פסקי דין על נכסי גורה בע"מ | פסקי דין על דן עופר | פסקי דין על בנק דיסקונט לישראל |

8664/04 בשא     25/07/2004




בשא 8664/04 נכסי גורה בע"מ נ' דן עופר, בנק דיסקונט לישראל בע"מ




בעניין:

1



בתי המשפט



בית משפט מחוזי חיפה
בשא 008664/04
בשא 11465/04
בתיק עיקרי: א 000990/03

בפני
:
כב' הרשם רון סוקול
תאריך:
25/07/2004



בעניין
:
נכסי גורה בע"מ




ע"י ב"כ עוה"ד יורי נחושתן ואח'
המבקשת(בבש"א 8664/04 )



נ
ג
ד



דן עופר




ע"י ב"כ עוה"ד גיא וניג

המשיב( המבקש בבש"א 11465/04)





בנק דיסקונט לישראל בע"מ
- סניף שנקין (008)
המחזיק

החלטה
1.
ביום 27.5.04 הגישה חברת "נכסי גורה בע"מ
" (להלן: "המבקשת") בקשה למתן צו עיקול זמני וכן למינוי כונס נכסים על מניות חברת "רומטק אלקטרוניקה בע"מ" (להלן: "רומטק) הרשומות על שם דן עופר
(להלן: "המשיב") אצל המחזיק. הבקשה הוגשה על פי סעיף 16(5) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1965, באשר בין הצדדים ואחרים מתנהלים הליכי בוררות בפני
הבורר, עו"ד אניספלד.

2.
הבקשה נענתה באופן חלקי בלבד וניתן צו עיקול זמני. את הבקשה למינוי כונס נכסים על המניות קבעתי לדיון במעמד שני הצדדים.

3.
המשיב מצדו הגיש בקשה לביטול צו העיקול (בש"א 11465/04)
שהובאה בפני
השופט סעב , ובהסכמת הצדדים אוחד הדיון בשתי הבקשות.

4.
טענות המבקשת בבקשה מתייחסת לשתי עסקאות שבוצעו בין הצדדים. העסקה הראשונה הינה עסקת רכישת מניות "רומטק". על פי הנטען נערך ונחתם ביום 30.8.98 הסכם בין המבקשת והמשיב מצד אחד לבין צבי פאר, מינו רוקח ואהרון רוקח, ולפיו רכשו המבקשת והמשיב 58.09% ממניות חברת "רומטק". המבקשת קיבלה 95% מהמניות הנרכשות. תמורת המניות התחייבו הרוכשים לשלם 19 מליון ₪. מימון העסקה נעשה על העמדת הון עצמי של 5.7 מליון ₪ ואילו היתרה מומנה בהלוואה מבנק הפועלים בע"מ. לטענת המבקשת היה על המשיב לשאת ב-5% מהחזרי ההלוואה. ההלוואה משולמת על ידי המבקשת ולכן נטען כי על המשיב להחזיר לה את חלקו. סכום זה נכון ליום 31.12.03, כך נטען, עומד על סך 381,234 ₪.


כבר כאן אציין כי לא פורט כיצד חושב הסכום, כמה שילמה המבקשת ואיזה סכום הוחזר וכדומה. כל שעשתה המבקשת להוכחת החוב הינו צירוף מסמך של רואה החשבון של המבקשת שמציין כי בספרי החברה קיים חוב של המשיב על הסך הנ"ל.

5.
הראש השני לטענות המבקשת
מתייחס לעסקה המכונה "עסקת פורמולה".

על פי הנטען נערך ונחתם ביום 9.8.01 הסכם השקעה בין המבקשת, "פורמולה סל בע"מ" (שיכונו יחד להלן: הבעלים") ורומטק, מצד אחד; לבין חברת "פורמולה מערכות (1987) בע"מ" (להלן: "פורמולה"), מצד שני. על פי ההסכם נקבע כי רומטק ("החברה") תקצה לפורמולה 23,788,151 מניות אשר אמורות היו להוות עם גמר ההקצאה כ-85% מהון המניות של החברה. משמעות הדבר היתה כי פורמולה תשלוט על החברה. בתמורה היתה פורמולה אמורה להעביר לבעלים 13,035,170 מניות של חברת פורסופט בע"מ.

