פסקי דין על אליניב ברדה | פסקי דין על הפועל באר שבע

1030/06 עב     02/08/2006




עב 1030/06 אליניב ברדה נ' הפועל באר שבע




1


בתי הדין לעבודה
בית הדין האזורי לעבודה
באר שבע
עב 1030/06


בפני

כב' השופט הראשי מיכאל שפיצר

נציג מעבידים - מיוני לאון
נציג עובדים - כהן אביתר

02/08/2006


בעניין:
אליניב ברדה



ע"י ב"כ
עו"ד חי דן

תובע

נ ג ד


הפועל באר שבע



ע"י ב"כ
עו"ד ראובן (אביטן) מיכל

נתבע

פסק דין


1. ביום 15/12/04 הוגשה למוסד לבוררות שליד ההתאחדות לכדורגל בישראל "בקשה למתן פסק בוררות בהסכמה".

2. הבקשה הוגשה על ידי הצדדים לבוררות - התובע - אליניב ברדה
(להלן - "ברדה"), הפועל באר שבע
(להלן - "הפועל באר שבע
") ובעליה מר אלי ז'ינו (להלן - "ז'ינו"), וכן הנתבעת הפורמלית - אגודת כדורגל מכבי חיפה (להלן - "מכבי חיפה").

3. וזו לשון הבקשה:-

"הצדדים מתכבדים בזאת להודיע לכבוד הבורר כי הגיעו להסכמה ביניהם בתיק לפיה ינתן פסק בוררות בתיק כנגד הנתבעת בהתאם לפרטי ההסכמה המפורטים להלן:

1. הנתבע מס' 2, מר אלי ז'ינו ימחק מהתביעה.

2. הנתבעת מס' 1 תשלם למכבי חיפה סך של 340,020 ₪ (שלוש מאות ארבעים אלף ועשרים שקלים חדשים) וזאת ב- 12 תשלומים שווים של 28,335 ₪ (עשרים ושמונה אלף ושלוש מאות שלושים וחמישה שקלים חדשים), החל מיום 10/1/2005 ומאז בכל חודש ב- 10 לחודש.
3. היה וסכום אחד לא ישולם במועד ואף לא באיחור של עד 7 ימים, תעמוד כל היתרה הבלתי מסולקת לפרעון מידי ותשא הפרשי ריבית והצמדה כדין ממועד מתן פסק הבורר ועד מועד התשלום בפועל.

4. לא ינתן צו להוצאות.

הצדדים עותרים לכבוד הבורר בבקשה ליתן להסכמה הנ"ל תוקף של פסק
בורר".

4. הבורר הנכבד, עו"ד עדי זרנקין קבע בהחלטה מיום 15/12/04 כי הוא מאשר את ההסכם ונותן לו תוקף של פסק בוררות.

5. משלא שילמה הפועל באר שבע
את סכום הפשרה, הוגשה על ידי ברדה ביום 4/1/06 בקשה לאישור פסק הבורר נשוא

פסק דין
זה.

הפועל באר שבע
מנגד הגישה בקשה לביטולו של פסק הבורר, ובהמשך להחלטה של כב' הש' סופר, הגיש התובע תגובתו לבקשה לביטול הפסק.

בהסכמת הצדדים, נמחקה מכבי חיפה מההליך, שכן המחלוקת, כפי שנכתב בבקשה המוסכמת למחיקת מכבי חיפה - נטושה רק בין ברדה להפועל באר שבע
.

6. יצויין, כי לבקשה לאישור פסק בורר צורף "נספח להסכם שחקנים" מיום 23/1/05 בין ברדה למכבי חיפה, ממנו עולה למעשה מסמך המהווה למעשה המחאת זכות של סכום הפשרה ולפיו מכבי חיפה מצהירה כי הכספים המגיעים מהפועל באר שבע
על פי פסק הבורר "הינם כספים המגיעים לשחקן - (ברדה-מ.ש)", וכין אין לה התנגדות שהכספים ישולמו במישרין על ידי הפועל באר שבע
לברדה.

