פסקי דין על מסאלחה מחמוד חסן | פסקי דין על el shafak international corporation (1996) ltd. | פסקי דין על el shafak international corporation s.r.o | פסקי דין על י. כספי קווי מטען | פסקי דין על דניאל ארנון | פסקי דין על שרגא צוריאל ואח' |

26/07 א     10/05/2007




א 26/07 מסאלחה מחמוד חסן, el shafak international corporation (1996) ltd., el shafak international corporation s.r.o נ' י. כספי קווי מטען בע"מ, דניאל ארנון, שרגא צוריאל ואח'




בעניין:

1



בתי המשפט



בבית המשפט לימאות
א
000026/07


בפני
:
כב' השופטת ב. גילאור
- נשיאה
תאריך:
10/05/2007



בעניין
:
1.
מסאלחה מחמוד חסן
, ת.ז. 052395746
2

.

el shafak international corporation (1996) ltd.
,

ח.פ. 512268939
3

.

el shafak international corporation s.r.o
התובעים ע"י ב"כ עו"ד עמרי ארז





התובעים


- נ ג ד -


1.
י. כספי קווי מטען בע"מ

2.
דניאל ארנון
3.
שרגא צוריאל

הנתבעים 1-3 ע"י ב"כ עו"ד דן סלע
4

.
sapphire sea ltd.

5.
sapphire shipping company ltd.

6.
sagaco shipping ltd.

7.
גדות ים ספנות לכימיקלים בע"מ

8.
הדר ספנות בע"מ
9.
עו"ד דן סלע
10.
karim shipping ltd.

11.
amir shipping ltd.






הנתבעים






החלטה

1.
השאלה העומדת להכרעה במסגרת החלטה זו היא האם מוקנית לבית המשפט לימאות סמכות עניינית לדון בתובענה שהגישו התובעים למתן חשבונות ולהצהרה על בעלותם בשתי
אוניות.
הבקשות נקבעו לדיון דחוף כי התובעים עתרו למעצר האניה

mira
וכן לעיקולה במניעת הפלגתה.


מהות התובענה
2.
כעולה מכתב התביעה, הרקע להגשתה הוא יחסים עסקיים בין הצדדים שנסבו סביב
שתי אניות שנרכשו בשנת 1999 במסגרת הליכי כינוס נכסים.
לצורך הפעלת האניות הוקמו שתי חברות זרות הרשומות ברפובליקה של איי מרשל, הן הנתבעות 10-11, והבעלות באניות הוקנתה לחברות אלה.
הבעלות באניה האחת,
amir
(הרשומה
בארגון הספנות הבינלאומי תחת המספר 7031577), הוקנתה לנתבעת 11, היא חברת

amir shipping ltd
.
הבעלות באניה השניה,

karim
(הרשומה
בארגון הספנות הבינלאומי תחת המספר 7647417) הוקנתה לנתבעת 10,

karim shipping ltd
.
שתי האניות נשאו במועדים הרלוונטיים דגל קמבודיה.
אחזקת המניות בשתי החברות חולקה בין התובע לבין הנתבעת 1 באמצעות חברות קשורות של כל אחד מהצדדים, כאשר המניות של שתי החברות מוחזקות בנאמנות אצל עו"ד דן סלע
, הוא הנתבע 9.
כן נקשרו בין הצדדים הסכמים שונים באשר להפעלת האניות.
בשלב מסויים העמידה הנתבעת 8, הדר ספנות בע"מ, הלוואה לטובת התובעים וכנגד ההלוואה נרשמו שעבודים – ככל הנראה -
על חלקם של התובעים בחברות
amir shipping ltd
ו-

karim shipping ltd
.
עוד עולה מכתב התביעה כי בהמשך ביצע עו"ד סלע פעולות שהביאו, לטענתם, לנישול זכויותיהם בשתי האניות שלא כדין: בשנת 2001 מכר עו"ד סלע את אחזקות התובעים ב-

karim shipping ltd
, והאניה מופעלת כיום על ידי הנתבעת 1 בשם

mira
.
מהנספחים שצורפו לכתב התביעה עולה כי ייתכן ופעולות אלו נעשו לצורך מימוש השעבוד שנרשם לטובת הדר ספנות בע"מ.
כן פעל עו"ד סלע למכירת האניה

amir
מתוך כוונה להחזיק את התמורה אצלו בנאמנות.
לתובעים לא ידוע מה עלה בגורלה של אניה זו.

