פסקי דין על קוטלרסקי נדב | פסקי דין על חיים מזרחי | פסקי דין על רמי מזרחי | פסקי דין על עו"ד דני סעדו |

53216/03 א     30/08/2006




א 53216/03 קוטלרסקי נדב נ' חיים מזרחי, רמי מזרחי, עו"ד דני סעדו




1
בתי המשפט
א 053216/03
בית משפט השלום תל אביב-יפו
30/08/2006
תאריך:
כבוד השופטת חנה פלינר

בפני
:

קוטלרסקי נדב

עניין:
תובע
עו"ד שי גלעד

ע"י ב"כ
נ ג ד
1. חיים מזרחי
- ניתן פס"ד
2. רמי מזרחי

3. עו"ד דני סעדו
- נדחתה התביעה

נתבעים
עו"ד דורון נוביץ'

הנתבע 2 ע"י

פסק דין
התביעה והצדדים לה

1. התובע היה בזמנים הרלוונטים לאירועים המפורטים בכתב התביעה, חייל סדיר על סף שחרור; אביו, מר ברוך קוטלרסקי (להלן: "ברוך") ו/או "האב"), חפץ לרכוש עבורו רישיונות להפעלת מוניות (להלן: "הרישיונות"), לצורך השקעה.

2. הנתבע 1, מר חיים מזרחי
(להלן: "חיים") שמש באותה עת כמתווך ברישיונות ובמוניות. בנו, הנתבע 2 (להלן: "הנתבע") הינו עורך דין.

3. לטענת התובע, התקשר אביו, בשמו, עם חיים בשלוש עסקאות, לרכישת שלושה רישיונות להפעלת מונית. עבור כל עסקה שילם אבי התובע לנתבע סך של 140,000 ש"ח.
בסופו של יום, קיבל התובע לידיו שני רישיונות בלבד ( מספרי רישיון 5663, 2510), והתמורה עבור הרישיון השלישי ירדה לטמיון - התובע נותר ללא כספו וללא רישיון.
לפיכך, הוגשה תביעה זו כנגד חיים - עמו נקשרו העסקאות; כנגד הנתבע - אשר לטענת התובע ערך את ההסכם לרכישת הרישיון, התחייב לפעול להעברת הזכויות והתרשל במילוי תפקידו כעורך דין בעסקה - וכנגד מר דני סעדו (להלן: "סעדו"), הוא הנקוב בהסכם כמוכר הרישיון בעסקה שירדה לטמיון.

4. חיים לא הגיש כתב הגנה במועד. יצוין כי חיים הסתבך בחובות ואנשים נוספים, זולת התובע, טענו ששילמו לו כספים עבור רישיונות ולא קיבלו את התמורה. לפיכך, ניתן ביום 8/12/03 צו לכינוס נכסיו של חיים. ביום 23/11/05 בוטל צו הכרזת פשיטת רגל שניתן בהמשך כנגד חיים, ומשהוסר צו זה עתר התובע למתן

פסק דין
כנגד חיים, וזה אכן ניתן, ביום 27.3.06.

5. סעדו הגיש כתב הגנה וטען כי חתימתו הנטענת על ההסכם שבמחלוקת - ת/3 - מזויפת.
לאחר בדיקת טענה זו, עתר התובע לדחיית התביעה כנגד סעדו, והתביעה אכן נדחתה ביום 4/9/2005.
מכאן, שהמחלוקת אשר דרשה בירור נותרה תלויה ועומדת בין התובע לנתבע בלבד, ולהלן גרסאותיהם בתמצית.

גרסת וטענות התובע

6. התובע אינו מכחיש שהקשר היחיד בנוגע לרישיונות היה בין אביו לבין חיים (ראה פרו' עמ' 8 שור' 13-21); התובע ואביו אינם מכחישים שמעולם לא פגשו את הנתבע (פרו' עמ' 8 שור' 23, פרו' עמ' 28 שור' 5( ולא חתמו על ייפוי כוח עבורו (פרו' עמ' 39 שור' 11).

עם זאת, טוען התובע שחיים הודיע לאב, במועד ההתקשרות לגבי שלושת הרישיונות, שהנתבע הוא שיכין את ההסכמים ויטפל בהעברת הזכויות על שם התובע.