7. מאחר ולהפועל באר שבע
היו טענות ביחס לצירופו של מסמך זה כחלק מהבקשה לאישור פסק בורר, קיבל ברדה במהלך הדיון המוקדם את המלצת בית הדין, ולפיה "ככל שיאושר פסק הבורר, הוא יתייחס אך ורק לפסק הבוררות של עו"ד זרנקין ולא יכלול את נספח הסכם השחקנים שצורף אליו".

8. בתום הדיון האמור שהתקיים ביום 10/7/06, ומשהוסכם כי השאלות העומדות להכרעה הן משפטיות בלבד - ניתנה החלטה על הגשת סיכומים.

הכרעה

9. כבר בראשית הדברים יאמר, כי הבקשה לביטול פסק הבוררות הוגשה שלא בתום לב, תוך שימוש לרעה בהליך השיפוטי - ודינה להדחות.

10. מדובר בהסכם פשרה שהוגש לאישור ושבמסגרתו נמחקה התביעה האישית נגד מר אלי ז'ינו.

הפועל באר שבע
במקום לכבד הסכם פשרה עליו חתמה ולפיו התחייבה לשלם לברדה סכום של 340,020 ₪ ב- 12 תשלומים, בחרה בנימוקים של לחמוק מהתחייבותה זו, בנימוקים של שה"י ופה"י שכל תכליתם דחיית הקץ.

11. בית המשפט העליון מפיו של כב' הש' אור (כתארו אז) בע"א 2495/95 הדס בן לולו נגד אטראש אליאס (סעיף 9 לפסק הדין) (להלן -"פס"ד בן לולו"), מסכם את ההלכה בנושא ביטול הסכם פשרה שקיבל תוקף של

פסק דין
:-

"9. אנו עוסקים כאן ב

פסק דין
שניתן בהסכמה. "

פסק דין
שבהסכמה אשר הוא יציר כפיו של הסכם בין בעלי הדין -מורכב משני חלקים: מההסכם שבין הצדדים, ומהגושפנקא של השופט אשר זה הטביע עליו" (זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית (ירושלים, 1995), בעמוד 787). המערערת אינה טוענת כי נפל פגם בהיבט השיפוטי של פסק הדין. טענתה היא, כי בהסכם, אשר מהווה תשתית לפסק הדין, נפל פגם המקנה לה את הזכות לבטלו.
פסק דין
בהסכמה הוא "הסכם מחייב שהוראותיו נוצרו ועוצבו על ידי הצדדים" (ע"א 601/88 עזבון המנוח מיכאל רודה נ' שרייבר פ"ד מז (2) 441 , בפיסקה 8). בהתאם לכך, מכיר הדין בקיומה של עילה לביטול

פסק דין
שניתן בהסכמה בשל פגם בכריתת ההסכם העומד בבסיסו של פסק הדין. המסגרת הנורמטיבית לבירורה של טענה מסוגה נמצאת בפרק ב' של חוק החוזים, העוסק בביטול חוזים בשל פגמים שונים בכריתתם. חלותו של חוק החוזים על ענין זה נובעת, על כן, מן האופי החוזי המובהק של פסקי דין בהסכמה ( ראו דבריו של freeman בספרו a treatiseon the law of judgments (san francisco , 1925) at p.2774 ) .

בהתאם לכך, נקבע בפסיקה כי הסכמים שקיבלו תוקף של

פסק דין
ניתנים לביטול אם נפל פגם בכריתתם. כך, מציין השופט בך בע"ע 690/88 רובין נ' רובין פ"ד מד (3) 459, בפיסקה 4, כי "ביטולו של

פסק דין
כזה אפשרי אם נתגלה פגם שבעטיו ניתן לבטל את ההסכם ששימש בסיס לפסק-הדין". ברוח דומה פסק השופט שמגר בע"א [589] 457/77 מפעלי בתים טרומיים בע"מ נ' טמסיט פ"ד לב (2) 42 כי (בפיסקה 5(א)): 'ניתן לבטל פסק-דין, אשר ניתן על יסוד הסכם-פשרה בין הצדדים ונותן לו תוקף, אם נתגלה פגם אשר בעטיו ניתן לבטל את ההסכם המונח ביסודו של פסק-הדין .... בין היתר, ניתן לבטל פסק-דין כאמור אם צד להסכם טעה או רומה וטעות ומעשה מרמה אלה היו יכולים לשמש עילה לביטולו של ההסכם גם אלמלא אושר בפסק-דין.....הווה אומר,הטעות, שבה מדובר לצורך הענין שלפנינו, צריך שתהיה מן הסוג אשר בכוחה לבטל התקשרות חוזית ונטל הוכחתה על מי שטוען לקיומה' ".

