פסקי דין על לריסה עמיר (טרימבובלר) | פסקי דין על גיא מרוז

10479/06 א     25/09/2007




א 10479/06 לריסה עמיר (טרימבובלר) נ' גיא מרוז




בתי המשפט
בית משפט השלום נתניה א 010479/06
בפני
כבוד השופטת דפנה בלטמן קדראי
-סגן-נשיא תאריך: 25/09/2007
בעניין: לריסה עמיר (טרימבובלר)

ע"י ב"כ עוה"ד מנקין
התובעת

נ ג ד

גיא מרוז

ע"י ב"כ עוה"ד דולב ועוה"ד אליהו
הנתבע
נוכחים: בעלי הדין ובאי כוחם
עו"ד בלייך היועץ המשפטי של "מעריב" מטעם הנתבע
פרוטוקול

ב"כ הנתבע:
אני הגשתי בקשות ביום 20.9.07 זה המועד המוקדם ביותר בו יכולתי להגיש את הבקשות.
אני עותר לשימוש בסמכויות עפ"י תקנה 122.
מפנה לבשא 3217/07
הבקשות הנוספות אחת מהן הינה למחוק את אחד הסעדים של ההתנצלות, בקשה נוספת למחוק שני עניינים מכתב התביעה, מדובר בבקשה שקיבלתי אישור על הגשתה אך לא קיבלתי מספר תיק.
אני מציג בפני
ביהמ"ש העתק הבקשה.
כתב הגנה מתוקן הגשתי לפני הזמן עפ"י המועדים יכולתי להגיש אותו היום, טענותיי בבקשה המתוקנות קשורות לכך שכתב התביעה המתוקן חורג להוראות לענין תיקונו.
לאור התשובות בתצהיר תשובות לשאלון, עולה שאין פגיעה בהכנסות והטענה בכל זאת כלולה בכתב התביעה.
לענין בקשת חברי, אני חושב שחברי חצה גבולות.
חברי אומר שבמקום לקיים את צו ביהמ"ש ולהעביר לו את המסמכים ביום 10.9 הם הועברו אליו ביום 16.9.
חברי לא מצרף לצערי התכתבויות שהיו בענין לפני הגשת הבקשה, שאומרות שביהמ"ש נתן צו לקיום הדדי, ביום 6.9 ארבעה ימים לפני, פניתי לחברי אמרתי שהחומר מוכן אצלי במשרד וכשהחומר שלו יהיה מוכן שיעדכן אותי ואז נמציא אחד לשני הדדית.

ב"כ התובעת:
התנהגות חברי היא מטרידה, ונועדה למשוך את הזמן.
לכן הוגשה בשא 3236/07.
לגבי הבקשות של חברי, קיבלתי לעיוני רק אתמול בבוקר.
לענין הטענה שבימ"ש אינו מוסמך להורות על התנצלות הינה מיותרת, בתביעה עצמה צויין מפורשות "ככל שהדבר בסמכותו של בימ"ש זה".
לענין של המחיקה של הפגיעה בהכנסות חברי קיבל מכתב מפורש שאנו לא טוענים על פגיעה בהכנסות.
הודעתי גם לחבריי שאנו מוכנים להצהיר על כך בפרוטוקול הבקשות הוגשו אח"כ רק כדי לדחות עוד את הקץ לפני שהדיון יגיע לגופו של ענין.
הבקשות הן בינן לבין התביעה ולו כלום הדבר היחיד זה למשוך את הזמן.
הודעתי מפורשות, אנו מתייחסים רק לקטעים שצוטטו. אני מפנה למאמר מבחינת אופן הביטוי.
לענין הנושא של שאלונים – מציג לביהמ"ש את גילוי המסמכים של חברי. אני מפנה לכל המאמרים שפירסמו.
אנו נשמח לענות על שאלות קונקרטיות.

