פסקי דין על גיל נוי | פסקי דין על משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

1145/06 עתמ     14/05/2007




עתמ 1145/06 גיל נוי נ' משרד התחבורה והבטיחות בדרכים




1
בתי המשפט
בית משפט המחוזי בירושלים
בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים
עת"מ 1145/06
בפני
:
כבוד השופטת יהודית צור
- סגנית נשיא

15/05/2007
בעניין:
גיל נוי
ת"ז 28661874
על-ידי ב"כ עו"ד יעקב דרורי ו/או עו"ד דרורי אפרת

העותר
פנחס נחמיאס, ת"ז 04735999
נ ג ד
עותר פורמאלי
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ע"י עו"ד נחמה ברוק

מפרקליטות מחוז ירושלים
מינהל מקרקעי ישראל, מחוז מרכז
המשיב
משיב פורמאלי

פסק-דין

1. בפני
עתירה שהגיש גיל נוי
(להלן – העותר) נגד משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
(להלן – המשיב או משרד התחבורה) על החלטת ועדת הבדיקה של המשיב (להלן – הוועדה או וועדת הבדיקה) מיום 25.9.06 שביטלה את זכיית העותר במכרז להקמת תחנות בדיקה לרישוי שנתי של רכב והחליטה לחלט את הערבות שהפקיד כבטוחה למילוי התחייבויותיו על פי המכרז.

רקע עובדתי
2. באוגוסט 2004 פרסם המשיב מכרז מס' 14/2004 בו ביקש להרחיב את מצאי תחנות הבדיקה לרישוי שנתי לרכב, על פי תקנה 273 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961. בין האתרים בהם ביקש המשיב להקים תחנות בדיקה נוספות היה הישוב מודיעין או הישוב שילת (להלן - אתר 7/2004).

3. העותר הגיש הצעה להקמת מכון רישוי לאתר 7/2004 בישוב שילת (נספח ב' לעתירה). ביום 30.12.04, הוא המועד האחרון להגשת ההצעות במכרז, נפתחה תיבת ההצעות. הבדיקה העלתה כי הוגשו שתי הצעות לאתר 7/2004 ואלה הועברו להגרלה. ביום 1.3.05 נערכה ההגרלה בה עלתה בגורל הצעת העותר. ביום 8.3.05 הודיע יו"ר ועדת ההגרלה לעותר על זכייתו במכרז (נספח ג' לעתירה).
עם זכייתו במכרז נדרש העותר להחליף את הערבות שהפקיד על ידו לצורך השתתפותו במכרז (בסכום של 150,000 ₪) בערבות חדשה בסכום של 200,000 ₪ להבטחת קיום תנאי המכרז.

4. ביום 13.2.06 הודיע המשיב לעותר:
"ב. על פי תנאי המכרז נספח ד' (ב)(3), עליך להמציא היתר בנייה מטעם הרשות המקומית תוך פרק זמן של 12 חודשים מיום ההודעה על הזכייה, דהיינו עד לתאריך 8.3.06.
ג. הננו להזכירך כי האמור בסעיף ב' למכתבנו זה טרם בוצע והמועד האחרון להמצאת היתר בנייה מהרשות המקומית הוא עד 8/3/06.
ד. לפיכך, על פי האמור בסעיף 6(ו') ובנספח ד' (א)(2) לתנאי המכרז ובהעדר נימוקים טובים שיניחו את דעת הרשות, נפעל לחילוט הערבות נוכח אי עמידה בתנאי המכרז (נספח ד' (ב)(3)) במידה ולא יומצא היתר בנייה במועד כנדרש".
(נספח א' לתשובת המשיב).

5. ביום 8.5.06 שלח המשיב לעותר מכתב נוסף לאמור:
"הננו להזכירכם כי עד היום טרם התקבל במשרדנו היתר בניה להקמת מכון הרישוי בשילת, למרות מכתבינו אליכם מתאריך 13/2/06, מה עוד שהמועד האחרון להמצאת היתר הבניה היה עד לתאריך 8/3/06.
לפיכך, על פי תנאי המכרז כאמור בסעיף 6(ו') ובנספח ד' (א')(2), נפעל לחילוט הערבות שהופקדה במשרדנו כערבות לקיום תנאי המכרז נוכח אי עמידתכם בתנאי המכרז נספח ד'(ב')(3)".
(נספח ג' לתשובת המשיב).

יצויין כי עד למועד זה, העותר עצמו לא פנה אל המשיב בבקשה להאריך את המועד שנקבע בתנאי המכרז להמצאת היתר הבנייה.

