פסקי דין על ריטה בסולוב | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

288/99 בל     09/10/2002




בל 288/99 ריטה בסולוב נ' המוסד לביטוח לאומי






בית הדין לעבודה
1
מס' תיק: בל 000288/99
בית הדין האזורי לעבודה ת"א - יפו
09/10/2002
תאריך:
כב' השופטת ורדה סמט

בפני

ריטה בסולוב

התובעת:

פרלוב

ע"י ב"כ עוה"ד
נ ג ד
המוסד לביטוח לאומי

הנתבע:

דקל

ע"י ב"כ עוה"ד
פסק - דין

1. עניינה של התביעה הוא לקצבת תלויים שהגישה התובעת, אלמנת המנוח ד"ר וליטקין יורי ז"ל שנפטר בתאריך 21.6.97 בהיותו בן 40 (להלן - המנוח).
התובעת עותרת להכיר בארוע בעבודה מיום 17.6.97 בגדר תאונת עבודה שגרמה לפטירתו של המנוח.

2. הנתבע דחה תביעתה של התובעת מן הטעם שלא הוכח שארע למנוח ארוע תאונתי בעבודה, כמשמעו בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995 (להלן- החוק). עוד נטען בכתב ההגנה כי למנוח לא אירע כל ארוע חריג סמוך לתאריך ה- 18.6.97 וכי אין קשר בין עבודת התובע ומחלתו שבאה על רקע מצבו הבריאותי-הקונסטיטוציונלי, וכי השפעת העבודה על מחלת התובע היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.

3. מטעם התביעה הוגשו תצהירי עדות ראשית של התובעת ושל הגב' זילחה ליאה, אחות בביה"ח אסף הרופא, מקום עבודתו של המנוח (להלן - זילחה).

4. ביום 23.5.01 ניתנה החלטת בית הדין לפיה עבודתו של המנוח ביום הארוע, הייתה בגדר "מאמץ מיוחד" החורג בעוצמתו מעבודתו הרגילה וכי יש הצדק למינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין לקביעת הקשר הסיבתי הרפואי בין הארוע הנטען לבין פטירת המנוח.
5. ביום 6.1.02, מינה בית הדין את ד"ר יורם פינקלשטיין לשמש מומחה יועץ רפואי בתיק.
(להלן-המומחה הרפואי).

6. ואלה העובדות כפי שנקבעו ע"י בית הדין בהחלטתו מיום 6.1.02:
א. המנוח עבד כרופא קרדיולוג במחלקה לטיפול נמרץ בביה"ח "אסף הרופא". עבודת המנוח היתה במשמרות.
ב. ביום 17.6.99, יצא המנוח מביתו בשעה 06:00 למשמרת בבית החולים אשר התחילה בשעה 07:00 והמשיך בתורנות רצופה עד למחרת ה- 18.6.97.
ג. בשעה 04:00 לערך ביום ה-18.6.97 יצא המנוח במהלך המשמרת להפסקת מנוחה. בסמוך לשעה 06:00 בבוקר, קיבל המנוח פניה טלפונית מתחנת האחות והוזעק לטפל בחולה שחש ברע. כרבע שעה לאחר מכן התמוטט ונמצא מחוסר הכרה בחדר הרופאים. המנוח הועבר לחדר טיפול נמרץ בבית החולים ע"ש שיבא שם נפטר ביום 21.6.97.

7. המומחה הרפואי התבקש להשיב על השאלות הבאות:
א. ממה נפטר המנוח ?
ב. האם יש קשר סיבתי בין הדמם המוחי לבין האירוע כמתואר במסכת העובדות ?
ג. באם יקבע המומחה כי קיים קשר סיבתי בין האירוע לבין הדמם המוחי במועד שפרץ, האם השפעת האירוע בעבודה על קרות האוטם שגרם לפטירה, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים על בואו במועד שבא ?

8. בחוות הדעת מיום 22.4.02, השיב המומחה הרפואי לשאלות בית הדין כי המנוח נפטר מדימום מאסיבי תוך מוחי וכי קיים קשר סיבתי בין הארוע הוואסקולרי המוחי לבין נסיבות עבודתו של התובע ביום הארוע. כמו כן, המומחה הרפואי ציין בחווה"ד כי השפעתן של נסיבות העבודה עולה במידה מכרעת על השפעתו של גורם הסיכון הטבעי וכדבריו: "המנוח אכן היה מועד לפורענות שאירעה, אך אלמלא נסיבות עבודתו לא היה הדימום מתרחש דווקא באותה העת. ניתן לקבוע קביעה זאת בסבירות רבה מאוד".
9. נוכח קביעתו של המומחה הרפואי בחווה"ד מיום 22.4.02, בדבר קיומו של קשר סיבתי רפואי בין נסיבות עבודתו של התובע ביום הארוע לבין פטירתו ולאור קביעתו כי אלמלא נסיבות העבודה, לא היה הדימום מתרחש באותה העת, שוכנעתי כי יש להכיר בפטירתו של המנוח תוצאה של פגיעה בעבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק.

10. לאור האמור, אני קובעת כי יש להכיר בפטירת המנוח תוצאה של פגיעה בעבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק.

11. הנתבע יישא בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד בסך 1,500 ש"ח בצרוף מע"מ צמודים כדין מהיום.
ניתן היום ג' בחשון, תשס"ג (9 באוקטובר 2002) בהעדר הצדדים.
ורדה סמט
- שופטת








בל בית דין אזורי לעבודה 288/99 ריטה בסולוב נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 09/10/2002)