7. התובע מוסיף וטוען שהנתבע אכן ערך שלושה הסכמים, לגבי שלושה רישיונות שמספריהם 2510, 5663 ו-10490, אולם העברת הזכויות בוצעו רק לגבי השניים הראשונים (2510 ו - 5663) ואילו רישיון 10490 לא הועבר על שם התובע.

8. לטענת התובע, הוא שילם לנתבע שכר טרחה בסכום כולל של 1,500 ₪, 500 ₪ עבור כל רישיון, אולם הנתבע כשל בביצוע העסקה השלישית, ומכאן אחריותו לנזק המתבטא, כאמור, בכישלון העסקה.
במישור המשפטי טוען התובע שהנתבע שימש כבא כוחו בעסקה זו; לחלופין, וגם אם יקבע בית המשפט שאין מדובר ביחסי עורכי דין לקוח, אזי בנסיבות המקרה חב הנתבע בחובת זהירות ואמון כלפי התובע, וחובות אלו הופרו וגרמו לנזק הנטען. התובע טוען שהנתבע התרשל, בין השאר, בעריכת הסכם, לא בדק את הזכויות ברישיון כראוי, לא דאג להבטיח את זכויות התובע, לא דאג לשמירת כספי התמורה ולא פעל כפי שעורך דין סביר היה פועל במקרה הנדון.
גרסת וטענות הנתבע

9. הנתבע מכחיש שהיה לו קשר כלשהו עם התובע ו/או אביו. לטענת הנתבע, הוא כלל לא שימש כבא כוחו בעסקאות הנטענות, כמו גם לא בעסקאות אחרות, ולא ניתן לכנות את היחסים כיחסי עורך דין לקוח, או כיחסים המקימים חובות זהירות ואמון כלשהן כלפי התובע.

10. מהבחינה העובדתית טוען הנתבע ש"הלקוח" שלו היה אביו, ואביו בלבד: זה האחרון ביקש אותו לערוך טיוטה לשני הסכמים בלבד - וכך עשה ( פרו' מיום 15/3/06, עמ' 10 שור' 14); טיוטות אלה נמסרו לידי האב, ולטענת הנתבע - עד להגשת התביעה לא ידע מה עלה בגורלן. הנתבע מכחיש שטיפל בעסקאות אלו ותפקידו לגבי ההסכמים כאמור הסתיים עת מסר בידי חיים שתי טיוטות בלבד (נספחים א'1 ו-ג' לתצהיר התובע).

11. הנתבע אינו מכחיש שטיפל בהעברת זכויות בשני רישיונות על שם התובע (רישיון מספר 2510 ו-5663). הטיפול בהעברת הזכויות בוצע לבקשת חיים, אשר שילם עבור ביצוע פעולות אלו סך של 1500 ₪ במזומן. הקבלה הוצאה על שם התובע, לבקשת חיים (פרו' מיום 15/3/2006, עמ' 5 שור' 15).

12. בתמצית טוען הנתבע שהשלים את הפעולות בגינן קיבל שכר טרחה - קרי - העברת שני רישיונות על שם התובע.
מעבר לכך, לא התבקש לבצע כל פעולה משפטית, ובוודאי שלא על ידי התובע - שאותו לא ראה מעולם.
המחלוקות הדורשות הכרעה

13. בתיק זה התקיימו שתי ישיבות הוכחות, במהלכן נשמעו עד מומחה, גרפולוג, מר יצחק חגג, מטעם התובע( להלן: "המומחה") התובע ואביו, והנתבע.
מי מהצדדים לא הביא לעדות את חיים וקולו לא נשמע. בסיום ההוכחות הגישו הצדדים סיכום טענותיהם בכתב, ולמעשה ניתן לתמצת את המחלוקות לשאלות הבאות, עובדתיות ומשפטיות:
א. מה התבקש הנתבע לבצע - האם, כטענת התובע, נדרש לטפל ולהכין שלושה הסכמים ולבצע שלוש העברות; או שמא, כטענת הנתבע, התבקש להכין שתי טיוטות הסכמים בלבד, לא טיפל בעסקאות אלו וכל תפקידו התמצה בהעברת הזכויות על שם התובע במשרד התחבורה?
ב. מה היה מעמדו של הנתבע - האם בין התובע לנתבע התקיימו יחסי עורך דין לקוח? האם התקיימו יחסי אמון וזהירות מיוחדים גם אם אלה לא עולים כדי יחסי עו"ד לקוח?
אדון בשאלות אלה ובשאלות המשנה המתעוררות, כסדרן.

