פסקי דין על אטיאס יהודה | פסקי דין על אטיאס רעיה רבקה | פסקי דין על אטיאס אלי ואח' | פסקי דין על שנקר אברהם

8699/02 א     30/05/2004




א 8699/02 אטיאס יהודה, אטיאס רעיה רבקה, אטיאס אלי ואח' נ' שנקר אברהם




בעניין:

1



בתי המשפט



בית משפט השלום חיפה
א
008699/02


בפני
:
כב' השופט מנחם רניאל
תאריך:
30/05/2004




בעניין
:
1 . אטיאס יהודה

2 . אטיאס רעיה רבקה
3 . אטיאס אלי
4 . אטיאס דליה


ע"י ב"כ עו"ד
עו"ד וניג גיא

התובע/ת



- נ
ג
ד -


שנקר אברהם



ע"י ב"כ עו"ד
עו"ד לוי רפאל

הנתבע/ת


פסק דין

1.
התובעים, שתי משפחות שבהן הבעלים הם אחים, רכשו מהנתבע בימים 7.12.95 ו- 21.12.95 דירות בבנין שבנה ברח' הגפו 18 בקרית אתא. לטענתם, לראחר קבלת החזקה בדירות, הבחינו בליקויי בניה רבים בדירות. הם הגישו את תביעתם כשהם מסתמכים על חוות דעת מומחים מטעמם, ותבעו בנוסף גם עוגמת נפש וירידת ערך, וכן הוצאות תיקון פיצוצים מעת לעת.

הנתבעת מכחיש את הליקויים טוען כי התובעים השתהו בהגשת תביעתם, עד למועד שבו הוא אינו קבלן פעיל וכי כל המועדים בגין בדק ואחריות חלפו זה כבר.

2.
מונה מומחה מוסכם והוא בדק את הדירות ונתן את חוות דעתו. התובעים מבקשים להוסיף על חוות דעתו, ואילו הנתבע כלל לא התיחס בסיכומיו לנושא חוות הדעת ומן הסתם הוא מקבל את האמור בהם. אדון איפוא בטענות לגבי כל דירה בנפרד.
דירת יהודה ורבקה אטיאס:
המומחה קבע ליקויים בסך 20,508 ₪. לגבי מכסי ארמטורה במרפסות ובחדרי הרחצה, קבע המומחה שלא ניתן לאמת את הטענה שהיו חסרים מלכתחילה לאחר 8 שנות איכלוס, אך העלות היא 50 ₪ למכסה. הנתבע לא כפר בכך ולכן יש להוסיף סכום של 250 ₪. לגבי כתמים בריצוף, קבע המומחה שאין הצדקה להחלפת הריצוף, לאחר שלא נמצאו סימני רטיבות מעל הפנלים, משקופים רטובים או תפרחות שונות על הריצוף. בנסיבות אלה, אכן אין צורך להחליף את הריצוף, ואין להוסיף דבר. לגבי סתימת חורים ברובה, אכן אין מקום לסתום חורים ברובה ויש להוסיף 100 ₪ עבור החלפת שני אריחים. כמו כן יש להוסיף 800 ₪ עבור החלפת הצינור לצינור תקני. אני דוחה את התביעה להחלפת צינור ניקוז שהורכב בהטיה, כאשר אין חריגה מהתקן וגם אין פגם אסטטי בצינור שמתחת לכיור. על כן, יש להוסיף לחוות הדעת 1,150 ₪, דהיינו, עלות תיקון הליקויים היא 21,658 ₪.
דירת אלי ודליה אטיאס:
המומחה קבע בחוות דעתו עלות תיקון של 22,125 ₪ לפי תיקון טעות סופר. בנוסף לכך, יש להוסיף כמו בדירת יהודה אטיאס, 250 ₪ בגין מכסים, 100 ₪ עבור 2 אריחים ו- 800 ₪ עבור צינור תקני,דהיינו 1,150 ₪ נוספים, דהיינו עלות התיקון היא 23,375 ₪.

3.
התובעים טענו לירידת ערך, אך לא הביאו כל חוות דעת, אלא ביקשו שבית המשפט יעריך את ירידת הערך על דרך האומדנא. על דרך האומדנא, לאחר תיקון הליקויים שנמצאו, לא תיוותר כל ירידת ערך. לפיכך, אני דוחה תביעה זו של התובעים.