6. ביום 28.8.06 הודיע המשיב לעותר כי הוא עומד לבחון את ביטול זכייתו במכרז:
"בהמשך למכתבינו שבסימוכין הנני להביא לידיעתך/כם כי ועדת הבדיקה להקמת מכוני רישוי עומדת להתכנס על מנת לבחון ביטול זכיתך/כם במכרז וחילוט הערבות שהופקדה לקיום תנאי המכרז בשל אי המצאת היתר בניה בכפוף לאמור בסעיף ב' ניספח ד' לכתב ההתחייבות שבתנאי המכרז.
בטרם תידון הועדה בזכייתך/כם נוכח אי עמידתך/כם בתנאי המכרז עומדת בפני
ך/כם הזכות לטעון טענות בכתב ולהעבירם אלינו עד לתאריך 12.9.06 ואלה יובאו בפני
ועדת הבדיקה שתתייחס לטענות לגופו של עניין".
(נספח ד' לעתירה).
7. ביום 10.9.06 העביר העותר לוועדה את טענותיו לעניין כוונת המשיב לבטל את זכייתו במכרז. טענתו המרכזית של העותר היא כי היתר הבנייה לא ניתן לו בשל הימנעות מינהל מקרקעי ישראל (להלן – המינהל) מלחתום על חוזה פיתוח לגבי המגרש שהציע במכרז. העותר טען:
"אין זה סביר כי עיכוב בהקצאת המגרש מסיבות שאינן תלויות ו/או בשליטת מרשי, אלא בזרוע שלטונית אחת (מינהל מקרקעי ישראל) תוביל לביטול זכיית מרשי במכרז, תוצאה שתגרום לנזקים כלכליים ופגיעה קשה בכושר הפרנסה העתידי של מרשי, והפעם הנזק ייגרם על ידי זרוע שלטונית אחרת".

עוד טען העותר:
"העובדה כי בימים אלה החל המינהל בסופו של הליך להקצות מגרשים ולחתום על חוזי פיתוח, כך שקבלת מרשי את היתר הבניה הנדרש הינו בעתיד הנראה לעין; כאמור, נסיבות היוצאות דופן של מרשי בגינן לא יכול היה לעמוד בתנאי המכרז, הינכם מתבקשים שלא לבטל את זכיית מרשי במכרז, ולאפשר לו להשלים את התחייבויותיו בתוך זמן סביר מרגע קבלת חוזה פיתוח למגרש עליו אמור להיבנות מכון הרישוי" (נספח ה' לעתירה).

8. ביום 25.9.06 החליטה וועדת הבדיקה של המשיב לבטל את זכיית העותר במכרז ולחלט את הערבות:
"בנסיבות אלה איננו רואים מקום ליתן אורכה למציע. התקופה שכבר חלפה היא תקופה ארוכה באופן בלתי סביר ומתן אורכה תהווה פגיעה בעיקרון השוויון במכרז.
לאור האמור מחליטה הועדה לבטל את זכייתו במכרז לחלט את הערבות ולבטל את המכרז.
הודעה על החלטת הועדה תשלח למציע ובמסגרת ההודעה תינתן למציע פרק זמן של 14 יום לפעול בטרם נפעל לחילוט הערבות בפועל" (נספח ו' לעתירה).

9. ביום 8.11.06 הודיע המשיב לעותר על החלטת הוועדה:
"בהתאם לתנאי המכרז ולכתב ההתחייבות (נספח ד' למסמכי המכרז), שצורפה להצעתכם, היה עליכם להציג לממונה מר רן פינקל היתר בנייה להקמת מכון הרישוי עד ליום 8.3.06.
1. לנוכח אי עמידתכם במועד כאמור, התכנסה ועדת הבדיקה ביום 25/9/06 לדיון בנושא ולשקול צעדיה.
2. לאחר בחינת תנאי המכרז, הצעה וכל החומר שנמצא בפני
ה ובכלל זה מכתבכם שבסימוכין שעלו בשימוע החליטה הועדה כי אי עמידתכם במועד להגשת היתר בנייה מהווה הפרה מהותית של תנאי המכרז.
3. עד היום כשמונה חודשים לאחר חלוף המועד טרם התקבל במשרדנו היתר בנייה. מדובר בתקופה בלתי סבירה ומתן אורכה נוספת תהווה פגיעה בעקרון השוויון בין המציעים.
4. לאור האמור, החליטה ועדת הבדיקה לבטל את זכייתכם במכרז, לחלט את הערבות שהפקדת להבטחת עמידה בהתחייבותכם עפ"י המכרז ולבטל את המכרז.
5. מצ"ב פרוטוקול הדיון ובו מפורטים נמוקי ההלטה.
6. משרדנו ישהה את חילוט הערבות, עד ליום 26.11.06". (נספח ו' לעתירה).
על החלטה זו הגיש העותר את העתירה שבפני
.