הפן העובדתי - מה היה חלקו של הנתבע בעסקאות?

14. על מנת שהתובע יזכה בתביעתו, עליו להוכיח שאכן הנתבע התבקש להכין ולטפל בשלושה הסכמים, וכן לדאוג להעברת הזכויות בגין שלושת הרישיונות, וביניהם הרישיון ש"נכשל", 10490.
התובע לא הצליח להוכיח גרסה זו, ואפרט דבריי.

15. כאמור, אין מחלוקת שהתובע ואביו לא פגשו את הנתבע מעולם (עדות התובע פרו' עמ. 8 שור' 23, עדות האב פרו' עמ. 28 שור' 5). למעשה, הקשר היחיד הנטען עם הנתבע התברר בחקירת האב: "אני יכול להצהיר שקניתי שלושה מספרים, שניים הועברו על שם בני. בהסכם עם מזרחי חיים שקניתי ממנו את המספרים, סוכם שבנו העורך דין רמי מזרחי
, יערוך את ההסכמים ויעביר את הזכויות על שם בני. גם מזרחי לא מכחיש שקיבל כסף עבור שלושה מספרים, ולכן בנו היה צריך לטפל בעריכת החוזה השלישי והעברה על שם בני את שלושתם" (פרו' עמ' 30 שור' 19-22).

16. דהיינו, לגרסת התובע היה הסכם בין האב לבין חיים, במסגרתו סוכם שהנתבע יטפל בשלושת ההסכמים.
הנתבע מצידו מודה שאביו ביקש טיוטות לשני הסכמים בלבד (פרו' מיום 15.3.06 עמ' 10 שור' 14). מכיוון שנטל ההוכחה מוטל על התובע - היה עליו לדאוג להתייצבותו של חיים כעד, על מנת שיעיד לגבי ההסכמה הנטענת הנ"ל.

17. אמנם - איני מתעלמת מן העובדה שחיים הנו אביו של הנתבע ויחסי הקרבה מובנים מאליהם - עם זאת, בתביעה זו כל אחד מהם הינו נתבע העומד בפני
עצמו ואין ביחסים אלה כדי לשנות מנטלי ההוכחה וסדרי הדין. לפיכך - על התובע היה להוכיח את דבר ההסכמה הנטענת - וזו לא הוכחה, כאמור.

18. משקולו של חיים בדבר ההסכם הנטען לא נשמע, נותרות הגרסאות המנוגדות של הצדדים בדבר חלקו של הנתבע בעסקאות. הראיות אשר הוצגו בפני
בית המשפט מתיישבות יותר עם גרסת הנתבע;
כאמור, בפני
בית המשפט הוצגו שני הסכמים בלבד מבית היוצר של הנתבע המתייחסים למספר רישיון 5663 ו-10490 (נספחים א'1 ו-ג' לתצהיר התובע). לשאלת התובע בשאלון האם שני הסכמים אלה הוכנו על ידו, השיב הנתבע על כך בחיוב בתשובה לשאלון (ראה ת/8, שאלה 5) ועל כן לא ברור מדוע נזקק כלל התובע להגיש את חוות דעת המומחה בנקודה זו.

19. התובע לא הציג בפני
בית משפט הסכם שלישי שהוכן על ידי הנתבע, והסבריהם של התובע ואביו לעניין קיומו של הסכם כזה שהוכן על ידי הנתבע - לא שכנעו את בית המשפט; כך השיב התובע כי לא ראה את הסכם הנוגע לרישיון מספר 2510; שלא זוכר אם חתם על הסכם לגבי רישיון 2510 (פרו' עמ' 15 שור' 3-6). אביו של התובע אף הוא נשאל אם נערך הסכם שלישי ועונה:
"ת: לעניות דעתי כן אבל אין לי אותו בפני
י.
ש: היה לך אותו אי פעם
ת: לא זכור לי.
ש: על בסיס מה אתה אומר שלעניות דעתך היה הסכם שלישי, אתה לא זוכר.
ת: המסמכים הם זהים, היתה קבלה של מזרחי חיים שקיבל את הכסף עבור זכות המונית" (פרו' עמ' 31 שור' 1-6).

