פסקי דין על מדינת ישראל | פסקי דין על ענף התנועה ת"א | פסקי דין על יוסף בר דוד

12164/06 תד     02/07/2007




תד 12164/06 מדינת ישראל, ענף התנועה ת"א נ' יוסף בר דוד




7


בתי המשפט

בית משפט השלום לתעבורה בתל-אביב יפו
תד 012164/06


בפני
כבוד השופטת א. שדמי

תאריך:
02/07/2007




בעניין:
מדינת ישראל
, ענף התנועה ת"א

המאשימה

נ ג ד


יוסף בר דוד

הנאשם

ע"י ב"כ עו"ד מורג



הכרעת - דין

1. הנאשם הואשם בגרימת תאונת דרכים שארעה בתאריך 5.7.06, שעה 17:40 בערך, ברחוב הלוחמים בחולון, סמוך לרציף תחנות האוטובוסים. בכתב האישום נטען שהנאשם, נהג מונית, סטה שמאלה בחוסר זהירות, כדי לבצע פניית פרסה, לא הבחין בקטנוע ובאופנוע שנסעו משמאלו, האחד אחר השני ופגע בהם. כתוצאה מהתאונה נחבלו שני רוכבי האופנועים, אחד מהם חבלה של ממש, נגרם לו שבר בכף היד וכלי הרכב ניזוקו. הוראות החיקוק לפיהן הואשם הנאשם הן: סטיה ונהיגה בחוסר זהירות וגרם חבלה של ממש, עבירות ע"פ תקנות 41 ו-21(ג) לתקנות התעבורה יחד עם סעיף 38(1) לפקודת התעבורה.

2. הנאשם כפר באחריותו לתאונה, באמצעות ב"כ עו"ד מורג
, שטען ששני האופנועים נדחפו בין הרכב בו נהג הנאשם לאי התנועה הבנוי שהיה משמאלו.

3. שמעתי את עדותם של שני נהגי האופנוע שהיו מעורבים בתאונה. נהג האופנוע הראשון – עת/1 – חמד רבין העיד שעוד כשעמד לפני הצומת שמול בי"ח וולפסון ראה את המונית בה נהג הנאשם, מעבר לצומת באמצע הכביש. הוא לא זכר אם המונית עמדה, או נסעה לאט, בגלישה כשהתחלף האור ברמזור בכוונו לירוק הוא החל בנסיעה בנתיב השמאלי. בהגיעו כ-2 מהמונית, החלה המונית לפנות שמאלה על מנת לבצע פניית פרסה וסחבה אותו עמה. העד הוסיף ואמר שהוא לא היה יכול להתחמק מפגיעת המונית, כי אם היה עושה כן הוא היה עובר למסלול הנסיעה הנגדי. שניה אח"כ התנגש במונית האופנוע השני, שעמד לפני כן לידו לפני הצומת ונסע אחריו. כתוצאה מההתנגשות הוא עף קדימה ונחבל בגופו. לאחר התאונה, כשהחליפו פרטים אמר לו הנאשם שהוא לא מבין איך זה קרה לו ואמר שאותת. העד הכחיש שהנאשם אותת לפני התאונה.

4. נהג האופנוע השני – עת/2 – ביטון יורם - העיד שהוא הבחין במונית עוד לפני שחצה את הצומת וראה שהיא יוצאת מתחנת המוניות שבצד ימין וסוטה שמאלה מהנתיב הימני, לרוחב שלושה נתיבים, מבלי להסתכל. לפתע סטתה המונית שמאלה כדי לבצע פניית פרסה, חסמה את דרכו והוא התנגש במונית ועף מעליה. נהג אופנוע נוסף שנסע משמאלו, מעט מאחוריו, בנתיב השמאלי, התנגש גם הוא במונית. כתוצאה מהתאונה ידו נשברה והושמה בגבס והאופנוע ניזוק והורד מהכביש. העד הכחיש שהמונית היתה לפני התאונה ברציף האוטובוסים למרות שכך נרשם בהודעתו במשטרה (נ/1). העד הסביר שהרציף נמצא אחרי המרווח שבין איי התנועה שבמרכז הכביש, אשר משם רצה נהג המונית לבצע את פניית הפרסה, לכן לא יתכן שהמונית החלה בנסיעה משם.

5. הנאשם מסר את גרסתו בהודעה במשטרה (ת/1) ובעדותו בבימ"ש והודה בכך שהוא פנה שמאלה מצד ימין של רח' הלוחמים לצד שמאל הרחוב כדי לבצע פניית פרסה ולחזור לכוון הנגדי. הנאשם הודה בכך שהוא לא הסתכל במראת התשקיף שברכבו כדי לבדוק את מצב התנועה מאחוריו בטרם החל את פניית הפרסה, אך טען שהוא סובב את ראשו לאחור דרך כתף שמאל וראה שהכביש היה ריק. בעדותו בבימ"ש הוסיף ואמר שלפני שפנה שמאלה ולפני שהחל לבצע את פנית הפרסה, הוא ראה שכלי הרכב עומדים לפני הצומת. בהמשך טען הנאשם שהמונית היתה במצב ישר, בנתיב השמאלי ובעמידה, בעת ההתנגשות עם האופנועים. אח"כ שינה גירסתו ואמר שהתאונה ארעה בעת שהוא היה במהלך הפניה שמאלה, באלכסון, ליד אי התנועה (עמ' 5 לפרוטוקול, שורה 1).
6. לאחר ששמעתי את העדים, שקלתי דבריהם והתרשמתי מהופעתם בבית המשפט, מצאתי שעובדות כתב האישום הוכחו בפני
מעל לכל ספק סביר.