במקרה שבפני
נו, אין בפי הפועל באר שבע
טענה ממשית כלשהי כי נפל פגם כלשהו בכריתת ההסכם, וטענתה העיקרית היא שלא ניתן לממשו בשל איסור שהוטל על ביצוע התשלום על ידי הרשות לבקרת תקציבים של התאחדות לכדורגל, אלא שגם בטענה זו אין ממש, ונתייחס אליה להלן.

די להזכיר כי כל הטענות בנושא המניעות מלשלם לברדה את הסכום הפסוק היו ידועות להפועל באר שבע
כבר במועד עריכת הסכם הפשרה (ראו - מכתב רואה חשבון רבינוביץ יו"ר הרשות לבקשת תקציבית מיום 5/2/03 - כמעט שנתיים לפני חתימת הסכם הפשרה), ובכל זאת לא נמנעה מלחתום עליו, ולהגישו לבורר כדי שיתן לו תוקף של

פסק דין
.
12. באשר לסופיותן של פשרות, מוסיף בית המשפט העליון בסעיף 11 ל

פסק דין
בן לולו ואומר:-

" מהי פשרה? מבלי למצות, נראה לי, כנקודת מוצא נוחה לדיון, כי ניתן להגדיר פשרה כ"הסכם ליישוב סכסוך בין שני צדדים בתנאים אותם הצדדים רואים כהוגנים, אשר נעשה מתוך מודעות לאי וודאות עובדתית או משפטית, ואשר יש בו ויתורים הדדיים של כל אחד מן הצדדים על חלק מטענותיהם" (ראו ההגדרה ב - in re south central states bakery products antitrust litigation 88 f.r.d. 641 (1980) 644). באופן דומה, אומרים פרידמן וכהן כי "בפשרה יש משום 'קנית סיכון' או 'קנית דין'. סיכון זה יכול שיתייחס לעובדה השנויה במחלוקת, להלכה משפטית או להתפתחות אפשרית בעתיד. טבעי הדבר שבתי המשפט נוטים לקיים פשרה שהושגה בתום לב ובמגמה לסיים את הסכסוך" (בסיפרם הנ"ל, בעמוד 736)".

13. בהסתמכו על

פסק דין
בן לולו, ופסיקה מאוחרת לו - הלך גם בית הדין הארצי בדרך זו ובעס"ק 6/99 מדינת ישראל נ. איגוד סגל המחקר החקלאי נקבע מפי כב' הנשיא אדלר:-

"הלכה פסוקה היא, כי

פסק דין
שבהסכמה ממזג בתוכו שתי תכונות, של הסכם ושל

פסק דין
. לפיכך, ניתן פסק הדין לביטול מחמת כל פגם העשוי לבטל הסכם (ראו: י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, ירושלים, מאי 1995 בעמוד 549; רע"א 4976/00 בית הפסנתר נגד דליה מור ורשות השידור, פ"ד נו(1) 577; ע"ע 300058/98 עזרא נגבקר - שמואל כהן, טרם פורסם).

