פסקי דין על דן רכב ותחבורה ד.ר.ת בע"מ | פסקי דין על דרור שילה | פסקי דין על אלבר שירותי מימונית |

9713/07 בשא     07/01/2008




בשא 9713/07 דן רכב ותחבורה ד.ר.ת בע"מ נ' דרור שילה, אלבר שירותי מימונית בע"מ




בעניין:

1



בית הדין לעבודה

בית דין א.לעבודה ת"א
בשא009713/07


בפני
:
כב' השופטת: סאמט ורדה
נ.צ. (מ') מר משה ריטוב
נ.צ. (ע') מר אריה המר

תאריך:
07/01/2008




בעניין
:
דן רכב ותחבורה ד.ר.ת בע"מ





המבקשת


נ
ג
ד


1. דרור שילה

2. אלבר שירותי מימונית בע"מ





המשיבים


החלטה
1.
בפני
נו בקשה למתן צווים זמניים כדלקמן:
א.
צו מניעה זמני למניעת העסקתו של המשיב 1 על ידי המשיבה 2, לתקופה של 6 חודשים מיום סיום עבודתו במבקשת.
ב.
צו מניעה זמני האוסר על המשיבים לפנות לקבוצת הלקוחות של המבקשת בתחום הליסינג
בהצעה מסחרית כלשהי ו/או לקיים עימם קשר עסקי, לתקופה של 12 חודשים מיום סיום עבודתו במבקשת.
ג.
צו מניעה זמני האוסר על המשיבים לפנות לספקי ו/או סוכני ו/או לקוחות המבקשת בתחום ההשכרה בהצעה מסחרית כלשהי ו/או לקיים עימם קשר עסקי, לתקופה של 12 חודשים מיום סיום עבודתו במבקשת.
ד.
צו מניעה זמני האוסר על המשיבים לפנות למי מעובדי המבקשת בהצעת עבודה, לתקופה של
12 חודשים מיום סיום עבודתו במבקשת.
2.
בנימוקי הבקשה נטען כי בידי המשיב 1, אשר שימש כמנכ"ל המבקשת בפועל עד ליום 25/9/07, מצויים כל סודותיה המסחריים של המבקשת, כאשר בכוונתו לעשות בהם שימוש שלא כדין עם מעבר לכהונת מנכ"ל המשיבה 2, שהינה חברה המתחרה במבקשת, אשר יהא בו כדי להקנות למשיבה 2 יתרון עסקי שהושג בדרכים פסולות. עוד נטען כי המשיב 1 הכריז על כוונותיו להתחרות במבקשת עם מעברו למשיבה 2 תוך ניצול המידע הסודי, העסקי והמסחרי אשר הגיע לרשותו תוך כדי עבודתו במבקשת ולפיכך אי הגבלת חופש העיסוק של המשיב 1 בנסיבות אלה תפגע קשות בעסקי המבקשת ובקניינה הרוחני.

3.
בתגובת המשיבים נטען כי למבקשת אין כל סודות עסקיים הראויים להגנת הדין וכל מטרתה של הבקשה היא להגן על המבקשת מפני תחרות עסקית לגיטימית. אין מקום להגביל את עיסוקו של המשיב 1 בנסיבות העניין,כאשר בין היתר אין הוא חתום על התחייבות לאי תחרות. עוד נטען כי יש לדחות את הבקשה על הסף בשל השיהוי הניכר בהגשתה.
4.
להלן לכאורה העובדות הצריכות לעניין:
א.
המבקשת הינה החברה בע"מ העוסקת בתחום הליסינג והשכרת רכב בארץ ובחו"ל.
ב.
המשיב 1 הועסק על ידי המבקשת משנת 1991, כאשר הוא החל את דרכו בתפקיד של מנהל חשבונות ראשי ובשנת 2006 מונה לתפקיד מנכ"ל המבקשת.
ג.
המשיבה 2 הינה חברה בע"מ העוסקת בתחום הליסינג, כאשר היקף עסקיה בתחום זה קרוב לזה של המבקשת.
ד.
ביום 16/9/07 הודיע המשיב 1 למבקשת על החלטתו לסיים את העסקתו במבקשת בחלוף תקופת ההודעה המוקדמת ביום 15/12/07, ועל כניסתו לתפקיד מנכ"ל המשיבה 2 עם סיום העסקתו כאמור.
ה.
החל מיום 26/9/07 לא התייצב המשיב 1 במשרדי המבקשת.
ו.
עם תחילת עבודתו של המשיב 1 במבקשת חתמו הצדדים על מסמך המפרט את תנאי העסקתו, אשר ביניהם חובת סודיות המוטלת על המשיב 1 בנוגע למידע שיגיע לידיו במסגרת עבודתו במבקשת.
ז.
המשיב 1 אינו חתום הסכם אי תחרות עם המבקשת, המגביל את עיסוקו.
דיון והכרעה

