פסקי דין על ברנס שאול | פסקי דין על חומרי בנין יוסי | פסקי דין על יוסי כהן |

2022/03 בשא     27/08/2003




בשא 2022/03 ברנס שאול נ' חומרי בנין יוסי בע"מ, יוסי כהן




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום חדרה
בשא002022/03

בתיק עיקרי: א
003962/02

בפני
:
כב' השופטת דיאנה סלע
תאריך:
27/08/2003



בעניין:
ברנס שאול





המבקש


נ
ג
ד


1. חומרי בנין יוסי בע"מ
2. יוסי כהן






המשיבים

החלטה

1.

בפני
י בקשת הנתבע לביטול החלטת ביהמ"ש שניתנה במעמד צד אחד ביום 23.2.03, לפיה נמחקה הודעתו של המבקש לצד ג' הוא המשיב 2 (להלן: המשיב), והמבקש חוייב בתשלום הוצאות למשיבים עקב אי התייצבותו לדיון.

2.

נימוקי הבקשה הנם כדלקמן:
א. המבקש טוען כי יש לבטל את ההחלטה מחובת הצדק, מאחר שלא קיבל זימון למועד הדיון שהיה קבוע ליום 23.2.03, והאמור אף מקבל חיזוק מפרוטוקול הדיון, בו טענה ב"כ המשיב כי אינה בטוחה ששלחה למבקש את ההודעה בדבר מועד הדיון.
יחד עם זאת, טוען המבקש כי בכל מקרה אין זה מתפקידו של צד ג' להודיע לו על מועד הדיון, אלא תפקידו של ביהמ"ש, אשר ציין בפרוטוקול הדיון כי המזכירות שלחה את הזימון לכתובתו הקודמת.
ב. לגירסתו, קיבל בדואר רשום רק שאלון ללא עדכון על מועד הדיון, ואף אם נרשם על אישור המסירה מועד הדיון, הרי שאישור זה נותר בידי רשות הדואר ולא ברשות המבקש.
ג. בנוסף לכך טוען המבקש כי סיכויי ההצלחה בהודעתו לצד השלישי הם טובים, ויש ליתן לו יומו בביהמ"ש.

3.
המשיב
מתנגד לבקשה מהנימוקים המפורטים להלן:

א. המשיב טוען כי בית המשפט מחק את ההודעה לצד ג' מכיוון שהמבקש לא הגיב
בכתב תשובה על טענת הסילוק על הסף, שנטענה בכתב ההגנה, ועל כן רואים אותו כמי שהסכים לה.
ב. המבקש ידע על מועד הדיון הקבוע, מאחר והמועד היה מצויין על גבי שני אישורי מסירה שהוא חתום עליהם, ולא אחד כפי שטען.
אישור מסירה אחד צורף לכתב הגנתו של המשיב, ונחתם על ידי המבקש ביום 15.1.03 על אישור זה צויין כי מועד הדיון נקבע ליום 23.2.03. אישור מסירה שני צורף לתצהיר גילוי המסמכים ולשאלון, ונחתם על ידי המבקש ביום 23.1.03, גם על אישור זה צויין כי מועד הדיון הקבוע הנו 23.2.03.
המבקש ידע על מועד הדיון מהאישורים כאמור לעיל, או שהיה עליו לדעת, ואף אם לא שם לב לכך, היה עליו לברר אם ומתי מתקיים דיון בענייניו.
לעניין השתת ההוצאות, אין מקום לבטלן שכן המבקש לא טרח לפעול לבדיקת מועד הדיון, ובמחדליו גרם לצדדים הוצאות מיותרות.

4.

המשיבה 1, היא התובעת, (להלן: המשיבה) הצטרפה לאמור בחלק מסעיפי התגובה של המשיב.

5.
נימוקי התגובה לתגובה:
א. המבקש טוען בתגובתו כי אין מקום לקבל את טענת המשיב,

לפיה ההודעה לצד ג' נמחקה מאחר ולא הוגש כתב תשובה, שכן על פי תקסד"א אין זו חובה להגיש כתב תשובה, אלא רשות. המבקש כלל לא מסכים עם טענת הסילוק, ואם חפץ המשיב לדון בטענה לגופה, היה עליו להגישה בבש"א כדין.
ב. בנוסף טוען המבקש כי לא קיבל כתב הגנה של צד ג' אלא שאלון בלבד, ולכן לא יכול להגיש כל כתב תשובה בגינו. לגרסתו, אף אם כתב ההגנה הומצא כנטען, הוא לא היה מיוצג ע"י עו"ד במועד ההמצאה עקב בעיות כספיות, ולכן אין בכך כדי לנעול את דלתות בית המשפט בפני
ו.

6.
דיון:
תקנה 201 לתקסד"א קובעת כי ביהמ"ש רשאי לבטל החלטה שניתנה על פי צד אחד, ואשר ביטולה התבקש על ידי בעל הדין שכנגדו ניתנה בתוך 30 יום מיום שהומצאה לו ההחלטה.

על המבקש לבטל את ההחלטה, לשכנע את ביהמ"ש באחת מהשתיים:
או שיש חובת ביטול מחובת הצדק, כלומר פגם בהליך שהביא למתן ההחלטה, או שעל ביהמ"ש, בתוקף שיקול דעתו, לבטל את ההחלטה אף אם לא היה פגם כאמור.
(ראה ספרו של ד"ר זוסמן "סדרי הדין האזרחי", מהדורה שביעית עמ' 735-742).