6.
בד בבד עם חתימת העסקה הושגה הסכמה נוספת בין הבעלים לבין "פורמולה" שמטרתה היתה מתן אפשרות למבקשת להנות מרווחי מניות "רומטק". על פי ההסכם התחייבה "פורמולה" לדאוג כי בנק דיסקונט לישראל בע"מ
ילווה למבקשת, ושאר בעלי המניות הלווים, הלוואה בסך של 8,339,000 דולר בערבות של "פורמולה". להבטחת החזר ההלוואה היו הלווים אמורים לשעבד את מניותיהם ב"רומטק". ההלוואה עליה הוסכם הינה הלוואה נון רה-קרוס (

non-recourse
), דהיינו הלוואה ולפיה לבנק המלווה אין זכות לחזור ללווה, אלא במסגרת מימוש הנכסים המשועבדים. משמעות העסקה הינה כי הלווים רשאים היו למכור את המניות ובתנאי שתמורת המכר תופקד לבנק. אם המניות ימכרו בסכום העולה על סכום ההלוואה, הרי שכל תמורה נוספת או כל המניות שיוותרו עם תום החזר ההלוואה, יוותרו בידי הלווים.

7.
כדי להשלים את התמונה נציין כי לטענת המבקשת היא פנתה למשיב והציעה לו לרכוש חלק ממניותיה שלה, ומניות של חברות נוספות, ב"רומטק" ולהצטרף לאותה הלוואה.


ביום 9.8.01, כלומר ביום חתימת הסכם ההשקעה, נחתם גם הסכם בין המבקשת ועוד מספר חברות קשורות (להלן: "המוכרות") למשיב, שכונה "זכרון דברים" (להלן: "זכרון הדברים").

8.
על פי זכרון הדברים התחייבו המוכרות להעביר למשיב 1,013,432 מניות של "רומטק" תמורת סך של 2,608,000 דולר. התשלום אמור היה להתבצע בדרך של קבלת אותה הלוואות "נון רקרוס" מהבנק של הסך הנ"ל.


עוד התחייב המשיב לשעבד את המניות שירכוש מהמוכרות ויחלקן בין שני חשבונות בבנק; בחשבון אחד יוחזקו 818,003 מניות (להלן: "חשבון א") והיתרה תופקד בחשבון השני. את המניות בחשבון הראשון ישעבד בשיעבוד שני לטובת המוכרות.

9.
עוד הוסכם באותו זכרון דברים כי עם תום ביצוע עסקת מכר המניות ירכשו המוכרות
את כל זכויות "רומטק" בחברות הסטרט-אפ שבשליטתה, בקיזוז התחייבות, בסך של 5.8 מליון דולר, ואילו המשיב התחייב לרכוש 3.6% מערך אחזקות המוכרות בחברות הסטרט-אפ. התמורה תבוא מרווחי מכירת המניות בחשבון "א". התחייבות נוספת היא התחייבות של המוכרות לשלם למשיב 3.6% מערך חברת "רומטק" בניכוי שווי חברות הסטרט-אפ וההתחייבויות. התחייבות זו לתשלום תבוצע עם מימוש כל שאר ההתחייבות ולא יאוחר מ-24 חודש מהחתימה.

10.
בבקשה נטען כי המשיב הפר שתיים מהתחייבותיו. ראשית, המשיב לא נטל הלוואה על סך של 2.608 מליון דולר מהבנק אלא הסתפק בסך של 2.37 מליון דולר. שנית, נטען כי המשיב לא שעבד את המניותיו בחשבון "א".

11.
לטענת המבקש יש ליתן צו למינוי כונס נכסים כדי להבטיח את מכירת המניות באופן שישיא את הרווח המקסימלי. כך יובטח החזר ההלוואה לבנק וכן יובטח תשלום המגיע למוכרות.


המשיב מנגד אינו טוען כי שעבד את המניות אך טוען כי מי שהפר את ההסכם היתה דווקא המבקשת אשר לא את זכויות "רומטק" תמורת הסך של 5.8 מליון ולא שילמה לו את הסך השווה לערך של 3.6% משווי מניות "רומטק".

12.
המשיב הדגיש כי בין חברת "רומטק מימון בע"מ" .שהיא אחת מהחברות שהיוו את קבוצת המוכרות ושהיו צד לזכרון הדברים, ובינו נוהל הליך קודם בבית משפט השלום. במסגרת זו נדחתה בקשת "רומטק מימון" לעיקול המניות. לטענתו הסתרת ההליך הקודם מעידה על חוסר תום לב וחוסר נקיון כפיים מצד המבקשת.

דיון
13.
אין צורך להרחיב בעניין העקרונות הנוגעים להענקת סעדים זמניים ואזכיר רק כי המשוכה הראשונה שעל המבקשת לעבור הינה הוכחת קיומן של "ראיות מהימנות לכאורה" לעילת תביעתה (תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). לאחר מכן עליה לשכנע, לצורך מתן צו עיקול, כי אי מתן עלול להכביד על ביצוע פסק הדין כאמור בתקנה 374 לתקנות ולצורך הבקשה למינוי כונס נכסים עליה לשכנע כי "קיים חשש ממשי" שהמשיב עומד להעלים את הנכסים.

