פסקי דין על יוכלמן את בכר בע"מ 2000 | פסקי דין על אוחיון משה | פסקי דין על אוחיון שלום | פסקי דין על אוחיון נדב - לול שירותים וחיסונים |

4320/02 א     25/03/2004




א 4320/02 יוכלמן את בכר בע"מ 2000 נ' אוחיון משה, אוחיון שלום, אוחיון נדב - לול שירותים וחיסונים בע"מ




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום חדרה
א
004320/02


בפני
:
השופטת הדסה אסיף
תאריך:
25/03/2004



בעניין
:
יוכלמן את בכר בע"מ 2000





התובעת


- נ
ג
ד -



1 . אוחיון משה

2 . אוחיון שלום
3 . אוחיון נדב - לול שירותים וחיסונים בע"מ




הנתבעים


ב"כ התובעת
: עו"ד בושרי
ב"כ הנתבעים
: עו"ד ביטון



פסק דין


1.
התביעה היא שטרית, ובמסגרתה הוגש לביצוע שיק ע"ס 33,045 ₪ שעשתה הנתבעת 3 לפקודת התובעת.

2.
ניתנה רשות להתגונן ובתיק נשמעו ראיות.

3.
בתום שמיעת הראיות נקבע מועד להגשת סיכומים בכתב.

סיכומי התובעת הוגשו לתיק ביהמ"ש, ואילו הנתבעים ביקשו וקיבלו אורכה להגשת סיכומיהם עד ליום 14.3.04.

בפועל, גם היום, 25.3.04, לא מצויים בתיק סיכומי הנתבעים.

4.
בהתאם להוראות תקנה 160 ד' לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984, דין בעל דין שלא הגיש סיכומים במועד כדין בעל דין שלא התייצב במועד שנקבע לדיון.

על פי הוראות תקנה 157 לתקנות הנ"ל, ומשמדובר בנתבע שלא התייצב, רשאי התובע להוכיח את התביעה, עד כמה שחובת הראיה עליו, ואז יהא זכאי לסעד המבוקש ולכל סעד מתאים אחר.

במקרה שבפני
י, מדובר בתביעה שטרית והנטל מוטל לכן על הנתבעת ולא על התובעת.

5.
לפיכך, ומשלא הוגשו סיכומי הנתבעת כלל, זכאית התובעת ליטול

פסק דין
כמבוקש בתובענה אפילו מטעם זה בלבד.

6.
למעלה מן הצורך, אני רואה מקום להתייחס גם לגופה של המחלוקת כפי שבאה לידי ביטוי במהלך הדיונים שבפני
י.

7.
בהתנגדות, ובתצהיר שתמך בה, נטען כי השיק נמסר לתובעת בקשר להזמנה לביצוע ארגז שיורכב על גבי המשאית של הנתבעים, וכי הארגז נועד להתאים להובלת שתי מלגזות. לפיכך, טענו הנתבעים, כי ביקשו מהתובעת ארגז באורך של 8.3 מ' על מנת לאפשר את הובלת שתי המלגזות בו זמנית ולעמוד בדרישות משרד התחבורה (סעיף 4 להתנגדות).

8.
מר אוחיון, שנתן את התצהירים מטם הנתבעים, ציין בתצהיר ההתנגדות שהגיש כי כבר בעת שנכרת ההסכם בין הצדדים דובר בארגז באורך של 8.3 מ', וכי דבר זה גם נרשם על גבי ההזמנה. (סעיף 3 לתצהיר מיום 1.5.02).

עותק מההזמנה לא צורף, לא במצורף להתנגדות וגם לא במצורף לתצהיר עדותו הראשית של מר אוחיון שהוגש ביום 29.5.03.

9.
הנתבעים טוענים, כי הארגז שבוצע בפועל היה כזה שמשטח ההעמסה שלו היה באורך של 7.6 מ' בלבד ואינו מתאים לכן להובלה של שתי מלגזות בו זמנית.