ב"כ הנתבע:
מדובר במעט שאלות שכב' השופט קינר ציווה על התובעת לענות.
תשובת התובעת שאין לה אפשרות לשחזר ראיונות זה אומר שהיא לא מעוניינת להשיב על השאלה ולא "אני לא זוכרת".
יש 7 שאלות שלא קיבלתי עליהן תשובות.
מפנה לבשא 3217/07.

ב"כ התובעת:
התשובות נמצאות כולן בידי הנתבע.
המטרה של השאלות זה להגיע לחקר האמת לא להטריד את הצדדים.

החלטה
1. התביעה שבפני
היא תביעת דיבה.

2. היום מתקיימת ישיבת קדם המשפט הראשונה בתביעה זו, לאחר שכבר ניתנו צווים בהליכים הקשורים לשלב הגילוי המוקדם.

3. לצערי, הצדדים לא סיימו את שלב הגילוי והגישו בסמוך לפני הישיבה ובמועד שלא ניתן היה ליתן החלטות שיקדמו את הישיבה קידום של ממש, בקשות שונות, בקשות הדדיות.
לכן, בפתח הדברים אחליט בבקשות אלה.

4. אין למעשה מחלוקת כי בש"א 3236/07 אינה בקשה שהמבקשת עומדת מאחוריה ואין היא אלא מעין הליך נגדי להליך שנקט ב"כ הנתבע.

בנסיבות אלה, ואף לגופו של ענין, בשים לב לכך שממילא יש טענות הדדיות על איחורים, אי השלמות ועוד, הנני מורה על מחיקת הבקשה.

5. בש"א 3217/07 עניינה אי קיום מדוקדק של צווי הגילוי שניתנו ע"י ביהמ"ש.
עניינתי בבקשה, בשאלון, בתשובות ובצו.
סברתי כי ראוי לקבל כבר עתה את הצהרת התובעת לגבי אותן שאלות אליהן התייחסה באופן כללי, לגבי הטעמים להתייחסות זו, אם איננה זוכרת, תצהיר שאינה זוכרת, אם הדברים לא בידיעתה מטעם אחר, תצהיר אודותיו.
בכך, הסתיים הדיון בנושא הגילוי בנושאים הקשורים לראיונות עיתונאים אחרים ועוד.
באשר ליתר הבקשות, לא ראיתי מקום לחייב את התובעת, למרות הצו שכבר ניתן, ליתן תשובות שמקומן בשלב החקירה הנגדית.
בודאי ראוי היה ליתן את הצו הקודם שכן עיקרן של השאלות קשור למידע שבידי התובעת, הסכמתה כי אמרה דברים מסויימים או לא.

את פרשנותה לאותם דברים ומשמעות הדברים על פי דבריה ניתן לדלות ככל שיהיה בכך צורך, במהלך החקירה הנגדית.

החלטתי לפיכך בבקשה זו הינה כי בתום החלטתי תצהיר התובעת את שהחסירה לענין מקור אי ידיעתה או אי הבהירות שבתשובה.

6. מצאתי שאין עוד צורך לדון בבקשה שלא נקבע לה מספר, וזאת לאחר שב"כ התובעת הצהיר את אשר הצהיר לפרוטוקול.

7. לענין בש"א 3216/07 מצאתי כי כתב התביעה, סייג את הסעד שהתבקש, יש אף לציין כי לביהמ"ש סמכות להורות על פירסום תיקון או הכחשה, בשים לב לכל אלה לא ראיתי לנכון להורות על מחיקת סעיפים מכתב התביעה.

8. אין צריך לומר כי החלטה זו מסכמת את כל ההחלטות בשלב המקדמי בכל הקשור לנושא הגילוי המוקדם.

ניתנה היום י"ג בתשרי, תשס"ח (25 בספטמבר 2007) במעמד הצדדים.