עיקר טענות העותר
10. העותר טוען כי היתר הבנייה הנדרש ממנו על פי תנאי המכרז לא ניתן לו בשל הימנעותו של המינהל, שלא כדין, מלחתום על חוזה הפיתוח בנוגע למגרש שהציע במכרז. לטענתו, מנהל המינהל החליט, עוד ביום 1.10.03, לקדם לאלתר את הקצאת מגרשי התעשיה במושב שילת, מבלי להמתין להסדר כולל של הנושאים התלויים ועומדים מול אגודת מושב שילת. העותר טוען כי ניצל את הזמן שעמד לרשותו עד לקבלת חוזה הפיתוח והגיש את המסמכים הנדרשים לקבלת היתר בנייה. לטענתו, הגיש את הבקשה להיתר בנייה לוועדה המקומית לתכנון ובניה לודים שסרבה לטפל בבקשתו מאחר והמינהל, הבעלים של המגרש, סרב לאשר את תכניות הבנייה. העותר טוען כי לא נותרה לו כל ברירה אלא להמתין עד שהמינהל יחליט על הקצאת המגרש מושא המכרז.
העותר טוען כי הגיש את הצעתו למכרז תוך הסתמכות מלאה על החלטת המינהל לפיה הימנעותו מלהקצות מגרשי תעשיה הסתיימה ובכוונתו להסדיר את הנושא לאלתר. העותר טוען כי נכון למועד הגשת העתירה (4.12.06) קיבלו מספר תעשיינים חוזי פיתוח וגם העותר צפוי לקבל בקרוב את חוזה הפיתוח בנוגע למגרש שהוצע על ידו במכרז. לטענתו, מיד עם קבלת חוזה הפיתוח תדון הוועדה לתכנון ובנייה בבקשתו להיתר בנייה, בקשה שכבר הוגשה זה מכבר.
11. העותר טוען כי החלטת הוועדה שגויה ומתן ארכה נוספת אינה מהווה פגיעה בעיקרון השיוויון שבדיני המכרזים. לטענתו, אין להחיל את דיני המכרזים על עניינו אלא את דיני החוזים והמשפט הציבורי. העותר טוען כי, במועד שזכה במכרז, נכרת בינו לבין המשיב הסכם שסיים את הליכי המכרז וחלים עליו דיני החוזים ודיני המינהל הציבורי. העותר טוען כי עקרון השיוויון מקורו בדיני המכרזים ולפיכך אין לו תחולה.
לחילופין, טוען המערער כי במקרה זה אין פגיעה בעקרון השיוויון שכן אין זה סביר לקבוע כי מתן ארכה לקבלת היתרי בנייה, מהווה פגיעה בעקרון השיוויון.

12. העותר טוען כי על הרשות לעמוד בעקרונות תום הלב, סבירות, הגינות ומידתיות. לטענתו, החלטת המשיב אינה עומדת בעקרונות אלה ואין זה סביר והוגן לבטל הסכם שנכרת בינו לבין המשיב, עקב מעשים של המינהל שמנעו ממנו לעמוד בהתחייבויות שקיבל על עצמו על פי ההסכם.
13. העותר מבקש להורות למשיב להימנע מביטול ההסכם עימו או מביטול זכייתו במכרז, עד למספר חודשים לאחר שיקבל את חוזה הפיתוח מהמינהל בנוגע למגרש מושא המכרז. לחילופין, מבקש העותר להימנע מלחלט את הערבות שהופקדה על ידו להבטחת קיום התחייבויותיו בהסכם ולחילופי חילופין להימנע מלחלט חילוט מלא את הערבות. העותר טוען כי ההחלטה לחלט את הערבות כפופה אף היא לעקרונות תום הלב, סבירות והגינות החלים על רשות ציבורית. לטענת העותר, כאשר הגורם היחיד להפרת התחייבויותיו הוא המינהל, אין המשיב רשאי לנצל את זכותו ולחלט במלואה את הערבות שהפקיד כבטוחה למילוי התחייבויותיו על פי המכרז.

