פסקי דין על ענבי נתנאל

3190/07 ת     01/06/2008




ת 3190/07 מדינת ישראל נ' ענבי נתנאל




בעניין:

21



בתי המשפט


בית משפט לתעבורה נתניה
ת
003190/07


בפני
:
כב' השופטת רז רות
תאריך:
01/06/2008




בעניין:
מדינת ישראל





המאשימה


נ
ג
ד


ענבי נתנאל



ע"י ב"כ עו"ד
יצחק נאורי

הנאשם


הכרעת דין

נגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו בתאריך 01.01.07 בשעה 0225 בנתניה נהג רכב מס' 7111723 בשכרות . בבדיקת נשיפה שנערכה לו נמצא ריכוז של 710 מיקרו

גרם אלכוהול בליטר אחד של אויר נשוף, עבירה לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה.

הנאשם כפר באמצעות בא כוחו בנהיגה בשכרות, באמינות מכשיר הנשיפה, בקבילותו ובכל הקשור למכשיר.

מטעם התביעה העידו שלושה
עדי תביעה כדלהלן :

עדת תביעה מס' 1, רס"ר רונית הריסון
, רשמה דו"ח הזמנה לדין (ת/1) , אך לא הייתה עדה לאירוע.

עד תביעה מס' 2, רס"ר דודי לוי
, רשם דו"ח פעולה (ת/2) וערך לנאשם בדיקת מאפיינים (ת/3). עפ"י התרשומות שערך ועל פי עדותו, נסע העד בעקבות הנאשם בשד' בן צבי מצפון לדרום. הנאשם נסע במהירות גבוהה ובזיגזגים. הנאשם לא נעצר כאשר העד כרז לו לעצור אלא הגביר מהירות נסיעתו. בהתקרבו לצומת לבון החליק עם רכבו באופן שחזית הרכב פנתה למערב.

הנאשם הודה בשתיית 4 כוסות בירה. בבדיקת המאפיינים שנערכה לו, על פי ת/3, נמצא כי התנדנד בהליכה על קו, הופעתו הייתה מסודרת אך פרועה ומפיו נדף
ריח אלכוהול. לא סומנה תוצאת בדיקת עמידה.

העד לא פירט בת/3 במה התבטאה התנהגותו הפרועה של הנאשם, אך ציין בת/2 כי הנאשם דיבר ללא הפסקה, קילל, התווכח, ולא ציית להוראות העד להוציא את מפתחות הרכב ולהפסיק לעשן.

בניגוד לתרשומת בת/3 בה נרשם כי הנאשם לא החטיא במבחן הבאת אצבע לאף בעיניים עצומות, רשם העד בת/2 כי הנאשם החטיא במבחן זה.

בעדותו ציין העד כי זכור לו שהנאשם היה נסער.

העד אישר כי בדיקת מאפיינים בוצעה לאחר שבוצעה בדיקת נשיפה.

עד תביעה מס' 3 , בצלאל גרינברג,
פקח בעירית נתניה, נסע יחד עם ע/ת 2 בעקבות הנאשם וערך מזכר (נ/1). העד תיאר את אופן נסיעתו של הנאשם וציין כי למרות שכרזו לו לעצור והבהבו לו באורות הגבוהים של הניידת, לא נעצר הנאשם אלא הגביר מהירות נסיעתו כשהוא "מזגזג" בין הנתיבים. לקראת "גשר השלום" איבד שליטה על הרכב וכמעט התהפך.

עד תביעה מס' 4, רס"ר ציון ג'אן
, הפעיל את מכשיר הנשיפה - הינשוף. באמצעות העד הוגשו דו"ח הפעלת ינשוף (ת/4), טופס תחקור (ת/5), פלטי בדיקת נשיפה (ת/6) ופלט בדיקת כיול (ת/7).

העד הוסמך להפעלת ינשוף בשנת 2004 ע"י משטרת ישראל.

