פסקי דין על מוחמד יחיא | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

1008/03 בל     16/05/2004




בל 1008/03 מוחמד יחיא נ' המוסד לביטוח לאומי




בעניין:

1



בתי הדין לעבודה


בית הדין האזורי לעבודה בנצרת
בל 001008/03


בפני
:
כב' השופטת שפר ורד

נציג ציבור (עובדים): גב' נודלר ברכה
נציג ציבור (מעבידים):מר יחזקאלי אבינועם


16/05/2004



בעניין
:
מוחמד יחיא





התובע

נ
ג
ד


המוסד לביטוח לאומי



ע"י ב"כ עו"ד
הלשכה המשפטית

הנתבע


פסק דין

1.
התובע פנה לנתבע וביקש להכיר בליקוי השמיעה ממנו הוא סובל כמחלת מקצוע אשר נובעת מתנאי עבודתו.
תביעתו נדחתה על בסיס הנימוק שאין לראות במחלתו כמחלת מקצוע, אלא כמחלה אשר התפתחה על רקע תחלואתי טבעי.

מכאן התביעה שבפני
נו.


2.
הצדדים הסכימו באשר לעובדות הבאות:

א.
התובע יליד 1970 עבד בעבודות הבאות:

·

1988 ועד
1989 כמפעיל מכבש חקלאי.

·

1990
ועד 1991 עבודות עפר ורתך צנרת.

·

1992 ועד
1995 עבודת רתך צנרת.

·

1996 ועד
1997 קבלן לעבודות עפר וריתוך צנרת.

ב.
בשנת 97 נפגע התובע בתאונת דרכים שבו נחבל בגב, ברך ימין, בצוואר, לסת, ובראש מצד שמאל.
ג.
מיד לאחר התאונה הפסיק התובע לעבוד.

ד.
בחלוף שלוש שנים מהתאונה הנ"ל התחיל התובע לסבול מליקוי שמיעה באוזניים בעיקר באוזן שמאל.


3.
על בסיס התשתית העובדתית שדלעיל, מינינו כמומחה רפואי מטעם בית הדין את ד"ר משה גולדשר, והפנינו אליו את השאלות הבאות:

א.
האם התובע סובל מנזק לאוזן הפנימית?

ב.
באם התובע לא סובל מנזק לאוזן הפנימית- ממה הוא סובל?
ג.
במידה ויש נזק לאוזן הפנימית- האם הנזק הביא לירידה בשמיעתו של התובע ובאילו תדרים ירד כושר שמיעתו.
ד.
באם התשובה לשאלה
ג שלילית מה גרם לירידה בשמיעתו של התובע ובאילו תדירויות ירד כושר שמיעתו.
ה.
באם ירד כושר השמיעה בתדירויות הדיבור האם הנזק נגרם כתוצאה מחשיפה לרעש?
באם התשובה לשאלה זו חיובית אין צורך עוד במתן מענה לשאלות
הבאות.
ו.
באם חלה ירידה בשמיעה בתדירויות הדיבור, אך שלא כתוצאה מחשיפה לרעש- מהו הגורם לנזק?
ז.
האם ניתן לתאר את מצבו של התובע כנובע מהצטברות של נזקים זעירים רבים שנגרמו כתוצאה מחשיפתו לרעשים במהלך עבודתו, אשר לפחות בחלקם הינם בלתי הפיכים שכל אחד מהם כשלעצמו, לא היה מביא את שמיעתו של התובע למצבו היום אך הצטברותם היא שגרמה לבעיית שמיעה של התובע.
ח.
באם התשובה לסעיף ז שלילית- מה הגורם למצבו הנוכחי של התובע?

בחוות דעתו מיום 28/10/2003 השיב המומחה לשאלות בית הדין את התשובות הבאות-

א,ב.
התובע סובל מנזק לאוזן הפנימית במידה קלה.
ג.
הנזק לאוזן הפנימית לא הביא לירידה בכושר השמיעה אצל התובע, בתדירויות הדיבור.
ד,ה,ו
לתובע יש ירידה בכושר השמיעה בתדירויות הגבוהות אשר רובה ניגרמה כתוצאה מחשיפה לרעש.
ז.
ניתן לתאר את מצבו של התובע כנובע מהצטברות של נזקים רבים שנגרמו כתוצאה מחשיפתו לרעש במהלך עבודתו. חלק מהנזקים הם בעלי אופי בלתי הפיך אשר הביאו לרובו של המצב הקיים.
יש לציין שאצל התובע הפגם באוזניים הוא מינימלי, אך בעל איפיונים היכולים להתאים לנזק מחשיפה לרעש.