____________________
דפנה בלטמן קדראי
, שופטת
סגן נשיא
ב"כ התובעת:
התובעת תיתן את ההצרות לאחר הדיון בתצהיר שימסר לחברי בדחיפות, בתוך 14 יום.
הביטויים בכתבה מבזים, לא ראויים, גסים, כבודו של האדם באשר הוא אדם הוא ערך עליון ולא משנה מה מעשיו ומהם דעותיו הפוליטיות.
התובעת ניסתה לסיים את הפרשה ללא צורך להגיע לבתי המשפט, פנתה לנתבע בדרישה להתנצלות וקבלת פיצוי, אך הנתבע סירב.
גם לאחר הגשת התביעה נעשו נסיונות רבים לסיים את הפרשה בפשרה, אפילו פשרה כואבת לגבי התובעת, אבל הנתבע עדיין מסרב ולא מעוניין לנסות לסיים את התיק.
מבחינתו אנו סומכים לשיקול דעת ביהמ"ש ומסכימים לפשרה לפי סעיף 79 א', בשים לב לכך שמדובר בענין שנתון לשיקול הדעת של ביהמ"ש.
לחלופין, אנו מסכימים לסיים את התיק בהגשת סיכומים קצרים.
בכל הכבוד לפס"ד הרצקוביץ, יש לא מעט פסקי דין שחצו את גבולותיו.
מה גם שגם שם יש נסיבות יוצאות דופן, התביעה כאן לא דומה.
במקרה זה, אין טענה שהיה קשר בין התובעת לנתבע לפני הענין נשוא התביעה.
הטענה על פי התביעה אינה מתייחסת לכל מה שקשור לנושא ההתייחסות להתייחדות עצמה אלא לביטויים שכלולים באותה כתבה.

ב"כ הנתבע:
אי אפשר להתנתק מהעובדה שמדובר בכתבה של אישתו של רוצח ראש הממשלה.
התובעת הפכה את עצמה בצורה מודעת לחלוטין לדמות ציבורית.
היא הפכה את עצמה לכך, בהקשר בזוי ונתעב ביותר, והוא הבחירה שלה להתיידד ומאוחר יותר להינשא לרוצח המתועב של ראש הממשלה. שביצע רצח במטרה לגדוע את תהליך השלום.
התובעת בחרה להתחתן איתו דווקא בגלל הרצח שהוא ביצע, היא היתה ערה להשלכות על כך ואומרת את זה בראיונות.
היא ידעה שכל מה שקשור אליו יזכה להד נרחב בציבור.
לא רק את עצמה הפכה למרכז דיון ציבורי אלא גם את האקט המיני בינה לבין בעלה הפכה לענין ציבורי, ולא רק זה אלא לענין שהיא ניצלה את העיתונות והתקשורת בשביל עצמה, היא אמרה מתעניינים בי, ו"תפסה על זה טרמפ", אני את המאבק שאני מנהלת עכשיו ע"ג התקשורת.
במאמר מוסגר, בתקשורת אמרה התובעת בלי שום בושה שהיא גם הפרה חוקים כדי להשיג את המטרה הנחשפת של להינשא ולהתייחד.
כל נושא המחטף עשתה תוך עימות עם הרשויות והפרת כללי בית הסוהר.
יש לנו ציטוטים גם שהתובעת הציעה שההתייחסות תתבצע מול המצלמות.

ב"כ התובעת:
אני מוחה.
לא כך אמרה התובעת וזה רק כתוב בעיתונות.

