פסקי דין על קרואני אילן | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי | פסקי דין על אלמוג מאיר | פסקי דין על יונס אייל | פסקי דין על מלסה שאול (דני) ואח' |

1173/99 א     05/03/2008




א 1173/99 קרואני אילן, המוסד לביטוח לאומי נ' אלמוג מאיר, יונס אייל, מלסה שאול (דני) ואח'




בעניין:
1


בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו
א
001173/99


בפני
:
כב' השופטת ד"ר דרורה פלפל
/ ס. נשיא


05/03/2008






1. קרואני אילן
ע"י ב"כ עו"ד ש. עדני

2. המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ
עו"ד א. נוי ו/או עו"ד ע. בן-צבי

בעניין:







התובעים


נ
ג
ד




1 . אלמוג מאיר
רח' שילה 48 ראש העין

2 . יונס אייל

רח' השושנים 1213/8 נצרת עילית

3 . מלסה שאול (דני)

4 . ביצ'ה אסף
ע"י ב"כ עו"ד ג. איכבוים


5 . אמי"ת - רשת מוסדות חינוך בישראל
ע"י ב"כ עו"ד מ. קראוס


6 . משרד החינוך והתרבות
ע"י ב"כ עוה"ד ויסגלס - אלמגור ואח'

7. דוידי אליעזר












הנתבעים

נ
ג
ד






1. כלל חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד מ. קראוס

2. אורלנד אורי
ע"י ב"כ עוה"ד שנהב, אלרום ואח'







צדדי ג'


פסק דין

א.
מהות התובענה

זוהי תובענה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע 1 על-ידי הנתבעים 1-4 ו-7.

ב.
עובדות רלבנטיות

הנפשות הפועלות


התובע 1
(להלן גם: "אילן") יליד 27.1.73, נפגע ביום 14.9.95 עת הותקף על-ידי הנתבעים 1-4 ו-7 (להלן גם: "אירוע הפגיעה"); במועד אירוע הפגיעה התגורר התובע 1 בשכונת כפר אברהם בפתח-תקוה.
התובע 2

המוסד לביטוח לאומי
(להלן גם: "המל"ל"), הינו תאגיד על-פי דין, התובע את הנתבעים עפ"י סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי"), הקובע את זכויותיו של המל"ל לתבוע מצד שלישי החזר גמלאות ששולמו עפ"י דין.

הנתבע 1
(להלן: "אלמוג") יליד הארץ-בתאריך 13.4.79, גדל במשפחה חד הורית; בשנת 1983 הוצא מהבית ביחד עם אחיו ע"י שירותי הרווחה.
הנתבע 2
(להלן: "יונס"), נולד בשנת 1978 באתיופיה; משפחתו עלתה לארץ בשנת 1983 וטופלה ע"י הלשכה לשירותים חברתיים.
הנתבע 3
(להלן: "מלסה"), נולד בשנת 1979 באתיופיה; משפחתו עלתה לארץ בשנת 1982 וטופלה ע"י שירותי הרווחה.
הנתבע 4
(להלן: "ביצ'א"), נולד בשנת 1979 באתיופיה; משפחתו עלתה לארץ בשנת 1984 וטופלה ע"י הלשכה לשירותים חברתיים.
הנתבע 7
(להלן: "דוידי"), יליד הארץ-שנת 1979, גדל במשפחה חד הורית אשר טופלה ע"י שירותי הרווחה; הוא נמלט לחו"ל ככל הנראה בשנת 1995, לפני תחילת משפטו הפלילי בגין אירוע הפגיעה.

הנתבעים 1-4 ו-7 הינם נערים ממשפחות מצוקה הנחשבות כמשתייכות לשכבה סוציו-אקונומית חלשה; על רקע זה הם נשלחו ללמוד בכפר הנוער אמי"ת שהינו מוסד חינוכי בשכונת כפר אברהם בפתח-תקוה (להלן: "כפר הנוער"). לימודיהם בכפר הנוער החלו ביום 1.9.94 ומומנו על-ידי משרד החינוך.

הנתבעת 5
(להלן גם: "רשת אמ"ית") הינה עמותה המפעילה רשת מוסדות חינוך בישראל, ביניהם כפר הנוער, אשר מאגד בתוכו בית ספר ומשפחתון בו מתגוררים החניכים בתנאי פנימייה.

הנתבע 6
נמנה על הגופים המתקצבים את פעילות כפר הנוער, אשר נמצא תחת פיקוחו.

צד ג' 1
– חברת הביטוח כלל, הינה והיתה, במועדים הרלבנטיים לכתב התביעה, חברת הביטוח אשר שימשה כמבטחת של הנתבעת 5.
צד ג' 2
שימש, במועדים הרלבנטיים לכתב התביעה, כיועץ הביטוח של הנתבעת 5.