14.
לעניין הוכחת החשש מפני העלמת הנכסים ולעניין ההכבדה מציינת המבקשת כי למרות צו העיקול, הן הצו הארעי בבית משפט השלום, והן הצו בתיק זה, המשיך המשיב למכור את מניותיו והתעלם במפגיע מהוראת בית המשפט.

15.
בבקשה שבפני
אין די ראיות לכאורה להוכיח את טענתה הראשונה של המבקשת בדבר יתרת חוב של המשיב מעסקת הרכישה. כפי שציינתי לעיל לא פורטו הסכומים ששולמו על ידי המבקשת, לא פורטו התשלומים ששולמו על ידי המשיב ואין כל הסבר לחוב הרשום בספרי המבקשת. המסמך של רואה החשבון אינו יכול על כן לשמש תשתית מספקת לשכנע בדבר קיומה של ראיה לכאורה בנוגע לעילה זו.

16.
את עיקר הטענות ריכזו הצדדים בכל הנוגע לזכויות על פי זכרון הדברים. דומני שגם בעניין זה לא הוצגו ראיות לכאורה המספיקות למתן צו עיקול.


הטענה העיקרית הינה כי למבקשת אינטרס קנייני במניות המוחזקות בחשבון "א" שכן מניות אלו נועדו להמכר לשם החזר ההלוואה ולמבקשת זכות לכל יתרה שתיוותר. לכאורה זכרון הדברים אינו אומר זאת. על פי זכרון הדברים רכש המשיב את המניות ומרגע שנרכשו על ידו הן בבעלותו. גם ההלוואה שנלקחה מבנק דיסקונט לישראל בע"מ
נלקחה על ידי המשיב עצמו ולהבטחתה שיעבד את המניות.

17.
המקום היחיד בזכרון הדברים בו נזכרים רווחי מכירת המניות (

upside
) הינו בסעיף 10 לזכרון הדברים ולפיו ירכוש המשיב מהמוכרות 3.6% מאחזקותיהן בחברות הסטרט-אפ תמורת הרווחים שיצבור. התייחבות זו תקום רק לאחר שהמוכרות ירכשו מחברת "רומטק" את כל זכויותיה בחברות הסטרט-אפ תמורת סך של 5.8 מליון דולר, למעשה הרווח מהווה על פי סעיף זה רק בסיס לתמחיר הערך של 3.6% משווי חברת הסטרט-אפ.

18.
לטענת המבקשת יש בהתחייבות לשיעבוד המניות בחשבון "א" ללמד על זכותה במניות אך לא היא. משמעותו של שיעבוד נכס עשויה להשתנות בשים לב לחיובים אותם נועד השיעבוד להבטיח. אין בזכרון הדברים הוראה כלשהי מהו החיוב שלהבטחתו נועד השיעבוד. גם אם נניח כי השיעבוד נועד להבטח את התחייבות המשיב כלפי המבקשת עדיין יש קושי בהתחייבות שהרי שיעבוד מונע לכאורה מהמשעבד למכור את המניות בעצמו. מניעת מכירת המניות מנוגדת להוראת ההסכם שבין
הצדדים. הלא המבקשת עצמה טוענת כי מטרת נטילת ההלוואה והשיעבוד של המניות היתה לאפשר ללווים להנות מרווחים שהצטברו במכירת המניות. כיצד אם כך ניתן לשעבד את המניות באופן המונע מכירה?. גם ההסכם עצמו מתייחס לרווחי המכירה (

upside
) כאמור בסעיף 10 להסכם. משמע הצדדים לא התכוונו לשלול מהמשיב את הזכות למכור את מניותיו.


המסקנה הינה כי אין ראיה שכוונת הצדדים היתה להעניק למבקשת ושאר המוכרות זכות קניין במניות דווקא.

19.
ניתן להניח אם כך כי המטרה היתה להבטיח את התחייבותו של המשיב לתשלום התמורה על לפי ההסכם, דהיינו 2.6.08 מליון דולר. אין חולק כי סך זה לא הועבר למבקשת אלא שמתברר, לכאורה,
כי זכרון הדברים לא משקף באמת את עסקאות הצדדים.

