פסקי דין על משה אזולאי | פסקי דין על שר הפנים באמצעות הממונה על מחוז הצפון

120/02 עש     14/11/2002




עש 120/02 משה אזולאי נ' שר הפנים באמצעות הממונה על מחוז הצפון




9
בתי המשפט
עש 000120/02
בבית המשפט המחוזי בנצרת
14/11/2002

השופט נסים ממן

בפני
:
1 . משה אזולאי

2 . חיים ראובן
3 . גואטה מאיר
4 . סבח פרץ
5 . אשר סלוק
בעניין:
המערערים
זהבי ואילן

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
1 . שר הפנים באמצעות הממונה על מחוז הצפון

2 . רקאד טאפש -מנהל בחירות מועצה אזורית
3 . טרפלר אליעזר יו'ר ועדת בחירות

המשיבים
הלוי וסודרי

ע"י ב"כ עו"ד
פסק דין
השופט ניסים ממן:

ביום 26.11.02 אמורות להתקיים בחירות למועצות האזוריות בארץ. הישוב דישון הוא כפר שיתופי ובתור שכזה חלות עליו הוראות צו המועצות המקומיות [מועצות אזוריות] תשי"ח-1958 [להלן - הצו]. כמו בישובים שיתופיים אחרים גם בדישון פועלת אגודה שיתופית להתיישבות המנהלת בדרך כלל את ענייני הכפר. סעיף 91[א] לצו קובע כי מי שמכהנים כחברי ועד ההנהלה של האגודה השיתופית בישוב השיתופי יכהנו גם כחברי הועד המקומי של הישוב. זהו מה שקוראים הנוגעים בַּדָּבָר "זהות ועדים".

יחד עם זאת, הצו מכיר באפשרות שיתעורר צורך למנות ועד מקומי במקום או בנוסף לועד ההנהלה של האגודה. דרך אחת היא לפעול לפי סעיף 91א לצו. נאמר שם כי כל מי שרשום בפנקס הבוחרים של ישוב שיתופי שאינו קיבוץ, קבוצה או מושב שיתופי [להלן בצו - ישוב שיתופי מאוגד, ודישון בא בגדר ישוב שיתופי מאוגד] והוא אינו חבר האגודה השיתופית, רשאי לבקש משר הפנים בהתמלא תנאים אחדים, לא יאוחר מהיום ה- 64 שלפני יום הבחירות, להורות שלועד המקומי של הישוב יבחרו נוסף על חברי ועד האגודה גם נציגים של בעלי זכות בחירה בישוב, שאינם חברים באגודה השיתופית. דרך בחירה זו נקראת בצו - בחירת נציגות.

בפנקס הבוחרים של הישוב דישון רשומים 279 בעלי זכות בחירה. 139 מתוכם הם חברי האגודה ו- 140 אינם חברים בה. בשל עודף של חבר אחד אפשר לומר שחברי האגודה הם "מיעוט" מקרב בעלי זכות הבחירה בישוב. למרות "רוב" זה, איש מהם לא פעל לפי סעיף 91א ולא ביקש לצרף נציגים לועד המקומי של הישוב.

ישנו מסלול נוסף לקיים בחירות של ועד מקומי בישוב שיתופי. סעיף 91ב לצו קובע כי למרות האמור בסעיף 91[א] יורה השר לקיים בחירות לועד מקומי של ישוב שיתופי מאוגד בדרך האמורה לגבי ישוב שאינו שיתופי, בכל אחד משני המקרים הבאים:

א. מספר הבוחרים בישוב שאינם חברי האגודה השיתופית עלה על מספר הבוחרים שהם חברי האגודה;

ב. הוגשה לו, לא יאוחר מהיום ה- 64 שלפני יום הבחירות, בקשה של 20% מבין הבוחרים של הישוב לקיים בחירות כאמור.