ב"כ הנתבע:
זה היה כתוב ומעולם התובעת לא אמרה דבר נגד זה.
מדובר בדמות ציבורית, היא חשפה את הדברים לתקשורת.
עכשיו היא מבקשת לסתום את הפיות של מי שיורד עליה.
כולם מכירים את הפסיקה גם בענין שבמצב דברים כזה פוחת המשקל שיש לתת לשם הטוב וגובר המשקל שיש לחופש הביטוי.
אדם שכזה צריך לספוג גם דברים שאינם לרוחו וגם דברים גסים.
זה נאמר גם בפס"ד הרצקוביץ וגם בפס"ד של כב' השופט ורדי בענין נירית ירון נ' וואלה.
מדובר בטור דעות סטירי, אין מחלוקת שמדובר בטור שכזה, מגיעים לשם דרך לינקים.
כולנו מכירים את דרכי הביטוי של הנתבע, זה סגנונו הקבוע.
זאת דרכו של הנתבע לכתוב, הוא כותב בדרך כלל כך.
הכותרת היא "טור סטירי".
גם ביטויים גסים חל עליהם העדפת חופש הביטוי גם אם מדובר בסטירה.
הטענה היא שאין במקרה זה לשון הרע ולחלופין הגנת תום לב.
לענין הגנת תום הלב אין כאן חריגה מגדר הסביר.
אנו לא רוצים להתנצל, ודאי שאנו לא רוצים לשלם פה כסף.

הערת ביהמ"ש:
הדיון חודש לאחר הפסקה

ב"כ הצדדים:
שמענו את המלצת בית המשפט על פיה מבלי להודות בטענות תסולק התביעה כנגד קבלת התנצלות אישית של הנתבע בנוסח שינוסח על ידו הן לפרוטוקול והן במכתב שישלח לתובעת.
כמו כן, הנתבע ירים תרומה ע"ס 7,500 ₪, כאשר הנתבע הוא זה שיחליט על מטרות מחצית מהתרומה ואילו התובעת תחליט לגבי מחציתה השניה של התרומה.

לאחר ששוחחנו עם הצדדים אזי למרות הסתייגויות שונות שהביעו מקבלים הם את ההסדר וכל אחד מהם מבקש להצהיר לפרוטוקול אודות המוסד אליו בחר לתרום את תרומתו.

הנתבע:
אני מתנצל על הביטויים האישיים אשר הבנתי שפגעו בתובעת.
בכוונתי לשלוח לה מכתב ברוח זאת שינוסח בכנות על ידי.
את מחצית התרומה אתרום בשמי בקשר לסילוק התביעה לטובת מרכז רבין.

התובעת:
את מחצית התרומה השניה שכספיה יועברו על ידי הנתבע לבא כוחי, אתרום לקרן "עזר מציון" ובא כוחי יעביר בתוך הזמן שביהמ"ש יקבע קבלה על כך.

ב"כ הצדדים:
נבקש כי ינתן תוקף של

פסק דין
להסדר וכי ינתן צו לגבי החזר האגרה.
פסק דין
1. סברתי כי אומנם ראוי לסלק תביעה זו בפשרה ומבלי להודות בטענות.

2. ניתן תוקף של

פסק דין
להסדר הפשרה שהוצג בפרוטוקול.

3. את המכתב יש לשלוח בתוך 30 יום מהיום אל ב"כ התובעת.
בתוך אותו מועד יש אף להעביר את התרומה, כאשר מחציתה תשלח ישירות מהנתבע אל הקרן שבחר ומחציתה האחרת תשלח בשיק בדואר רשום אל ב"כ התובעת אשר בתוך 15 יום לאחר מכן יתרום את הכסף למוסד שצויין.
על באי כח הצדדים להציג בתיק ביהמ"ש בתוך 60 יום את הקבלות המוכיחות את התרומה.

4. ישיבה ראשונה זו נוצלה לצרכי פשרה וממילא ראוי להורות על החזר אגרה.

מורה על החזר אגרה עפ"י התקנות.

ניתן היום י"ג בתשרי, תשס"ח (25 בספטמבר 2007) במעמד בעלי הדין ובאי כוחם.

____________________
דפנה בלטמן קדראי
, שופטת
סגן נשיא









א בית משפט שלום 10479/06 לריסה עמיר (טרימבובלר) נ' גיא מרוז (פורסם ב-ֽ 25/09/2007)