פסקי דין על סנאדו שושנה | פסקי דין על רומם דרור | פסקי דין על ליבוביץ מיכל |

1519/06 א     21/09/2006




א 1519/06 סנאדו שושנה נ' רומם דרור, ליבוביץ מיכל




1
בתי המשפט
א 001519/06
בית משפט השלום חדרה
21/09/2006
תאריך:
השופטת הדסה אסיף

בפני
:
סנאדו שושנה

בעניין:
התובעת
- נ ג ד -
1 . רומם דרור

2 . ליבוביץ מיכל
הנתבעים
פסק דין
בפני
י תביעות הדדיות בנוגע להסכם שכירות שעל פיו שכרו הנתבעים בתיק אזרחי 1519/06 (להלן: "רומם") דירה מהתובעת בתיק הנ"ל (להלן: "התובעת").

התובעת טוענת כי רומם הותירו נזקים רבים בבית ובשל כך היא תובעת סכום של 19,016.95 לפחות ₪. רומם מצידם הגישו תביעה כנגד התובעת בביהמ"ש לתביעות קטנות ובה הם מבקשים להורות לה להחזיר להם סכום של 2,400 ₪ שגבתה מהם שלא כדין ובנוסף 4,000 ₪ בגין עוגמת נפש והוצאות.

אין מחלוקת שבין הצדדים נחתם הסכם שכירות לפיו שכרו רומם את הדירה מהתובעת למשך 12 חודשים. בסופו של דבר לאחר כ- 4 חודשים עזבו את הדירה. השיק שגבתה התובעת ואשר את סכומו דורשים רומם הוא השיק שנועד לתשלום דמי השכירות לחודש שלאחר פינוי הדירה על ידם וגם התובעת מודה כי לא מגיע לה מרומם דמי שכירות למועד הזה, וזאת מאחר שהדירה הושכרה כבר לאחרים (הזוג ברק).

למעשה אין איפא מחלוקת בדבר חובתה של התובעת להחזיר לרומם את הסך של 2,400 ₪ שגבתה באמצעות השיק המעותד שהופקד בידיה, ואני מורה לה להשיב סכום זה לנתבעים.

המחלוקת העיקרית היא לכן בעניין הטענות של התובעת בדבר הנזקים שגרמו לה רומם בדירה. לטענת התובעת רומם השחיתו פריטים רבים בדירה, ובעיקר הרסו את המקלחון, פרקו את דלתות ארון המטבח, ופירקו והעבירו ממקומו את הארון שהיה בחדר השינה, תוך שהם גורמים לו נזקים. עוד טוענת התובעת כי רומם השליכו שולחן פלסטיק מתוצרת "כתר" שהיה במרפסת הדירה וכן תלשו ממקומו וזרקו וילון שהיה תלוי בדירה.

הנתבעים אינם מכחישים כי פרקו את המקלחון ואת דלתות ארון המטבח וכן אינם מכחישים כי פרקו והעבירו ממקומו את הארון מחדר השינה. הנתבעים טוענים עם זאת כי פירוק דלתות ארון המטבח התחייב מאחר שהדלתות סגרו על המקרר וגרמו לחימום יתר באופן שמזיק למקרר. את המקלחון הם פרקו, לטענתם, מאחר שהיה פגום והגומיות הרוסות באופן שמים יצאו מהמקלחון לחדר האמבטיה, ואילו את ארון הבגדים שהעבירו מחדר השינה טוענים שהעבירו בתיאום עם התובעת ובהסכמתה.
אשר לשולחן הפלסטיק ולוילון, טען רומם בתצהירו כי בדירה נותרו חפצים שונים שהושארו ע"י הדיירים שקדמו להם וכי חפצים אלו לא היו יותר מאשפה שאותה נאלצו רומם לפנות. עוד נטען כי "יתכן כי בין הפסולת היה מצוי גם שולחן פלסטיק ווילון אך מצבם לא העיד כי הינם אחרים מאשפה, ולפיכך נזרקו ככל הנראה" (סעיף 58 לתצהירו של רומם).

הנתבעים טענו גם כי דרישותיה הכספיות של התובעת מופרזות וחסרות בסיס. בהקשר זה טען ב"כ הנתבעים כי חלק ניכר מהסכום שדורשת התובעת מבוסס על הצעות מחיר אותן קיבלה התובעת לצורך הגשת התביעה בלבד וכי התובעת צריכה היתה לבסס את דרישתה בחוו"ד של מומחה, וכזאת לא הוגשה.

