פסקי דין על יוסף יעקב | פסקי דין על טחנות קמח באר שבע בע"מ

2213/06 דמ     28/03/2007




דמ 2213/06 יוסף יעקב נ' טחנות קמח באר שבע בע"מ




1


בתי המשפט
בית הדין האזורי לעבודה
בבאר שבע

דמ 2213/06


בפני
:
כב' השופט הראשי מיכאל שפיצר

- דן יחיד -

28/03/2007


בעניין:
יוסף יעקב



ע"י ב"כ עו"ד:
קפיטולניק גיל

תובע

נ ג ד


טחנות קמח באר שבע בע"מ



ע"י ב"כ עו"ד:
רוזובסקי ישראל

נתבעת

פסק דין


1. בדיון שקיימנו בתיק זה ביום 26/12/06 הסכימו הצדדים, כי המחלוקת היחידה שביניהם היא בשאלה המשפטית הבאה:-

"האם זכאית הנתבעת לקזז מפיצויי הפיטורים של התובע את החלק היחסי ששילמה עבור הכשרתו ושהייתו בשווייץ, כפי שעולה מנספח "א" לכתב ההגנה - תוספת לחוזה העסקה אישי מיום 8/8/00 המסדיר את שיגורו של התובע להכשרה בשוויץ וההתחייבויות הכרוכות מצידו בכך" (עמ' 1 לפרוטוקול).

2. להלן השתלשלות הדברים בענייננו.

התובע, מר יוסף יעקב
, התקבל לעבודה בנתבעת, טחנת קמח באר שבע בע"מ, החל מיום 1/10/96.

3. ביום 8/8/00 נחתם בין התובע לנתבעת הסכם שעניינו הכשרת התובע, על חשבון הנתבעת בשוויץ במקצועות הטחינה (להלן - "ההסכם").



4. ההסכם נושא את הכותרת "תוספת לחוזה העסקה אישי" ומפאת חשיבותו הוא מובא במלואו:-

"הואיל והעובד מועסק כטוחן אצל המעסיק והינו מעוניין להמשיך לעבוד אצל המעסיק לטווח ארוך, והואיל והעובד מעוניין להשתלם במקצועות הטחינה לצורך מילוי תפקידו כטוחן אצל המעסיק.

והואיל והמעסיק מעוניין להמשיך והלעסיק את העובד כטוחן במפעליו לטווח ארוך, הוסכם בין הצדדים כלהלן :

1. המבוא להסכם זה מהווה חלק בלתי נפרד ממנו.

2. המעסיק שולח את העובד לקורס השתלמות במקצועות הטחינה ב- sms לקורס בגרמניה המתחיל בספטמבר 2000.

3. העובד יפעל לרכישת מירב ומיטב הידע במהלך שהותו שם, יפעל להצלחתו בהשתלמות וינצל את שהותו ללימוד והתמקצעות בטחינה.

4. העובד מתחייב לאחר שובו לשתף את העובדים האחרים אצל המעסיק בידע שרכש ולהדריכם לבצע את עבודתם כנדרש.

5. העובד מתחייב לאחר שובו, להמשיך ולעבוד אצל המעסיק לפחות 10 שנים לאחר שובו מהקורס. במידה והעובד יחליט להפסיק את עבודתו אצל המעסיק לפני תום 10 שנים ממועד סיום הקורס, ישלם העובד למעסיק את החלק היחסי מהוצאות הלימודים והשהיה.

להבהרת הנ"ל, בהפסקת עבודה לאחר תום 10 שנים לא ישלם כל סכום למעסיק, בהפסקת עבודה לאחר תוך 5 שנים ישלם 50%.

6. המעסיק ימשיך לשלם משכורת חודשית לעובד במהלך הקורס. השכר יועבר ישירות לעובד או לבא כוחו בארץ על פי בקשת העובד.

7. המעסיק ישא בכל הוצאות הקורס, לינה, כלכלה, כרטיס טיסה הלוך-חזור, ביטוח טיסה וביטוח רפואי לעובד במהלך שהותו בשוויץ לצורך ההשתתפות בקורס".