5.
השאלה המרכזית העומדת להכרעה בענייננו הינה האם למבקשת "סוד מסחרי" כהגדרתו בחוק ובפסיקה, המהווה לכאורה קניינה של המבקשת, ועל כן הינו בר הגנה ומצדיק מתן הצווים כמבוקש.
6.
באשר לנטל ההוכחה הנדרש במקרים כגון דא עת עסקינן בהגבלת חופש העיסוק, כבר נפסק: "מידת ההוכחה הנדרשת בעניין זה, גבוהה יותר ממידת ההוכחה הנדרשת בבקשות למתן סעד ביניים בדרך כלל, זאת מעצם טיבו של הסעד המבוקש – הגבלת עיסוקו של אדם, אך גם כאן אין המבקש נדרש להוכיח ולשכנע את בית המשפט כי צדק במידה כזו שאין מקום לספק שיצליח בתביעתו העיקרית, די שיוכיח שיש לו סיכוי טוב להצליח בה". (ת.א. (ת"א) 956/88 תעשיות אלקטרו כימיות (פרוטארים) בע"מ נ' משיח).
עוד נפסק כי מאחר שהדיון העיקרי עלול להמשך מספר חודשים יוצא אפוא, שההחלטה לגבי הסעד הזמני תכריע במרבית המקרים את גורלו של העובד ושל המעסיקים.
מכאן, שלמרות שמדובר בראיות שמוגשות על דרך של תצהירים ומסמכים, יש להקפיד על הוכחה מפורטת ומפורשת (ע"ע 164/99 דן פרומר ואח' נ' רגארדר בע"מ (להלן: "הלכת צ'ק פוינט").
7.
לעניין מהותם של סודות מסחריים נדרשה הפסיקה רבות, ובהלכת צ'ק פוינט נקבעו הקריטריונים שעל פיהם יקבע בית הדין האם בנסיבות המקרה יש להגביל עיסוקו של עובד, כדלקמן:
א.
האם קיים סוד מסחרי השייך למעסיק הקודם והעובד עשה בו שימוש שלא כדין.
ב.
האם המעביד השקיע משאבים מיוחדים ויקרים להכשרתו של אותו עובד ובעקבות זאת התחייב העובד לעבוד אצל המעסיק במשך תקופה מסויימת.
ג.
האם העובד קיבל תמורה מיוחדת עבור התחייבות מצידו שלא להתחרות בעתיד במעסיק בנוכחי, עם תום יחסי עובד – מעביד.
ד.
יש ליתן משקל לתום ליבם של העובד ו/או המעסיק החדש.
8.
בנוסף, נבחן כיום "סוד מסחרי" לאור הגדרתו בסע' 5 לחוק העוולות המסחריות, תשנ"ט – 1999 אשר קובע כדלקמן:
"'סוד מסחרי', 'סוד' – מידע עסקי מכל סוג שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו".
9.
להלן נבחן האם המידע, אשר להגנה עליו עותרת המבקשת, הינו בגדר "סוד מסחרי" הראוי להגנה.
10.
באשר לרשימת הלקוחות, נספח ב' לבקשה – מחומר הראיות עולה לכאורה כי רשימת הלקוחות של המבקשת אינה רשימה סודית והיא מפורסמת באתר האינטרנט של המבקשת (נספח ה' לתצהיר המשיב 1). לגבי הטענה כי המידע הסודי הוא לא זהותם של הלקוחות אלא מידע בדבר הצרכים המיוחדים כל אחד מהם לרבות תנאי התקשרות, תמחור עסקאות וכדו' – הרי שגם לעניין זה לא הוכח לכאורה כי מדובר במידע סודי. במציאות העסקית בה קיימת תחרות לגיטימית בין חברות שונות בתנאי "שוק חופשי" – הלקוחות עצמם יכולים ואף נוהגים לעשות שימוש במידע לגבי הצעות שקיבלו מחברה אחת על מנת לקבל הצעה טובה יותר מחברה אחרת, וזאת בכדי לזכות בסופו של דבר בהצעה אופטימאלית מבחינתם. לא נטען על ידי המבקשת כי לקוחותיה נתבקשו על ידה לשמור בסוד את פרטי העסקאות שנערכו עימם. לפיכך, כאשר רשימת הלקוחות של המבקשת מפורסמת ברבים, הרי שגם ללא עזרתו של המשיב 1 יכולה המשיבה 2 לפנות ללקוחות המבקשת לברר את תנאי ההתקשרות ביניהם ואף לנסות לשכנעם לעבור למשיבה 2 תוך הצעת תנאי התקשרות "משופרים". במצב דברים כאמור, הרי שלא מדובר במידע שאינו ניתן לגילוי כדין בנקל ולפיכך איננו בגדר סוד מסחרי. לכך יש להוסיף כי מעדותו של המשיב 1 עולה לכאורה כי במסגרת עבודתו במבקשת הוא לא נהג לנהל משאים ומתנים עם לקוחות המתנהלים על פי רוב על ידי אנשי מכירות, למעט מספר עסקאות עם לקוחות גדולים.
11.
לגבי הנתונים המרכיבים לטענת המבקשת את נוסחת התמחור שלה – לא עלה בידי המבקשת להוכיח ולו לכאורה כי מדובר ב"סודות מסחריים". כעולה לכאורה מחומר הראיות, חלק מנתונים אלה – מפורטים בדו"חות התקופתיים של המבקשת המפורסמים באתר האינטרנט של הבורסה. בדו"חות התקופתיים מפורסם בין היתר מידע אודות לקוחות המבקשת, ההתפתחות הכלכלית שלה, תחזוקת צי כלי הרכב, ביטוח ורישוי צי כלי הרכב, ורווחיות המבקשת. בדו"חות הכספיים מפורסם שיעור הפחת החשבונאי של כלי הרכב אשר על פי עדותו של המשיב 1 בחקירתו, ניתן להסיק ממנו "בדיוק די גבוה" את שיעור הפחת הכלכלי (עמ' 16 לפרוטוקול).
12.
לגבי עלויות הביטוח – מחומר הראיות עולה לכאורה כי לא יהא במידע זה כדי להקנות יתרון עסקי למשיבה 2 על פני המבקשת, לאור ההסכם שנחתם בין המשיבה 2 לבין חברת הביטוח "הכשרת הישוב" הנמצאת בבעלותה, לביטוח צי כלי הרכב שלה על ידי חברה זו לתקופה של 7 שנים (נספח ד לתצהיר המשיב 1).
13.
באשר לאסטרטגיה השיווקית והעסקית של המבקשת, טענות לעניין זה נזנחו על ידי המבקשת בסיכומיה, ולפיכך לא נותר עוד צורך להכריע בהם. יצויין כי טענת המשיב 1 כי האסטרטגיה העסקית של המבקשת התבססה על רעיונות עסקיים שלו, לא נסתרה על ידי המבקשת. לפיכך לכאורה לא מדובר במידע שהגיע לידי המשיב 1 עקב עבודתו במבקשת וממילא המבקשת לא נדרשה להשקיע משאבים כלשהם להכשרת המשיב 1 בעניין זה.
14.
באשר למידע בדבר מחיר הרכישה מיבואנים – לכאורה מידע זה יכול לבוא בגדר "סוד מסחרי" כהגדרתו על פי חוק, לאור הודאת המשיב 1 כי מדובר על פי רוב בהסכמים בעל פה עם היבואן, אשר תוכנם ידוע למספר אנשים מצומצם (עמ' 15 לפרוטוקול). המשיב 1 אף העיד כי בפגישות עסקיות בהם השתתף במסגרת עבודתו במבקשת עם בתי השקעות או אנליסטים, הוא סירב למסור נתונים לגבי גובה ההנחות מהיבואן (עמ' 16 לפרוטוקול).

