פסקי דין על חיים מזרחי

13145/05 ת     29/06/2006




ת 13145/05 מדינת ישראל נ' חיים מזרחי




6


בתי המשפט

בית משפט לתעבורה חיפה
ת 013145/05


בפני
:
כב' השופט ש' יציב

תאריך:
29/06/2006


בעניין:
מדינת ישראל

המאשימה

- נ ג ד -


חיים מזרחי

הנאשם

נוכחים:
התובע – רס"מ סלע
הנאשם – בעצמו

הכרעת דין

1. כתב האישום
על פי המיוחס לנאשם הוא נהג ברכב בדרך עירונית במהירות העולה על המהירות המותרת, עבירה על תקנה 54 (א') לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961 (תק"ת).

2. תמצית הראיות הרלוונטיות
עד התביעה, רס"ר אלון לילה (השוטר), אשר ערך את דו"ח התנועה (ת/1), אישר את נכונות תוכנו בעדותו.
מת/1 ועדות השוטר עולה כי בתאריך 18/04/04 בשעה 08:25 נהג הנאשם ברכב פרטי ברחוב האסיף בחיפה מכיוון רחוב קיש לכיוון רחוב שמשון. קטע הדרך בו נסע הנאשם הינו דרך עירונית שמהירות הנסיעה המותרת בו הינה חמשים קמ"ש. בכיוון בו נסע הנאשם נתיב נסיעה אחד. הנאשם נמדד ע"י השוטר באמצעות מכשיר ממל"ז lti - 2020 (המכשיר) כשהוא בתנועה מתקרבת אל השוטר, וממרחק של 142.2 מטרים, כשהוא נוהג במהירות של 71 קמ"ש. השוטר מוסמך להפעלת המכשיר מתאריך 23/09/06, וערך למכשיר את כל ארבע הבדיקות לווידוא תקינותו: בדיקה עצמית, בדיקת תצוגה, בדיקת תיאום ובדיקת כיול בתחילת המשמרת ובסיומה, והמכשיר נמצא תקין. בזמן ההפעלה היה קו ראיה נקי מהפרעות פיזיות בין המכשיר לבין קטע הדרך שהיה בפיקוח. נקודת ההצבעה האדומה הייתה מכוונת כל זמן המדידה על הרכב לאזור לוחית הרישוי עד לקבלת צליל אישור מדידה. היה קשר עין רצוף בין השוטר לרכב עד לעצירתו, ובשעת ההפעלה לא ירד גשם או שלג.
במקום המיועד לרישום דברי הנהג בת/1 רשם השוטר מפי הנאשם:
"אני נכה צה"ל תתחשב בי אין לי כסף".

בתחילת עדותו העיד הנאשם:
"אני חושב שלא נסעתי במהירות הזאת". (עמ' 2 לפרוטוקול שורה 20).

בהמשך אמר:
"סה"כ ביקשתי ממנו שיתחשב במצב שלי כי הייתי בדרך
לבית חולים. עברתי ניתוח לב פתוח בשנת 1982 ויש לי עוד
בעיות אחרות ואני נכה צה"ל". (שורות 20 – 22).

רק במסגרת החקירה הנגדית העיד כי הוא חושב שנסע חמשים קמ"ש כי ראה את המהירות במד האוץ.

3. דיון
הדו"ח מפורט וערוך היטב. השוטר עשה עלי רושם מהימן והחקירה הנגדית לא הצליחה לערער אמינותו. במקום המיועד לרישום דברי הנהג בת/1 רשם השוטר מפי הנאשם "אני נכה צה"ל תתחשב בי אין לי כסף". דברים אלו מתיישבים עם עדותו הראשית של הנאשם "סה"כ ביקשתי ממנו שיתחשב במצב שלי... ... ... ואני נכה צה"ל".
לאור כל האמור לעיל החלטתי להרשיע הנאשם בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום, וזאת בהיותי ער לכך כי מדובר בעדות יחידה.

הודע בפומבי לנוכחים דלעיל ג' בתמוז, תשס"ו (29 ביוני 2006).

ש' יציב
- שופט

התובע טוען לעונש:
בעברו משנת 2000 שתי עבירות מהירות. מגיש גליון הרשעות קודמות. הוגש וסומן ת/2. אבקש קנס והוצאות.
הנאשם:
אני לא יכול לייצג את עצמי כל כך טוב. לא ראיתי את הפלט של המהירות שנסעתי או צילום. כביכול זה כביש עם ירידה עובר לעליה והשוטר טוען שהוא מכוון אלי.

בשלב זה בית המשפט מעיר לנאשם כי הכרעת הדין כבר ניתנה והנאשם מתבקש לטעון לעונש:
אין לי שום יכולת. נעזר בעובדת סוציאלית. נכה מעל 60%. 1100 ₪ מביטוח לאומי. 650 ₪ ממשרד הבטחון. גרוש. משלם מזונות. לא עובד. אין לי כאן אישור על אחוז הנכות שיש לי.

גזר דין

מדובר בעבירה במסגרת ברירת המשפט הנמוכה ואני מסתפק במקרה זה בברירת המשפט:
אני דן את הנאשם לתשלום קנס בסך 250 ₪.

תשלום הקנס בתוך 30 ימים.

הנאשם הונחה לגשת למזכירות לקבל שובר תשלום.

זכות ערעור תוך 45 יום.

הודע בפומבי לנוכחים דלעיל 29 ביוני, 2006 (ג' בתמוז תשס"ו).

ש' יציב
– שופט

הקלדנית: פרוינדליך











ת בית משפט לתעבורה 13145/05 מדינת ישראל נ' חיים מזרחי (פורסם ב-ֽ 29/06/2006)