20. דווקא ההסכם השלישי שכן הוצג בפני
בית המשפט, נ/2 - הוא הסכם שנערך בכתב יד בין חיים לבין התובע, בנוגע לזכות ציבורית מספר 8039. בהסכם זה אמנם כתוב "סוכם בין הצדדים על מחיר של 42,000$ שזה כולל מונה לכובע וכן חוזה ע"י עו"ד", אולם שם עורך הדין לא נזכר - וגם כאן עולה השאלה מדוע, אם נכונה הייתה גרסת התובע שבמועד עריכת ההסכמים עם חיים כבר היה ידוע שבנו הוא שיטפל בעסקאות.

21. גם החשבונית של הנתבע אשר הוצגה במשפט, נספח ד' לתצהיר התובע, אינה תומכת בגרסת התובע.
בחשבונית נרשם כי הסך של 1,500 ₪ התקבל עבור "טיפול בהעברת זכויות ברישיונות להפעלת מונית". ראשית; רשום טיפול בהעברת זכויות ולא טיפול בעריכת הסכמים. בכך - יש סייע לגרסת הנתבע; שנית, לא רשום מספר העסקאות - ואין כל תימוכין לכך שמדובר בשלוש עסקאות דווקא ולא שתיים- כגרסת הנתבע.

22. הסכום שנגבה עבור טיפול הנתבע (1,500 ₪) מתיישב אף הוא יותר עם גרסת הנתבע לפיה חלקו בעסקאות הסתכם בהעברת זכויות גרידא ולא בטיפול בעסקה עצמה - ולראיה חשבונית הנתבע מס' 199 מיום 6.8.03, אשר צורפה כנספח ב' לתצהיר התובע, המצביעה על כך שעבור טיפול בעריכת הסכם אחד (בין רונן יאמין ליחיא אילוז) גובה הנתבע סך של 2,000 ₪ בצירוף מע"מ.
מכאן - שעבור עריכת שלושה הסכמים אמור היה הנתבע לגבות סכום של 6000 ₪ בצירוף מע"מ - הכיצד "הסתפק" בסכום של 1500 ₪?!

23. לא זו אף זו - אם טיפל הנתבע, כטענת התובע, בעריכת ההסכמים והעברת הזכויות - מדוע נחתמו תצהירי העברת הזכויות (ת/4) בפני
עורך הדין יהודה שמואלי ולא בפני
הנתבע?!

24. מסקנתי מכל המקובץ הינה שאכן הנתבע התבקש על ידי אביו להכין טיוטה לשני הסכמים בלבד; כך עשה הנתבע, ומסר הטיוטות לידי אביו. מאותו מועד - לא היה לנתבע כל קשר בטיפול בעסקאות עצמן. בשלב מאוחר יותר, התבקש הנתבע להעביר זכויות בשני רישיונות 2510 ו-5663, כך עשה ועבור זה גבה שכר טרחה - הא ותו לא.

25. האם העובדה שאחת מהטיוטות שהנפיק הנתבע התייחסה למספר רישיון 10490 ומספר זה לא הועבר בסופו של יום על שם התובע, די בה כדי לקשור את הנתבע לכישלון אותה עסקה? - על כך יש להשיב בלאו רבתי, משתי סיבות עיקריות, האחת עובדתית, הנוגעת למספר הרישיון עצמו והשנייה משפטית - עליה ארחיב את הדיבור בפרק הבא.