5. מסמך נוסף עליו חתם התובע למחרת חתימתו על ההסכם (9/8/00), מסמך המתייחס למצבו הרפואי ערב קבלתו לעבודה, ובו מצהיר התובע, כי :-

"לפני שהתחלתי לעבוד בטחנת קמח ב"ש בע"מ סבלתי מקצרת (אסטמה) עוד בחו"ל והיא נובעת מסיבות שלא קשורות לעבודתי בטחנת הקמח. כנ"ל גם רגישותי לפריחת אביב.

אין ולא יהיו לי כל תביעות בהקשר לנ"ל מטחנת קמח ב"ש או שטיבל בע"מ".

6. על פי המוסכם, יצא התובע להשתלמות בשוויץ שנמשכה מ- 9/00 ועד 6/01, והנתבעת על פי המוסכם, המשיכה לשלם את שכרו וכן לשאת בהוצאות ההשתלמות שהסתכמו
ב -.106,331 ₪.

7. התובע המשיך לעבוד בשירות הנתבעת, עד שביום 1/6/05 מסר לה אישור רפואי מיום 7/4/05 חתום בידי ד"ר לובוב פושנוי רופא תעסוקתי הקובע:-

"הנ"ל נבדק במרפאתנו לשם בדיקת כושר עבודה בתור טוחן.
לפי תוצאות ומסקנות הבדיקה הרפואית מיום 7/4/05 נמצא כי הנ"ל -
ידוע כלוקה באסטמה וזקוק לטיפול תרופתי קבוע. לפי תוצאות הבדיקה של תפקוד נשימתי, נמצא קשר בין עבודתו ובין הפרעה בתפקודו זה. לאור מצבו הבריאותי, הנ"ל אינו כשיר למקצועו כטוחן וגם לא מסוגל לעבוד בעבודה שכרוכה בחשיפה לאבק וחומרים כימיים" (נספח "ד" לכתב ההגנה).
8. ביום 31/7/05 נמסר לתובע מכתב פיטורים ולפיו - "עפ"י האמור בתעודה אינך כשיר לעבודה לא במקצועך (טוחן) ולא בעבודה אחרת הכרוכה בחשיפה לאבק וחומרים כימיים", ולכן עליה לפטרו וזאת בהודעה מוקדמת של חודש ימים (נספח "ג" לכתב ההגנה).

9. הנתבעת ערכה לתובע גמר חשבון כמפורט בנספח "ו" להגנתה, ממנו עולה כי השלמת פיצויי הפיטורים 2.33% הסתכמה בסך של -.14,605 ₪.

10. כנגד סכום זה, העלתה הנתבעת טענת קיזוז שהיא זכאית לבצע מכח ההסכם, שכן התובע לא עמד במכסת 10 שנות העבודה להן התחייב כלפיה - ממועד סיום ההשתלמות בשוויץ.

11. על פי חישובי הנתבעת (שאינם שנויים במחלוקת), זכאית היא להשבה של 59.17% מעלות ההשתלמות, אחוז המהווה את החלק היחסי של התקופה שנותרה למילוי 10 שנות העבודה מסיום ההכשרה, ובסה"כ סכום של -.69,912 ₪ (מתוך עלות של -.106,331 ₪).

הנתבעת קיזזה איפוא רק את סכום השלמת הפיצויים בסך של -.14,605 ₪, וטוענת לזכאות ליתרה של -.55,307 ₪, ולדבריה "חסד עשתה עם התובע בכך שלא קיזזה את מלוא סכום ההחזר מתוך כספי הפיצויים שהפרישה עבור התובע ב'מבטחים החדשה' ...".

12. מכאן ואילך, החלה חליפת מכתבים בין הסתדרות מרחב הנגב שייצגה את התובע, לבין הנתבעת ובא כוחה - תכתובת שהסתיימה בהנחת הסכסוך לפתחנו.

