פסקי דין על דוד דרעי

1524/05 פ     21/12/2006




פ 1524/05 מדינת ישראל נ' דוד דרעי




בעניין:


1
בתי המשפט



בית משפט השלום ירושלים
פ
001524/05


לפני:
כב' השופט יצחק שמעוני
, ס. נשיא


21/12/2006



בעניין:
מדינת ישראל


ע"י
פרקליטות מחוז ירושלים

המאשימה



נגד



דוד דרעי






ע"י ב"כ עו"ד
מרואן ג'ראיסי

הנאשם


נוכחים
ב"כ המאשימה עו"ד אליגולאשווילי ארקדי
הנאשם וב"כ עו"ד ג'ראיסי


גזר דין


1.
הנאשם, יליד שנת 1982 תושב ירושלים, הורשע על פי הודאתו בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, קשירת קשר לביצוע פשע, זיוף בנסיבות מחמירות ושימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות.
הודאת הנאשם ניתנה במסגרת הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים, על פיו יודה הנאשם ויורשע בכתב האישום המתוקן. אין הסדר בין הצדדים באשר לעונש שיוטל על הנאשם.


2.
על פי כתב האישום המתוקן, הנאשם הוציא כספים במרמה מעמותת "נוצרים ידידי ישראל", עמותה רשומה המעניקה סיוע כלכלי לנפגעי פעולות איבה (להלן: "העמותה").
בעקבות מצגי השווא שהציג הנאשם, העבירה לו העמותה, באמצעות נציגה מר יעקב יולוס, סכומי כסף אשר התקבלו כתרומות לסיוע לנפגעי טרור.
באופן זה, שילשל הנאשם לכיסו סכומים העולים כדי אלפי שקלים מדי חודש.



בכתב האישום המתוקן חמישה אישומים המתארים אירועים שונים, בהם פעל הנאשם באופן כמפורט להלן:
בראשון
-
הואשם הנאשם בכך שביום 6.8.02, הגיע למשרדי העמותה והציג עצמו באופן כוזב כמי שנפגע בפיגוע טרור. כתוצאה ממצג השווא שהציג, קיבל מהעמותה המחאה בסכום של 1,000 ₪.
בשני
- במועד סמוך ליום
24.6.03, קשר הנאשם קשר עם דוד לוגסי, על מנת להונות את עמותה. דוד לוגסי התחזה לפצוע שנפגע בפיגוע טרור ובעקבות מצג זה, נתן נציג העמותה לדוד לוגסי, המחאה על סך 5,000 ₪.
דוד לוגסי העביר את ההמחאה לנאשם, אשר המירה לכסף מזומן, אותו חלק עמו.
בשלישי
- ביום 2.2.04, קשר הנאשם יחד עם אדם אחר להונות את העמותה בהצגת מצג שווא לפיו אותו אדם נפגע בפיגוע טרור.
הנאשם סייע לאותו אדם לחבוש עצמו בתחבושות ולהתחזות לפצוע והנחה אותו לצלוע ולומר כי הוא זקוק לניתוח.
הנאשם מילא שאלון קליטה של היחידה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר בבית החולים הדסה, באופן שנחזה להיות, כאילו מולא השאלון בבית החולים, בעקבות הפיגוע בו נפגע אותו אדם.
בעקבות מצג זה, העביר נציג העמותה המחאה ע"ס 3,000 ₪ לאותו אדם, אשר מסר את השיק לנאשם בצאתו מהפגישה. השניים נעצרו מייד לאחר מכן.

ברביעי- הואשם הנאשם בקשירת קשר עם קטין להציג מצג שווא לפיו נהרג אבי הקטין בפיגוע. הקטין סיפר לנציג העמותה כי אביו נהרג בפיגוע, וזה מסר לנאשם המחאה על סך 5,000 ₪. הנאשם פרע את ההמחאה, נתן לקטין 500 ₪, ואת היתרה שילשל לכיסו.
בחמישי
- במועד הסמוך ליום 25.11.03, חבר הנאשם לאדם אחר, אשר הציג עצמו בפני
נציג העמותה כיעקב פינטו שנפגע בפיגוע. נציג העמותה נתן לנאשם המחאה ע"ס 5,000 ₪ על שמו של יעקב פינטו. הנאשם פרע את השיק וקיבל את תמורתו לידיו.

בגין מעשים אלה הורשע הנאשם, כאמור, בחמש עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות,
ארבע עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, עבירה של זיוף בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות ועבירה של התחזות לאדם אחר לפי סעיפים 415 סיפא, 499(א)(1), 418 סיפא, 420 בצירוף 418 וכן 441 רישא לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן:
"חוק העונשין")
.