העד הסביר בעדותו את תהליך ביצוע בדיקת הכיול לפיה הוא מחבר לינשוף את הבלון המכיל גז כיול באמצעות צינורית, מכוון את השעון הנמצא על הבלון ומבצע את הבדיקה. ערך גז הכיול הנמצא בבלון מופיע על תווית הצמודה לבלון. בת/7 רשם העד כי הערך בבלון הכיול הינו 350 והערכים שהתקבלו בבדיקת הכיול היו 349 ו – 351. לפי עדותו, אם יווצר פער העולה על 5% בין הערך המופיע בתווית לבין הערך שיתקבל בבדיקה לא ניתן יהיה להמשיך בביצוע הבדיקה.

העד העיד כי הפעלת הינשוף מתבצעת לאחר שמתקבלת הודעה על צג המכשיר כי המכשיר מוכן לפעולה. המכשיר עורך מספר בדיקות באופן עצמאי ואז יש לחבר פיית נשיפה ולתת לנבדק לנשוף. לאחר ביצוע הנשיפה הראשונה מוסרת הפייה, המכשיר מבצע פעולת שטיפה אוטומטית של המכשיר ואז מחברים פייה חדשה ומתבצעת נשיפה שנייה.

העד אישר כי וודא שחלפו 15 דקות בטרם ביצוע בדיקת הנשיפה בהן הנאשם לא שתה לא אכל ולא הקיא , וחלפו 5 דקות בהן הנאשם לא עישן. העד אישר כי וודא זאת באמצעות בדיקה עם השוטרים שעצרו את הנאשם והביאו אותו לבדיקת נשיפה. הוא עצמו לא חיכה עם הנבדק פרק זמן זה.

הנאשם העיד להגנתו


הנאשם הכחיש את אופן נהיגתו המתואר על ידי עדי התביעה וכגרסתו :
" עשו מנמלה פיל " ( עמוד 16 לפרוטוקול שו' 25 ).

הנאשם הודה בשתיית 3-4 כוסות בירה בשעות הערב שקדמו לנהיגה.

לגרסתו הצליח להביא אצבע לאף בעיניים עצומות ולא התנדנד.

הנאשם טוען כי 30-45 דקות לערך, משעה שנעצר, הועבר עם ניידת לרחוב דוד המלך וכ-20 דקות לאחר מכן בוצעה בדיקת הנשיפה. לדבריו, בטרם ביצוע הבדיקה עישן ואחד השוטרים אמר לו לכבות את הסיגריה

מטעם ההגנה לא הובאו להעיד נוסעי הרכב שהיו עם הנאשם.

לאחר שבחנתי את העדויות שנשמעו בפני
ועיינתי במסמכים שהוגשו לבית המשפט, אני דוחה את טיעוני ההגנה וקובעת כי התביעה הוכיחה את עובדות כתב האישום ברמה הנדרשת במשפט פלילי, וזאת מנימוקים כדלקמן
:

בדיקת אוויר חפשי מאלכוהול

לטענת ההגנה לא בוצעה בדיקת אוויר חופשי מאלכוהול בהתאם להוראות תקנה
169ז(א)(1) לתקנות התעבורה ולפיכך לא עמדה בדיקת הנשיפה בתנאי מקדים להוכחת תקינות המדידה ודיוקה.

לטעת ב"כ הנאשם יש ללמוד מלשון התקנה כי יש להזרים למכשיר דוגמה של אוויר שנבדקה ואושרה במעבדה כי אינה מכילה אלכוהול, ואין להסתפק בפעולה המתבצעת כיום, לפיה מוזרם למכשיר אוויר סביבה אשר לא נמדד קודם לכן כאוויר נקי מאלכוהול.

על פי המדריך המשטרתי, מתבצעת הבדיקה של אויר חופשי מאלכוהול על ידי הינשוף באופן אוטומטי לאחר לחיצה על לחצן הפעלה. המכשיר מבצע שטיפה ומציג הודעה:

" שטיפה ". לאחר מכן מבצע המכשיר בדיקת אויר סביבה ומציג את ההודעה:
" בדיקת אויר הסביבה ".
אם אויר הסביבה אינו מזוהם ימשיך המכשיר בסדר הפעולות לביצוע מדידה ותוצג ההודעה:
" בלנק ".
בסיום פעולות אוטומטיות אלה מוכן הינשוף לביצוע מדידה וקבלת נשיפה מהנבדק, ומוצגת הודעה : " נא לנשוף ".