13. כמוסכם, פסק הדין ניתן בדן יחיד ועל יסוד סיכומי הצדדים ומבלי שנשמעו ראיות, כל זאת על יסוד התשתית העובדתית שפורטה לעיל.

טענות התובע

14. התובע טוען, כי נוסחו של סעיף 5 להסכם הוא ברור וחד משמעי, ומשנכפה על התובע לסיים את עבודתו בשל מחלת האסטמה ממנה סבל, הרי שאין מדובר ב"החלטה" שלו על סיום העבודה, ולכן אין הנתבעת זכאית להפעיל את ההתחייבות הכלולה בהסכם ביחס להחזר החלק היחסי של תקופת העבודה שנותרה.

15. התובע מוסיף, כי פעל בתום לב והנתבעת ידעה על מחלת האסטמה שלו.

טענות הנתבעת

16. שלוש טענות בפי הנתבעת המצדיקות את דחיית התביעה:-

א. מחלת האסטמה ממנה סבל התובע עת החל לעבוד בשירותה היתה ידועה לצדדים, ולכן התחייב התובע במסמך נספח "ב" להגנה שלא לתבוע את הנתבעת בקשר למחלתו, וכי תביעה זו חלה גם על נושא פיצויי פיטורים.

ב. התביעה מוגשת בחוסר תום לב - ובניגוד להתחייבותו האמורה.

ג. הפרשנות שיש לתת להתחייבות התובע היא פרשנות תכליתית שמטרתה "השקעה של הנתבעת בהשתלמות של התובע והחזרת ההשקעה על ידי התובע לנתבעת בכך שיעבוד אצל הנתבעת (במקצוע בו שלח להשתלמות והושקע בו הסכום הענק הנ"ל של 106,331 ₪) לתקופה של 10 שנים לפחות".


הכרעה

17. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, מסקנתי היא כי יש לקבל את התביעה, ולדחות את דרישות הנתבעת לפיצוי - לרבות הקיזוז.

18. עובדה היא, כי התובע עבד בנתבעת תקופה של קרוב ל- 4 שנים עד שנשלח להשתלמות, ומחלת האסטמה לא עמדה לו לרועץ בעבודתו, וגם עצם יציאתו להשתלמות, כמו גם התחייבותו להמשיך לעבוד 10 שנים לאחר מכן, מצביעה על כך כי התובע מצא בנתבעת מקום עבודה טוב ובית לשנות עבודה מרובות, שרק מצבו הרפואי מנע ממנו להמשיך בעבודה שם.

19. ביום 9/8/00, היינו יום לאחר חתימת ההסכם המסדיר את נושא ההשתלמות, חתם התובע על הצהרתו כי סבל עוד קודם לעבודתו בנתבעת ממחלת האסטמה.

הצהרה זו - מצביעה בעיני על כך שהנתבעת שהיתה מודעת למחלה, דאגה "לבטח" עצמה מפני תביעת נזיקין - והדבר עולה בבירור מהאמור במסמך כי "סבלתי מקצרת עוד בחו"ל והיא נובעת מסיבות שלא קשורות לעבודתי בטחנת הקמח, כנ"ל גם רגישותי לפריחת האביב".

20. על רקע העובדה שהתובע, במצבו הרפואי, עבד בשירותיה כבר 4 שנים לפני צאתו להשתלמות, מביאה למסקנה שהנתבעת לקחה סיכון בעיניים פקוחות, תוך שהיא דואגת מצד אחד להבטיח לעצמה, כי התובע ימשיך לעבוד בשירותיה 10 שנים נוספות, וכן כי לא יגיש נגדה תביעות נזיקיות הקשורות למחלתו.

21. נקל להבין את אכזבתה של הנתבעת שהשקיעה ממון רב בהכשרת התובע ובמימון שכרו בתקופת ההכשרה, אלא שבכך אין כדי להקים עילה המצדיקה את מימוש ההתחייבות שבסעיף 5 להסכם, שעה שרופא תעסוקתי אוסר על התובע את המשך עבודתו.