3.
על פי התובעים, תוצאתן של פעולות אלו שנעשו ע"י עו"ד סלע בשנת 2001 היתה נישול התובעים מזכויותיהם באניות.
נטען כי הנתבעים 1, 4-6 לא שיתפו את התובעים בתקבולים שנוצרו עקב הפעלת שתי האניות והעלימו מהם מידע באשר להפעלתן ולהכנסות שצמחו מהן.
מכאן תביעתם למתן חשבונות בגין התקופה מאז שנת 2001 המושתתת על יחסי שותפות בין התובעים לבין הנתבעים 1, 4-6.
התביעה למתן חשבונות וגילוי מידע מופנית גם כלפי עו"ד סלע מתוקף יחסי נאמנות שנוצרו בינו לבין התובעים במסגרת מעורבותו בעסקאות בין הצדדים בקשר לאניות.
פרט לסעד של מתן חשבונות מבקשים התובעים גם כי יוצהר שהנם הבעלים המלאים בשתי האניות.
במכתב שהוגש על ידי הנתבעים 1-3 לתיק בית המשפט, טרם הגשת כתב הגנה, דוחים הנתבעים 1-3 את טענת התובעים לזכות כלשהי באניות או בהכנסות מהם.

4.
בהחלטתי מיום 23.4.07 (בש"א 86/07) קבעתי כי יש לדון תחילה בשאלת סמכותו של בית המשפט לימאות לדון בתובענה ולשם כך התקיים דיון ביום 29.4.07 בנוכחות ב"כ התובעים, התובע 1, הנתבעים 2-3 וכן עו"ד סלע אשר הופיע בשם עצמו ובשם הנתבעים 1-3 .

סמכותו העניינית של בית המשפט לימאות – המסגרת הנורמטיבית
5.
סמכותו העניינית של בית המשפט לימאות קבועה, בין היתר, בסעיף 2 לחוק בית המשפט לימאות, התשי"ב – 1952 וכן בסדרת דברי חקיקה מנדטוריים ואנגליים אשר החילו על בית משפט זה את הוראות ה-
admiralty court act, 1840
וה-

admiralty court act , 1861
האנגליים.
ר' ע"א 578/70

האניה "פדה" ובעליה נ'

lloyds underwriters
, פ"ד כה(2) 733, 736 (1971).
שני חוקים אנגליים אלו מהמאה ה- 19 כוללים מספר הוראות באשר לסמכות בית המשפט לימאות, ולענייננו רלוונטיים סעיף 4 ל-

admiralty court act, 1840
וסעיף 8 ל-

admiralty court act , 1861
.

6.
סעיף 4 לחוק משנת 1840 קובע כי –

"the said court of admiralty shall have jurisdiction to decide all questions as to the title or ownership of any ship or vessel, or the proceeds thereof remaining in the registry, arising in any cause of possession, salvage, damage, wages or bottomry, which shall be instituted in the said court after passing of this act."

היינו, הסמכות להכריע בזכות הבעלות באניה מותנית בכך שהכרעה כזו נדרשת במסגרת תביעה המבוססת על אחת מהעילות הבאות: חזקה באניה; מימוש שעבוד שנעשה על האניה לצורך מימון תיקונים דחופים (

bottomry
); או תביעות בגין דמי ישע (

salvage
), פיצוי בגין נזק שגרמה האניה
או שכר עבודה.