לקראת הבחירות השנה קויימה התייעצות בין המפקח הארצי על הבחירות לבין מר רקאד טאפש, המשיב מס' 2, מנהל הבחירות של המועצה האזורית מבואות חרמון שדישון נכלל בה. הם עמדו על כך שמספר הבוחרים שאינם חברים באגודה עולה אך ב- 1 על מספר הבוחרים חברי האגודה. לכאורה, מדובר ברוב המחייב את השר לקיים בחירות לפי סעיף 91ב לצו, אולם, הם סברו כי הגם שפורמלית יש תשתית להחלטת השר, מן הראוי שהבחירות לועד המקומי יתקיימו על בסיס בקשה חתומה בידי 20% מבעלי זכות הבחירה, בהתאם לחלופה השניה.

לאור זאת פורסמה ביום 13.9.02 הודעה חתומה בידי מנהל הבחירות, הקרויה "הודעה בדבר אפשרות לקיים בחירות לנציגות או לועד מקומי בישוב שיתופי". באותו חלק ההודעה הנוגע לענייננו נאמר בסעיף 3 כדלקמן:
"3. בחירות לועד המקומי
[א] בישוב בו התקיימו בעבר בחירות לועד מקומי ולא הוגשה כל בקשה לעריכת בחירות לנציגות או לחזרה לזהות הועדים - יתקיימו בחירות לועד ללא צורך בהגשת בקשה.
[ב] שר הפנים יורה על יישום החלופה של קיום בחירות לועד מקומי בישוב, נפרד מועד האגודה השיתופית, אם יתקיימו התנאים הבאים באופן מצטבר:
[1] תוגש לשר בקשה בכתב, באמצעות מנהל הבחירות, לעריכת בחירות בישוב לועד מקומי, בידי 20% לפחות מבין כלל הרשומים בפנקס הבוחרים של הישוב [בין אם הם חברים ובין אם אינם חברים באגודה השיתופית], העתק מהבקשה יימסר לועדת הבחירות.
[2] בישוב שיתופי מאוגד בו לא נמסרו לועדת הבחירות פרטים בדבר מספר חברי האגודה השיתופית או שמספר הבוחרים שאינם חברי אגודה עולה על מספר חברי האגודה - יתקיימו בחירות לועד מקומי ללא צורך בהגשת בקשה.
[3] הבקשה תוגש לא יאוחר מיום 23.9.02.
אם השר יורה על עריכת בחירות לועד מקומי בישוב דישון, מספר חברי הועד המקומי שיעמדו לבחירה ייקבע על ידי השר, בהתייעצות עם המועצה, על בסיס מספר התושבים בישוב.
נוסח של בקשה לשר בעניין ועד מקומי, נמצא בנספח להודעה זו וניתן להשיגו אצל מנהל הבחירות, אצל מזכירת ועדת הבחירות במוא"ז מבואות החרמון, גב' סימה חייט.
4. להלן פירוט אפשרויות הבחירה בישוב דישון שבו מרבית הבוחרים הרשומים בפנקס הבוחרים מסומנים כחברי האגודה:
[א] התקיימה בעבר זהות ועדים:
לא תוגש כל בקשה לשר: תשאר זהות ועדים.
לבחירת נציגות: בקשה של בוחר אחד, ומתקיים התנאי שמס' הבוחרים שאינם חברי אגודה הוא לפחות 10% ממספר חברי האגודה.
בישוב דישון מס' הבוחרים הוא 279 ומס' חברי האגודה הוא 139 לפיכך מתקיים התנאי הנ"ל וניתן להגיש בקשה לבחירת נציגות.
לבחירת ועד מקומי - בקשה חתומה בידי 20% לפחות מהרשומים בפנקס הבוחרים.
בישוב דישון מס' הבוחרים הוא 279 ולפיכך על הבקשה להיחתם בידי 56 בוחרים לפחות".

ביום 23.9.01 הוגשה למנהל הבחירות בקשה חתומה בידי 56 אנשים הרשומים בפנקס הבוחרים של הישוב דישון להורות על קיום בחירות לועד המקומי בדישון כפי שנערכות בישוב שאינו שיתופי. 56 בוחרים הם בדיוק 20% של הבוחרים הרשומים בפנקס הבוחרים של הישוב.