יחד עם זאת יש לזכור כי במשך 16 שנה לא החתימה המבקשת את המשיב 1 על התחייבות לאי תחרות, ולפיכך אף אם מדובר בסוד מסחרי הרי שלכאורה לא נקטה המבקשת באמצעים סבירים להגנתו כדרישת סע' 5 לחוק עוולות מסחריות.
15.
בהסכם העבודה בין הצדדים (נספח א' לבקשה) התחייב המשיב 1 לשמור על סודיות מידע שיגיע לידיו במהלך עבודתו. המבקשת לא הוכיחה ולו לכאורה כי בכוונת המשיב 1 להפר תנאי זה, כאשר המשיב 1 אף הצהיר בעדותו בפני
נו כי בכוונתו לקיים את סעיף הסודיות עליו הוא חתום (עמ' 12 לפרוטוקול).
16.
כפי שפורט לעיל, קיומו של סוד מסחרי כשלעצמו אינו מצדיק הגבלת עיסוקו של עובד, כאשר לשם כך יש להצביע על כוונת העובד
לעשות שימוש שלא כדין בסוד המסחרי. במקרה דנן לא הוכח לכאורה כי בכוונת המבקש לעשות שימוש שלא כדין במידע המצוי ברשותו. לא הוצגו ראיות לכאורה לתמיכה בטענת המבקשת בדבר הצהרותיו של המשיב 1 כי בכוונתו לעשות שימוש בכל מידע ו/או ידע הקיים ברשותו על מנת לקדם את עסקי המשיבה 2. המשיב 1 הכחיש טענה זו בעדותו (עמ' 12 לפרוטוקול).
המשיב 1 הצהיר כי הוא רואה עצמו מחוייב לשמור על סעיף הסודיות עליו חתם עם תחילת העסקתו במבקשת, וכי במסגרת עבודתו במשיבה 2 אין בכוונתו לעשות שימוש במידע המצוי ברשותו לגבי לקוחות המבקשת, מחירי רכישה, מחיר מכירה וכדו' (עמ' 12-13 לפרוטוקול).