א. ביטול מחובת הצדק:
"הצביע המבקש על פגם בהליך, אשר בעטיו חייב היה בית המשפט להימנע ממתן ההחלטה, זכותו של המבקש היא, ההחלטה תבוטל "מתוך חובת הצדק",
ex debito iusitiae
. עצם הפגם בהליך משמש עילה לביטול ההחלטה, ובית המשפט אינו רשאי לשקול, אם היתה ההחלטה נכונה, לגופו של עניין, אם לאו".
(ראה שם עמ' 736, וראה לעניין זה גם רע"א 8864/99 ליאת אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח בע"מ, דינים עליון, כרך נח,491).

בפרוטוקול הדיון מיום 23.2.03, צויין כי מהמסמכים שהוצגו בפני
י עולה כי המבקש היה מודע לקיום הדיון, ולא התייצב. המסמכים שהוצגו בפני
ביהמ"ש היו שני אישורי המסירה עליהם חתם המבקש, ולא אישור אחד כפי שציין. על גבי שני האישורים צויין המועד הקבוע לדיון, וחזקה על המבקש כי משחתם על האישור ידע על מה הוא חותם, וכי שם לב לפרטים המצויינים. מכל מקום היה על המבקש לקרוא את המסמך עליו חתם.

לעניין זימונו ע"י מזכירות ביהמ"ש, אף עניין זה עלה בדיון, והתברר כי המזכירות שלחה את ההזמנה לכתובתו הקודמת של המבקש.

דא עקא, שהמבקש לא ראה לנכון לפנות למזכירות ביהמ"ש לבדוק מה עלה בגורל התביעה, ומהו מועד הדיון הקבוע, למרות שראה שטרם קיבל זימון, וביודעו כי העתיק את מקום מגוריו וטרם עדכן את ביהמ"ש לגבי כתובתו החדשה.

לפיכך אני קובעת כי לא נפל פגם בהליך, המשמש עילה לביטולה של ההחלטה.

ב. ביטול בתוקף שיקול דעתו של ביהמ"ש:
"לא היה פגם בהחלטה אשר מבקשים לבטלה, תלוי המבקש בחסדו של בית המשפט.
במקרה כזה לעולם אין זכות קנויה בידו לדרוש את הביטול, אלא בית המשפט יציג לעצמו שתי שאלות אלה:
ראשית: מהי הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא הגיש את הגנתו או לא הופיע בתאריך הקבוע לבירור המשפט?
שנית: מה הם סיכויי ההצלחה של הנתבע- המבקש, אם יבוטל פסק הדין והנתבע יורשה להתגונן במשפט?".
(ראה שם עמ' 738).

הבקשה לביטול ההחלטה הוגשה בשיהוי רב. ההחלטה בעניין זה ניתנה כבר במועד הדיון, ואילו המבקש המתין עד למועד הדיון השני ביום 25.5.03, כאשר על פי תק' 201 לתקסד"א היה עליו להגישה בתוך 30 יום מיום מתן ההחלטה. לכאורה הוגשה הבקשה באיחור, בלא שנתבקשה הארכת מועד להגשתה.

המחלוקת לענין כתב התשובה, אשר לא הוגש תידון בקד"מ, ואיני רואה לדון בהחלטה זו.

כאשר מדובר בהחלטה שניתנה במעמד צד אחד, אף במקרים בהם התנהגות המבקש אינה מצדיקה ביטולה, ייטה ביהמ"ש ליתן למבקש את יומו בביהמ"ש.
ברם, כאשר ביהמ"ש נעתר ומבטל את ההחלטה נוהג הוא לחייב בהוצאות, שנגרמו עקב כך.
"...בעניין זה נהגו בתי המשפט מאז ומעולם בגמישות מסויימת ונטו לבטל פס"ד שניתן בהיעדרו של בעל דין, על מנת שיתאפשר לו להשמיע דברו. אפילו נגרמה התקלה באשמתו, עשויה בקשתו של אותו בעל דין להיענות, ובלבד שיש בידו להראות סיכוי להצלחת הגנתו ושאין במחדלו משום זלזול מכוון בבית המשפט".
(ע"א 146/85 ציון גמליאל נ' גבריאל אלבז, פ"ד מא(3) 746, בעמ' 759).

7.

לאור כל האמור לעיל אני מורה כדלקמן:
א. אני מורה לבטל את פסק הדין בדבר מחיקת ההודעה לצד שלישי, בכפוף להפקדת הוצאות הצד השלישי בסך 2,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק בקופת ביהמ"ש עד יום 1.10.03.

ב. ההחלטה בדבר ההוצאות לתובעת תעמוד בעינה.

ג. המבקש יגיב לטענת הסילוק על הסף עד יום 1.10.03, והבקשה לסילוק ההודעה לצד שלישי על הסף תידון בקד"מ, בכפוף לביטול פסק הדין.

ד. אם לא יופקדו ההוצאות שנקבעו בקופת ביהמ"ש במועד שנקבע, יעמוד פסק הדין ביחסים שבין הנתבע לצד ג' על כנו.


המזכירות תשלח עותק מהחלטה זו לכל הצדדים
.


ניתנה היום 27 באוגוסט, 2003 (כ"ט באב תשס"ג) בלישכה

דיאנה סלע
, שופטת



ו.ב.






בשא בית משפט שלום 2022/03 ברנס שאול נ' חומרי בנין יוסי בע"מ, יוסי כהן (פורסם ב-ֽ 27/08/2003)