ביום 10.10.02 פרסם מנהל הבחירות הודעה בדבר הגשת רשימות מועמדים למועצה, הצעת מועמד לראש המועצה ורשימת מועמדים לועד מקומי.

העותרים, שכולם חברים באגודה השיתופית וגם חברי הועד שלה, ערכו בירור אצל חלק מהחותמים על הבקשה. התברר להם שאחד החותמים, אדם בשם עגיב טירן, הודה והתוודה כי חתם לא רק את חתימתו שלו אלא את חתימתם של עוד 5 אנשים, ללא הסכמתם וללא אישורם [אביו, אימו, שני אחיו וגיסתו]. הוא נתן על כך מכתב הנושא את התאריך 17.10.02. העותרים פנו מיד אל מנהל הבחירות בדרישה לבטל את הבחירות, שהרי אם הבקשה נושאת חתימות מזוייפות של חמישה אנשים לפחות, אין היא עומדת בתנאי הנדרש ואין היא מכילה חתימות של 20% לפחות מהבוחרים הרשומים.

ב"כ העותרים פנה במכתב מיום 21.10.02 אל מנהל הבחירות וביקש לבטלן. הלה הודיע לו במכתב מאותו יום כי -

"2. בדיקת העובדות לכאורה שציינת בסעיף 6 למכתבך אינן בתחום סמכותי והסמכות לבדוק אותן הינה בידי משטרת ישראל ו/או ערכאות משפטיות.
3. הבחירות לועד המקומי תתקיימנה במועד כל עוד ולא נקבע אחרת על ידי הגורמים שבסעיף 2 לעיל".

בעקבות זאת הוגשה העתירה לבית המשפט יחד עם בקשה לצו ביניים, לאסור על המשיבים לקיים את הבחירות לועד המקומי ביום 26.11.02.

העתירה מעוררת בראש ובראשונה השאלה העובדתית האם אכן מכילה הבקשה חתימות מזוייפות. מצד אחד ישנו אישור, לכאורה, של האדם שחתם את החתימות ללא אישור וללא סמכות. מצד שני, המבקשים לא עשו דבר מעבר לקבלת האישור: הם לא פנו למשטרה בתלונה וגם לא המציאו את אישורם של האנשים שחתימתם זויפה כביכול. כנגד זה - המשיבים לא הגישו תצהיר או ראיה אחרת מטעם מי שאירגן את הרשימה או החתים את האנשים להראות כי החתימות אמיתיות ואינן מזוייפות.

אין בידי בית המשפט להכריע, בהליך קצר כזה, בשאלת אמיתות טענת הזיוף. בסופו של דבר יש, לדעתי לדחותה. הייתי מוסיף מֵעֵבֶר למה שפורט לעיל כי העובדה שמדובר בזיוף של חתימות בני משפחה מצביעה על כך שהטענה איננה רצינית. האם אין זה בלתי מתקבל על הדעת שבני המשפחה ביקשו מקרובם לחתום בשמם? בקשה מעין זו בקרב בני משפחה היא יותר מסבירה; היא מקובלת. הא ראיה שהם עצמם לא פנו בתלונה נגד בן משפחתם ולא העלו כלל על הדעת את האפשרות לגרום להעמדתו לדין בעבירה החמורה שעשה כלפיהם. הודאתו [ללא כל חשש, כנראה] של ה"מזייף" בעבירה שעשה מראה בעליל כי זיוף לא נעשה כאן. ככול שמדובר במשיבים, שכל אחד מהם הוא רשות מנהלית, החלטתם שלא לראות במכתב האמור משום ראיה לזיוף החתימות היא סבירה. מסקנתי היא כי העותרים לא הצליחו להוכיח אצל המשיבים ובבית המשפט, כי החתימות מזוייפות.