לפיכך, לטענת הנתבעים, יש כשלון תמורה מלא מאחר שלא קיבלו את המוצר שאותו הזמינו מהתובעת ולכן אין עליהם חובה לפרוע את השיק נשוא התביעה שהוא חלקו השני של התשלום שסוכם מראש עבור הארגז.

10.
הנתבעים אף צירפו חוות דעת של מומחה מטעמם, מר נתן גרינגרט, שממנה הם מבקשים להסיק כי ניתן להרכיב על המשאית הנדונה ארגז באורך של 8.3 מ' וכי אורך כזה דרוש לשם הובלה של שתי מלגזות בו זמנית ולא ניתן להסתפק בפחות ממנו.

11.
התובעת מכחישה את כל טענות הנתבע וטוענת כי מעולם לא דובר על אורך מינימלי לארגז שיורכב על המשאית.

לטענת התובעת, בפגישה הראשונה שנערכה עם הנתבע נרשמו נתונים בהתאם לבקשות שהעלה נציג הנתבעים בעת ביצוע ההזמנה. נתונים אלה אינם כוללים מידות מאחר שהמידות נקבעות על ידי מהנדס רכב מוסמך.

לטענת התובעת, הנתבע לא הציג כל דרישה לענין אורך מינימלי, או אורך כלשהו, לארגז שיורכב על גבי המשאית ועל כל פנים גם לו דרש אורך כזה היתה התובעת מבהירה לו כי דבר זה כפוף לאישור המהנדס.

12.
עוד טוענת התובעת, כי יש להבחין לענין אורך הארגז בין האורך הכולל לאורך משטח ההעמסה, וזאת מאחר שבאורך הארגז הכולל נכללות גם המגלשיים, היינו החלק שעליו נוסע הרכב בעת שהוא עולה על משטח ההעמסה. מגלשיים אלה מקופלות לאחר מכן כלפי מעלה ואינן נכללות בפועל באורך משטח ההעמסה. למעשה עובי המגלשיים אף "גוזל" חלק ממשטח ההעמסה כתוצאה מדרך הקיפול שלהן.

לפיכך, טוענת התובעת, כי לא ניתן להרכיב על גבי המשאית נשוא התביעה, ארגז שאורך משטח ההעמסה שלו יהיה 8.3, וכי גם לפי חוות הדעת שצירפו הנתבעים מדובר באורך משטח העמסה של 8 מ' בלבד שכן 30 ס"מ מקורם במגלשיים.

13.
לאחר ששמעתי את כל העדים ואת המומחים שנחקרו בפני
י, אני מחליטה לקבל את התביעה גם מטעמים שלגופו של ענין, ולא רק בשל אי הגשת סיכומי הנתבעים כפי שציינתי לעיל.

14.
התביעה היא שטרית והנטל מוטל לכן על הנתבעים להוכיח את כל טענותיהם.

15.
הנתבעים לא הצליחו להוכיח כי בעת ההזמנה הבהירו לתובעת שהארגז דרוש להם לשם הובלה בו זמנית של שתי מלגזות, או כי דרשו שהאורך המינימלי של משטח ההעמסה יהיה 8 מטר.


יותר מכך - אף לו שוכנעתי כי הנתבעים הבהירו כי מטרתם היא להוביל בו זמנית שתי מלגזות (דבר שלא הוכח), הרי שהנתבעים לא הראו שהובלה כזו אינה אפשרית על גבי המשטח כפי שסופק להם.

16.
למעשה, טענת הנתבעים, לפיה דרשו מראש משטח שאורכו 8 מ' לשם הובלת שתי מלגזות, נותרה בגדר טענה סתמית. מלבד עדותו של הנתבע 2, לא הובאה כל ראיה להוכיח אותה, ועדותו של הנתבע 2 היא בגדר עדות יחידה של בעל דין לענין זה (וראה הוראות סעיף 54 לפקודת הראיות).

17.
מעבר לכך שעדותו של מר אוחיון היתה עדות יחידה, והיא עדות יחידה של בעל דין, הרי שאינני מאמינה לעדות זו ועל כל פנים אינני מאמינה למר אוחיון ולטענתו לפיה מלכתחילה אמר למר בכר, נציג התובעת, כי דרוש לו משטח ההעמסה באורך של 8.3 מ'.