לאחר ששמעתי היום את שני הצדדים, אני מעדיפה את גירסת התובעת על גירסת הנתבעים.

עדותה של התובעת הותירה רושם מהימן מאוד והיא מקבלת למעשה חיזוק בעדות הנתבעים שאינם מכחישים את פירוק המקלחון והארונות. רומם נשאל אם קיבל את אישורה של התובעת לפירוק המקלחון והודה כי לא קיבל אישור כזה.

לגבי ארון הבגדים, טען רומם כי כבר בפגישה על החוזה דובר על העברת הארון מחדר השינה לממ"ד ואז נתנה התובעת אישור מפורש. אין לקבל טענה זו הן משום שאינני מאמינה לעדותו של רומם והן משום שאם אכן כך הדבר, היו הצדדים מוסיפים עניין זה בהסכם השכירות. בפועל אין בהסכם כל התייחסות לענין זה.

אינני מאמינה לרומם גם בכל הנוגע לעדותו בדבר שולחן הפלסטיק והוילון. גירסתו של רומם בענין זה אינה עקבית והדברים שנאמרו בתצהירו בנוגע לפריטים אלה (סעיף 58 לתצהיר) אינם תואמים את גירסתו בעדותו בפני
י.

למעשה גם בעדותו בפני
י סתר את עצמו רומם כשבתחילה טען כי חשב שהשולחן שייך לדיירת הקודמת ואח"כ טען כי הדיירת הקודמת אמרה שהיא לא השאירה שום דבר. למותר לציין שאם לא השאירה הדיירת הקודמת דבר, ממילא ידע רומם כי השולחן שייך לתובעת ולא היתה לו כל זכות להשליכו מבלי לתאם זאת עם התובעת. לגבי הוילון - בעוד שבתצהיר טען רומם כי זה נזרק בהיותו במצב של אשפה, הרי שבעדותו בפני
י טען פתאום כי אין לו מושג מה עלה בגורל הוילון, וכי יתכן אפילו ש"אולי הוא עבר איתנו בטעות", משמע כי רומם לקחו את הוילון איתם כפי שטענה התובעת.

התוצאה היא שאני מאמינה לעדות התובעת.

עם זאת, ומאחר והתובעת לא צירפה חוות דעת או קבלות על תיקונים בפועל - והסתפקה בצירוף הצעות מחיר לחלק מהפריטים - אין מנוס מלפסוק לה בגינם סכום גלובלי לפי הערכתו של ביהמ"ש.

כפועל יוצא מכך אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעת את הסכומים הבאים:

א. סך של 330 ש"ח וכן סך של 1,800 ש"ח בגין רכישת מקלחון חדש, התקנתו ופירוק המקלחון שפרקו הנתבעים (עפ"י קבלות שצורפו).

ב. סך של 84 ש"ח בגין עמלת משיכת ההמחאות הדחויות כמפורט בסעיף 34.2 לכתב התביעה (עפ"י אישור שצורף).

ג. בגין הנזקים האחרים, היינו הנזקים לארונות ולשיש וכן בגין עוגמת נפש לתובעת, אני מחייבת את הנתבעים בסכום גלובלי של 5,000 ש"ח.

ד. אינני מחייבת את הנתבעים בתשלום בגין הדברת המזיקים מאחר שלא שוכנעתי כי מדובר בפעולה שמקורה בהתנהלות הנתבעים דווקא.

הסכומים שפסקתי לתובעת ישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, ומהם יש להפחית את הסכום שעל התובעת להחזיר לנתבעים - כערכו ליום הגשת התביעה.

מאחר ונותרת יתרת זכות לתובעת, אני פוסקת לטובתה שכ"ט עו"ד בסכום של 2,000 ש"ח ומע"מ שגם אותו על הנתבעים לשלם לה.

אינני מחייבת את הנתבעים בהוצאות התובעת בגין אגרה, מאחר שגם לנתבעים נגרמו הוצאות אגרה בתובענה שהגישו כנגד התובעת.

המזכירות תעביר לצדדים עותק מפסק הדין ומפרוטוקול הדיון.

ניתן היום כ"ח באלול, תשס"ו (21 בספטמבר 2006) בהעדר הצדדים.

הדסה אסיף
, שופטת

צ. חומרי








א בית משפט שלום 1519/06 סנאדו שושנה נ' רומם דרור, ליבוביץ מיכל (פורסם ב-ֽ 21/09/2006)