22. יש לזכור, כי נוסח החלק הרלוונטי בסעיף קובע, כי "במידה והעובד יחליט להפסיק את עבודתו לפני תום 10 שנים ממועד סיום הקורס ..." (לא נדרשנו לשאלת תוקפה של ההתחייבות לעבוד תקופה ארוכה, משאין בה צורך להכרעתנו).

23. יאמר מיד. התובע לא "החליט" על סיום עבודתו. כמתחייב מהאישור הרפואי שאסר על התובע להמשיך לעבוד בשירותיה של הנתבעת, כפי שצוטט במכתב הפיטורים, לא ניתן היה להמשיך ולהעסיקו.

24. נוסיף, כי יש מקום להניח שגם אם היה התובע מתפטר מכח הוראת סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים - לא ניתן היה לראות בכך "החלטה" לסיים את עבודתו, שכן בהחלטה יש יסוד רצוני והפעלת שיקול דעת - ואילו במקרה שבפני
נו, מצבו הרפואי של התובע הוא זה שמנע את המשך העסקתו בנתבעת. מה גם שההתחייבות האמורה אינה יכולה להתנות על הוראת סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים, שהוא חוק מגן. ברור איפוא שהתובע לא החליט לסיים את עבודתו בנתבעת, כמשמעותו בסעיף 5 להסכם.

25. כך גם אין לקבל את טענת הנתבעת ביחס לפרשנות התכליתית המוצעת על ידיה, שכן גם אם הייתי מאמץ את עמדתה ופועל על פי כללי הפרשנות התכליתית, הרי שהייתי מגיע לאותה תוצאה.

26. בעניין זה מקובלת עלינו הפרשנות המוצעת על ידי התובע בסיכומיו, ולפיה תכלית ההתחייבות ומטרתה היתה "למנוע מצב בו היא תממן את לימודיו של התובע בחו"ל אך הוא לאחר זמן קצר יעבור ויעבוד אצל מתחרה של הנתבעת, או לחילופין יחליט לעזוב את התחום והכל בשל רצונו החופשי ...".

27. המסקנה העולה מהאמור לעיל, היא כי לא התקיים התנאי שבסעיף 5 להסכם - ומכאן שאין לנתבעת עילת תביעה כלשהי כלפי התובע, ואין היא זכאית לקזז סכום כלשהו מפיצויי הפיטורים שהוא זכאי להם.

28. על כל אלה יש לשוב ולזכור, כי הנתבעת היא זו שפיטרה את התובע, וייתכן כי אילו היתה מציעה לו עבודה חלופית העומדת בתנאי האישור הרפואי, והוא זה שהיה מתפטר, כי אז
היתה בפיה טענה ממשית, אלא שלא זה המקרה וכאמור, דין התביעה להתקבל.

29. הנתבעת תשלם לתובע את הסכום של -.14,605 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 31/8/05 ועד התשלום בפועל.

30. בנסיבות העניין, אין מקום לחייב את הנתבעת בתשלום פיצויי הלנה כלשהם, שכן מדובר במחלוקת משפטית בינה לבין התובע - ופעולתה כלפיו נעשתה בתום לב ובהגינות, שכן:-

א. הנתבעת לא קיזזה את שכרו של התובע לחודש 8/05.

ב. הנתבעת לא משכה כספים מחשבון הפיצויים ב"מבטחים", חרף טענתה לזכאות לסכום נוסף של כ -.55,000 ₪.

31. כן תשא הנתבעת בהוצאות התובע בסכום של -.1,500 ₪ בצירוף מע"מ, אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, ישאו הפרשי הצמדה וריבית חוקית מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתן היום ט' בניסן, תשס"ז (28 במרץ 2007) בהעדר הצדדים.

מיכאל שפיצר
, שופט ראשי

002213/06דמ 734 שירה אלון








דמ בית דין אזורי לעבודה 2213/06 יוסף יעקב נ' טחנות קמח באר שבע בע"מ (פורסם ב-ֽ 28/03/2007)