סעיף 8 לחוק משנת 1861 קובע
-


"the high court of admiralty shall have jurisdiction to decide all questions arising between the co-owners, or any of them, touching the ownership, possession, employment and earnings of any ship registered at any port in england or wales, or any share thereof, and may settle all accounts outstanding and unsettled between the parties in relation thereto, and may direct the said ship or any share thereof to be sold, and may make such order in the premises as to it shall seem fit."


סעיף זה מקנה סמכות לדון בסכסוכים בין בעלים במשותף של אניות בקשר לחזקה בהן, התקבולים הצומחים מהן ועוד.
הצדדים מיקדו טענותיהם בנושא הסמכות רק בהוראות הנ"ל של ה-

admiralty court act, 1840
וה-

admiralty court act , 1861
.
למען שלמות התמונה יצויין כי קיימים דברי חקיקה ישראלים נוספים הכוללים הוראות בדבר סמכות בית המשפט לימאות.
כך, למשל, סעיפים 29 ו- 39 לחוק הספנות (כלי שיט), התש"ך – 1960 (להלן –

חוק הספנות (כלי שיט)

) שעניינם סכסוכים הקשורים לבעלות בכלי שיט הרשומים במרשם הישראלי.
ענייננו, כזכור, בכלי שיט שאינם רשומים במרשם הישראלי ומשום כך לא אתייחס לחוק הספנות (כלי שיט).

7.
לענין שאלת הסמכות, מאבחנים התובעים בין שני הסעדים שביקשו בכתב התביעה.
בענין הסעד ההצהרתי בדבר הבעלות, נטען כי זה משקף מחלוקת באשר לבעלות באניה ועל כן
נכלל במסגרת סעיף 4 של ה-
admiralty court act, 1840
.
באשר לסעד השני, התביעה למתן חשבונות, נטען שזה מהווה תביעה כספית הנופלת לגדר סעיף 8 של ה-
admiralty court act, 1861
.
מנגד, הנתבעים 1-3 ו- 9, שיוצגו בדיון, טוענים כי על מנת להקנות לבית המשפט סמכות על פי סעיף 4 של ה-

admiralty court act, 1840
יש לצרף את האניה

mira
כנתבעת (כזכור, התובעים טוענים כי לאחר שנושלו זכויותיהם באניה

karim
שונה שמה ל-

mira
).
עוד נטען כי אין לבית המשפט סמכות לדון בתביעה כספית נגד סוכני האניה, מנהליה או כנגד אנשים באופן אישי.

דיון והכרעה
8.
כדי לקבל את הסעד של מתן חשבונות, על התובעים להוכיח, בין השאר, קיומה של מערכת יחסים מיוחדת בינם לבין הנתבעים המקימה לתובעים זכות לקבלת החשבונות.
ר' ע"א 127/95
מועצת הפירות ייצור ושיווק נ' מהדרין בע"מ

, פ"ד נא(4) 337, 344 (1997).
על מנת שהתובענה דנן למתן חשבונות תידון בבית משפט לימאות, על התובעים להראות כי אותה מערכת יחסים מיוחדת נכללת בגדר סוגי הסכסוכים בהם מוקנית לבית המשפט לימאות סמכות עניינית.
באשר לסעד השני שביקשו התובעים, הצהרה על בעלותם המלאה בשתי האניות, גם כאן עליהם להראות שמדובר בסכסוך הנכנס לגדר המקרים המקנים לבית המשפט לימאות סמכות עניינית.
לדידי, התובעים לא עמדו בנטל זה ויש לקבוע כי התובענה אינה בסמכותו של בית המשפט לימאות.
ובמה דברים אמורים?