במידה והמכשיר מגלה שקיימים אדי אלכוהול או עשן סיגריות באוויר הסביבה, תוצג על הצג ההודעה : " בדיקת בלנק לא תקינה " ולא ניתן יהיה להמשיך ולהפעיל את המכשיר אלא לאחר שהבדיקה תתבצע בסביבה בה אוויר הסביבה נקי מאדי אלכוהול או עשן סיגריות.

מדובר בסדרת פעולות אוטומטיות אשר המכשיר מבצע לאחר לחיצה על לחצן ההפעלה, ללא התערבות או פעולה נוספת מצד המפעיל. המכשיר לא מוציא לגבי פעולות אלה פלט אלא מציג הודעות על צג המכשיר.

דרך פעולה זו לבדיקת אויר חופשי מאלכוהול אושרה בב"ש (מחוזי ת"א) 90435/07 בוסתנאי נגד מדינת ישראל
,על ידי כבוד השופט ע' מודריק, שקבע כדלהלן :

"המכשיר "חכם" דיו כדי להפיס את הדעת בהקשר לחשש שהביעו באי כח העוררים.... איני רואה כל טעם לפסול את דרך הבדיקה הזאת. מכל מקום אינני רואה בה סתירה כלשהי להוראות התקנה."

"אילו היה פגם טכני כלשהו בדרך הבדיקה הזו צריך היה להציג את מהות הפגם לפני הערכאה הראשונה באמצעות מומחה ולשכנע את בית המשפט שבדיקת הדגימה באמצעות אויר הסביבה שהמכשיר "יודע" לבצע אינה מפיקה את אותה תוצאה ממש שעשויה להפיק בדיקה באמצעות אותו מכשיר על בסיס הזרמת חמצן חופשי מאלכוהול באורח מבוקר"

בהחלטה זו קבע בית המשפט המחוזי כי המשטרה נוהגת כדין ונהליה עולים בקנה אחד עם התקנה. כמו כן נפסק כי על נאשם המבקש להראות קיומו של ליקוי בדרך בה מתבצעת הבדיקה, להביא מומחה מטעמו ולשכנע את בית המשפט בטענתו.

הגם שההחלטה ניתנה בקשר לבקשה לביטול פסילה מנהלית הרי שנערך דיון
נרחב בסוגיה זו בעקבותיו הגיע בית המשפט הנכבד להחלטתו.

בתיק תעבורה (ירושלים) 14689/06 ,מדינת ישראל
נגד שלם עפר, נפסק על ידי כבוד השופט א' טננבאום כי הבדיקה המתבצעת הינה תקינה. כבוד השופט פסק כי הבדיקה שמבצע המכשיר על ידי בדיקת אויר הסביבה לפני כל נשיפה הינה בדיקה עדיפה על בדיקת אוויר חד-פעמית בתחילת משמרת, והינה גם הגונה יותר כלפי הנבדק, וקבע :

" במקרה כזה, בדיקת האוויר מסביב לפני כל בדיקת נהג מעידה כמאה עדים על כך שהאלכוהול הגיע למכשיר מראותיו של הנבדק ולא מן האויר שבסביבה. אשר על כן טוענת המשטרה כי מתקיימות דרישות תקנה 169א(1)".

לטעמי, מספק תהליך בדיקת אוויר הסביבה שמבצע מכשיר הינשוף בדיקה העומדת בדרישת התקנה. אני סבורה כי די בו, בתוספת תוצאת בדיקת הכיול הנערכת טרם בדיקת הנשיפה, כדי להוכיח את תקינותו של מכשיר הינשוף ואת דיוקו במדידה.