יחד עם זאת, אינני רואה את עצמי פטור מלדון גם בשאלה המשפטית המתעוררת. והשאלה היא זו: בהנחה שהחתימות מזוייפות והבקשה אינה מספקת, האם רשאים היו המשיבים לפעול לקיום הבחירות על פי העילה האחרת והיא שרוב הבוחרים בישוב אינם חברי האגודה? ב"כ העותרים טוען כי אופציה זו נשללה למעשה בדיונים המוקדמים שהתנהלו בין המפקח על הבחירות לבין מנהל הבחירות. היא גם נשללה, לדעתו, בדיון המוקדם שנערך בבית המשפט כאשר ב"כ המשיבים 1 ו- 2 הודיעה כי לאחר בירור עם המפקח הארצי הם אינם עומדים על האופציה הראשונה, מאותו נימוק שהועלה בשעתו והוא שרוב של אחד הוא אומנם רוב, אך הוא זעיר מכדי להוות בסיס לקיום בחירות ללא בקשה.

אני מקבל את עמדתה של ב"כ המשיבים 1 ו- 2. הדיון המוקדם בבית המשפט היה בהול והתמקד בצו הזמני. מטבע הדברים, ההנחיות שקיבלה ב"כ המשיבים 1 ו- 2 בטלפון אפשר שלא היו שקולות ולא ממצות. כאשר הוגש תצהיר התשובה נאמר בו במפורש כי המפקח על הבחירות ועימו מנהל הבחירות לא זנחו את האופציה הראשונה למקרה שהבקשה תפסל בשל זיוף. אוסיף כי לא התרשמתי שבדיונים המוקדמים נשללה לחלוטין האפשרות לקיים בחירות על פי האופציה הראשונה, ואני מאמין כי העמדה היתה כי עדיף שתוגש בקשה אך לא הוחלט כי הבחירות לא תתקיימנה אם הבקשה לא תוגש או תיפסל.

ב"כ העותרים טוען כי מהלכי העותרים הושפעו מההודעה שפורסמה ביום 13.9.02 ולפיה הבחירות בישוב תתקיימנה רק אם תוגש בקשה חתומה בידי 56 חברים לפחות. הוא מוסיף כי אילו צפו העותרים שהמשיבים יורו על עריכת בחירות בהסתמך על הרוב הדחוק של בוחר אחד, כי אז היו טורחים לבדוק את פנקס הבוחרים ופועלים לביטול הרישום של כמה וכמה בוחרים, שאינם מתגוררים בישוב. אילו עשו כן היה מתברר שגם הרוב של אחד אינו רוב. אני דוחה טענה זו. פנקס הבוחרים הוצג ברבים ביום 31.7.02; המועד האחרון להגשת ערר על פנקס הבוחרים הוא 11.8.02 [108 ימים לפני הבחירות]. אילו סברו העותרים כי פנקס הבוחרים אינו מדוייק ואילו האמינו כי יש טעם בהגשת התנגדות לזכות הבחירה של בוחרים אחדים היו עושים כן במועד, בלי כל קשר לשאלה על פי איזו חלופה תתקיימנה הבחירות ביישוב. אין שום קשר בין הימנעותם מלחלוק על נכונות פנקס הבוחרים ובין הודעתו של מנהל הבחירות מיום 13.9.02.

