פסקי דין על אביתר זכאי | פסקי דין על בורסון השקעות | פסקי דין על יעסור | פסקי דין על זלמן סטמבלר | פסקי דין על מרדכי מנדלסון | פסקי דין על זלמן סטמבלר |

459/05 בשא     15/07/2005




בשא 459/05 אביתר זכאי נ' בורסון השקעות בע"מ,יעסור בע"מ,זלמן סטמבלר בע"מ,מרדכי מנדלסון,זלמן סטמבלר




בעניין:


בית הדין הארצי לעבודה




בשא000459/05






המבקש


אביתר זכאי
בעניין
:



נ
ג
ד



המשיבים
1.
בורסון השקעות בע"מ
2.
יעסור בע"מ
3.
זלמן סטמבלר
בע"מ
4.
מרדכי מנדלסון
5.
זלמן סטמבלר





החלטה


1.
בפני
בקשה לקבוע כי המבקש הגיש את ערעורו במועד, ולחלופין – להאריך את המועד להגשת הערעור.
2.
העובדות הרלבנטיות להכרעה בבקשה יפורטו להלן:
2.1.
פסק הדין נשוא הבקשה ניתן ביום 28.3.2005.
2.2.
המועד האחרון להגשת ערעור היה יום רביעי, 11.5.2005, בו חל יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה וערב יום העצמאות.
2.3.
המבקש ניסה להגיש את הודעת הערעור ביום ראשון, 15.5.2005, אולם המזכירות סירבה לקבל את הערעור בנימוק שהערעור הוגש באיחור.
בהמשך לכך הוגשה על ידי המבקש בקשה זו.
3.
נימוקי הבקשה, כעולה מהבקשה ומתשובת המבקש לתגובת המשיבים הם:
3.1.
בחוק יום העצמאות, התש"ט – 1949 נקבע כי יום העצמאות הוא חג, ויהיה על כן יום שבתון. מכאן, כי יום הזיכרון הוא ערב חג.
3.2.
על פי תקנה 4(א)(3) לתקנות בתי המשפט (מזכירות), תשס"ה – 2004, ביום ו' בשבוע ובערבי חג מזכירות בית המשפט פתוחה לקהל רק לעניין בקשות לסעד מיידי או לעניין הליכים דחופים אחרים. הוראה זהה היתה מצויה גם בתקנות בתי המשפט (רישום), 1936. לפיכך, כתב ערעור רגיל לא יכול היה להיות מוגש כלל בערב יום העצמאות בכל ערכאת ערעור של בתי המשפט.
3.3.
אמנם, תקנות בתי המשפט (מזכירות), תשס"ה – 2004 אינן חלות ככתבן על בתי הדין לעבודה, כשם שלא חלו על בתי הדין לעבודה תקנות בתי המשפט (רישום), 1936. אולם, בעת שהותקנו תקנות בתי המשפט (רישום), ענייני עבודה נדונו בבתי המשפט הכלליים, ולכן ניתן להסיק כי הן חלו על בתי הדין לעבודה, לאחר הקמתם.
3.4.
בהתאם לסעיף 10ג) לחוק הפרשנות, תשמ"א – 1981
במניין ימי התקופה יבואו גם ימי מנוחה, פגרה, או שבתון שעל פי חיקוק, זולת אם הם הימים האחרונים שבתקופה.
לפיכך, אין להביא בחשבון את יום הזיכרון במניין ימי התקופה להגשת ערעור.
3.5.
לנוכח הזהות בין התקנות החלות על בתי המשפט והתקנות החלות על בתי הדין לעבודה לעניין פגרות, וכן הזהות שנקבעה בפסיקה לעניין החלת סעיף 10(ג) לחוק הפרשנות, תשמ"א – 1981,
יש להחיל את העיקרון שנקבע בתקנות בתי המשפט (מזכירות) גם על בתי הדין לעבודה.
3.6.
מהאמור לעיל נובע כי הערעור, שהוגש ביום 15.5.2005, הוגש במועד.
3.7.
לחלופין, מתקיים במקרה הנדון טעם מיוחד להארכת מועד.
4.
המשיבים
התנגדו לבקשה,
מנימוקים אלה:
4.1.
איחור של יום אינו מהווה טעם מיוחד.
4.2.
טעות של עורך דין במניין הימים להגשת ערעור אינה מהווה טעם מיוחד.
4.3.
הבקשה לא נתמכת בתצהיר.
5.
לאחר ששקלתי את נימוקי הצדדים, אני קובעת כי הערעור הוגש במועד, ולחלופין – מתקיים טעם מיוחד להארכת מועד להגשתו. להלן אפרט את נימוקי.

6.
הערעור הוגש במועד:
6.1.
אכן, אין בתקנות החלות על בתי הדין לעבודה הסדר מפורש בנוגע לשאלה – מה הדין כאשר היום האחרון להגשת הליך ערעורי הוא ערב חג. כידוע, בהתאם לסעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט – 1969,