נוכח חשיבותו של עקרון סופיות הדיון, נפסק על ידי בית המשפט העליון, לא אחת, כי רק טעמים כבדי משקל יהא בהם כדי להצדיק ביטולו של הסכם פשרה (ע"א 2495/95 הדס בן לולו נגד אטראש אליאס ופרודנשל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נא(1) 577). בהשלמת הטיעון מטעמה, עמדה המדינה על הטעויות שנפלו לטענתה בכריתת ההסכם ושיש בהן כדי להצדיק את ביטול פסק הדין. יאמר כבר עתה, כי אין בידנו לקבל את טענותיה של המדינה לעניין זה, כפי שנבאר להלן". (סעיף 11 לפסק הדין).
14. נשוב ונדגיש שהפועל באר שבע
לא העלתה טענה כלשהי כלפי פגם כזה או אחר שנפל בהסכם הפשרה המצדיק את ביטולו - ואם ניקח בחשבון כי התביעה שהגיש התובע נגד הפועל באר שבע
ונגד אלי ז'ינו אישית - עמדה על סכום קרן של כ- 1,750,000 ₪, הרי שהפסיקה בנושא חלוקת הסיכונים וסופיות הפשרה, מקבלים משנה תוקף.

15. כשלכך נוסיף את מועד הגשת הבקשה לביטול פסק הבוררות כשנה וחצי לאחר שניתן, די היה בכך כדי לדחות את הבקשה לביטול פסק הבוררות, שכן סעיף 27 (א) לחוק הבוררות התשכ"ח - 1969 קובע:-

"לא יזקק בית המשפט לבקשת ביטול שהוגשה כעבור ארבעים וחמישה ימים מיום מתן הפסק או מהיום שנמסר למבקש, על ידי הבורר או על ידי בעל דין, העתק הפסק, אם ניתן שלא בפני
ו. בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה אף אם עברה, מטעמים מיוחדים שירשמו ...".

16. בבקשה הביטול, לא רק שאין בקשה להארכת מועד להגשתה, אלא שכלל לא מצאנו התייחסות לסוגיה זו.

17. גם העובדה שבקשת הביטול הוגשה ביום ה- 14 לאחר שברדה הגיש את הבקשה לאישורו- אין בה כדי לסייע להפועל באר שבע
, שכן תקנה 10 לתקנות סדרי הדין בענייני בוררות, תשכ"ט -1988 קובעת:-

"המשיב רשאי להתנגד לאישור פסק בוררות בדרך בקשה לביטולו תוך 15 ימים מיום שהומצאה לו ההודעה האמורה בתקנה 8, ובלבד שלא יאחר מן המועד הקבוע בסעיף 27 לחוק. לא התנגד כאמור, יאשר בית המשפט או הרשם את הפסק ואין צורך לשמוע את בעלי הדין".

18. לטעמנו, נותרה לבחינה רק טענתה של הפועל ביחס לשאלת הסמכות העניינית של בית הדין, ואילו ליתר הטענות נתייחס בקצרה בשל המשקל המועט שיש לייחס להן.


העדר סמכות עניינית

19. טוענת המבקשת, כי "מפסק הבוררות אשר הוגש לאישור עולה כי מהות הקביעה בפסק הבוררות אינה בגדר עילה המצויה בסמכותו הייחודית של בית הדין הנכבד .... למעשה מפסק הבוררות עולה כי עסקינן בזכות של קבוצה אחת לקבל כספים מקבוצה אחרת, עניין שאינו נופל לגדר סמכותו הייחודית של בית הדין הנכבד...".

הפועל באר שבע
אינה טוענת שאין לראות בברדה עובד שלה ובשאלת מעמדו כעובד, אלא שהמחלוקת היא בעניין שבינה לבין מכבי חיפה - ולכך אין לבית הדין סמכות עניינית.

20. אלא שבטענה זו סותרת הפועל באר שבע
בעליל את הטיעון המרכזי שלה לבטלות פסק הבורר. סעיף 5 טז' לתקנון בקרת התקציבים של ההתאחדות לכדורגל קובע, כי:-

"קבוצה המעבירה / משאילה (הפועל באר שבע
- מ.ש) שחקן לקבוצה הנימנת על אותה הליגה עליה נימנת הקבוצה המעבירה / משאילה, אינה רשאית לשלם את שכרו של השחקן או למרכיב משכרו וזאת החל ממועד רישום ההעברה / ההשאלה במשרדי ההתאחדות ...".