4.
לבקשת ב"כ הנתבעת הופנו למומחה שאלות הבהרה שדלקמן-

א.
האם נכון כי תוצאות בדיקות השמיעה בשתי הבדיקות של מכון גל מ- 23/10/02 ושל קופת חולים כללית מ- 11/09/00 מעידות שליקוי השמיעה שקיים בטונים הגבוהים הוא א- סימטרי: רק שמאל?
ב.
האם נכון כי בדיקת
eng
מ- 26/12/00 מעידה על סימנים לפגיעה וסטיבולרית מרכזית, לפי מבחן ה-
saccades
?
ג.
האם אתה מסכים ששני הממצאים הנ"ל מעידים על כך שליקוי השמיעה הקיים אצל התובע הוא תוצאה של חבלה בראש שהיתה לתובע ולא חשיפה לרעש?
ד.
אם התשובה היא לא- נמק והבא מובאות מהספרות.

ה.
האם אתה מסכים לכך שסימטריה בליקוי שמיעה בשתי האוזניים הוא אחד הפרמטרים החשובים הנדרשים להכרה ב-
nihl
?
ו.
אם התשובה לנ"ל כן- מדוע אתה טוען שליקוי השמיעה של התובע מתאים
ל
nihl
למרות ה א- סימטרייה הבולטת בליקוי השמיעה בין שתי האוזניים הקיימת בשתי בדיקות השמיעה הנ"ל?
ז.
אם התשובה היא לא- נמק צירוף תמיכה של הספרות.


5.
בחוות דעתו המשלימה מיום 17/01/04 , השיב המומחה לשאלות ההבהרה את התשובות שדלקמן-

א.
תוצאות בדיקות השמיעה של מכון "גל" ומקופ"ח כללית מעידות על כך שליקוי השמיעה אצל התובע בטונים הגבוהים הוא בחלקו א- סימטרי ובחלקו סימטרי. ירידת השמיעה באוזן שמאל היא עמוקה יותר.
ב.
בדיקת האלקטרוניסטגמוגראפיה מיום 26/12/00 מעידה על סימנים לפגיעה ווסטיבולארית מרכזית.
ג.
ליקוי השמיעה באזן הימינית והשמאלית, בתדר 4000 הרץ איננו קשור לחבלת הראש בתאונת הדרכים.
ד.
סימטריה בליקוי השמיעה בשתי האוזניים הינה אחד הפראמטרים החשובים בהכרה בליקוי מושרה רעש. בכל זאת, אצל התובע קיים נזק קל סימטרי בתדר 4000 הרץ דו צדדי, שמקורו בחשיפה לרעש.
כאשר התובע יעמוד בפני
וועדה רפואית, אין לי ספק שהוועדה תיקח
בחשבון רק את הנזק הסימטרי ולא את ה א- סימטרי.

6.
לאור מסקנות המומחה בחוות דעתו ובתשובותיו לשאלות ההבהרה , סיכמו הצדדים בכתב את טענותיהם.

ב"כ הנתבע , בסיכומיה , טענה כי מקביעותיו של המומחה יש להסיק כי לא הוכח , ברמת הוודאות הנדרשת ,
קיומו של קשר סיבתי בין ליקוי השמיעה ממנו סובל התובע – לבין חשיפתו לרעש , תוך שהיא מפנה ללשון בה נקט המומחה , בציינו כי הנזק באוזניו של התובע הינו "בעל אפיונים היכולים להתאים לנזק מחשיפה לרעש".


אשר לדעתנו –

סבורים אנו שמקריאת חוות דעתו של המומחה , יחד עם תשובותיו לשאלות ההבהרה כמכלול , ברור כי מסקנתו הינה שמתקיים קשר סיבתי בין ירידת כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות ממנו סובל התובע – לבין חשיפתו לרעש , וכי רובו של הנזק האמור נובע מאותה חשיפה.


העובדה שמדובר בנזק קל בלבד , וכי מדובר בנזק בתדרים הגבוהים בלבד – אינה שוקלת לעניין עצם הקביעה בדבר הקשר הסיבתי בין הליקוי לבין תנאי העבודה , ונתונים אלה ילקחו בחשבון ע"י ועדה רפואית אשר תדון בקביעת נכותו של התובע , ככל שהדבר יתבקש.


7.
אשר על כן אנו מקבלים את התביעה במובן זה שאנו קובעים שליקוי
השמיעה בתדרים הגבוהים של 4000 הרץ , ממנו סובל התובע – נובע מתנאי
עבודתו.


הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 1,000 ₪ בצירוף
מע"מ.

7.
במידה ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דיננו זה , עליו להגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת עותק פסק הדין.



ניתן היום כ"ה באייר, תשס"ד (16 במאי 2004)
בהעדר הצדדים.


______________
______________
_______________
ורד שפר - ש ו פ ט ת
נציג ציבור (עובדים)
נציג ציבור (מעבידים)














בל בית דין אזורי לעבודה 1008/03 מוחמד יחיא נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 16/05/2004)