פסקי דין על ציפורה קפלן | פסקי דין על אפרים אביעד קפלן | פסקי דין על פרידה קפלן ואח' | פסקי דין על שילה שפירו | פסקי דין על בנציון טשולק | פסקי דין על רות פריד ואח' |

155/04 הפ     20/07/2006




הפ 155/04 ציפורה קפלן, אפרים אביעד קפלן, פרידה קפלן ואח' נ' שילה שפירו, בנציון טשולק, רות פריד ואח'




בעניין:

1



בתי המשפט



בית משפט מחוזי חיפה
הפ 000155/04


בפני
:
כב' השופט רון סוקול
תאריך:
20/07/2006



בעניין
:
1. ציפורה קפלן

2. אפרים אביעד קפלן
3. פרידה קפלן
4. ענת קפלן
5. נועה קפלן



ע"י ב"כ עוה"ד הראל כהן ואח'

המבקשים




נ ג ד



1. שילה שפירו

2. בנציון טשולק

3. רות פריד
4. שרה איטה רובין
5. רואינה טנן
6. יוניס אדלר



המשיבה 3 ע"י ב"כ עוה"ד דוד קלינגר

המשיבים

החלטה

1.
ביום 15.5.06 ניתן על ידי

פסק דין
בה"פ 155/04 בו נדחתה תביעת המבקשים להצהיר כי
ישראל קפלן ז"ל, שנשא
ת.ז 799445, הינו הבעלים הרשום של המקרקעין הידועים כגוש 10789 חלקות 96 ו- 123 (להלן: "המקרקעין") . פסק הדין ניתן בהליכים שבין המבקשים מחד לבין המשיבה 3 מנגד.
עם מתן פסק הדין ביקשתי את הצדדים להתייחס למשמעותו ביחס לשאר המשיבים כנגם ניתן
ביום 16.1.05

פסק דין
בהער הגנה.


בתגובה הגישו המבקשים בקשה למתן פסיקתא (בש"א 9575/06)
אשר על פיה מבקשים הם כי 5/6 מהמקרקעין ירשמו על שמם על פי פסק הדין שניתן בהעדר וכי 1/6 נוספת תרשם על שם המשיבה 3.

2.
הדיון בתובענה בתיק העיקרי, שהוגשה
כבקשה בהמרצת פתיחה, נסב על שאלת זהותו של ישראל קפלן שהזכויות במקרקעין רשומות על שמו בלשכת רישום המקרקעין. המבקשים, שהגישו את הבקשה, טענו כי מורישם הוא ישראל קפלן האמור במרשם. המשיבים, ששה במספר, הם יורשיו של ישראל קפלן אחר, מאנגליה.

3.. לאחר שלא הוגשו כתבי הגנה על ידי מי מהמשיבים ניתן כנגדם

פסק דין
(

פסק דין
מיום 16.1.05י יכונה להלן: "פסק הדין בהעדר").


פסק דין
זה בוטל מאוחר יותר כנגד המשיבה 3 אשר הגישה בקשה לביטולו (החלטה מיום 5.4.05, בש"א 2776/05), והתיק התנהל לגופו בין המבקשים למשיבה זו.

3.
בתום ההליכים ניתן פסק הדין לפיו נדחתה בקשת המבקשים ונקבע כי ישראל קפלן מאנגליה, מורישה של המשיבה 3 הוא בעל המקרקעין האמורים.

4.
לאור תוצאה זו ביקשתי בפסק הדין לקבל את עמדת הצדדים באשר לביטול פסק הדין ן בהעדר, גם כנגד יתר המשיבים וזאת על יסוד תקנה 201 סיפא, לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984,
המורה כי "החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם".

ב"כ המשיבה 3 ביקש ארכה לשם קבלת ייפוי כח מן המשיבים כולם לצורך הגשת בקשת ביטול בשמם אולם עד כה לא הוגש מטעמו או מטעמם דבר.

5.
המבקשים מצידם הגישו בקשה למתן פסיקתא לפיה הם זכאים להירשם כבעלי 5/6 מן הזכויות במקרקעין (בש"א 9575/06). לטענתם תוצאת פסק הדין הדוחה את התביעה מחייבת רק ביחסים בינם לבין במשיבה 3 שהיא יורשת של 1/6 מנכסיו של המנוח ישראל קפלן מאנגליה. לפיכך סבורים הם כי ניתן ליישב בין פסקי הדין כך ש 1/6
תירשם על שם המשיבה 3 על פי פסק הדין העיקרי ו 5/6 ירשמו על שמם על פי פסק הדין בהעדר.