18.
עדותו של מר אוחיון לענין זה לא היתה עקבית. לעיתים נטען על ידו כי דרש אורך מסויים למשטח ההעמסה ולעיתים טען רק כי ביקש משטח ההעמסה שיאפשר העמסה של שתי מלגזות בו זמנית מבלי לנקוב באורך מסויים. (ראה למשל עמ' 18 ש' 7 ואילך).

19.
מר אוחיון גם לא הביא כל ראיה שהיא לתמוך בטענתו. כך למשל לא הובא על ידו עותק מפרוספקט של המלגזות, למרות שטען כי נתן למר בכר עותק מפרוספקט כזה וכי יש לו פרוספקטים נוספים בביתו. (עמ' 18 ש' 5).

לא רק שטענה כזו, לפיה נמסר למר בכר פרוספקט של המלגזות כבר בעת ביצוע ההזמנה, לא נטענה בתצהיריו של מר אוחיון, אלא שמדובר בטענה שמר אוחיון נמנע מלתמוך אותה בראיה שמצויה בשליטתו. מחדל זה פועל לחובתם של הנתבעים ומחזק דווקא את גירסת התובעת, וההלכות בענין זה ידועות.

20.
בהקשר זה יש להדגיש גם כי הנתבעים לא הביאו כעד נוסף מטעמם גם את מר שלומי, נציג חברת המלגזות "מניטו" למרות שמדובר בעד שלכאורה נכח בחלק מהמפגשים בין הצדדים (ראה עמ' 23 ש' 5 לפרוט'), ולמרות שניתנה לנתבעים הזדמנות מיוחדת לזמן עד זה, למרות שלא זימנו אותו מלכתחילה ואף לא הגישו תצהיר מטעמו (ראה בענין זה הפרוטוקול בעמ' 24 וההחלטה שניתנה שם).

21.
עדותו של מר אוחיון נסתרת לא רק מעדויות עדי התובעת אלא גם מהמסמכים שהוגשו על ידי התובעת. כך למשל הגישה התובעת את ההזמנה שנעשתה בפגישה הראשונה בין הצדדים ואשר כותרתה "הצעת מחיר לבניית מרכב גרר / מובילים". מדובר בהזמנה שנחתמה ע"י מר אוחיון.

עיון בנתונים שפורטו באותה הזמנה מלמד שאין בה כל זכר, לא לאורך המרכב, לא לאורך מינימלי נדרש ואף לא לכך שהמרכב דרוש לשם הובלה בו זמנית של שתי מלגזות.

ענין זה עומד בסתירה מוחלטת בדבריו של מר אוחיון כאילו בתחתית הצעת המחיר נרשם כי נדרש אורך של 8.3 מ' (ראה עדות מר אוחיון בענין זה בעמ' 18 ש' 10).

מר אוחיון עצמו לא הציג טופס הזמנה אחר, ואף לא הכחיש את חתימתו על גבי ההזמנה שצרפה התובעת.

22.
מעבר לכך, אני מאמינה לעדי התובעת שהותירו רושם מהימן ביותר על ביהמ"ש בעת שנחקרו בחקירה הנגדית.

עדותם של עדי התובעת, ובפרט עדותו של מר בכר שניהל את המשא ומתן ואת ההתקשרות עם הנתבעים, היתה סדורה, עקבית, וניכר בה שהיא משקפת באופן מהימן את הדברים כפי שהיו בפועל.

23.
מר בכר העיד באופן חד משמעי, כי מר אוחיון לא אמר לו דבר בדבר אופי ההובלות שהוא רוצה לבצע באמצעות המשאית, וכל שכן לא אמר לו שהוא רוצה להוביל עליה שתי מלגזות (עמ' 2 ש' 14).

מר בכר העיד גם כי לא ניתנו לו על ידי מר אוחיון מידות כלשהן למשאית וכי הבקשה שהוצגה לו היתה: "לבנות לו מובילית על אוטו 27 טון" (עמ' 2 ש' 18).

