פסקי דין על בן-שלמה אליהו | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

1553/03 בל     15/08/2006




בל 1553/03 בן-שלמה אליהו נ' המוסד לביטוח לאומי




בעניין:

1



בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו
בל 001553/03


בפני
:
כב' השופטת חגית שגיא
-סגנית שופט ראשי
תאריך:
15/08/2006


בעניין
:
בן-שלמה אליהו





התובע

נ
ג
ד


המוסד לביטוח לאומי


ע"י ב"כ עו"ד
א. דקל

הנתבע
פסק דין

1.
עניינו של התובע הועבר למומחה-יועץ רפואי לבחינת שאלת הקשר הסיבתי בין עבודתו לבין אבדן חוש ריח וטעם מהם הוא סובל, על יסוד העובדות דלהלן:

א.
התובע שימש כמנהל ומעצב של מוזיאון השרון שהוא מוזיאון לטבע וארכיאולוגיה, משנת 1970 ועד 2001.

ב.
עיקר עבודתו של התובע היה הטיפול והשימור בתצוגה, עבודה שכללה שימור בעלי חיים בפורמלין והחלפת הפורמלין במיכלים.

ג.
התובע היה העובד המרכזי. היתה לו מזכירה ושומר.
במוזיאון יש שטח שמתוכו 450 מ"ר מוקצים לתצוגות של טבע, בעלי חיים שמשומרים בתוך תמיסות של פורמלין ליונקים, זוחלים ובעלי חיים ימיים וכדורי
גלובול ונפטלין לפרפרים וציפורים.
התובע היה מקבל את בעלי החיים שנועדו לתצוגה מאנשים שמסרו אותם או שמצא אותם בעצמו ואז היה מביא אותם למרתף של המוזיאון.

ד.
התובע היה מנקה, נותן להם עמדת צורה, מכניס אותם לתמיסה של פורמלין, בתחילה 10% ואף למעלה מכך ואח"כ משרה אותם בתמיסה של פורמלין, 5 עד 6%. כל מספר שבועות מחליף את התמיסה הזאת עד שהיא הופכת להיות צלולה. זה יכול להיות כל שבוע, פעם או פעמיים בשבוע ולפעמים פעם בשבועיים.
התובע היה שוהה במרתף יום יום.
התובע היה מחליף תמיסות פעם או פעמיים בשבוע.

ה.
כדורי הנפטלין היו בתוך קופסאות או ארונות והתובע היה מחליף אותם. כל יום היה פותח את הקופסאות והארונות על מנת לבדוק או להחליף את הנפטלין.
החלפת נוזל הפורמלין עשויה להימשך עד 8 שעות אם מדובר במיכל גדול שכן צריך להוציא את הנוזל (לעיתים בעזרת צינור), לשטוף את המיכל ולמלא מחדש. כאשר מדובר במיכלים קטנים יותר - שעתיים שלוש של חשיפה לחומר. באולם המרתף ואולם התצוגה היו אדי פורמלין כל הזמן. בדיקת והחלפת הנפטלין נמשכה כשעה כל פעם.

ו.
כתוצאה מחשיפה לחומרי השימור – איבד התובע את חוש הריח ואת חוש הטעם.

2.
המומחה התבקש להשיב:

א.
מהי מחלת התובע?

ב.
האם יש קשר סיבתי בין עבודת התובע המתוארות בפרק העובדות לבין מחלתו?

3.
המומחה שמונה, ד"ר אנגלנדר משה, שלל קיומו של קשר סיבתי בין מחלת התובע לעבודתו, בהחלטה מפורטת ומנומקת.


בין השאר קבע המומחה:

"
בזמן נשימה רגילה רק 5% לערך מהאויר הנשאף מגיע לאיזור של תאי הריח בעוד שבזמן שאיפה חזקה האחוז עולה ועשוי להגיע ל- 20% ואף למעלה מזה
ומכאן שאם ישנה חסימה במעבר האויר כמו במקרה הנדון ברור כי פחות אויר יגע לקולטני הריח ויפגע חוש הריח אך לא יעלם כליל. הפרעה כזו אמורה היתה לבוא לידי ביטוי בבדיקת חוש הריח אשר בוצעה בבי"ח וולפסון אולם התוצאה אשר נתקבלה עם ערך של 2 היא חד משמעית ומשמעותה ברורה.
כלומר לתובע מספר סיבות לפגיעה בחוש הריח ללא קשר לחשיפה לפורמלין אשר כאמור עשוי לגרום לפגיעה בחוש הריח אולם הבדיקה שעשה איננה מאשרת את תלונותיו ולפיכך אינני מוצא מקום להמליץ על מתן אחוזי נכות.
באשר לחוש הטעם, על סמך הכתוב למעלה לא מצאתי כל סיבה אשר תצדיק תלונה זו ולפיכך גם כאן אינני ממליץ על מתן אחוזי נכות
".


4.
לבקשת התובע הופנו למומחה שאלות הבהרה.

המומחה חזר על עמדתו בתשובותיו לשאלות ההבהרה.

5.
בסיכומיו ביקש התובע לקבל את התביעה והטיל ספק בקביעת המומחה שמונה.

הנתבע ביקש אף לאמץ את קביעות המומחה ולדחות את התביעה.

6.
לאחר שעיינתי בכל החומר שבפני
החלטתי כי אין מנוס מדחיית התביעה מן הטעמים דלהלן:

א.
חות הדעת של המומחה הרפואי שמונה על ידי בית הדין הינה חד-משמעית , ברורה ומנומקת בהרחבה.

ב.
בית הדין ממנה מומחה רפואי על מנת להיעזר בידע הרפואי שלו, ולפיכך אין מקום לויכוח או השגה על קביעותיו הרפואיות של המומחה.

ג.
אשר לטענות לעניין האוביקטיביות של המומחה – לא מצאתי תשתית ראייתית לטענות אלה ולכן אינני מקבלת אותן.

ד.
לאור קביעותיו החד משמעיות של המומחה שמונה על ידי בית הדין יש לדחות את התביעה.


ניתן
היום כ"א באב, תשס"ו (15 באוגוסט 2006) בהעדר הצדדים.


חגית שגיא
שופטת
סגנית שופט ראשי


קלדנית: גלית דוד.






בל בית דין אזורי לעבודה 1553/03 בן-שלמה אליהו נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 15/08/2006)