נסיבות אירוע הפגיעה


על-פי הכרעת הדין מיום 22.4.96 בהליך הפלילי שהתנהל כנגד הנתבעים 1-4 (ת.פ. 425/95), התרחש אירוע הפגיעה ביום 14.9.95, בשעות הערב, בסמוך לכפר הנוער, הממוקם בשכונת כפר אברהם שבפאתי העיר פתח-תקוה.
נערים שהתגוררו בשכונת כפר אברהם חשדו שנערים מכפר הנוער גונבים אופנועים של תושבי הכפר ומשתמשים בהם. באותו ערב, בשעה 20:00 לערך, שמעה חבורת הנערים, ביניהם אחיו הצעיר של אילן, רעשים של נסיעת אופנוע בפרדס נטוש שבקרבת מקום. הם החליטו לברר את פשר העניין וקראו לאילן שיצטרף אליהם, יקח את האופנוע של אחד מבני החבורה ויאגף מן הצד השני את רוכב האופנוע שבפרדס, כאשר יתר החבורה מתקדמת רגלית.
לפני שאילן הספיק לעשות את האיגוף, נתקלה חבורת הנערים ברוכב האופנוע – דוידי; הם חשדו שהאופנוע גנוב וחסמו את דרכו. בתגובה שלף דוידי סכין, איים עליהם ורץ מיד לכפר הנוער להזעיק את עזרת חבריו, הנתבעים 1-4, אשר שבו עימו למקום מצוידים במקלות ובצינור גומי.

כשהגיעו הנתבעים 1-4 ו-7 למקום, הבחינו באילן מתקרב אליהם כשהוא רכוב על האופנוע;
הם התחבאו מאחורי העצים וארבו לו, כאשר יתר חבורת הנערים מכפר אברהם, היו עדיין בצד השני של המקום, מרחק כ-100-150 מטר.
כשהגיע אילן למקום ששם התחבאו הנתבעים 1-4 ו-7, הם התנפלו עליו ותקפו אותו; וכשניסה לברוח השיגו אותו, בעטו בו והיכו אותו, ואחד מהם חבט בו קשות בראשו במקל.

אילן הצליח להגיע בכוחות עצמו עד לחצר מוסד "בית בלומה" הנמצא באזור, שם פגש את אחד מבני החבורה שלו ונלקח לבית הוריו; הוא הובהל לבית-חולים בילינסון, אושפז שם כחודשיים ולאחר מכן הועבר למרכז השיקום לוינשטיין, שם היה מאושפז מעל שנה וחצי;
הוא נותר נכה בשיעור 100% לצמיתות.



ההליך הפלילי

בעקבות האירוע הוגש כנגד נתבעים 1-4 ו-7 כתב אישום לביהמ"ש המחוזי בת"א (ת.פ. 425/95). הנתבע 7 נמלט לחו"ל עוד בטרם החל המשפט בעניינו, ולפיכך הוגש כתב אישום מתוקן ושמו נמחק מרשימת הנאשמים.
הנתבעים 1-2 הורשעו בקשירת קשר לביצוע פשע ובחבלה בתובע 1 בנסיבות מחמירות, והנתבעים 3-4 הורשעו בקשירת קשר לביצוע פשע.

השתלשלות העניינים נשוא ההליך דנן


ביום 1.2.99 הגיש התובע 1 (שהינו חסוי), באמצעות אפוטרופסו - אחיו ישי, תביעה לבימ"ש זה לפיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בפגיעה; התביעה הוגשה כנגד הנתבעים 1-4 ו-7, בעוולת תקיפה, וכנגד הנתבעים 5 ו-6 בעוולת הרשלנות.

ביום 31.1.00 הגישה הנתבעת 5 הודעת צד ג' כנגד צדדי ג' 1 ו-2.

ביום 17.9.02 הגיש המל"ל בקשה להצטרף להליך כתובע נוסף; וביום 31.12.02 הוגשה על ידו תביעת שיבוב על-סך 573,549 ₪, במסגרת כתב תביעה מתוקן שהוגש עם התובע 1;
סכום התביעה כלל קצבת נכות כללית לעבר ולעתיד וכן קצבת ניידות ששולמו לתובע 1.

התיק הועבר להרכב זה ונקבע להוכחות ליום 17.5.04.

ביום 5.4.05 הגיש המל"ל בקשה לתיקון סכום התביעה לסך של 907,845 ₪, עקב קצבת ניידות קבועה שהחל התובע 1 לקבל החל מחודש ינואר 2005; סכום התביעה תוקן כמבוקש בהתאם להחלטת בית-המשפט מיום 5.5.05.

שמיעת ההוכחות בתיק נסתיימה בחודש פברואר 2006, וסיכומי התובעים 1 ו-2 הוגשו בחודש יוני 2006.
כאן המקום לציין, כי בסיכומי התובע 1 לא מופיע הנתבע 7 ברשימת הנתבעים, ואשר על-כן התביעה נגדו נמחקת.
ביום 1.11.06 הוגשה לביהמ"ש הודעה על הסדר פשרה בין הצדדים (למעט המל"ל), ובקשה למתן תוקף של פסק-דין; ההודעה הוגשה על-ידי בא-כוח התובע 1, בא-כוח הנתבעים 3-4, באי-כוח הנתבעים 5 ו-6, ובאי-כוח צדדי ג'.