איני סבורה כי מלשון התקנה ניתן להסיק קיום דרישה לבדיקת דוגמת אוויר שנמדדה קודם לכן במעבדה ואושרה כנקייה מאלכוהול. התקנה מחייבת הזרמת אוויר סביבה וכך אכן נעשה. שוכנעתי כי המכשיר מזהה האם האוויר המוזרם אליו נקי מאלכוהול ולא יאפשר את המשך ההפעלה במקרה שבאוויר הסביבה נמצאים אדי אלכוהול.

משלא הובאו ראיות מטעם ההגנה, לא נסתרה דרך הבדיקה המתבצעת על ידי המשטרה כבדיקה אמינה ומדויקת.

בדיקה כפולה של ריכוז אלכוהול בדוגמת כיול

אני דוחה את טענת ההגנה לפיה בדיקת הכיול פותחת פתח לאי
דיוק ברישום הנערך על ידי השוטרים וכי בדיקת הכיול במתכונתה כיום אינה משווה כראוי בין ערך הגז בבלון הכיול לבין תוצאות המדידה.

בבלון הכיול נמצא גז כיול בריכוז ידוע מראש הרשום על תווית שהוצמדה אליו על ידי היצרן. מפעיל הינשוף מעתיק את הערך הרשום על גבי התווית אל הפלט המתקבל בבדיקת הכיול שנערך לינשוף.

גז הכיול בכמות נדרשת מוזרם אל מכשיר ינשוף והמכשיר מודד את ריכוז הגז בבדיקה כפולה. תוצאות הבדיקה מתקבלות על גבי פלט. לפי הוראות תקנה 169ז(א)(2) לתקנות התעבורה מקדם השונות של תוצאות הבדיקה לא יעלה על 10%.

מפעיל הינשוף בודק האם התוצאות שהתקבלו בשתי בדיקות הכיול עולות על מקדם השונות. אם הערכים שהתקבלו עומדים בדרישת הסטייה המותרת, ממשיך המפעיל ומבצע בדיקת נשיפה לנבדק. אם הערכים שהתקבלו על גבי הפלט בבדיקת הכיול חורגים ועולים על מקדם שונות של 10%, לא יבצע המפעיל בדיקת נשיפה.

יתרה מכך, המכשיר לא יאפשר המשך ביצוע בדיקות הנשיפה כאשר יזהה תקלה בבדיקות הכיול לאחר שיערוך השוואה בין ערכי בדיקת הכיול לבין ערך גז הכיול שעודכן בו.

על פי נוהל תחזוקה וביקורת לינשוף מס' 02.227.01 , כאשר מתבצעת לינשוף ביקורת תקופתית ( ביקורת שיגרה ) אחת לחצי שנה, מעודכן בינשוף ערך גז הכיול אשר משמש לבדיקת הכיול ביחידה. ( עמוד 14 לנוהל ) לפיכך, אין לקבל את טענת ההגנה לפיה לא מתקיימת השואה בין ערך חיצוני מאומת וידוע מראש לבין ערך בדיקת הכיול. אכן, ערך גז הכיול שעודכן במכשיר הינשוף אינו מופיע בפלט המודפס, אך הוא מעודכן במכשיר בבדיקה התקופתית.

רק אם עוברת בדיקת הכיול בהצלחה מאפשר המכשיר להמשיך ולהפעיל אותו וזאת עד למועד בו יפוג תוקף הכיול.

לא מצאתי כל פגם בבדיקה זו ואני מחליטה כי אופן ביצועה עונה על דרישות תקנה 169ז(א)(1) לתקנות התעבורה. שוכנעתי כי בבדיקת הכיול ניתנת תשובה ברורה לכך שהתוצאה המתקבלת במדידה תואמת את ערך גז הכיול לאחר שגז הכיול מוזרם אל המכשיר.