26. לעניין מספר הרישיון - למעשה קיימת תמימות דעים בין הצדדים כי מספר הרישיון הינו חסר חשיבות (עדות האב, פרו' עמ' 25 שור' 19-22, עדות הנתבע, פרו' מיום 15.3.06, עמ' 19 שור' 10-11).
ואכן, בתיק זה ישנו תיעוד לחמישה מספרים - 2510; 5663; 10490; 8039 וכן מספר נוסף - 12534.
מתוך נ/4, היא התרשומת שהכין האב לקראת המשפט, עולה לכאורה שרישיון 12543 הוחלף לבסוף לרישיון 2510; בגין רישיון 8039 הוגש משפט; ורישיון שנקנה ביום 17.10.01 הוא 5663.
מכאן עולה לכאורה שאם אכן רישיון 2510 הוא האחרון שנקנה ע"י חיים רק ביום 10.11.01 כפי שרשום בנ/4- הכיצד הכין הנתבע טיוטה הנוגעת לרישיון זה עוד בחודש אוקטובר? ומדוע, אם טוען התובע בסיכומיו שרישיון מספר 8039 הוחלף ב-10490, לא ניתן להניח באותה רמה של סבירות שדווקא טיוטת הסכם 10490 הפכה בסופו של יום לזכות 2510? ומדוע הקבלה שהוצאה על ידי חיים נגעה למספר רישיון 8039 ואין כל חשבונית בנוגע לזכות מספר 10490?

27. רוצה לומר, לא הוכח הקשר בין טיוטות ההסכמים, ההסכמים בכתב יד והחשבוניות לבין הרישיונות הסופיים אשר הועברו בפועל על שם הקונה- התובע. תפקידו של המתווך לאתר מספר פנוי בסכום הכסף המוצע ולספק אותו. הלקוח- קרי, התובע, אדיש לשאלת המספר, ובכך הודה גם האב.
לכן, ולאור ריבוי מספרי הרישיונות הנזכרים (חמישה) והעדר כל יכולת לקשור את המספר הספציפי לתמורה ששולמה - לא ניתן לקבוע ש"כשלון התמורה" חל בנוגע למספר 10490 דווקא ולנתבע היה חלק כלשהו בעסקה זו.

28. לסיכום פרק זה - מסקנתי העובדתית היא שגרסת הנתבע בנוגע למעורבותו בעסקאות היא העדיפה - חלקו בטיפול הסתכם בהכנת שתי טיוטות להסכמים, וחודש מאוחר יותר טיפל בהעברת זכויות בשני מספרים - בלי כל קשר לטיוטת ההסכמים (ראה עדותו פרוט' מיום 15.3.06 עמ' 11 שור' 1-8).
התובע לא הצליח להוכיח שהנתבע טיפל בהכנת הסכמים לכל שלושת המספרים, לא הצליח להוכיח את הקשר בין ההסכמים למספרים ולא הצליח להוכיח שדווקא עסקת "10490" היא שכשלה.

29. לאור מסקנותיי העובדתיות הנ"ל, לכאורה מתייתר הצורך בדיון בפן המשפטי - קרי מעמדו של הנתבע בעסקאות. אולם, אנתח סוגיה זו, וזאת למען הסר ספק - גם אם מסקנתי העובדתית היא שונה.

מעמדו של הנתבע בעסקאות

30. אין כל מחלוקת כאמור שבין התובע לנתבע לא נחתם הסכם ייצוג; לא נחתם יפוי כוח; לא נערך מפגש;
יתרה מזו, האב הודה שלא בקש לומר לנתבע מהם דרישותיו והתנאים שלו ביחס לעסקאות (פרו' עמ' 39 שור' 21).
בנסיבות כאלה, ולאור ע"א 58,37/86 לוי ואח' נ' שרמן ואח', פד"י מ"ד (4), 446, 478 מסקנתי היא כי התובע לא היה לקוח של הנתבע. אין בעובדה ששילם שכר טרחה עבור הטיפול בהעברת הזכויות כדי להקים יחסים שכאלה, וראה ע"א 2625/02 סילביו נחום, עו"ד, נ' רחל דורנבאום ואח', פ"ד נ"ח (3), 385.

31. אמת נכון הדבר, קיימים מקרים בהם הגם שלא מתקיימים יחסי עורך דין לקוח, חב עורך הדין של הצד השני חובת זהירות וחובת אמון גם כלפי הצד האחר לעסקה, וראה ע"א 2725/91 מרים היינוביץ ואח' נ' ישי גלעד
י, פ"ד מ"ח (3) 92, אשר הוזכר על ידי ב"כ התובע בסיכומיו המלומדים. חובה זו תקום, בין השאר, מקום בו השתכנע בית המשפט שעורך הדין מסר מידע מוטעה ביחס לפרט בעיסקה או לא גילה מידע שברשותו לצד השני, וראה ע"א 6645/00, 6783/00 שלמה ערד ואח' נ' ז'אק אבן ואח', פ"ד נ"ו(5), 365, הנזכר אף הוא בסיכומי התובע, וע"א 2625/02 הנזכר לעיל.