4.
התובעים טענו לעוגמת נפש ונזקים בלתי ממוניים אחרים. זאת, בעיקר בשל נזקי הרטיבות שנמצאו בדירותיהם. על פי חוות דעת המומחה המוסכם לגבי דירת יהודה אטיאס, ננמצאו סימני רטיבות בתקרת המטבח והסלון, דבר שדרש את איטום הגג, וכן בתקרת חדר האמבטיה סביב הצנרת.
מדובר בסימני רטיבות קטנים מאד, והתיאור כאילו הדבר גרם לסבל מתמשך אינם ראויים. בדירת אלי אטיאיס נתגלו סימנים קטנים יותר. התובעים טענו כאילו בדיקתו של המומחה נעשתה בקיץ ואילו בחורף התגברו מאד סימני הרטיבות, אינה מתקבלת על ידי. ראשית, התובעים נתנו את תצהירם לפי החלטתי מיום 26.1.04 בחודשי החורף, ואילו רצו להוכיח התגברות הרטיבות, היה עליהם להגיש צילומים במצורף לתצהיריהם, מה שלא עשו. יתר על כן, הרי הטענה היא שמאז קניית הדירה ועד היום יש רטיבות והיא לא תוקנה. אם בקיץ אחרי שמונהב שנים של שימוש בדירה ללא תיקון רטיבות יש סימני רטיבות כה קלים, הרי סימן הוא שאין הקבלן אחראי ליותר ממה שנמצא לו סימן גם בקיץ. על כן, אני דוחה את התיאור המוגזם של התובעים בדבר נזקי הרטיבות. אכן, נגרמה לתובעים עוגמת נפש עקב הליקויים, אך בשיעורים רחוקים מאד מהשיעורים הנטענים על ידם. אני פוסק לכל אחת מהדירות פיצוי בסך 2,500 ₪ בגין נזקים בלתי ממוניים.

5.
בנוסף על כך טוענים התובעים שהם זכאים להחזר הוצאות תיקון. יהודה אטיאס טען שהוציא 600 ₪ על תיקון פיצוץ צנרת. מלבד דבריו, לא באה על כך שום ראיה. בחקירתו הנגדית העיד כי היה לו שובר של שיק, ומכאן ששילם בשיק ולא במזומן. לטענתו, לא ביקש קבלה כי הדבר היה בשבת. הסבר זה אינו קביל- התובע משלם בשבת עבור תיקון, אבל יש לו מניעה לקחת קבלה כי זה שבת? עוד טען שהיה ביחסים טובים עם הנתבע ולא חשב שיתבע אותו. איני מקבל טענה זו. לפי עדות מר אטיאס, היחסים הטובים לא חרגו מיחסי מוכר קונה. היה זה 4 שנים לאחר שבכל פעם לפי גירסת התובע, הוא מבקש מהנתבע שיבוא לתקן ליקויים והנתבע דוחה אותו בלך ושוב. איני מאמין שכאשר נאלץ התובע יהודה אטיאס להוציא כסף מכיסו על רקע של אי תיחקון ליקויים למרות דרישות חוזרות ונשנות, היה חושב עדיין שלא צריך לשמור קבלה. איני מאמין לתובע יהודה אטיאס איפוא ששילם 600 ₪ עבור תיקון פיצוץ בצינור שבאחריות הנתבע.
לגבי אלי אטיאס, הציג 3 מסמכים שלגביהם טען שהם מבטאים תיקון פיצוצים שבאחריות הנתבע, החל משנת 200. המסמכים האלה אינם ברורים ולא ניתן לדעת למה הם מתיחסים. המסמך מספטמבר 2002 מדבר על החלפת צינור מים קרים ופירוק 2 אריחים, תמורת 600 ₪. אין ראיה שמדובר בפיצוץ עקב בניה גרועה.
שני המסמכים האחרים הם השתתפות עצמית בנזקים שתוקנו על ידי חברת ביטוח, ואין לדעת למה הם מתיחסים. ודוק - אין הקבלן אחראי לכל הנזקים שיהיו בדירה במשך שנות קיומה, אלא רק לנזקים עקב ביצוע לקוי, ולתקופת האחריות. על כן, בהעדר הוכחה, אני דוחה את התביעה בגין נזקים אלה.