21. על סעיף זה מתבססת הפועל באר שבע
וטוענת, כי:-

"נוכח הוראה תקנונית זו וכן נוכח העובדה כי עת ששיחק בשורותיה היה חייל בשירות סדיר אשר שכרו מוגבל לשכר חייל ותו לא, אסרה הרשות לבקרת תקציבים על משיבה 1 לשלם למבקש כל סכום שהוא והכל כפי שיפורט להלן בסעיף 19 ובתצהיר לעיל...".

מכאן, שהפועל באר שבע
מודה בבירור כי מדובר בכספים המגיעים לתובע בגין התקופה בה שיחק בשורותיה, אלא שהיא טוענת למניעות חוקית לשלם סכומים אלה, ומכאן שטענתה בעניין סמכותו העניינית של בית הדין אינה אלא נסיון נוסף להרוויח זמן ולחמוק מתשלום החוב.

22. אין גם ממש בטענה המופיעה בהמשך בקשת הביטול ולפיה:-

"בנסיבות אלו, הגיעו בעלי הדין להסכמה המוצאת ביטויה בפסק הבוררות ולפיה יערך תיקון להסכם העברה שבין שני המועדונים ובאופן שהמשיבה 1 תשלם כספים למשיבה 2, ולה בלבד, כמפורט בהסכמת הצדדים, שקיבלה תוקף של פסק בוררות. למעשה המבקש זנח תביעתו, וכן עילת תביעתו נגד המשיבה 1, מאחר וברור היה לו כי בעילה זו ועל בסיס טענות אלה, לא יוכל הבורר להכריע לטובתו ובניגוד להוראות התקנון.
מכאן, שפסק הבוררות נתן תוקף להסכמה המפורטת בו, כלשונה, ובאופן שהזכאות לקבל את הכספים מהמשיבה 1 היא המשיבה 2, והיא בלבד...".

כאמור, אין חולק שהמדובר בכספים המגיעים לברדה, ולביסוס הדברים, די להפנות ל"הסכם הפסקת התקשרות" שנחתם בין ברדה להפועל באר שבע
ביום 23/1/03 (נספח "ב" לבקשת הביטול ותצהיר ז'ינו) ובו נקבע:-

"סוכם שהפועל באר שבע
תשלם ליניב ברדה סך של 330,300 ₪ ברוטו ב- 2 תשלומים שווים בסך של 165,125 ₪ כל אחד. תשלום ראשון 1/7/03, תשלום שני 1/7/04.
מעבר להתחייבות האמורה לעיל, מוותר אליניב ברדה
על כל יתר הסכומים המגיעים לו על פי ההסכם בין הצדדים, וההסכם יהיה בטל ומבוטל ואין לשחקן כל טענה ו/או תביעה מכל סוג שהוא כנגד הפועל באר שבע
".

23. טענת הפועל באר שבע
, כי מכח התקנון והוראות בקרת התקציבים של ההתאחדות מנועה היא לשלם לברדה את החוב הפסוק - אין לה דבר וחצי דבר עם שאלת אישור פסק
הבורר, ואין לה השפעה כלשהי על תוקפו.




24. בהקשר זה נזכיר מושכלות ראשונים. סעיף 27 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג -1973 קובע:-

" (א) חוזה יכול שיהיה תלוי בהתקיים תנאי (להלן - "תנאי מתלה") או
שיחדל בהתקיים תנאי (להלן - תנאי מפסיק).
(ב) חוזה שהיה טעון הסכמת אדם שלישי או רשיון על פי חיקוק, חזקה
שקבלת ההסכמה או הרשיון הוא תנאי מתלה.
(ג) חוזה שהיה מותנה בתנאי מתלה, זכאי כל צד לסעדים לשם מניעת
הפרתו, אף לפני שנתקיים התנאי".