זכרון הדברים אינו עומד בחלל ריק אלא הוא חלק מהעסקאות השונות לרבות עסקת ההשקעה. בחקירתו מאשר מר גורה כי את התשלום בסך של 2.6.08 היה המשיב אמור להביא מכספים שהוא יקבל מפורמולה (עמ' 7). בהמשך מבהיר מר גורה כי למעשה פורמולה העמידה את ההלוואה באמצעות הבנק בסך הכולל ללווים ו"הפרת" הסכם ההלוואה על ידי המשיב כלל אינן בעיה וכך הוא אומר: "ההלוואה היא לא הבעיה" (עמ' 8). כזכור
פורמולה התחיבה לדאוג להלוואה על סך כולל לכל הלווים של 8.339 מליון דולר. המבקשת קיבלה הלוואה על סך של 2.83 מליון דולר ופורמולה סל בע"מ קיבלה הלוואה על סך של 3.135 מליון דולר. משמע יתרת הסכום שהמשיב יכול היה לוות היתה 2.374 מליון דולר וזה בדיוק הסכום שלווה.

20.
מגרסת המשיב עולה כי כל מטרת זכרון הדברים היתה ליצור מצג כאילו שווי חברת
"רומטק" הינו 8 מליון דולר, שזהו הסכום שלפי חישוב רואה החשבון היה צריך להציג לצורך רכישת החברה על ידי פורמולה. אין טענה שהשווי הממשי של "רומטק" היה בסך הנ"ל. אין כמובן בשלב זה צורך להכריע בטענה זו אך דומה כי הסכום שנקבעו כסכום הרכישה בזכרון הדברים אינו משקף את הסכום שהצדדים התכוונו כי ישולם באמת..

21.
משמע, מכל האמור עולה כי אם למבקשת תביעה כלשהי הרי זו תביעה כספית, ליתרת מכירת התמורה עבור המניות ואולי להפסדי הרווחים שיגרמו לה כתוצאה מאי העברת כל הרווחים לשם רכישת החלק של 3.6% ממניות חברות הסטרט-אפ. מדובר על כך בתביעה כספית שיש להעריך את שוויה ואם יש צורך בדבר יכולה המבקשת לעתור למתן צווי עיקול להבטחת הסכום. אין עילה להבטיח התביעה במניות עצמן דווקא.

22.
בהעדר ראיה כלשהי לערך הרווחים הצפויים שאמורים היו להשתלם תמורת החלק בחברות סטרט-אפ ושווי חברות הסטרט-אפ אין מקום ליתן צו עיקול להבטחת התביעה הכספית כעת.

23.
אשר על כן, דין צו העיקול להתבטל. מכאן שאין גם צורך לדון בבקשה למתן צו למינוי כונס נכסים למניות.

24.
בשולי החלטתי מצאתי לנכון להעיר על התנהגותו של המשיב אשר חרף קבלת צו העיקול המשיך למכור את המניות. על בעל דין שמקבל לידיו צו עיקול שניתן כדין בבית המשפט לפעול על פיו ואין הוא רשאי לקבל ייעוץ כזה או אחר ולהתעלם מצווי בית המשפט. מפתיע גם שב"כ המשיב לא טרח להבהיר לו זאת. אלמלא בוטלו העיקולים היה בהתנהגות המשיב, ללא כל ספק, כדי להעיד על חשש ממשי שגם בעתיד לא ימלא המשיב צווי בית המשפט ויתכן שהתנהגותו היתה מצדיקה גם הטלת סנקציות כנגדו. ללא ספק התנהגות זו תובא בחשבון באם תידון בקשה חדשה לצווי עיקול להבטחת תביעה כספית.

25.
אעיר גם כי סגנונו של ב"כ המשיב, הן בבקשתו, הן בסיכומיו והן בהתנהגותו בעת חקירת מר גורה, ראויות להתייחסות. עורכי הדין הינם פקידי בית המשפט ועליהם לנהוג באיפוק ובמתינות ולהמנע מלהגרר להשמצות של בעלי הדין. עדיף היה לב"כ המשיב להתמקד בטיעון הענייני
בלבד.

26.
לאור כל האמור, צו העיקול מיום 13.6.04 - מתבטל.


מאידך בשים לב להתנהגות המשיב שהתעלם מהצו, איני מוצא מקום לפסוק הוצאות.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

ניתנה היום ז' באב, תשס"ד (25 ביולי 2004) בהעדר הצדדים.

רון סוקול
, שופט

רשם בית משפט מחוזי חיפה

שם הקלדנית: סיגל






בשא בית משפט מחוזי 8664/04 נכסי גורה בע"מ נ' דן עופר, בנק דיסקונט לישראל בע"מ (פורסם ב-ֽ 25/07/2004)