24.
אני מאמינה למר בכר ולעדותו לפיה לאחר קבלת הסקיצה ממהנדס הרכב מר דורמן, הגיע מר אוחיון שוב ואישר כי התובעת יכולה להתחיל בביצוע בניית הארגז (עמ' 3 ש' 3).

25.
יוצא כי לא רק שעדותם של עדי התובעת מהימנה יותר בעיני מעדותו של מר אוחיון, אלא שלתובעת ישנן גם ראיות כתובות, (למשל ההזמנה) להוכחת טענותיה.

26.
כפי שציינתי, גם לא הוכח שלא ניתן להוביל שתי מלגזות על גבי הארגז כפי שסופק בפועל, ומכאן שגם מטעם זה לא הוכח כשלון התמורה הנטען.

27.
מחוות דעת מומחה הנתבעים הסתבר כי על גבי המשטח, כפי שסופק, יש מקום לשתי מלגזות, והצורך באורך נוסף לארגז, נובע מהצורך, כביכול, במרווח של 30 ס"מ מכל צד. (ר' עדותו של מומחה הנתבעים בעמ' 29 ש' 11).


לצורך זה לא הובאה כל ראיה, אין לו ביטוי בתקנות התעבורה, ולא הוכח לכן כי המרווח הכרחי באופן שבלעדיו לא ניתן להוביל את המלגזות (ור' עמ' 29 ש' 27).

28.
בשולי הדברים יש להתייחס לטענה נוספת שעלתה בתצהיר התמיכה להתנגדות, והיא כי מיד לאחר שנמסרה המשאית לידי הנתבעים לאחר הרכבת הארגז, התברר לנתבעים כי יש נזילת אויר מהברקסים ולטענת הנתבעים מקור התקלה ברשלנות התובעת תוך כדי ביצוע עבודות התקנת הארגז.

29.
התובעת הכחישה טענה זו, וציינה כי מיד בתום הרכבת הארגז נלקחה המשאית המורכבת לבדיקת רישוי (טסט) ועברה את הבדיקה בהצלחה. לטענת התובעת לו אכן היתה באותו מועד נזילת אויר מהברקסים, לא היה הרכב עובר את מבחן הרישוי והעובדה שעבר את מבחן הרישוי מלמדת כי לא היתה באותו מועד כל נזילת אויר או תקלה כלשהיא.

30.
מהראיות ששמעתי, התברר כי אכן לאחר הרכבת הארגז לקחה התובעת את הרכב לבדיקת רישוי (עמ' 23 ש' 10 ואילך). למעשה מר אוחיון עצמו הודה כי מעצם העובדה שהרכב עבר את בדיקת הרישוי חזקה שהבדיקות שנעשו שם היו תקינות (שם, בש' 15).

31.
לפיכך, לא הצליחו הנתבעים להוכיח כי התובעת גרמה נזק כלשהוא למערכת הבלמים.

32.
סוף דבר שהנתבעים לא הוכיחו כלל את טענותיהם, לא הוכיחו כי דרשו ארגז שיוביל 2 מלגזות או ארגז שאורך משטח ההעמסה שלו לפחות 8 מטר, וגם לא כי על הארגז שסופק להם לא ניתן להוביל 2 מלגזות. לפיכך, דין התביעה להתקבל.

33.
אני מחייבת לכן את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את מלוא החוב כפי שהוא בתיק ההוצאה לפועל שמספרו 1203914022 וכן את אגרות המשפט, הוצאות העדים ועל כל אלה שכ"ט עו"ד בסכום של 5,000 ₪ ומע"מ שיצטרפו לחוב שבתיק ההוצאה לפועל.

המזכירות תעביר את פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום ג' בניסן, תשס"ד (25 במרץ 2004) בהעדר.


הדסה אסיף
, שופטת

ב.ב.+ו.ב.






א בית משפט שלום 4320/02 יוכלמן את בכר בע"מ 2000 נ' אוחיון משה, אוחיון שלום, אוחיון נדב - לול שירותים וחיסונים בע"מ (פורסם ב-ֽ 25/03/2004)