פסקי דין על עדנה כהן | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

5190/01 בל     28/11/2002




בל 5190/01 עדנה כהן נ' המוסד לביטוח לאומי




1
בתי הדין לעבודה
בל 005190/01
בית הדין האזורי לעבודה ת"א - יפו
28/11/02
תאריך:
כב' השופט טננבוים שמואל

בפני
:

עדנה כהן

בעניין:
התובעת
נ ג ד
המוסד לביטוח לאומי
הנתבע
פסק דין
1. בפני
י תביעה להכרה בשני אירועים מיום 20.3.00 ו- 21.3.00 כתאונה בעבודה מכח הוראות פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995. לחילופין, לראות בתובעת נפגעת עבודה מכח תורת המיקרוטראומה.

2. התובעת עבדה בבית אבות "בית אמי" בראשון לציון כמדריכת תעסוקה וכמטפלת. לטענת התובעת, במסגרת עבודתה הנוספת כמטפלת בלילות ובשבתות, היתה אמורה להשכיב ולהקים את הקשישים ממיטותיהם, ולהחליף להם טיטולים באופן קבוע תוך תנוחה קשה ומאולצת של עמוד השדרה.

לטענתה, בערב פורים ביום 20.3.00, לאחר שעשתה לקשישים מסיבת פורים, ביצעה משמרת לילה. אחד הדיירים נפל מן המיטה פעמיים. פעם ראשונה נפל בערב 20.3.00 ופעם בשעה יותר מאוחרת, דהיינו כבר ביום 21.3.00. מסיפה התובעת וטוענת, כי החולה סבל ממחלת אלצהיימר ובמקום לגלות עזרה הוא גילה התנגדות. התובעת חשה כבר כאבים עזים בגבה. עם סיום המשמרת בסביבות השעה 13:00, היא הלכה לביתה לקחה שני כדורים והניחה שהכאבים יחלפו. התובעת חזרה לעבודתה וביקשה ממעבידתה גב' מירי בן ארי להזריק לה וולטרן וכך נעשה. לראשונה פנתה התובעת לרופא קופת חולים ביום 26.3.00 (נ/2) ומשהגברו הכאבים, נסעה התובעת לחדר המיון בבית החולים אסף הרופא ביום 28.3.00 (נ/4). לאחר בדיקות נוספות, גילו כי התובעת סובלת מפריצת דיסק בשלוש חוליות תחתונות. מאז לא שבה התובעת לעבודתה.

3. בתביעתה הראשונה לנתבע לא ציינה התובעת, כי הכאבים החלו לאחר שני הפעמים בהם הרימה את הקשיש בלילה שבין ה- 20 ל- 21 במרץ 2000. במכתב שצורף לנספח לתביעה לנתבע, צויין באופן כללי, כי במסגרת תפקידה היתה אמורה להרים את הקשישים אולם היא כלל איננה מספרת על האירוע הספציפי באותו לילה.

לתצהיר עדותה הראשית של התובעת צורפו שתי הודעות של עובדות אחרות בבית האבות אשר ניתנו לחוקר הנתבע. בהודעת גב' פורמן נטליה מיום 12.11.00 נאמר, כי התובעת לא היתה אמורה לקחת מטופל למיטה או להוריד אותו מהמיטה וזה לא היה תפקידה. מוסיפה גב' פורמן ומציינת, כי לא ראתה את התובעת מרימה או מקלחת את הזקנים. בהודעתה של גב' קוצנובה ולנטינה מיום 19.11.00 נאמר שתפקידה של התובעת בלילה היה רק לשמור אבל לא להוריד את הזקנים, לרחוץ אותם או לחתל אותם.

בנ/4 שהינו מסמך מבית החולים אסף הרופא, לא נכתב כי כאביה של התובעת נבעו מהאירועים להם היא טוענת. במסמך זה נאמר, כי התובעת סובלת מכאבים בגב תחתון במשך שבוע אולם לא מצוין כלל כי מדובר על כאבים הקשורים לעבודתה. בנ/5 שהינו מסמך מבית החולים אסותא מיום 23.5.00 גם כן לא נאמר, כי כאביה של התובעת קשורים לעבודתה. אין עדות לאירועים באותו לילה אף במסמכים הרפואיים האחרים (נ/1, נ/2, ת/1, ת/2,ת/3,ת/4,ת/5), אף שבחלקם של אותם מסמכים מצויין באופן סתמי, כי מדובר בכאבים הקשורים לעבודתה.

מהמסמכים הרפואיים שהוגשו לתיק בית הדין עולה סתירה מהותית באשר ליום האירוע. בת/5 נכתב, כי תאריך הפגיעה הינו 26.3.00, ובתעודה הרפואית הראשונה לנפגע בעבודה אשר צורף לתצהיר התובעת, נכתב כי תאריך הפגיעה הינו 20.3.00 ואילו בפני
נו טענה התובעת שהאירועים אירעו ביום 20.3.00 וביום 21.3.00.

התובעת אשר בתצהירה ציינה, כי בפעם הראשונה בה הרימה את הדייר נכחה מעבידתה גב' מירי בן ארי, לא הביאה את המעבידה לעדות בפני
נו.

4. ממכלול הראיות לרבות המסמכים הרפואיים, עולה כי התובעת לא הוכיחה את האירועים הנטענים על ידה. יש לייחס חשיבות לאמירות של נפגע שנאמרו לרופאים בסמוך לאחר האירוע. מהמסמכים הרפואיים עולה, כי התובעת לא סיפרה לרופאים על האירועים להם היא טוענת. קיימות סתירות באשר למועד האירועים. אי הבאתה של הגב' בן ארי לעדות שוקלת לחובתה של התובעת על אף הטענה, כי קיים סכסוך בין השתיים. אינני מקבל את הטענה, כי בשל היותה של התובעת מטופלת במרכז לטיפול בנפגעי סמים (נ/6) היא לא היתה מסוגלת להציג את העובדות כהווייתן.

5. באשר לטענה, כי יש להכיר בתובעת כנפגעת עבודה מכח תורת המיקרוטראומה. אין בפני
נו כל ראיה, למעט טענה כללית של התובעת, כי התובעת עסקה באופן קבוע וממושך בהרמה של קשישים ועל כן, אין תשתית עובדתית מספקת לטענה זו.

6. התביעה על שתי עילותיה נדחית.

אין צו להוצאות.

ניתן היום כ"ג בכסלו, תשס"ג (28 בנובמבר 2002) בהעדר הצדדים.

ש.טננבוים, שופט

אתי/










בל בית דין אזורי לעבודה 5190/01 עדנה כהן נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 28/11/2002)