6.
עיקר טענתו של הנתבע היא כי התביעה הוגשה בניגוד לסעיף 4א לחוק המכר דירות. סעיף זה מחלק בין ליקויים שניתן להבחין בהם בעת המסירה, לבין ליקויים שלא ניתן להבחיען בהם בעת המסירה. ליקויים שניתן להבחין בהם, יש להודיע עליהם עד שנה לאחר המסירה. ליקויים שלא ניתן להבחין בהם, יש להודיע עליהם זמן סביר לאחר שהתגלו. אבל קודם לכל, יש לדון ואגב כך לדחות את טענת התובעים כי המסירה נעשתה שלא כראוי וכי הנתבע לא נתן לתובעים הזדמנות לפרט את הליחקויים בעת מסירת הדירה. יהודה אטיאס העיד בתצהירו כי קיבל את המפתח לדירה מהנתבע בחצר הבית והנתבע לא רצה כלל לעלות ולבדוק איתו את הדירה, ולאחר שקיבל את הדירה, הבחין בליקויים רבים וקשים זה. אלי אטיאס לא חזר על גירסה זו. הגירסה הוכחשה על ידי הנתבע אשר למרות שאלות בענין זה בחקירה נגדית העיד כי היה עם התובעים בדירה בעת מסירת הדירה וגם היה בחצר. איני מאמין לגירסת יהודה אטיאס בענין זה, שממילא היא עדות יחידה הדורשת סיוע לפי סעיף 54 לפקודת הראיות, שכן אינה מתישבת עם ההגיון ועם העובדה שנטען שהיו יחסים טובים בין הצדדים.אם הקבלן היה מסרב לעלות לבדוק את הדירה בעת מסירתה והיו מתגלים ליקויים קשים לאחר קבלת הדירה, לא היו יחסים טובים. כמו כן, אני דוחה גם את הטענה שנשמעה כאילו חובה על הנתבע לפנות ולברר אצל התובעים אם יש ליקויים. חובה כזו אינה נמצאת בדין, ודי לו לנתבע שימתין לראות אם יש טענה כלשהיא לליקויים. באין טענה לליקויים, אין חובה על הנתבע הקבלן ליזום פנייה ולברר אם יש ליקויים. על כן, ניתן לשוב לטענה העיקרית.

7.
התובעים טענו שמצאו ליקויים קשים בדירה ופנו לנתבע בדרישה לתיקון אך זה לא נעתר אלא דחה אותם בלך ושוב. לעומת זאת הנתבע טוען שלא דרשו ממנו דבר עד הגשת התביעה. התובעים לא פנו מעולם בכתב, למרות השנים שחלפו. אם אכן היו ליקויים קשים בדירה, היה על התובעים לפנות לדרוש תיקונם בתוך שנה מהמסירה. הבדיקה של המומחה מראה שלא היו ליקויים קשים בדירה. הליקויים הם מינוריים, וזאת אחרי 8 שנות שימוש בדירה. מלבד ההגזמה בענין מהות הליקויים, גירסת התובעים אינה הגיונית. לא הגיוני שבמשך 4 שנים, מאוקטובר 96 ועד ינואר 2001, הם פונים לתקן ליקויים ולא נענים ושומרים על יחסים טובים ולא דורשים דבר בכתב, גם כאשר ביצעו תיקונים בעצמם, כפי שעולה מסעיף 9.0534 בחוות דעת המומחה המוסכם לגבי דירת יהודה ומסעיף 3.0041 בחוות דעת המומחה לגבי דירת אלי אטיאס. גירסתם של התובעים כי פנו במשך השנים בדרישה לתיקון ליקויים קשים ונענו בלך ושוב אינה אמינה בעיני ועל כן, אני קובע כי התובעים לא הוכיחו דרישה כאמור בתוך המועד של שנה האמור בסעיף 4 א לגבי ליקויים גלויים. לגבי ליקויים שאינם גלויים, הרי לכל המאוחר, בעת קבלת חוות דעתו של מהנדס ב- 10.1.01 כבר ידעו התובעים על כל הליקויים, ולפי עדות התובע, אותה עת כבר הפסיקו להיות ביחסים טובים, ומכאן שלא היו עוד פניות בעל פה על בסיס אותם יחסים, ופניות בכתב גם כן לא היו. למרות זאת, הדרישה הבאה היתה בעת הגשת התביעה, כשנה וחצי לאחר קבלת חוות הדעת. שנה וחצי אינם זמן סביר למתן הודעה על ליקויים. על כן, החמיצו התובעים את השעה להגשת הודעה על הליקויים. הפסיקה קובעת כי אם ידע הנתבע על הליקויים, אין צורך להודיע לו, אך לכך, כאמור לא נמצאה הוכחה.

8.
לפיכך, דין התביעה
להידחות בשל אי מתן הודעה במועד על הליקויים, למרות שלגופו של ענין נמצאו ליקויים. אני דוחה איפוא את התביעה ובנסיבות הענין אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא העתק לב"כ הצדדים

ניתן היום י' בסיון, תשס"ד (30 במאי 2004) בהעדר הצדדים.

מנחם רניאל
, שופט







א בית משפט שלום 8699/02 אטיאס יהודה, אטיאס רעיה רבקה, אטיאס אלי ואח' נ' שנקר אברהם (פורסם ב-ֽ 30/05/2004)