בכל ענין של סדר-דין שאין עליו הוראה אחרת בחוק זה או בתקנות
לפיו, ינהג בית הדין בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית משפט צדק.
6.2.
אני סבורה, כי הדרך הטובה ביותר לעשיית משפט צדק במקרה הנדון, היא אימוץ תקנות בתי המשפט (מזכירות), תשס"ה – 2004, בשילוב עם הוראת סעיף 10(ג) לחוק הפרשנות. כלומר: ככל שהיום האחרון להגשת הליך חל בערב חג, לא יובא יום זה במניין הימים להגשת ערעור, כפי שמקובל לגבי ימי ו'. בהקשר זה אציין כי ברוב ערבי החג המזכירות עובדת במתכונת של יום ו', דהיינו יש רק עובד תורן במזכירות. כמו כן, בהתחשב בעובדה כי לעניין פגרות וימי ו' קיימת זהות בין ההסדר החל בבתי הדין לעבודה לבין בתי המשפט הכלליים, אין מקום לקבוע כי יחול הסדר שונה לעניין ערבי חג.
6.3.
התוצאה מהאמור לעיל היא כי אין להביא בחשבון במניין התקופה להגשת ערעור את יום ד',
11.5.2005, בו חל יום הזיכרון. לנוכח העובדה שלאחר יום 11.5.2005 חלו יום העצמאות, יום ו' ויום שבת, המועד האחרון להגשת ערעור היה יום א', 15.5.2005, המועד בו הוגש הערעור על ידי המבקש. מכאן, כי הערעור הוגש במועד ולא באיחור.
7.
התקיים טעם מיוחד להארכת מועד להגשת ערעור
7.1.
גם אם נפלה טעות שבדין אצל ב"כ המבקש, ויש להביא בחשבון את יום הזיכרון במניין הימים, מתקיים במקרה הנדון טעם מיוחד להארכת מועד.
7.2.
אכן, בעבר, ההלכה היתה כי טעות של בעל דין או של בא כוחו אינה מהווה טעם מיוחד להארכת מועד. אולם, כפי שנפסק במספר פסקי דין של בית המשפט העליון
"כלל נוקשה זה עבר תהליך של שחיקה. לעתים, חסימת הערעור בשל טעות משרדית נתפסה כנוקשה יתר על המידה. בבש"א 6708/00 אהרון נ' אהרון נקבע שאין מקום לאמץ כלל הקובע קטיגורית כי
טעות שבדין לעולם לא תהווה טעם מיוחד להארכת מועד, וכי יש לבחון את טיבה של הטעות, טעמיה, הגיונה ובעיקר את השלכתה על זכויות בעלי הדין האחרים. עם זאת, שלילת הכלל כי טעות שבדין אינה מהווה טעם מיוחד להארכת מועד, אינה מובילה בהכרח לתוצאה כי כל טעות שבדין תוכר כטעם מיוחד שכזה. על מנת שהטעות תוכר כטעות אופרטיבית עליה להיות טעות שאינה מובנת מאליה ואינה ניתנת לגילוי על ידי בדיקה שגרתית, שהגשת כל כתב טענות מחויבת בה. כך אין מקום להיעתר לבקשה המבוססת על טעות שאין לה הנמקה, במובן זה שסדרי עבודה שגרתיים אמורים לגלותה ..".
בש"א 1818/03 חניה שלום נ' הכונס הנכסים הרשמי ואח', דינים עליון סד 182.
וראו גם:
ע"א 6842/00 משה ידידיה נ' סול קסט ואח', פ"ד נה (2) 904.
בש"א 6708/00 יוסף אהרן נ' אהרון אמנון ואח', פ"ד נד (4), 702.
7.3.
במקרה הנדון: לאור כל האמור בסעיף 6 לעיל, אכן מדובר ב"טעות שאינה מובנת מאליה ואינה ניתנת לגילוי על ידי בדיקה שגרתית, שהגשת כל כתב טענות מחויבת בה". סברתו של ב"כ המבקש כי יום הזיכרון אינו בא במניין הימים, לנוכח היותו היום האחרון להגשת ערעור, סבירה בהחלט. לעניין זה יש לציין כי מעבר להיות יום הזיכרון ערב חג, הוא יום בעל משמעות מיוחדת, ולכן אי התייחסות אליו כאל יום עבודה רגיל מובנת.
7.4.
לאמור לעיל יש להוסיף כי האיחור בהגשת הערעור היה למעשה בן יום אחד בלבד (שכן אין מחלוקת שאין להביא בחשבון את יום העצמאות ושישי שבת שחלו לאחר יום הזיכרון). פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים, והמשיבים לא השכילו להצביע כיצד הסתמכו על אי הגשת הערעור עד ליום 11.5.2005.
8.
בהתייחס לטענה כי לא הוגש תצהיר לתמיכה בבקשה

: בהתאם לפסיקת בית דין זה, ההוראה בתקנות סדר הדין האזרחי המחייבת תמיכה בתצהיר בכל בקשה אינה חלה בבית הדין לעבודה. לפיכך, אין חובה לצרף תצהיר לכל בקשה להארכת מועד להגשת ערעור, והדבר תלוי בסוג הטענות המועלות בבקשה
(דב"ע מט/107 – 9 מדינת ישראל נ' אלי מזרחי,

פסק דין
מיום 21.6.1989). נראה לי, כי במקרה הנדון, משמדובר בטעותו של ב"כ המבקש, אשר פורטה בבקשה, אין העדרו של
תצהיר התומך בבקשה מהווה סיבה שלא להיעתר לבקשה.
9.
על יסוד האמור לעיל, אני קובעת כי הערעור הוגש במועד, ולחלופין – התקיים
טעם מיוחד להארכת מועד להגשתו.
לנוכח העובדה כי להודעת הערעור צורפו בולי הכנסה לצורך תשלום אגרה, המזכירות תרשום את הערעור, כאשר מועד הגשת הערעור ייחשב יום 15.5.2005.
10.
בנסיבות העניין, איני רואה מקום לעשות צו להוצאות למי מהצדדים.

ניתנה היום, 15 ביולי 2005, בהעדר הצדדים.

לאה גליקסמן
, רשמת








בשא בית הדין הארצי לעבודה 459/05 אביתר זכאי נ' בורסון השקעות בע"מ,יעסור בע"מ,זלמן סטמבלר בע"מ,מרדכי מנדלסון,זלמן סטמבלר (פורסם ב-ֽ 15/07/2005)