עיקר טענות המשיב
14. המשיב טוען כי העותר הפר את ההתחייבות שקיבל על עצמו במכרז - להגיש תכנית בניה מאושרת תוך שנה מהמועד בו הודע לו על הזכיה במכרז. לטענתו, העותר צפוי להפר גם את התחייבותו להקים את מכון הבדיקה בתוך שנתיים מאותו מועד. המשיב טוען כי בקשת העותר להארכת המועד להשיג היתר בניה ביותר משנה וחצי ולהארכת מועד נוספת להקמת מכון הבדיקה בתקופה דומה או אף יותר מכך, הינה בלתי סבירה. לטענתו, מתן ארכה לעותר בשלב זה תעניק לו יתרון בלתי ראוי בהתחשב במציעים אחרים במכרז, בוודאי בהתחשב במציעים פוטנציאליים אשר לא הגישו הצעות במכרז לאחר שערכו בירורים והגיעו למסקנה כי קיים חשש שלא יוכלו לעמוד בלוח הזמנים המחייב שנקבע בתנאי המכרז.
15. המשיב מפנה להחלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופט זפט) בעניינו של העותר בהמרצת פתיחה שהגיש באותו עניין, לפני שהגיש את העתירה שבפני
. באותה החלטה קבע בית המשפט כי שלב המכרז טרם הסתיים ולכן הסמכות העניינית נתונה לבית המשפט לעניינים מינהליים בלבד (ה.פ. 1386/06, נספח ו' לתשובת המשיב).
המשיב טוען כי העותר מבקש למעשה לשנות את תנאי המכרז באופן שהמועדים שנקבעו לקיום התחייבויותיו במכרז יוארכו ביותר משנה וחצי. לטענתו, מדובר בהארכת זמן ממושכת ביותר ובלתי סבירה. מכל מקום, לטענת המשיב, מי שמבקש לתקוף את תנאי המכרז נדרש לעשות זאת מראש ואין הוא יכול להשתתף במכרז ולהעלות טענות נגד תנאיו בדיעבד.
16. לטענת המשיב הטענות שהעלה העותר כלפי המינהל כלליות ומתייחסות לטיפול בהקצאת קרקעות במושב שילת ואין בהן טענה מיוחדת הנוגעת לעניינו של העותר או לקרקע מושא העתירה. המשיב טוען כי לעותר, כמו גם לפנחס נחמיאס (להלן – העותר הפורמאלי), אין כל זכות כלפי המינהל. זכות ההקצאה למגרש שייכת במקורה לאדם אחר (דן ירדן) והליך הקצאת המגרש לדן ירדן (ולא לעותר או לעותר הפורמאלי) נמצא בעיצומו. המשיב טוען כי גם בהנחה שדן ירדן יקבל זכות לחכירת המגרש הנדון, העברת הזכויות ממנו לעותר הפורמאלי מחייבת, בין היתר, השלמת בחינת שווי הקרקע. לטענת המשיב, אין מקום להידרש לטענות העותר הקשורות למינהל במסגרת העתירה שבפני
נו שעניינה החלטת ועדת הבדיקה של המשיב (משרד התחבורה).
17. המשיב טוען כי העותר בחר להגיש הצעה במכרז ולחתום על ערבות לקיום התחייבויותיו על פי המכרז ומשעה שאין הוא יכול לעמוד בהתחייבויותיו, אין לו להלין אלא על עצמו. המשיב טוען כי המינהל אינו מקבל את התיאור העובדתי שהוצג על ידי העותר. מעבר לדרוש נאמר כי תהליך הכנת החוזים בשילת הוא תהליך מורכב הכולל, בין היתר, התייחסות לייחודיות הישוב שילת, בחינת טענות של גורמים שונים ובהם אגודת שילת ונציגי התעשיינים לגבי נוסח החוזים, בדיקה פרטנית ומדוקדקת של כל מגרש וכיו"ב.
18. אשר להחלטת הוועדה בעניין חילוט הערבות, ביום 18.4.04 הודיעה ב"כ המדינה כי, לאחר ששקלה את הערות בית המשפט, מוסכם כי וועדת הבדיקה תחזור ותדון בשאלה האם תחולט הערבות שהגיש העותר, כולה או חלקה.