3.
לבקשת ב"כ הצדדים, הוכן תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם.
על פי התסקיר, מדובר בנאשם בן 23 שנה, תלמיד ישיבה ובן הקהילה החרדית. כאשר היה בן 17 שנה, עזב את מסגרת הלימודים החרדית לטובת מסגרת שאיפשרה לו תכנון סדר היום כרצונו. במסגרת זו התחבר, לדבריו, לחברה שולית וביצע עבירת מרמה בכרטיס חיוב, בשנת 2004.
קצינת המבחן נפגשה גם עם אשת הנאשם, לה נישא לפני כשנתיים. לדבריה, הנאשם שינה דרכיו, נטש את החברה השולית אליה השתייך בעבר והוא עושה מאמצים לשימור התא המשפחתי ולמציאת פתרון תעסוקתי לצורך פרנסת המשפחה.
הנאשם התייחס לעבירות בהן הורשע וסיפר, כי לפני זמן רב נכח בפיגוע בירושלים אך עזב את המקום בבהלה, בלא שדיווח על כך לרשויות. על כן, לדבריו, כאשר פנה לראשונה לעמותה והציג עצמו כנפגע טרור, לא היה בדבריו כזב.
הנאשם לקח אחריות חלקית באשר לאישום השני. לדבריו, חש לאחר ביצוע המיוחס לו באישום זה תחושות אשמה לגבי הנפגעים ממעשיו, אך בהמשך, תחושותיו אלו קהו והוא ביצע את המתואר בשאר האישומים כמתוך הרגל.
קצינת המבחן התרשמה כי ביטויי הצער והחרטה שהביע הנאשם, נובעים בעיקר מהשלכות ההליך המשפטי על חייו, אך יחד עם זאת ציינה, כי המפגש עם שירות המבחן, תרם לחשיבה מחודשת של הנאשם אודות מניעיו הפנימיים והשלכותיהם לגבי התנהלותו בחייו ולגבי הפגיעה במתלונן. הנאשם הביע רגשות אשמה בכל הנוגע לפגיעה במתלוננים ונכונות לפצותם על הנזק שנגרם להם.
קצינת המבחן המליצה כי הנאשם ייקח חלק בתוכנית ג"פן שהינה גישור בין הפוגע לנפגע המתקיימת בשירות המבחן על פי עקרונות הצדק המאחה.
ביום 13.9.06, הוגש תסקיר משלים בו דיווחה קצינת המבחן, כי הנאשם עבר תהליך פנימי משמעותי בנוגע להבנתו את חומרת מעשיו ואת הנזק שנגרם בעקבות ביצוע העבירות.
לדעת קצינת המבחן, עונש של מאסר בפועל עלול להביא לחשיפת הנאשם לחברה עבריינית ולגרום לרגרסיה במצבו, וכן לפגיעה בתא המשפחתי אשר עודנו בהתהוותו. לפיכך, המליצה על עונש מאסר אשר ירוצה בעבודות שרות כעונש מוחשי, עונש מאסר על תנאי כעונש מרתיע וכן, צו מבחן למשך שנה במהלכה יתקיים הליך הגישור ויתבצע מעקב אחר הטיפול הפסיכולוגי שהנאשם מקבל באופן פרטי.
קצינת המבחן בדיון מיום 4.12.06 שבה על הדברים שנאמרו בתסקיר, הדגישה את התהליך שעבר הנאשם, מתחושה של המעטה בפגיעה שגרם להבנת הנזקים והמשמעויות החמורות שנגרמו כתוצאה ממעשיו.

4.
מטעם הנאשם הוגשה חוות דעתו של ד"ר אביגדור בנשק, פסיכולוג קליני אשר
טיפל בנאשם במהלך השנה האחרונה. במסגרת הטיעונים לעונש מסר הפסיכולוג את עדותו.
ד"ר בנשק מסר בחוות דעתו, כי הרקע לביצוע העבירות הוא התחברות הנאשם לדמויות שליליות שניצלו אותו והשפיעו עליו לרעה. אולם לאחרונה, הנאשם החל לעבוד ולהשתכר לפרנסתו, התנתק מהחברה אשר השפיעה עליו לרעה והוא נשוי לאישה שהשפעתה עליו חיובית ביותר.
ד"ר בנשק התרשם, כי הנאשם מבין את חומרת מעשיו והשלכותיהם, הוא נעשה שקול ומחושב יותר וסגנון חייו השתנה. אילו יישלח למאסר, הוא יושפע מכך לרעה והדבר יסכן גם את נישואיו. הסיכוי להדרדרות הנאשם במאסר, רב מהסיכוי לשיקומו.
בנוסף, העיד כי עונש של מאסר בעבודות שירות לא יאפשר לנאשם לעבוד ולהשיב לעמותה את הכספים שקיבל ממנה.