התרשמתי כי עת/4 שביצע את בדיקת הכיול ואת בדיקת הנשיפה הינו עד מיומן ומהימן. אני מאמינה לעדותו כי העתיק ורשם על פלט בדיקת הכיול, בקפדנות ובמדויק, את ערך גז הכיול כפי שמופיע על התווית המוצמדת אל הבלון. העד שלל מכל וכל את האפשרות שהוצעה לו על ידי ב"כ הנאשם לפיה ירשם בפלט בדיקת הכיול ערך שונה מהערך המופיע בתווית על מנת להתאימו לתוצאה שהתקבלה בבדיקת הכיול. לדברי העד :

" לכל בלון שמגיע אלינו למשרד מוצמדת תווית של לחץ. כל החלפה של בלון מתועדת. לא ניתן לשנות, למחוק או משהו כזה. זה מוצמד. לא חתיכת נייר " ( עמוד 14 לפרוטוקול שו' 14-15)

הפלט (ת/7) שהוגש כראיה מדבר בעד עצמו וניתן ללמוד ממנו כי בדיקת הכיול עומדת בדרישת התקנות.

חזקת האמינות של מכשיר הינשוף

בע"פ –ירושלים 40230/07 ו- ע"פ 40085/07
מדינת ישראל
נ' יהודה שלמה, (אושר בבית המשפט העליון ברע"פ 5558/07 ) נקבע על ידי כבוד השופט עזרא קמא :

" הלכה למעשה, נקבעה בחוק חזקת האמינות של המכשיר, והטוען אחרת – עליו הראיה "


בע"פ 40530/07 שלמה סלומון, בבית המשפט המחוזי בירושלים ,נקבע על ידי כבוד השופט עזרא קמא כדלקמן :
" אמת נכון הדבר, שהניסיון מלמד, כי מכשירים כאלה שנבדקו והוכחו כאמינים בשלב מסוים, התברר כי אמינותם אינה "מושלמת" ויש להתייחס גם לנתונים נוספים שלא הושם לב אליהם בתחילה. בין כך ובין כך, אין לו לשופט אלא מה שהצדדים מביאים לפניו כראיות רלבנטיות, בתוספת כלי ההערכה המקובלים והרלוונטיים, שבהם הוא מודד על פי ניסיונו את הראיות ובכללן את מכשירי הבדיקה והאכיפה, כאמור.

אם הנאשם ויתר, מסיבה זו או אחרת, על הבאת ראיות לסתור ובין השאר בדיקות מקצועיות של המכשיר על ידי מומחים מטעמו, או לא ראה להביא ראיות כאלה מתוך שהוא סומך על חסדי שמים או על חסדי בית המשפט, הרי שבית המשפט אינו יכול להושיעו, אך בשל תחושות והתרשמות. כך קורה בעבירות של מהירות מופרזת הנמדדת במכשיר, וכך קורה בבדיקת רמת אלכוהול במכשיר נשיפה או בבדיקת דם, כדי לקבוע רמת אלכוהול או סמים בגופו של נוהג ברכב.

בשלב זה, וכל עוד לא הוכח אחרת, יש לקבל את התוצאות שהראו המכשירים והבדיקות המקובלות, ובלבד שאלה נעשו כיאות, לפי תקנים מקובלים ובנתוני בדיקה שינטרלו השפעות זרות העלולות להטות את התוצאות לכאן או לכאן."

מכל האמור לעיל, משלא הביאה ההגנה ראיות או עדויות מפי מומחים שיש בהם כדי לסתור את חזקת האמינות אני מקבלת את תוצאות בדיקת הנשיפה שנערכה לנאשם כתוצאות אמינות המשקפות באופן מדויק את רמת האלכוהול שבגופו.

החלפת פיה בבדיקת נשיפה

לטענת ההגנה לא קיימת הנחיה בהוראות ההפעלה של הינשוף המבהירה מהו השלב בו יש לחבר פיה חדשה לצינורית הנשיפה כאשר מתבצעת הנשיפה השניה.

דין טענה זו להידחות.

סעיף 7.2 למדריך המשטרתי להפעלת הינשוף מפרט את הפעולות שעל המפעיל לבצע לצורך ביצוע בדיקת הנשיפה הראשונה. לאחר שמופיעה על הצג ההודעה : "נא לנשוף " ומושמע ביפ אחד, עליו לחבר פיית נשיפה חדשה לקצה צינור הנשיפה ולהורות לנבדק לנשוף.