19. השאלה המרכזית הדרושה הכרעה בפני
הינה: האם החלטת ועדת הבדיקה על ביטול זכייתו של העותר במכרז סבירה והתקבלה כדין והאם קיימת עילה להורות על ביטול ההחלטה. להלן אבחן שאלה זו על בסיס טיעוני הצדדים, המסמכים שהוגשו והמצב המשפטי.
20. בפתח הדברים יש מקום להתייחס לטענתו של העותר כי לא חלים דיני המכרזים אלא דיני החוזים ודיני המינהל הציבורי. הטענה הזאת דינה להידחות. כלל הוא שעל המכרז הציבורי חלות בו-זמנית שתי מערכות של דינים: דיני החוזים מן המשפט הפרטי ודיני המשפט הציבורי. זוהי ה"דואליות הנורמטיבית" החלה על המכרזים הציבוריים כמו גם על חוזי הרשות הציבורית. שאלת מיקומו הנכון של עניינו של העותר בשדה המשפט עמדה לדיון בבית המשפט המחוזי בתל-אביב במסגרת תביעה שהגיש העותר שם על אותה החלטה של המשיב. בעניין זה קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופט יהודה זפט – סגן נשיא) כדלקמן:
"תיחום קו הגבול המעביר את המחלוקות בין הזוכה לבעל המכרז מהתחום המכרזי לתחום החוזי נקבע בכל מכרז לפי עניינו. במכרזים הנערכים לקראת חתימת חוזה לאספקת טובין או שירותים או כיוצא בזה, כאשר בין מסמכי המכרז חוזה שהמציעים נדרשים לחתום עליו, הודעה על זכיה תיחשב בדרך כלל כקיבול שמשמעותו שיכלול כריתת חוזה בין בעל המכרז לזוכה.
עם זאת, יתכנו מקרים בהם נדרשים מהזוכה על פי תנאי המכרז תנאים מסויימים אותם עליו לקיים בטרם ישתכלל החוזה, ובמקרים כאלה נכון יהיה לראות בהודעה על זכיה שלב מתקדם בדרך לכריתת החוזה, כשרק לאחר קיום התנאים הנדרשים ישתכלל החוזה.
בענייננו המכרז לא היה שלב במשא ומתן לקראת כריתת חוזה, שכן המכרז לא נועד לבחור במציע עמו יכרת חוזה. המכרז נועד להעניק רשיון המעניק לבעליו את הסמכות לבצע בדיקת רישוי רכב.
המבקש, כמו שאר המציעים, חתם על התחייבות להגיש בתוך 12 חודשים היתר בניה מטעם הרשות המקומית, כאשר רק לאחר הגשת ההיתר יוכל לקבל את ההרשאה על פי התקנה.
נמצא שבשלב ההודעה על הזכיה לא היה ידוע אם יזכה המבקש בהרשאה, וזכייתו הותלתה בקיום התנאי האמור.
לפיכך אני סבור שטרם הסתיים השלב המכרזי, ומכאן שהסמכות העניינית מסורה לבית משפט לעניינים מנהליים בלבד.
לפיכך אני מורה כדלקמן:
המבקש יתקן את תובענתו, וימיר אותה בתוך 10 ימים בעתירה מנהלית, שתועבר לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים, מקום בו התקבלה ההחלטה נושא העתירה".
(נספח ו' לתשובת המשיב).
החלטה זו קובעת שעל עניינו של העותר חלים דיני המכרזים ולכן לא תישמע טענתו כי דינים אלה אינם חלים עליו.

21. בענייננו, מדובר במכרז שנועד לבחור זכיין להקים ולהפעיל מכון בדיקה לרישוי שנתי של כלי רכב. מדובר במכרז הנערך לגבי אתרים שונים ואין מדובר במכרז שנועד להשוות איכויות או תנאים המוצעים במכרז.
מדובר במכרז שקבע תנאים מוקדמים וחיוניים לזכייה בהרשאה להקמת מכון הרישוי. התנאי המרכזי שנקבע היה יכולת של המועמד להציג מגרש לגביו הוא יכול לקבל היתר כדין ולהקים את מכון הרישוי. תנאי מרכזי במכרז היה היכולת להציג היתר כדין תוך פרק זמן שנקבע וזאת כדי לאפשר את הקמת המכון בפרק הזמן שתכנן המשיב.
העותר, כמו מציעים אחרים במכרז, חתם על כתב התחייבות לעמוד בכל תנאי המכרז ובכלל זה להגיש תוכניות בנייה מאושרות (היתר בנייה) מטעם הרשות המקומית, תוך פרק זמן שלא יעלה על 12 חודשים מהיום שיו"ר ועדת ההגרלה יודיע לו על זכייתו ולהקים את מכון הרישוי בתוך שנתיים ימים מיום הזכיה (נספח ב' לעתירה).
21. העותר נבחר כזוכה במכרז, אך לא עמד בהתחייבות שנטל על עצמו על פי התנאים שנקבעו ולא הגיש למשיב תוכניות בנייה מאושרות (להלן – היתר בנייה) בתוך פרק הזמן שנקבע במכרז (8.3.06). זאת הוא לא עשה גם עד יום הגשת העתירה (4.12.06) ולמעשה עד היום. העותר טוען כי התנאי בדבר הצגת היתר הבנייה תוך 12 חודשים מיום ההודעה על זכייתו במכרז הוצג לראשונה כתנאי מתלה בהודעת המשיב אליו מיום 8.3.05. לטענתו, מדובר בהתחייבות שנטל על עצמו לאחר שזכה במכרז, במסגרת הסכם שלטענתו כרת עימו המשיב, כתוצאה מזכייתו במכרז. טיעון זה יש לדחות. על פי ההתחייבות שקיבל על עצמו העותר במכרז, הוא התחייב להמציא היתר בנייה מטעם הרשות המקומית תוך "פרק זמן שלא יעלה על 12 חודשים מהיום שיו"ר ועדת ההגרלה הודיע לו בכתב על זכייתו" (נספח ב' לעתירה). תנאי זה היה ידוע לעותר מלכתחילה ואין מדובר בהתחייבות שהעותר קיבל על עצמו רק לאחר שהודע לו על זכייתו.