ב"כ העותרים גם טוען כי משהוחלט כי הבחירות תערכנה רק אם תוגש בקשה כאמור, אין להתיר תיקון ההחלטה ועריכת בחירות על פי האופציה הראשונה. האופציה הזו נזנחה, לטענת העותרים, ואין לעשות בה עוד שימוש. גם טענה זו אין לה מקום, הן משום שקבעתי לעיל כי האופציה הראשונה לא נזנחה אף פעם והן משום שאין מניעה שרשות מנהלית תחזור ותשתמש בסמכותה מעת לעת. הסמכות להורות על בחירות בשל קיומו של רוב כאמור קיימת בלי כל קשר לשאלה האם הוגשה בקשה חתומה בידי 20% מהבוחרים אם לאו. השר, או מי שהסמכות הואצלה לו, רשאי להפעיל סמכות זו או אחרת או שתיהן יחד. הוא רשאי להחליט כי עדיפה הפעלת הסמכות על פי בקשה שתוגש, אך אין הוא רשאי להחליט כי רוב של אדם אחד אינו מספיק להפעלת הסמכות במקרה שהבקשה לא תוגש או תיפסל. נוכל לאשש את מסקנתנו על פי הבחינה הבאה: אילו החליט השר שרוב של אדם אחד אינו מספיק, כלום היתה החלטתו עומדת במבחן בית המשפט? לדעתי, התשובה שלילית. הסמכות לפי סעיף 91ב לצו היא סמכות שבחובה. נאמר כי השר יורה לקיים בחירות לועד המקומי אם ישנו רוב כאמור או אם הוגשה על כך בקשה חתומה בידי 20% מהבוחרים. משעה שהוברר ונקבע כי ישנו רוב כאמור, אין מנוס אלא לקיים את הבחירות. הגשת בקשה יכולה להוסיף חיזוק לחוקיות ההחלטה וסבירותה אך פסילתה אינה יכולה לבטל את הבחירות שעל פי הדין חייבות להיערך. על זה נאמר: "יש בכלל מאתיים מנה, ואין בכלל מנה מאתיים".

סעיף 91ו לצו קובע כי החלטת השר בבקשה תינתן לא יאוחר מהיום ה - 52 שלפני יום הבחירות, כלומר בבחירות הנוכחיות עד ה - 6.10.02. הצו אינו קובע מתי יורה השר על קיום בחירות על פי האופציה הראשונה [קיומו של רוב שאינם חברים וכו'], וזה משום שכאמור מדובר בסמכות חובה שאין עימה שיקול דעת.

לא הוברר האם השר אָצַל את סמכותו לפי סעיפים 91 עד 91ז לעובד ציבור אחר, אולם מתצהירו של מנהל הבחירות עולה כאילו המפקח על הבחירות הוא שקיבל את ההחלטות הדרושות, ומכאן אני מסיק כי לו הואצלו הסמכויות. החלטתו של השר או המפקח על הבחירות בתור שכזו לא הוגשה לעיוני, אך ניתן ללמוד עליה מתוֹכֶן ההודעה שמנהל הבחירות מפרסם מכוח סעיף 156 לצו, הודעה שפורסמה ביום 10.10.02 [47 יום לפני יום הבחירות] [נספח ג' לתצהירו של מר טאפש]. נאמר בה כי הבחירות לועד המקומי של היישוב דישון יתקיימו ביום 26.11.02 והיא מפרטת את דרך הגשת רשימות המועמדים ומספר המושבים העומדים לבחירה. ההודעה אינה מפרטת מכוח איזו הוראה חוקית הוחלט לקיים את הבחירות. למעשה זה גם אינו משנה שכן במקרה של היישוב דישון הבחירות השנה הן הליך בלתי נמנע.

יחד עם זאת שותף אני לביקורת שהעלו העותרים על תוכן ההודעה שפרסם מנהל הבחירות ביום 13.9.02 [נספח א' לתצהירו]. היא מכילה מידע שגוי ומטעה כמפורט להלן, וראוי שהמפקח על הבחירות ייתן לכך את הדעת למען מנוע הישנות אי הבנות בעתיד. מדובר בהודעה סטנדרטית הנוהגת בכל הישובים השיתופיים באזור ואשר מנהל הבחירות ניסה להתאימה לנסיבותיו המיוחדות של כל ישוב. אולם, כפי שיתברר, לא תמיד עלה הדבר בידו. פרסום ההודעה הוא הליך סטטוטורי המעוגן בסעיף 91ד' לצו האומר:

"91ד. הודעה בדבר הגשת בקשות
לא יאוחר מהיום ה-74 שלפני יום הבחירות יפרסם מנהל הבחירות, בכל אחד מהישובים השיתופיים המאוגדים, הודעה בדבר האפשרות להגיש לשר בקשות כאמור בסעיפים 91אעד 91ג, לגבי הגוף שינהל את הישוב; בהודעה יפורט נוסח הסעיפים האמורים וכן יצוינו בה המועד האחרון להגשת הבקשות ומספר החותמים הנדרש לכל סוג של בקשה".