ביום 2.11.06 נתן בימ"ש זה תוקף של

פסק דין
להסדר הפשרה הנ"ל.

בהסדר הפשרה נקבע, בין היתר, שהנתבעים 5-6 ישלמו לתובע 1 סך של 5,000,000 ₪ (להלן: "סכום הפשרה"). כמו כן ניתן פסק-דין בהיעדר הגנה כנגד הנתבעים 1-2; ונדחתה ההודעה לצדדי ג', שנשלחה ע"י הנתבעת 5.

ביום 14.12.06 עתר המל"ל לבימ"ש זה בבקשה למחיקת הנתבע 6, בהתבסס על סיכום אשר נחתם בינו לבין מדינת ישראל בחודש 10/06 בנוגע לתביעות שיבוב של המל"ל נגד המדינה.
ביום 24.12.06 נעתר ביהמ"ש לבקשת התובע 2 והורה על מחיקת הנתבע 6;
החלטה זו נותרה על כנה גם לאחר שהוגשה ע"י הנתבעת 5 בקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד (החלטה מיום 20.2.07 בבש"א 26869/06).
ביום 22.3.07 עתרו הנתבעת 5 וצד ג' 1 לבית-המשפט בבקשה להתיר להן לשלוח הודעת צד ג' כנגד הנתבע 6 בעקבות מחיקת התביעה נגדו (בש"א 7022/07); ביום 25.3.07 דחה ביהמ"ש את הבקשה.

ביום 10.5.07 הוגשו סיכומי ב"כ הנתבעת 5 וצד ג' 1 (על דעת צד ג' 2); וביום 15.5.07 הוגשו סיכומי תשובה מטעם המל"ל.
כאן המקום לציין, כי עד למועד כתיבת שורות אלה לא הוגשו סיכומים ע"י ב"כ הנתבעים 3-4, למרות ארכות חוזרות ונשנות שקיבל; לפיכך יינתן פסק-הדין בתיק דנן בהיעדר סיכומים מטעמו.

לאור תיאור השתלשלות העניינים לעיל, התביעה אשר נותרה מונחת לפתחו של ביהמ"ש כיום, הינה תביעת שיבוב של התובע 2 - המל"ל, בה הוא טוען לשיפוי בגין גמלאות ששילם או שהוא עתיד לשלם לתובע 1 בגין אירוע הפגיעה.






ג.
הפלוגתאות בין הצדדים


מכתבי הטענות עולות הפלוגתאות הבאות בין הצדדים:

-
מהן הסוגיות בהן נדרש ביהמ"ש להכריע, לאור קיומו של הסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק-דין?
-
טענות סף.
-
האם הוכיח המל"ל את של התובע 1 - בנזיקין זכותו של התובע 1 - כלפי של מורה וכחובתו
חובתו
של ראשון".

ובהמשך:

"
חובתם של המורה ושל ההורה היא בהשגחה על הקטין הן מפני פגיעתו של גורם חיצוני - חי או דומם - הן מפני פגיעה של הקטין באחרים, והן מפני פגיעה של הקטין בעצמו
".

בהתאם להלכה הפסוקה, חלה זהירות
של
ע"א 290/63 אריאלי נ' דיוק, פ"ד כב(2) 645, 648:

"
כידוע, אין בחוק שלנו אחריות שלוחית כללית של הורים בתור שכאלה לרשלנות ילדיהם. אבל הם חבים חובת זהירות ישירה של השגחה על מעשי ילדיהם שלא יזיקו, לפי מידת הזהירות הרגילה של הורה סביר
".

וכך נאמר בת"א (חי') 1225/90 כהן צמח נ' ניר מרום, מפי כבוד השופטת שטרסברג כהן:

"
אחריות הורים בנזיקין למעשי ילדיהם, נמצאת בשני מישורים: במישור אחריות השילוחית ובמישור האחריות הישירה. אין ההורים בתור שכאלה אחראים באחריות שילוחית לרשלנות ילדיהם אלא אם כן מערכת היחסים במקרה כזה או אחר מכניסה אותם למסגרת דומה לזו של מעביד ועובד. הורים חבים חובת זהירות ישירה של השגחה על מעשי ילדיהם שלא יזיקו, לפי מידת הזהירות

הרגילה של הורה סביר ואחראים הם כלפי מי שניזוק על ידי ילדם עקב אי מילוי חובת הזהירות המוטלת עליהם כהורים...יישומם של העקרונות הנ"ל איננו אחיד והוא תלוי בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה
".

וכן גם ב-ע"א 4597/91 קיבוץ אפיקים נ' חי כהן ו-28 אח', פ"ד נ(2) 111 (בהשוואה לחובת דוד):

"
חובה זו משמעותה פיקוח על הקטין כדי למנוע פגיעה בו ופגיעתו באחר
...".


הזהירות

של







א בית משפט מחוזי 1173/99 קרואני אילן, המוסד לביטוח לאומי נ' אלמוג מאיר, יונס אייל, מלסה שאול (דני) ואח' (פורסם ב-ֽ 05/03/2008)