22. למעשה אין חולק כי העותר לא כיבד במועד ועד היום את ההתחייבות שקיבל על עצמו במכרז ולא הגיש את היתר הבניה תוך שנה מן המועד בו הודע לו כי הצעתו זכתה במכרז. כיום מבקש העותר להאריך לו את המועדים שנקבעו ולמעשה בקשתו היא לשנות את תנאי המכרז בדיעבד. דבר זה אינו אפשרי. אין מדובר בעניין טכני או שולי או חסר משמעות, אלא בהארכת מועד ממושכת ביותר הנמשכת והולכת וכבר היום אנו עומדים באיחור של למעלה משנה לאחר חלוף המועד בו היה על העותר להגיש למשיב את היתר הבנייה (8.3.06). הלכה היא כי מי שמבקש לתקוף את תנאי המכרז חייב לעשות כן מראש ואם לא עשה כן במועד והשתתף במכרז, אין שומעים לטענותיו בנוגע לשינוי תנאי המכרז בדיעבד. הדבר נכון במיוחד כאשר מדובר בתנאי מרכזי ומשמעותי ביותר במכרז. יש לזכור כי מדובר במכרז בו לא נבדקה האיכות או רמת המחירים המוצעים במכרז ותנאי הזמן שנקבע הוא מעיקרו של המכרז. המצב שנוצר בעטיו של העותר הוא שתכנית המשיב להקים מכון רישוי תוך פרק זמן קצוב – סוכלה והעותר מבקש לעצמו הארכת זמן נוספת שאינה קצובה ואינה ידועה מראש. במצב דברים זה, רשאי המשיב לבטל את זכייתו של העותר כמי שלא עמד בתנאים שנקבעו.
23. העותר מטיל את האשמה בנוגע לאי עמידתו במועדים שנקבעו במכרז לפתחו של המינהל אשר, לטענתו, נמנע שלא כדין מלחתום על חוזה הפיתוח לגבי המגרש. העותר טוען כי עשה כל שניתן על מנת לקדם את היתר הבנייה הנדרש והמינהל הוא זה שמנע ממנו לעמוד בהתחייבויותיו על פי המכרז. טענות העותר בכל הנוגע למינהל אינן מבוססות ודינן להידחות. מערך היחסים בין העותר לבין המינהל אינו מעניינו של המשיב. העותר נדרש לקיים את התנאים שבמכרז ואין הוא רשאי לגלגל את האחריות לאי עמידתו בתנאים לפיתחו של המינהל.
24. יצויין כי לעותר ולעותר הפורמאלי אין כל זכות כלפי המינהל בכל הנוגע להקצאת המגרש. על פי העתירה והתצהירים שצורפו לה, אין לעותר זכויות חכירה או הקצאה במגרש שהציע במכרז. זכות ההקצאה שייכת לאדם אחר בשם דן ירדן שהעביר אותה לעותר הפורמאלי שנתן לעותר הרשאה להקים על הקרקע מכון רישוי אם יזכה במכרז (סעיף 5 לעתירה). העותר העלה טענות כלליות נגד המינהל בכל הנוגע לטיפול בהקצאת הקרקעות במושב שילת ולא טענות קונקרטיות הנוגעות ישירות אליו או למגרש מושא העתירה. העותר לא