32. אך גם הרחבה זו אינה חלה במקרה הנדון - כאמור, הנתבע כלל לא פגש בתובע, הכיצד הוא יכול לחוב כלפיו בחובה כלשהי?! לנתבע לא נתנה כלל הזדמנות "להזהיר" את התובע או למסור לו מידע כלשהו בטרם חתם על העסקה, כבמקרה ערד נ' אבן וסילביו נחום הנזכרים לעיל, כיצד ניתן לטעון שהנתבע הטעה את התובע, ו/או ניהל משא ומתן שלא בתום לב, אם כלל לא היה חלק בהליך המו"מ וכריתת העסקה? כיצד טוען התובע שסמך על הנתבע ונתן בו אמון, אם אפילו לא הכיר אותו ולא מצא לנכון להעלות בפני
ו את דרישותיו?!

33. לפיכך, מסקנתי היא כי בין התובע לנתבע לא התקיימו יחסי עורך לקוח והנתבע אף לא חב חובות זהירות ואמון כלשהן כלפי התובע.
העדר קשר סיבתי

34. אם לא די בכל אלה, אזי גם אם היה מוכח שהנתבע טיפל בהכנת ההסכם לאותו מספר רישיון שכשל; וגם אם הייתה לו חובת זהירות כלשהי כלפי התובע (ומסקנותיי שונות, כאמור), אזי לא הוכיח התובע שהתרשלות הנתבע בטיפול בעסקה היא שהובילה לנזק ולכן דין התביעה להדחות גם מן הטעם הזה, אפרט דבריי.

35. ברוך הודה ששילם לחיים את כל הכסף עוד בטרם עריכת ההסכמים - פרו' עמ' 34 שור' 18; ברוך הודה שלא אמר לנתבע ששלם את הכסף לפני עריכת ההסכם פרו' עמ' 39 שור' 24.
בנסיבות כאלה, כשהקונה משלם למוכר את כל הכסף מראש לפני עריכת ההסכם, וההסכם נערך רק בדיעבד - כיצד יכול עורך הדין - שלא יודע דבר אודות התשלום - להגן על התובע?! - הרי הדבר כבר נעשה והסיכון המלא כבר קיים - מה יועילו מילים ומנגנונים - אם הסוסים כבר עזבו את האורווה?!
זאת ועוד, הוכח שהתובע כלל לא פעל על פי טיוטות ההסכמים שהוכנו על ידי הנתבע ( עדות האב, פרוט' עמ' 36), ולא התייחס להוראותיהן.

36. לפיכך, לא ברור על מה ולמה מוצא התובע לבוא בטענות לנתבע - שההסכם אותו התבקש לעשות הינו למעשה, גם לשיטתו של התובע, חסר חשיבות, בנסיבות הספציפיות של המקרה.
סיכום

37. התובע לא הוכיח את גרסתו העובדתית לגבי חלקו של הנתבע בעסקאות; אני מעדיפה את גרסתו של הנתבע לאירועים, גרסה הנתמכת במסמכים שהוצגו; לא התקיימו בין התובע לנתבע יחסי עורך דין - לקוח, והנתבע לא חב בחובת זהירות ו/או נאמנות כלשהי לתובע; אין כל קשר סיבתי בין טיוטות ההסכמים שערך הנתבע לבין הנזק שארע.
מכל הנימוקים הללו - דין התביעה כנגד הנתבע להדחות.
התובע ישלם לנתבע הוצאות משפט בסך 15,000 ₪ בצירוף מע"מ, וזאת תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

המזכירות תשלח עותק מפסק הדין בדואר.

ניתן היום ו' באלול, תשס"ו (30 באוגוסט 2006) בהעדר הצדדים.
חנה פלינר
, שופטת









א בית משפט שלום 53216/03 קוטלרסקי נדב נ' חיים מזרחי, רמי מזרחי, עו"ד דני סעדו (פורסם ב-ֽ 30/08/2006)