פסקי דין על גלית לוי | פסקי דין על אברהם גדון

3653/05 תק     29/12/2005




תק 3653/05 גלית לוי נ' אברהם גדון




בעניין:

1



בתי המשפט



בית משפט לתביעות קטנות ירושלים
תק 003653/05


לפני:
השופט מנחם מירון


29/12/2005




בעניין
:
גלית לוי





התובעת

נ
ג
ד


אברהם גדון





הנתבע



פסק דין

התובעת למדה נהיגה אצל הנתבע המשמש מורה לנהיגה. היא קיבלה 50 שיעורים ולא הצליחה לעבור את מבחן הרישוי. לדבריה, לא לימד אותה הנתבע "עקרונות רבים ובסיסים", הוא נרדם לעיתים תוך כדי שיעור או יצא מן הרכב לקניות. גישתו הכללית של הנתבע פגעה בצורה משמעותית בביטחונה העצמי ולכן נכשלה במבחן. היא נאלצה לעבור למורה אחר ולקבל שיעורים רבים כדי "להשלים את החסר ולתקן את המעוות ". התביעה היא לחייב את הנתבע בתשלום מלוא שכר הלימוד ששילמה בסך 4,500 ₪ ועוד 1,500 ₪ על עוגמת נפש. כך גירסת כתב התביעה.

הנתבע טוען, שניתנו לתובעת 49 שיעורים, כפול מתלמידים אחרים והיא הוכשרה למבחן, אלא שהיא נעדרת יכולת לעמוד בלחץ. לדבריו, נכשלה התובעת 5 פעמים
במבחן העיוני ונזקקה לכדורי הרגעה. במבחן פנימי שנעשה על ידי המנהל המקצועי של בית הספר לנהיגה, כבה המנוע מספר פעמים והוא נאלץ ליטול את ההגה מידיה.

בעדותה, הכחישה התובעת את טענת הנתבע שאין היא מסוגלת לעמוד בלחץ, אך עם זאת אישרה שעברה את המבחן העיוני רק בפעם החמישית ולא לקחה כדורי הרגעה. אשר לטענה שבמבחן שנעשה על ידי המנהל המקצועי כבה הרכב 5 פעמים, טוענת היא שבפעם השישית שהמנוע כבה היה זה כי "הוא שיחק לי עם הדוושות ....ואמר לי שהביטחון שלי 50% למטה". לדבריה, לאחר שעברה למורה אחר קיבלה 26 שיעורים ובמבחן הרביעי קיבלה רישון נהיגה.

הנתבע מכחיש נמרצות שהוא נרדם בעת מתן השיעורים, שאילו עשה כן "לא הייתי נשאר בחיים".
קטע זה מקובל עלי, במיוחד כאשר התובעת מעידה שהוא נרדם "כמעט כל שיעור". דבר זה אינו מתקבל על הדעת, מה גם שמדובר במורה העוסק בלימוד נהיגה 30 שנה.

עד הנתבע, יעקב שלייכר, היה תלמידו של הנתבע ובהיותו ברכב המשמש לימוד נהיגה ביחד עם התובעת אמרה לו זו שהנתבע הוא מורה טוב והוא נותן לה ביטחון בנהיגה. הוא קיבל 42 שיעורים אצל הנתבע וזה מעולם לא נרדם בשעת השיעור. אני מאמין לו.

עד נוסף של הנתבע, יהודה
מירוז, משמש מנהל מקצועי כ-20 שנה בשני בתי ספר. הוא בעל רקע בתחום זה עשרות שנים גם בתפקידים קודמים. הוא זה אשר ערך את המבחן הפנימי בטרם פונה התלמיד למבחן והוא נוהג להרגיע ולתקן שגיאות אם אלה קימות. מתוך מאות תלמידים להם ערך מבחן פנימי, היו בסך הכל 3 שלא עמדו בו ובתוכם התובעת. לדבריו, היא הייתה בלחץ גדול –"פצצה", כלשונו. הרכב כבה פעמים אחדות בעת שהיא נהגה, הוא נאלץ להתערב בנהיגתה. היא הייתה נתונה בלחץ גדול, ולאחר שבפני
יה בצומת ימינה היא התרחקה מן המדרכה שמימינה לכיוון הנתיב של רכב שמגיע משמאל, ראה לנכון ליטול את ההגה מידיה. עד זה אישר שהתובעת אמרה לו שהיא לקחה כדור הרגעה. בדיווח שמסר לבית הספר ציין, שאין היא עומדת בלחץ.

גרסת התובעת, לפיה הנתבע לא התמסר כולו למתן השיעורים אינה מקובלת עלי ואני לא מאמין לה.
שוכנעתי מעדות התובע ומעדות המפקח המקצועי שהתובעת חשופה ללחץ גדול, ושהיא נטלה כדורי הרגעה לפני מבחנים. העובדה שהיא נכשלה במבחן עיוני ארבע פעמים ועברה רק בפעם חמישית מדברת בעד עצמה. הצורך ב-26 שיעורים נוספים על אלה שקיבלה מן הנתבע אף הוא מחזק את המסקנה שהיא הייתה זקוקה למספר גדול של שיעורים, ואין לייחס זאת למורה זה או לאחר, ואף אחרי כל זאת הייתה זקוקה לארבעה מבחנים שבוצעו אחרי הלימוד אצל המורה החדש כדי לקבל רשיון נהיגה.

היותה של התובעת בלחץ קיבל אישור מפיה במכתב שכתבה אל הנתבע ביום 24.07.05 ושצורף לכתב התביעה. שם ציינה "מפני שהייתי בלחץ נכבה לי האוטו כ-5 פעמים והוא הוריד אותי מההגה לאחר כמה דקות נהיגה והכשיל אותי". הדבר מדבר בעד עצמו.

נטל הראיה מוטל על התובעת אך היא לא הצליחה להרימו. אין בסיס ליחס לנתבע את אשר מייחסת לו התובעת ואת הכישלונות במבחנים יש לייחס לה בלבד.

אשר על כן אין לי אלא לדחות את התביעה ולחייב את התובעת בהוצאות בסך 250 ₪.

על

פסק דין
זה ניתן לבקש רשות ערעור מבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 15 יום.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.


ניתנה היום כ"ח בכסלו, תשס"ו (29 בדצמבר 2005) במעמד הצדדים.


מנחם מירון
, שופט












תק בית משפט לתביעות קטנות 3653/05 גלית לוי נ' אברהם גדון (פורסם ב-ֽ 29/12/2005)