הגיש את העתירה נגד המינהל. טענות כלפי המינהל על "הימנעות שלא כדין" יש להעלות במישרין כלפיו ולא בעקיפין ובמשתמע, כפי שנעשה במקרה זה. זאת ועוד, מעיון במסמכים שצירף העותר לעתירה עולה כי חברי אגודה אחרים (ולא העותר) הגישו עתירה לבית המשפט העליון נגד המינהל בנוגע להקצאת המקרקעין במושב שילת. העותר טוען כי, לאחר הגשת העתירה לבית המשפט העליון, החל המינהל לטפל בהקצאת מגרשי התעשיה במושב שילת. לטענתו, הוא צפוי לקבל "בקרוב" את חוזה הפיתוח בנוגע למגרש שהוצע על ידו במכרז (סעיף 43 לעתירה). אמירה זו של העותר אין בה די ונראה שמזה זמן רב חוזר העותר על אמירות כלליות מעין אלה לפיהן "בקרוב" הוא יוכל להמציא למשיב את היתר הבנייה בנוגע למגרש. כך נראה שעוד במכתב שכתב העותר למשיב ביום 10.9.06 נאמר מפיו כי קבלת היתר הבנייה הנדרש במכרז: "הינו בעתיד הנראה לעין" (נספח ה' לעתירה).
25. העותר בחר להגיש הצעה במכרז בו נקבעו התחייבויות ברורות וחד משמעיות בדבר עמידה במועדים בקשר להקמת מכון רישוי לבדיקות כלי רכב. העותר חתם על התחייבויות אלה במודע ואף המציא ערבות בנקאית שנועדה להבטיח עמידה בהן. על העותר, כמו גם על המתמודדים הנוספים במכרז היה לבדוק את מצבה המדוייק של הקרקע שהציע במכרז בכל ההיבטים התכנוניים והמשפטיים הרלוונטיים לעניין. לא למותר לציין כי בתצהיר שצרף העותר לעתירה אין כל תמיכה לטענתו כי הגיש את ההצעה במכרז בהסתמך על החלטות המינהל בנוגע להקצאת המגרש מושא העתירה. זאת ועוד, אין בתצהיר דבר על מגעים שהעותר קיים עם המינהל בנוגע להקצאת המגרש או שהעותר היה מודע למגעים מעין אלה. שאלת הטיפול של המינהל בנוגע להקצאת המגרש מושא העתירה לאדם אחד (שאינו העותר ואינו גם העותר הפורמאלי) אינה עניין הנתון להכרעה בעתירה שבפני
. למעלה מן הצורך אציין כי מהמסמכים החלקיים שהעותר צרף לעתירה - כמו גם מתשובת המשיב - עולה בבירור כי נושא הקצאת המגרשים בשילת הוא מורכב וקשור לגורמים רבים ולבדיקות מורכבות וממושכות והעותר כלל אינו צד ישיר לעניינים אלה.
לסיכום, העותר הגיש הצעה במכרז שכללה התחייבויות ברורות וחד משמעיות בנוגע ללוח זמנים של הגשת היתר בנייה למגרש המוצע ולהקמת מכון רישוי. העותר לא עמד בהתחייבויות שקיבל על עצמו במסגרת המכרז ובדין החליט המשיב לבטל את זכייתו.