7. שני עדי התביעה, נהגי האופנועים, המעורבים בתאונה העידו שהנאשם פנה שמאלה על מנת לבצע פניית פרסה בעת שהם היו קרובים אליו. המונית חסמה את דרכם והם התנגשו בה. עדותם נתמכה בגירסת הנאשם אשר הודה שהוא פנה שמאלה מצידו הימני של הכביש, על מנת לבצע פניית פרסה מהנתיב השמאלי. הנאשם הודה בכך שהוא לא ראה את האופנועים בטרם החל בפני
ה שמאלה ואף הודה בכך שהוא לא הסתכל לאחור באמצעות מראת התשקיף שברכבו. הנאשם טען שהוא סובב את ראשו שמאלה וראה שהכביש היה ריק מאחריו. אח"כ שינה את גירסתו ואמר שלפני שהחל לפנות שמאלה הוא הסתכל וראה את כלי הרכב עומדים לפני הצומת. בעדותו בבימ"ש כבר לא היה הנאשם בטוח בכך שהוא הסתכל לאחור ואמר "אני חושב שהסתכלתי במראה האחורית.... כשראיתי את התנועה עומדת, כשיצאתי מביה"ח, פניתי ימינה ואז כבר לא הסתכלתי כי עמדתי לפני הפניה שמאלה" (עמ' 5 לפרוטוקול משורה 12). הנאשם סתר את עצמו גם בענין מיקומו בעת קרות התאונה, פעם אמר שהוא היה באלכסון שמאלה, במהלך הפניה, בעת ששני האופנועים התנגשו בו ופעם אמר שהוא היה בעמידה במצב ישר, סמוך לאי התנועה שמשמאלו. בסופו של דבר הודה בחקירה הנגדית שהקטנוע פגע במונית בזמן שעבר מהנתיב הימני לשמאלי, כפי שאמר בהודעתו במשטרה – "זה נכון אם זה רשום" (משורה 8 בפרוטוקול עמ' 5). אינני מאמינה לנאשם לאור הגירסאות הסותרות שמסר ולאור התרשמותי ממנו בבימ"ש. גירסת ההגנה לפיה המונית עמדה סמוך לאי התנועה שבצד שמאל ושני האופנועים נדחקו בינה לבין אי התנועה, לא הוכחה והיא בלתי סבירה בעליל. וכי מדוע ששני נהגי קטנועים שנוסעים בנתיב השמאלי ידחקו דווקא שמאלה בין המונית לאי התנועה, סביר יותר היה שהם יעקפו את המונית מימינה. אלא שלא כך היו פני הדברים מאחר וכאמור אינני מאמינה שהנאשם היה בעמידה במצב ישר צמוד לאי התנועה שמשאלו בעת ששני האופנועים התנגשו בו. אני מאמינה לשני נהגי האופנועים שהעידו בבימ"ש, אשר עשו רושם אמין ועדותם לא נסתרה. הם לא הכירו האחד את השני ומסרו גירסה זהה לגבי סטיית הנאשם שמאלה וחסימת דרכם. עדותם נתמכה גם בגירסת הנאשם שאישר, כאמור, שסטה שמאלה לפני שארעה התאונה. הנאשם גם אישר שהוא לא הבחין באופנועים לפני שהחל בסטיה. אינני מאמינה לו שהוא בדק את הדרך מאחוריו לפני שהחל בפני
ה שמאלה לרוחב הכביש, אם היה עושה כן, הוא היה מבחין באופנועים שהרי הם היו שם סמוך אליו מאחוריו, אחרת לא היתה מתרחשת התאונה. פניה שמאלה מהנתיב הימני עד לנתיב השמאלי, תוך חציית שלושה נתיבים, חייבת להעשות בזהירות מירבית. לא די לו לנהג להסתכל שמאלה לפני התחלת הפניה, אלא עליו להמשיך ולבדוק את הדרך משמאלה ומאחוריו גם במהלך הפניה, לוודא שלא מתקרב אליו רכב במהלך הפנייה ולהזהר מפניו. עצם התרחשות התאונה בנסיבות אלה מוכיח שהנאשם לא עשה כן ובכך רשלנותו.

8. לאור כל האמור, מצאתי שהתאונה ארעה בשל רשלנותו של הנאשם שסטה שמאלה באלכסון מהנתיב הימני לרוחב הכביש עד לנתיב השמאלי מבין השלושה, על מנת לבצע פניית פרסה, לא בדק את הדרך בטרם הפנייה ובמהלכה, לכן לא הבחין בשני האופנועים שהתקרבו אליו, חסם את דרכם וכתוצאה מכך התנגשו בו שניהם. כתוצאה מההתנגשות שני רוכבי האופנועים נחבלו בגופם, אחד מהם חבלה של ממש (שבר ביד) וכלי הרכב ניזוקו.

9. אשר על כן, הנני מרשיעה את הנאשם בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום: סטיה ונהיגה בחוסר זהירות וגרם חבלה של ממש, עבירות ע"פ תקנות 41 ו-21(ג) לתקנות התעבורה יחד עם סעיף 38(1) לפקודת התעבורה.

ניתנה היום בפומבי, ט"ז בתמוז, תשס"ז (2 ביולי 2007) במעמד הצדדים.

שדמי אורנה - שופטת
קלדנית: דפנה ענוה








תד בית משפט לתעבורה 12164/06 מדינת ישראל, ענף התנועה ת"א נ' יוסף בר דוד (פורסם ב-ֽ 02/07/2007)