6.
השאלה הניצבת בפני
היא האם, בנסיבות אלו יש לעשות שימוש בסמכות המסורה לבית המשפט על פי תקנה 201 סיפא הנ"ל ולאפשר הרחבת כוחו המחייב של פסק הדין,שדחה את תביעת המבקשים, גם כלפי יתר המשיבים, וזאת על אף שבפועל לא התדיינו המבקשים עם משיבים אלו.

7.
אין מחלוקת כי שני פסקי הדין קובעים ממצאים סותרים בשאלת זהותו של ישראל קפלן הרשום כבעל המקרקעין בלשכת רישום המקרקעין. מבחינה מעשית
פסקי הדין אינם יכולים להתקיים זה לצד זה, שכן ישראל קפלן הרשום במרשם אינו יכול להיות לצורך חלק מן הנכס ישראל קפלן מישראל- מורישם של המבקשים, ולצורך חלקו האחר, ישראל קפלן מאנגליה
– מורישם של המשיבים. הקביעה כי הנכס אינו שייך למורישם של
המבקשים אינה יכולה להתפשט על חלקו של הנכס בלבד והיא מוציאה למעשה את כל הנכס מידם. מכאן שפסק הדין שניתן בהעדר אינו יכול להתבטל רק כנגד המשיבה 3 ויש לבטלו גם כנגד יתר המשיבים (ראה י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, בעמ' 741).

8.
נזכיר הבקשה שהגישו המבקשים היתה להצהיר כי ישראל קפלן מישראל הוא ישראל קפלן
הרשום כבעלים של המקרקעין. טענה זו נדחתה בפסק הדין העקרי לאחר שמיעת ראיות. מכאן שיש ממצא מחייב של בית המשפט הדוחה את טענתם לגבי זהותו של ישראל קפלן.

9.
על פי הבנתי אין מקום לאפשר למבקשים ליהנות מן הממצאים שנקבעו ללא שמיעת ראיות, כנגד יתר המשיבים, ויש להרחיב תחולתו של פסק הדין שניתן על יסוד שמיעה לגופם של ראיות, בהליך שניהלו כנגד המשיבה 3, גם כלפי שאר המשיבים.

10.
מבלי להרחיב בסוגיה נזכיר כי לעיתים

פסק דין
שניתן בהליך משפטי עשוי להקים טענת "מעשה בית דין" גם למי שלא היה צד להליך המקורי אם היו בינו לבין אחד הצדדים יחסי "קירבה משפטית" המצדיקים כבילתו לתוצאות אותו הליך.


כך נקבע בפסיקה כי הכרעה בהליך שיפוטי יכול שתיצור השתק לגבי


התדיינויות עתידיות לא רק כלפי בעלי הדין עצמם, אלא, בנסיבות מסוימות, אף כלפי חליפו של בעל דין, כלפי אדם בעל קירבה משפטית אליו או כלפי אדם שיש לו זהות אינטרסים עימו (ראו, ע"א 718/75 עמרם נ' סקורניק, פ"ד


לא(1) 29, 33-32; ע"א 344/83 רויטמן נ' פרס, פ"ד לט(4) 29, 38; ע"א 1041/97 סררו נ' נעלי תומרס בע"מ, פ"דנד(1) 642, 650).

11.
כלל זה מתייחס לגבי התדיינויות עתידיות ואילו אנו עוסקים בהשפעת ההכרעה על התדיינות קודמת שהסתיימה ב

פסק דין
בהעדר הגנה. למרות השוני בין הדברים ניתן ללמוד ולהקיש מכללי מעשה בית דין גם על שאלת תוקפו של

פסק דין
שניתן בהעדר הסותר ממצאי

פסק דין
שניתן לגופם של דברים ולאחר שמיעת ראיות כנגד מי שהינו בעל "קירבה משפטית". דומה שבמסגרת שיקול הדעת הנתון לבית המשפט האם להותיר

פסק דין
בהעדר על כנו או לבטלו, בגדר הסיפא לתקנה 201 לתקנות, ראוי להחיל כללים דומים.