25. יפים לעניין הוראת סעיף זה לחוק החוזים דבריו של בית המשפט העליון בבג"ץ 6231/92, זאבי נ. בית הדין הארצי לעבודה ואח' (פ"ד מט (1) 749,754:-

"אכן, חוזה ובו תנאי מתלה הוא חוזה שלם. הוא מחייב את הצדדים מרגע כריתתו. על הצדדים מוטלת החובה להמנע מהפרת החוזה. כל צד זכאי לסעדים לשם מניעת הפרתו, אף לפני שנתקיים התנאי המתלה ...
עם זאת, הזכויות והחובות הצומחים ממנו יוצאות מהכח של הפועל רק עם קיום התנאי. בתקופת הביניים בין כריתת החוזה לבין ההכרעה בעניין התנאי (לקיום או לשלילה), החוזה קיים. עם זאת, החובות והזכויות שלו אינן אופרטיביות. אי מילויין אינו מהווה הפרה" (סעיף 12 לחוו"ד כב' הנשיא ברק).

26. במקרה שבפני
נו, מדובר בפסק בוררות שניתן במסגרת המוסד לבוררות של ההתאחדות לכדורגל, ובידי בורר שהוא משפטן, ולכן חזקה על פסק הבוררות שלא ניתן בניגוד לתקנון ההתאחדות או תקנון הבקרה התקציבית.

27. למען הסר ספק נוסיף, כי לא ניתן לראות במכתבו של רו"ח יאיר רבינוביץ מיום 5/2/03 - הוראה על בטלות זכאותו של ברדה לסכום הפסוק מכח פסק הבוררות, שכן המכתב האמור מתייחס להסכם הפסקת ההתקשרות שנכרת בין הפועל באר שבע
וברדה, בחודש 1/03, ואילו פסק הבורר ניתן קרוב לשנתיים לאחר מכן - היינו ביום 15/12/04 .
28. חזקה גם על הפועל באר שבע
, כי שעה שהגיעה להסכם פשרה במסגרת בוררות במוסד של ההתאחדות לכדורגל, פעלה בתום לב ולא שמרה את הטענה בנוגע לבטלות ההסכם לעת מצוא.

29. ביתר טענות הפועל באר שבע
לא מצאתי שמץ של ממש, ולמעשה ממכלול טענותיה עולה בבירור המסקנה, כי כל רצונה של הפועל באר שבע
הוא לחמוק בדרך לא דרך מיישום הסכם הפשרה ופסק הבורר.

30. כאמור - משהסכים ברדה כי פסק הבורר יאושר ככתבו ללא הנספח שצורף אליו - אין בפי הפועל באר שבע
טענה כלשהי כלפי הסכם הפשרה ופסק הבוררות.

31. טענותיה של הפועל באר שבע
, כי מתקיימים התנאים שבסעיף 24 (10) לחוק הבוררות ולפיו "קיימת עילה שעל פיה היה בית משפט מבטל

פסק דין
סופי שאין עליו ערעור עוד" אינן קשורות למקרה שבפני
נו, בו מדובר כזכור בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק בוררות, ולא נטענה על ידי הפועל באר שבע
טענה כלשהי המניחה תשתית, ולו מינימלית לטענה ז.

32. כאמור, אין מנוס מהקביעה שהפועל באר שבע
עשתה כל שביכולתה כדי לחמוק מהתחייבות כספית אותה קיבלה על עצמה, תחילה בהסכם בינה לבין התובע, ולאחר מכן - במסגרת הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק בורר.

ועתה, גם בפני
נו, לא נמנעה הפועל באר שבע
להעלות טענות שזיקתן לדיני הבוררות - קלושים.

33. התוצאה היא שאנו מורים על אישור פסק הבורר מיום 15/12/04 שניתן על ידי כב' הבורר עו"ד עדי זרנקין במסגרת המוסד לבוררות של ההתאחדות לכדורגל, ודוחים את הבקשה לביטולו.

34. הפועל באר שבע
תשא בהוצאות התובע בסכום של -.25,000 ₪, אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, ישאו הפרשי הצמדה וריבית חוקית מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתן היום ח' באב, תשס"ו (2 באוגוסט 2006) בהעדר הצדדים.

נציג עובדים
כהן אביתר

נציג מעבידים
דוד לאון מיוני

מיכאל שפיצר
, שופט ראשי

001030/06עב 734 שירה אלון









עב בית דין אזורי לעבודה 1030/06 אליניב ברדה נ' הפועל באר שבע (פורסם ב-ֽ 02/08/2006)