9.
במהותה, עניינה של התובענה דנן הוא סכסוך בין הטוען לזכות במניות בחברות
amir shipping ltd

ו-

karim shipping ltd
(הנתבעות 10 ו- 11).
אין סכסוך מתואר בין בעלים במשותף של אניות או סכסוך באשר לבעלות באניה: על פי האמור בכתב התביעה, האניה

karim
היתה מצויה בבעלותה של חברת

karim shipping ltd
ואילו האניה

amir

מצויה היתה בבעלותה של
amir shipping ltd
.
אין טענה שהיתה בעלות משותפת על מי מהאניות.
על פי נתוני כתב התביעה, לכל אחת מהאניות היה בעלים אחד – הנתבעת 10 או הנתבעת 11, על פי המקרה.
העובדה שהתובע והנתבעת 1 החזיקו (ישירות או באמצעות גורמים קשורים) במניותיהן של שתי החברות שנרשמו כבעלות האניות אינה הופכת אותם לבעלים במשותף באניות.
יש לזכור כי קניין החברות בנכסיהן לחוד וקניין בעלי המניות במניותיהם לחוד.
אין חד הם.
משכך, אין ענייננו נכנס לגדר סעיף 8 של
ה-

admiralty court act, 1861
או לגדרו של סעיף 4 של ה-

admiralty court act, 1840
.
יצויין כי סעיף 4 ל-

admiralty court act, 1840
וסעיף 8 ל-

admiralty court act , 1861
מציבים תנאי סף נוספים לצורך הקניית סמכות עניינית לבית המשפט, אולם לא מצאתי לנכון לדון בהם משקבעתי כי לא מתקיימים חלק מהתנאים המצטברים לתחולתם של סעיפים אלו.
סיכומו של דבר, ענין לנו בסכסוך בין מי שהם, או טוענים להיות, בעלי מניות בנתבעות 10-11.
עצם העובדה כי הנתבעות 10-11 הן, או היו, הבעלים של שתי האניות אינה הופכת את הסכסוך בין בעלי המניות לכזה הנכנס לגדרם של סעיף 4 ל-

admiralty court act, 1840
או סעיף 8 ל-

admiralty court act , 1861

ומשום כך אין התובענה בסמכותו העניינית של בית המשפט לימאות.

10.
בשל מסקנתי באשר להיעדר הסמכות העניינית, התוצאה היא שיש להעביר את הדיון בתובענה לבית משפט אזרחי רגיל.
על פי סכום התביעה שננקב בכתב התביעה הסמכות העניינית מוקנית לכאורה לבית משפט השלום, אולם בכתב התביעה צויין כי לאחר קבלת מידע מהנתבעים ייתכן וירצו התובעים להגדיל את סכום התביעה.
לאור זאת ומכיוון שלאחר העברת התובענה לא ניתן יהיה להעבירה עוד לבית משפט אחר (סעיף 79(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984), יש לאפשר לתובעים לבחור עתה האם תועבר התובענה יחד עם הבקשות לסעדים זמניים לבית משפט שלום או לבית משפט מחוזי.
בשים לב כי מענם של הנתבעים הוא במחוזות שיפוט שונים יש לאפשר לתובעים גם לבחור את מקום שבתו של בית המשפט אליו תועבר התובענה.
משכך, יתנו התובעים הודעה תוך 14 יום, עם העתק לצדדים, בה יציינו לאיזה בית משפט מבקשים הם להעביר את התובענה.
בהיעדר הודעה מטעמם תועבר התובענה לבית משפט השלום בחיפה.

המזכירות תביא התיק לעיוני עם קבלת הודעת התובעים ולא יאוחר מיום 31.5.07.

אין צו להוצאות.


המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום כ"ב באייר, תשס"ז (10 במאי 2007) בהעדר.


ב. גילאור
, שופטת
נשיאה







א בית המשפט לימאות 26/07 מסאלחה מחמוד חסן, el shafak international corporation (1996) ltd., el shafak international corporation s.r.o נ' י. כספי קווי מטען בע"מ, דניאל ארנון, שרגא צוריאל ואח' (פורסם ב-ֽ 10/05/2007)