גם יו"ר דירקטוריון המשיבה 2 מר אלי אלעזרא העיד בתצהירו כי במהלך המשא ומתן עימו המשיב 1 לא נתבקש ואף לא הציע לספק מידע ונתונים אודות המבקשת.
17.
העובדה כי בכוונת המשיבה 2 להרחיב את פעילותה גם לתחום השכרות הרכב, אשר אינו נמנה על פעילויותיה כיום, אינה מעידה בהכרח כי כוונת המשיבה 2 בהעסקת המשיב 1 כעת, הינה "לגזול" את סודותיה המסחריים של המבקשת בתחום זה, ולהשיג יתרון עסקי לא הוגן. מעדותו של מר אלעזרא עולה לכאורה כי המשיבה 2 שוקדת על פיתוח תחום זה תקופה ארוכה ואף שכרה לשם כך בעל מקצועי בתחום (עמ' 19 לפרוטוקול). מכאן כי פיתוח תחום השכרת הרכב נעשה על ידי המשיבה 2 ללא קשר להעסקת למשיב 1 ולאור התחייבותו של המשיב 1 לשמור על סודיות המידע של המבקשת – הרי שלא הוכח לכאורה כי המשיב 1 יעביר למשיבה 2 מידע סודי של המבקשת בתחום השכרת הרכב.