פגיעה בשיוויון
26. המשיב החליט כי התקופה שחלפה מאז המועד שנקבע בתנאי המכרז היא תקופה ארוכה באופן בלתי סביר וכי: "מתן ארכה [לעותר – י.צ.] תהווה פגיעה בעקרון השיוויון במכרז". הלכה היא כי בית המשפט בוחן אם החלטת הרשות מצויה במתחם הסבירות ואם לא נפל בה פגם של שרירות, העדר תום לב, או פגיעה בעקרונות הצדק הכללי. בית המשפט אינו שם את שיקול דעתו במקום שיקול הדעת המוקנה לרשות שהיא הגוף המקצועי הדן ומחליט בנושאים המצויים בתחום סמכותו.

27. בענייננו, בדין קבע המשיב כי אין הוא יכול להתעלם מההפרה המהותית של תנאי המכרז מצד העותר וכי בשלב זה, מתן ארכה ממושכת של שנה וחצי ויותר לעמידה בהתחייבויות על פי המכרז, מהווה פגיעה בעקרון השיוויון כלפי מציעים פוטנציאליים אחרים במכרז. לעקרון השיוויון יש ערך בעל חשיבות בדיני מכרזים ובדיני המינהל הציבורי. הרשות מחוייבת לפעול לפי עקרון השיוויון בין אם חלים על העניין דיני המכרזים ובין אם - לשיטת העותר – חלים בעניין דיני החוזים והמשפט הציבורי. כך או כך חובה על הרשות, כנאמן הציבור, לפעול לפי עקרון השיוויון ואל לה לתת למציע אחד יתרון בלתי הוגן על פני מתחרים פוטנציאליים אחרים. בענייננו, אין מדובר ביתרון חסר משמעות שכן ברור שמציעים שביקשו לגשת למכרז יכלו להבין נכונה את לוח הזמנים המחייב שנקבע בו בכל הנוגע להגשת היתרי בנייה והשלמת ההקמה וההפעלה של מכון הרישוי. בהחלט סביר להניח כי אם מציעים פוטנציאליים היו יודעים שלוח זמנים זה ניתן להארכת זמן ממושכת, היו ניגשים אף הם למכרז. כך, בענייננו, המשיב הפנה לפנייה קונקרטית של עורך דין שטען כי מרשו נמנע מלהגיש הצעה במכרז משום שידע כי לא יוכל לעמוד במועדים שנקבעו בו בנוגע להגשת היתרי הבנייה. דוגמא זו ממחישה את הפגיעה בשיוויון כלפי מציעים פוטנציאליים כטענת המשיב. לפיכך, ביטול הזכייה של העותר מתבקש, בין השאר, מטעמים של שיוויון, שכן המשך ההתקשרות עם מתמודד המבקש לקיים התקשרות עם בעל המכרז תוך הפרה מהותית של תנאי המכרז וסטייה מהן יוצר פגיעה בשיוויון אל מול מתמודדים אחרים במכרז, לרבות מתמודדים פוטנציאליים שנמנעו מלהגיש הצעות במכרז שכן צפו שלא יוכלו לעמוד בתנאי המכרז. זאת ועוד, הסכמה בדיעבד של בעל המכרז לשינויים מהותיים בתנאי המכרז, עלולה להביא מציעים להגיש הצעות שידוע להם כי יתקשו לעמוד בהם בבוא העת, מתוך מחשבה שניתן יהיה לשכנע את בעל המכרז להגמיש או לשנות את דרישותיו. מצב כזה פוגע במציעים פוטנציאליים שנמנעו מלהגיש הצעות או במציעים שהגישו הצעות שקולות משום שהניחו כי יהיה עליהם לעמוד בהתחייבויות שקיבלו על עצמם והוא אף פוגע ביכולתו של בעל המכרז להפיק את מירב היתרונות מהמכרז.
28. העותר טוען כי החלטת המשיב אינה מידתית, היא נגועה בהעדר תום לב ואינה הוגנת. טענות אלה יש לדחות. העותר התחייב כלפי המשיב בלוח זמנים ברור והיה עליו לעמוד בכך. אין מדובר בחריגה קלת ערך או סבירה מלוח הזמנים שנקבע במכרז אלא בחריגה רבתי שגם היום אין לדעת מתי יהא סופה. החלטת המשיב בעניינו של העותר מידתית ולא נפל בה כל פגם של חוסר תום לב. אדרבה, ההחלטה מתיישבת היטב עם החובה המוטלת על המשיב לנהוג על פי עקרון השיוויון ולא להעניק יתרון בלתי הוגן לעותר. ההחלטה עולה בקנה אחד עם חובתו של המשיב כלפי כלל הציבור שהשירות שביקש לתת באמצעות הליכי המכרז יצא סוף סוף אל הפועל ולא ידחה פעם אחר פעם כתוצאה מאי עמידת העותר בהתחייבויות הברורות שקיבל על עצמו כשהגיש הצעתו.
לאור כל האמור לעיל לא מצאתי עילה להתערבות בהחלטת המשיב שקבע כי, נוכח ההפרה המהותית מצד העותר של תנאי המכרז, יש לבטל את זכייתו במכרז.
29. אשר להחלטת הוועדה בעניין חילוט הערבות, ב"כ המשיב הודיע כי לאחר שנשקלו הערות בית המשפט, מוסכם עליו להחזיר לדיון בוועדת הבדיקה "את השאלה – האם תחולט הערבות שהגיש העותר, כולה או חלקה" (הודעת המשיב מיום 18.4.07). לפיכך הנני מורה על החזרת הדיון בשאלת חילוט הערבות לוועדת הבדיקה כאמור. הוועדה תבחן עניין זה פעם נוספת, תשקול את טענות העותר, כולל הטענות שהועלו במסגרת העתירה ותיתן החלטה חדשה בנוגע לחילוט הערבות הבנקאית של העותר. העותר ידאג להארכת תוקף הערבות עד למתן החלטה של ועדת הבדיקה.
העותר ישא בהוצאות המשיב בסכום של 10,000 ₪ בצירוף מע"מ.
המזכירות תעביר את פסק הדין לצדדים.
ניתן היום כ"ז אייר תשס"ז (14/05/2007).
יהודית צור
, סגנית נשיא
קלדנית אירית משה









עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 1145/06 גיל נוי נ' משרד התחבורה והבטיחות בדרכים (פורסם ב-ֽ 14/05/2007)