5.
ב"כ המאשימה, בטיעוניה לעונש, ביקשה לגזור על הנאשם עונש של מאסר בפועל,
מאסר על תנאי ופיצוי לעמותה.
לדבריה, הנאשם מצא לו קורבן תמים וקל ונהנה מהכספים שהוציא. מדובר בעבירות חמורות של מרמה, שהנאשם ביצע פעם אחר פעם, עד אשר נתפס. לא מניעי חרטה או מצפון גרמו להפסקת שרשרת העבירות, אלא העובדה הפשוטה שהנאשם נתפס.
הפגיעה ממעשיו של הנאשם היא הן בתורמים שתרמו כספים מתוך כוונה שהכסף יועבר לנפגעי טרור, והן בנפגעי הטרור אשר הכסף היה מיועד להם.
מעשיו של הנאשם פגעו גם בשמה של מדינת ישראל
, שכן כספי העמותה הינם כספים שנתרמו מחו"ל ואפשר רק לתאר מה חשו התורמים כאשר גילו לידי מי הגיעו בסופו של דבר כספי תרומתם.
כמו-כן, לחובת הנאשם הרשעה קודמת בעבירה של הונאה בכרטיס חיוב, כך שאין מדובר במקרה ובמעידה חד פעמית.
עוד נטען, כי על אף שהנאשם עבר תהליך של חזרה לדרך הישר, עדיין יש להטיל עליו עונש מאסר שכן, יש להעביר מסר לכל אלו שעומדים בפיתוי של הוצאת כספים בצורה קלה, שמי ששולח ידו בכספי הזולת, בצורה בוטה וצינית- דינו לרצות מאסר בבית כלא.

6.
מנגד, טען ב"כ הנאשם, כי אין להטיל על הנאשם מאסר, ולו בעבודות שירות.
לדבריו, הנאשם עבר תהליך ששינה את דרכו בעקבות ההליך המשפטי המתנהל נגדו. במשך שנה הוא מטופל על ידי פסיכולוג, הוא התחתן ושינה את דרכיו הרעות, והאינטרס הציבורי- חברתי מומש מעצם בחירתו בדרך הישר.
הנאשם פנה מיוזמתו לקבלת טיפול פסיכולוגי בעקבות ההליך, שיתף פעולה עם שירות המבחן ולקח אחריות על מעשיו. לדבריו, גזירת עונש של מאסר בפועל על הנאשם, תביא להימצאותו בחברה עבריינית, הדרדרות בחייו וחשש ממשי לנישואיו.

הנאשם עצמו אמר כי עבר שינוי בחייו, התחתן ויחסיו עם אשתו טובים, למעט התיק הפלילי המעיב על נישואיהם ומלבה ביניהם וויכוחים. לדבריו, אשתו לא תישאר איתו במידה וישלח לכלא.
הנאשם הביע חרטה על מעשיו והעיד כי כיום הוא עובד בניין ושיפוצים והוא מעוניין לקיים את הליך הגישור, גם לאחר שהמשפט יסתיים, כדי לפצות את העמותה ולא כדי שהדבר יעזור לו בהליכים נגדו.

7.
העבירות בהן הורשע הנאשם חמורות. במשך כשנה וחצי יצר הנאשם, בחמישה מקרים שונים, מצגי שווא בהם הוא התחזה לקורבן טרור, ואף הדריך
אחרים, ביניהם קטין, להתחזות לקורבנות טרור ולספר סיפורים קורעי לב לנציג העמותה. את הכספים שקיבלו, חלק איתם הנאשם.
נציג העמותה הינו אדם מבוגר, אשר בטוב ליבו, נתן אמון בנאשם והעביר לידיו ולידי האחרים שבאו עמו או מטעמו, תרומות בגובה אלפי שקלים.
אין מדובר במקרה חד פעמי, פיתוי או מעידה שהנאשם חטא בו, כי אם בסדרת הונאות ומצגי שווא שהנאשם יצר על מנת לקבל סכומי כסף. הנאשם ניצל את האמון שרכש לו נציג העמותה וקיבל במרמה, כספי תרומות שנתרמו לצדקה לקורבנות טרור, הזקוקים לכספים לתפקודם, שיקומם וחזרה לחיים תקינים, לאחר שנפגעו בפיגועי טרור.
ההונאה היתה הן ביחס לנציג העמותה, כאמור, והן כלפי התורמים שתרמו מכספם למטרה אחת, אך בסופו של דבר, בשל מעשיו של הנאשם, כספם לא הגיע למטרה היעודה.
פגיעתו של הנאשם היא גם כלפי נפגעי הטרור שנזקקו לכספי התרומות, אך לא זכו לקבלם.
הנאשם חדל ממעשיו, רק לאחר שנתפס בקלקלתו, בצאתו ממשרדי העמותה כשבידו המחאה, ולא מתוך תחושות חרטה וצער.
בעבירות מעין אלה, עבירות של הונאה ותרמית, שימוש בכספי תרומות, יש להעביר מסר לפיו, הן נושאות בחובן עונש והמבצע אותן משלם מחיר ונושא באחריות למעשיו.