12.
בע"א 2742/90 שושנה אהרונוב נ' עזבון המנוח אליהו אהרונוב, פ"ד מה(3), 159 נאמר:

"עניין לנו ב

פסק דין
הצהרתי הקובע במפורש שאין למערערת חלק או זכות ברכושו של המנוח ובעזבונו להוציא את שהנחיל לה המנוח בצוואתו. משהוצהר כך, והצהרה זו בעינה תעמוד, הרי לא יתכן מבחינת מדיניות שיפוטית שתינתן הצהרה נוגדת ללא שמיעת ראיות, שתהיה לה נפקות כלפי חלק מהיורשים מן העזבון, כאשר הוכח כראוי שהצהרה כזו, אין לה בסיס, ואינה תואמת את המציאות. יש בכך אף טעם מיוחד שלא ליתן

פסק דין
נגד אותם הנתבעים שלא התגוננו. הצהרה נוגדת כזו גם אם הייתה ניתנת בשל העדר הגנה, יכלו משנפסק נגדם לפנות לבית המשפט על פי תקנה 201 לתקנות סדר דין אזרחי, התשמ"ד-1984 ולבקש את ביטול ההחלטה ובמצב דהיום, כפועל יוצא מפסק הדין החלוט הנ"ל הם היו נענים בחיוב. מכל אחד מהטעמים דלעיל יחול פסק הדין גם ככל שמדובר במשיבים שלא התגוננו ויצאו אלו נשכרים מתוך כך שמלאכתם נעשתה על ידי אחרים" (שם, בעמ' 164-165)

(ראה גם ע"א 5685/94 עמותת א.ל.ע.ד. אל עיר נ' עזבון המנוח אחמד חסין, פ"ד נג(4), 730 ,עמ' 739-740).


אמנם באותו מקרה לא ניתן

פסק דין
בהעדר
לפני שמיעת הראיות, אולם ההגיון זהה.

פסק דין
שניתן בהעדר המצהיר על זכויות, אינו יכול לדור בכפפיה אחת ל

פסק דין
הדן באותן זכויות בדיוק וקובע בדיוק להיפך.

13.
במקרה שבפני
לא הוגשה כל בקשה על ידי המשיבים לביטול פסק הדין בהעדר ולכן עשויה להתעורר השאלה הם ראוי לדון בבקשת ביטול שכלל לא הוגשה. דומני כי למרות העדר הבקשה אין מנוס מלקבוע עמדה בשאלת ביטולו של פסק הדין בהעדר. הותרת שני פסקי הדין זה לצד זה יוצרת מצב בלתי אפשרי. מה
תעשה לשכת רישום המקרקעין אם יובאו לפניה שני פסקי הדין הסותרים?. כציד ניתן לרשום זכויות לפי

פסק דין
אחד מבלי שבית משפט יבהיר מה מעמדו של פסק הדין האחר?. לכן הדבר מחייב התייחסות של בית המשפט.


זאת ועוד, בפני
בית המשפט עמדה בקשה של המשיבה 3 לביטול פסק הדין בהעדר. תקנה 201 סיפא חלה על פי לשונה על כל מקרה בו בית המשפט מגיע למסקנה כי

פסק דין
שניתן אינו יכול לעמוד נגד אותו בעל דין שביקש את הביטול בלבד, ואין כל רלבנטיות אם שאר בעלי הדין ביקשו את ביטולו אם לאו.

14.
בשים לב לאמור דומה שמתחייבת המסקנה כי הבקשה למתן פסיקתא (בש"א 9575/06) דינה להידחות.
למסקנה זהה הייתי מגיע גם על פי הכללים הרגילים למתן פסיקתא שהרי פסיקתא אינה מיועדת לשנות או לתקן את פסק הדין אלא תפקידה הינו רק לקבוע את התוצאה האופרטיבית של פסק הדין. הואיל ובשום מקום לא נקבע באופן אופרטיבי כי את המקרקעין יש לחלק בין יורשי ישראל קפלן מישראל ליורשי ישראל קפלן מאנגליה ברי כי לא ניתן ליתן פסיקתא כמבוקש.

15.
בשים לב לכל האמור הנני דוחה את הבקשה בבש"א 9575/06. כמו כן הנני מורה כי פסק הדין בהעדר שניתן כנגד המשיבים 1,2,4,5,6 ביום 16.1.05 מתבטל.


בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
ניתנה היום, כ"ד בתמוז, תשס"ו (20 ביולי 2006), בהיעדר הצדדים.

רון סוקול
, שופט
הקלדנית: ליאת חדד







הפ בית משפט מחוזי 155/04 ציפורה קפלן, אפרים אביעד קפלן, פרידה קפלן ואח' נ' שילה שפירו, בנציון טשולק, רות פריד ואח' (פורסם ב-ֽ 20/07/2006)