בסיום הנשיפה מתקבלת הודעה על צג המכשיר בנוסח : " הסר פיית נשיפה " וההנחיה הינה : "הסר את פיית הנשיפה והנח את צינורית הנשיפה במקומה המיועד ".
לאחר שלב זה מבצע המכשיר פעולה אוטומטית של שטיפה ומופיעות הודעות : "שטיפה" ו"בלנק".

כעת מתחיל שלב הנשיפה השנייה שהינו זהה לשלב הראשון. על הצג מופיעה ההודעה :
" נא לנשוף " ושוב מושמע ביפ אחד. מדריך ההפעלה מפנה את המפעיל לאופן ביצוע הנשיפה הראשונה, כדלקמן : " בשלב זה על הנבדק לבצע נשיפה נוספת כמו בפעם הקודמת (ראה 7.2) ".

לפיכך, מדובר בשלב זהה לשלב הנשיפה הראשונה כאשר לאחר שמוצגת ההודעה " נא לנשוף " יש לחבר פיית נשיפה חדשה. המדריך מפרט באופן ברור והגיוני את המועד לחיבור פיית הנשיפה וזאת לאחר שמופיעה על הצג הודעה המורה לנשוף.

עדותו של עת/4 מבהירה אף היא כי בדיקת הנשיפה השנייה מתנהלת באופן זהה לבדיקת הנשיפה הראשונה, כדלקמן :

העד נשאל : " כתוב מתי מסירים את הפייה השנייה אך לא כתוב מתי שמים אותה"
ותשובתו : " נכון. אבל כתוב " נא לנשוף" ואז כמובן שמים את הפייה השנייה"

שוכנעתי כי לאחר ההודעה " נא לנשוף" חיבר העד פיית נשיפה חדשה וזאת בהתאם להוראות מדריך ההפעלה.

גם בדו"ח הפעלת הינשוף (ת/4) סימן העד כי נעשה שימוש בפיית נשיפה חדשה עבור כל נשיפה שבוצעה.

המתנה של 15 דקות בטרם הפעלת הינשוף

הנוהל המשטרתי אינו מחייב את המפעיל להמתין בכל מקרה בטרם ביצוע הבדיקה פרק זמן של 15 דקות, אלא רק במידה והנבדק שתה אכל
הקיא או עישן זמן קצר לפני המדידה.

אף דו"ח הפעלת הינשוף אינו מחייב את המפעיל לחכות עם הנבדק אלא לוודא כי הנהג לא שתה, לא הקיא, לא אכל 15 דקות לפחות לפני הבדיקה, ולא עישן 5 דקות לפניה.

( כך גם נפסק בע"פ (ת"א) 70200/07 אהוד גורן נ' מדינת ישראל
על ידי כבוד השופט מודריק )

שוכנעתי על ידי העדויות ששמעתי כי הפעלת מכשיר הינשוף עמדה בתנאים אלה של ההמתנה וכי המפעיל וודא קיומם של התנאים בטרם ההפעלה.

עת/2 התייחס לנקודה זו בתרשומת שערך בת/2 וציין כי נמסרו לו הוראות במכשיר הקשר לאסור על הנהג לעשן, לשתות, או לאכול עד לבדיקתו. בעקבות הוראות אלה ביקש העד מהנאשם לכבות סיגריה שהדליק. הנאשם סירב לעשות זאת למרות בקשות חוזרות של העד ועל כן נאלץ העד להוציא את הסיגריה מידו של הנאשם ותוך כדי כך נקרעה הסיגריה. כל זאת על מנת למנוע מהנאשם לעשן. אופן פעולתו זה של עת/2 שכנע אותי כי העד הקפיד על ביצוע ההוראות שקיבל במשך פרק הזמן הדרוש עד לביצוע הבדיקה.

אני מאמינה לעדותו של העד כי הוציא את הסיגריה מידו של הנאשם עוד בשלב בו שהה עם הנאשם בשד' בן צבי ובטרם הועבר הנאשם לרחוב דוד המלך לביצוע הבדיקה. לפיכך, חלפו למעלה מ 5 דקות בין מועד הפסקת העישון לבין מועד הבדיקה. העד ערך תרשומת מדויקת ומהימנה לגבי פרטי האירוע.