יפים לעניין זה הדברים שנאמרו בפסק הדין בעניין אפלבאום:

"בית המשפט ראוי שיתן יד למאבק נגד מי שמנצלים לרעה את אמון הזולת ששם בהם מבטחו ושולחים ידם אל ממונו. אמרו חכמים: "איזהו גנב, זה הלוקח ממון אדם בסתר ואין הבעלים יודעים, כגון הפושט ידו לתוך כיס חברו ולקח מעותיו ואין הבעלים רואים"(רמב"ם, משנה תורה, הלכות גנבה, א', ג')" (ע"פ 6941/04 מדינת ישראל
נ' מזל פורטל(לא פורסם); לא כל שכן כשהמדובר בניצול של מצב אנושי רגיש תוך שרוממות האנושיות בגרונם של המערערים"
(ע"פ 1179/04 אפלבאום נ' מדינת ישראל
, תקדין עליון 2006(2)3121, 3129).

ואולם בענייננו, בסופו של ההליך המשפטי התרשמתי, הן באופן ישיר מהנאשם והן מתסקיר שירות המבחן והפסיכולוג שטיפל בו, כי הנאשם התחרט על מעשיו והוא מבין את חומרתם ומידת הפגיעה בכל הנפגעים כתוצאה ממעשיו. הנאשם נישא מאז עבר את העבירות לאישה שהשפעתה עליו חיובית ומחזקת אותו בדרך בה הוא בחר, יחד הם בונים תא משפחתי חדש והנאשם עובד ודואג לתעסוקתו ופרנסתו.

בנוסף, עומדות לנגד עיני המלצת שירות המבחן, המלצת הפסיכולוג שטיפל בנאשם והתרשמותי שהנאשם שב מדרכיו, והביע חרטה מלאה על מעשיו.
לאחר בחינת שיקולי הענישה השונים, מצאתי כי יש לגזור על הנאשם עונש שמחד, יבטא את חומרת העבירות וירתיעו לבל ישוב על מעשיו, וכן ישרת את האינטרס הציבורי, ומאידך, יתחשב בהשפעת מאסר בפועל, בין כותלי בית הכלא על המשך תיפקודו והמשך בחירתו בדרך הישר.



8.
לאור כל האמור לעיל, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.
6 חודשי מאסר אשר ירוצו בעבודות שירות בעמותת "עזר מציון" בירושלים, בעבודות אחזקה, סיוע שירותים או מנהלה, בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות השירות, מיום 25.10.06. הממונה על עבודות השירות ייקבע מועד חדש, קרוב ככל האפשר לתחילת ביצוע העבודות על ידי הנאשם.
ב.
פיצוי כספי לעמותה בסך 10,000 ₪. סכום זה יופקד על ידי הנאשם בקופת בית המשפט ב-10 תשלומים שווים, החל מיום 1.1.07 ובכל ראשון לחודש שלאחריו.
מזכירות בית המשפט תעביר לעמותה תשלומים אלה.
ג.
קנס כספי בסך של 500 ₪ או מאסר של 7 ימים תחתיו.
ד.
9 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מהיום, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור על אחת מהעבירות בהן הורשע.
ה.
ניתן בזה צו מבחן בפיקוח שירות המבחן למשך שנה, במהלכו ישתתף הנאשם בהליך גישור גפ"ן.
המזכירות תמציא העתק החלטה זו לשירות המבחן ולממונה על עבודות השירות.
הודע על זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.

ניתן היום ל' כסלו, 21 בדצמבר 2006, במעמד הנוכחים.


יצחק שמעוני
, שופט

סגן נשיא








פ בית משפט שלום 1524/05 מדינת ישראל נ' דוד דרעי (פורסם ב-ֽ 21/12/2006)