לאור הצהרות המשיב 1 כאמור הרי שקיומו של סעיף הסודיות אשר המשיב 1 התחייב לקיימו מהווה בנסיבות העניין הגנה מספקת על סודות מסחריים של המבקשת, במידה והם קיימים, ואין כל צורך להטיל על המבקש "סנקציות" נוספות במתן צווי מניעה זמניים.
18.
כאן המקום לציין כי המשיב 1 הפסיק לשמש בפועל כמנכ"ל המבקשת כ-3 חודשים לפני כניסתו לתפקיד מנכ"ל המשיבה 2, כאשר בתקופה זו ניתן לראות "תקופת צינון" הנדרשת לשם שמירה על סודיות המידע של המבקשת, אשר אליו נחשף לכאורה מתוקף תפקידו במבקשת.
19.
המבקשת לא הוכיחה ולו לכאורה כי המשיב 1 או המשיבה 2 פעלו בחוסר תום לב בהתקשרות ביניהם. אך טבעי הוא כי המשיב 1 יבקש לעבוד בתחום מומחיותו הקודם וכי המשיבה 2 תעדיף לקבל לתפקיד מנכ"ל אדם בעל רקע מקצועי בתחום פעילותה. לפיכך המעבר של המשיב 1 מהמבקשת לחברה מתחרה הוא כשלעצמו אינו מלמד בהכרח על חוסר תום ליבם של המשיבים.
20.
שקילת מאזן הנוחות והאינטרסים השונים של הצדדים בענייננו מוביל אף הוא למסקנה כי בנסיבות העניין אין מקום להגביל את עיסוקו של המשיב 1. יש לזכור כי בקבלת הבקשה יהא כדי לפגוע בזכותו של המבקש לחופש העיסוק שהינה זכות יסוד. מעבר לכך, מניעת העסקתו של המשיב 1 יכולה לפגוע אף בפרנסתו. מבחינת המשיבה 2 יהא במתן הסעדים המבוקשים כדי לפגוע בחופש פעילותה העסקית על פי כוחות השוק. מאידך עומד האינטרס של המבקשת למניעת תחרות בלתי הוגנת. בנסיבות בהן לא הוכח ולו לכאורה כי בכוונת המשיב 1 להפר את תניית הסודיות עליה הוא חתום ואף הצהיר על כוונתו לקיימה – הרי שצווי המניעה המבוקשים אינם בבחינת הסעד הישיר הדרוש לשם השגת אינטרס המבקשת, אלא באים הם בגדר "הקדמת תרופה
למכה", שמא יחזור בו המשיב 1 מהתחייבותו.
במצב דברים זה הנזק שעלול להגרם למשיב 1 ולמשיבה 2, כתוצאה מקבלת הבקשה עולה לאין ערוך על הפגיעה באינטרס המבקשת, כתוצאה מדחייתה, שכן הנזק שצפוי להגרם למבקשת אינו מתקיים לכאורה כל עוד עומד המשיב 1 בהתחייבותו על פי הסכם העבודה.

21.
סוף דבר – מכל הנימוקים שלעיל דין הבקשה להדחות.
22.
דיון מקדמי בתיק העיקרי יתקיים ביום 6/3/08 בשעה 9:00.
23.
המבקשת תשא בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪ בצירוף מע"מ צמודים כדין מהיום.

ניתן היום _____________________
בהעדר הצדדים.


______________

__________________


_______________
נ.צ. (ע') אריה המר
נ.צ. (מ') משה ריטוב
ורדה סאמט, שופטת










בשא בית דין אזורי לעבודה 9713/07 דן רכב ותחבורה ד.ר.ת בע"מ נ' דרור שילה, אלבר שירותי מימונית בע"מ (פורסם ב-ֽ 07/01/2008)