הנאשם מודה בכך שהעד הורה לו לכבות את הסיגריה אך בחר שלא לספר בבית המשפט כי העד נאלץ להוציא את הסיגריה מידו עקב סירובו לציית להוראותיו. לפיכך אני מוצאת את עדותו של הנאשם מגמתית.

עת/4 העיד ואישר כי הוא מוודא את קיום התנאים בבדיקה עם השוטרים שהביאו את הנאשם וסומך על דבריהם.

לפני שתי עדויות המחזקות זו את זו, עדותו של עת/2 אשר שמר והשגיח כי הנאשם לא יאכל, לא ישתה, לא יקיא ולא יעשן לפני הבדיקה, ועדותו של עת/4 אשר וודא עמו שהתנאים התקיימו. אני מוצאת כי מדובר בנוהל עבודה תקין העונה על הנהלים המשטרתיים.

התרשמתי כי אין כל חשש לכך שהייתה השפעה חיצונית של משקה מאכל קיא או עישון על תוצאת הבדיקה.

תע"צ תקינות

ב"כ הנאשם טען כי קיים פגם ראייתי באי הגשת תע"צ תקינות של מכשיר הינשוף למרות שכפירתו כללה כפירה בתקינות המכשיר.

אני סבורה כי התביעה עמדה בנטל ההוכחה גם מבלי להציג תע"צ תקינות. על ההגנה מוטל הנטל להראות כי המכשיר אינו תקין ומשלא בקשה ההגנה כי יוצג תע"צ תקינות איני רואה באי הצגתו על ידי התביעה משום חסר בראיות התביעה.

בתיק תעבורה 13144/06 , מדינת ישראל
נגד מונדזא אוסקר, אכן נקבע על ידי כבוד השופט י. ריבלין כי כאשר טוען נאשם כנגד תקינות מכשיר הינשוף, מוטלת חובה על התביעה להציג תע"צ תקינות. אלא שבמקרה הספציפי בו דן כבוד בית המשפט התעוררה בעיה בעניין פלטי בדיקת הנשיפה והתעורר חשש לליקוי בפעולת מכשיר הינשוף.

בהתבססי על שתי הבדיקות המקדימות שנערכו למכשיר הינשוף ( בדיקת אויר חופשי מאלכוהול ובדיקת כיול ) ועל עדותו של עת/4 שהפעיל את מכשיר הינשוף עמדה התביעה בנטל המוטל עליה להוכיח כי המכשיר היה תקין בעת הפעלתו ועבר את כל הבדיקות הנדרשות . שוכנעתי, לאחר שמיעת העדויות ועיון בראיות, כי בדיקות הנשיפה עמדו בכל התנאים הנדרשים ובנהלים הקיימים והניבו תוצאות אמינות.

ההגנה לא הצליחה לסתור את חזקת תקינותו ואמינותו של מכשיר הינשוף.


התנהגותו של הנאשם

מצאתי כי בהתנהגותו של הנאשם יש כדי לחזק את תוצאת בדיקת הנשיפה. הנאשם הודה בשתיית 4 כוסות בירה החל מהשעה 2000 באותו ערב.
אופן נהיגתו של הנאשם אשר זיגזג בין נתיבים, נסע במהירות, איבד שליטה והחליק עם רכבו מחזק אף הוא את המסקנה בדבר היותו שיכור. אופן התנהגותו של הנאשם לאחר שנעצר והתבטאויותיו וכן
העובדה שהתנדנד במבחן הליכה על קו,
תומכים אף הם במסקנה זו.


מכל האמור לעיל אני קובעת כי התביעה הוכיחה מעבר לספק סביר את עובדות כתב האישום ואני מרשיעה את הנאשם בעבירה של נהיגה בשכרות .


ניתנה היום כ"ז באייר, תשס"ח (1 ביוני 2008) במעמד הצדדים
ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי

רז רות
, שופטת















ת בית משפט לתעבורה 3190/07 מדינת ישראל נ' ענבי נתנאל (פורסם ב-ֽ 01/06/2008)