בניגוד למה שסבורים העותרים, ההודעה אינה אמורה לדון כלל בבחירות על פי החלופה הראשונה, שכן קיומן אינו תוצאה של שיקול דעת, כל שכן של הגשת בקשה. אולם, גם בכל הנוגע להגשת בקשה, ההודעה יותר מאשר שגויה; היא מטעה. אלא שהעותרים אינם יכולים להיבנות מהמידע השגוי שבהודעה. המידע השגוי מטעה את הבוחרים המבקשים להגיש בקשות, ואינו מזיק למי שמתנגד לקיום הבחירות. גישתם של העותרים אינה לעניין משום שהם רואים בהודעה הנדונה משום ראיה להחלטה בדבר גורל הבחירות, ולא היא. ההודעה, מטעה ככול שתהיה, אינה ההחלטה; החלטת השר אמורה להתקבל מאוחר יותר, והיא אכן פורסמה בהודעה מיום 10.10.02 ובה למזלנו, אין פגם.

מה הפגמים שנמצאו בהודעה מיום 13.9.02?

ראשית, בסעיף 3[ב] נאמר כי הבחירות לועד המקומי תערכנה בהתקיים שני תנאים באופן מצטבר. מדובר בשגגה, פשוטו כמשמעו; על פי הצו די בחלופה אחת מבין השתיים שנזכרו לעיל כדי להקים עילה לעריכת בחירות;

שנית, בסעיף 4 להודעה נאמר "להלן פירוט אפשרויות הבחירה בישוב דישון שבו מרבית הבוחרים הרשומים בפנקס הבוחרים מסומנים כחברי האגודה" וכאן באות אפשרויות אחדות לבחירה. אמירה זו אינה נכונה שכן בישוב דישון מרבית הבוחרים הרשומים אינם חברי האגודה [לעומת ישוב כמו משמר הירדן שבטעות צורפה ההודעה לגביו לתצהירו של מנהל הבחירות ושם אכן מספר חברי האגודה הוא 140 מתוך 252].

שלישית, כתוצאה מהאמירה השגויה הקודמת נאמר בהמשך לסעיף 4 להודעה כי "לא תוגש כל בקשה לשר: תישאר זהות ועדים". אמירה זו אינה נכונה לגבי הישוב דישון שכן גם אם לא תוגש בקשה, ישנה חובה לקיים בחירות בשל קיומו של הרוב של בוחר אחד.

פגמים אלה, כמובן, טעונים תיקון אולם אין בהם כדי להשפיע על חוקיותה של ההחלטה לקיים בחירות בישוב דישון, בין על סמך הבקשה ובין על סמך קיומו של הרוב של בוחר אחד.

לבסוף, אני מפנה את תשומת ליבו של המפקח הארצי על הבחירות למסמך הקרוי "לו"ז בחירות מוא"ז בישראל" המפרט את סדר הפעולות לקראת הבחירות. משום מה, מספרי סעיפים אחדים שבטבלה אינם קיימים או שהם שגויים בפעולות שמספריהן הסידוריים הם 24 ,25, ו - 29.

מכל האמור לעיל הנני דוחה את העתירה, אין צו להוצאות.

החלטה זו ניתנה והודעה היום 14.11.2002 במעמד העותר מספר 4 ועו"ד הלוי בשם המשיבים.
ניסים ממן, שופט









עש בית משפט מחוזי 120/02 משה אזולאי נ' שר הפנים באמצעות הממונה על מחוז הצפון (פורסם ב-ֽ 14/11/2002)