בנסיבות המקרה החליטה המנכ"לית על מינויו של הנתבע למשרת מנהל בית הספר, בהתאם להמלצה פה אחד, מצד הוועדה העליונה. בנימוקיה ציינה המנכ"לית כי כל ניסיונו של התובע הינו במסגרת החינוך הלא פורמאלי.
טענות התובע בסיכומיו, שמשמעה שהמנכ"לית, ציפתה כביכול שלתובע יהיה ניסיון בניהול בית ספר, אינה ממין העניין. על פניו ברור שכוונת הדברים היא כי הכשרתו ועיסוקו של התובע כפי שהוא עצמו העיד, היו במסגרת החינוך הלא פורמאלי, וכי למעט 5 שנים בתחילת דרכו בהם הוא שימש כמורה במשרה מלאה, בשנים האחרונות משרתו במשרד החינוך עמדה על שליש משרה, ועיקר זמנו ופועלו וניסיונו היה במסגרת הלא פורמאלית כעובד הרשות המקומית, והכול כעולה מתצהיר התובע ועדותו בפני
נו.

אכן גם לטעמנו אין בעובדה הנ"ל כדי להמעיט מכשירותו של התובע להתמודד על משרת מנהל בית ספר, בהיותו עומד בתנאי הסף של המכרז למשרה והשאלה בנסיבות העניין היא, האם התחשבות המנכ"לית בהיקף הניסיון בחיוך הפורמאלי הוא סביר או לגיטימי אם לא?
עיון בנימוקי המנכ"לית מלמד כי השיקול זה לא הווה השיקול הבלבדי שהביא אותה להחליט על בחירת הנתבע, אלא שהוא נשקל כערך מוסף במצטבר עם נתוני ההשכלה הניסיון הרלבנטי, הנתונים האישיים, חזון והכריזמה ואלו ביחד הביא אותה להחליט איך שהחליטה ובחירת הנתבע, כמועמד היותר ראוי מבין שני המועמדים שהתמודדו על התפקיד.
בהקשר זה, עת מדובר בשיקול מקצועי רלבנטי לדעת הרשות המחליטה, אין בית הדין יכול לשים את דעתו במקום דעת המנכ"לית.
אשר על כן, ומשלא השתכנענו בנסיבות המקרה , בחוסר סבירות ההחלטה ו/או בקיומם של פגמים שורשיים ומהותיים, משוא פנים, ו/או שיקולים זרים ו/או פגיעה בכללי הצדק הטבעי, כאלו שיש הם כדי להטות הכף לכיוון ביטול המכרז, דין התביעה להידחות.

סוף דבר
49. על סמך כל האמור לעיל- דין התביעה להידחות והיא נדחית בזאת.

לאור התוצאה, ומהות טענות התובע והקביעות ביחס אליהן, אנו מחייבים את התובע לשלם, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, לנתבע סך של 4000 ₪ ועוד מע"מ, וסכום דומה (של 4000 ₪ ועוד מע"מ) לנתבעים 1-3, וזאת תוך 30 יום מיום קבלת

פסק דין
זה, אחרת ישאו סכומים אלו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום ו' בתמוז, תשס"ו (2 ביולי 2006) בהעדר הצדדים.


מהא סמיר-עמאר

שופטת

משה גולדשטיין
נציג עובדים

איר זמיר
נציג מעבידים


003207/04עב 710









עב בית דין אזורי לעבודה 3207/04 סלימאן יוסף ברקאת נ' משרד החינוך התרבות והספורט - מחוז צפון, מנכל"ית מ. החינוך הגב' רונית תירוש, וועדת היועצים העליונה שליד מנכ"ל משרד החינוך התרבות והספורט, סלימאן ח'טיב (פורסם ב-ֽ 02/07/2006)