פסקי דין על נוי דבורה | פסקי דין על נוי נחמיה | פסקי דין על דורון לוי הנדסה בניה והשקעות | פסקי דין על רמי שבירו הנדסה בניה והשקעות |

47402/01 א     21/11/2008




א 47402/01 נוי דבורה, נוי נחמיה נ' דורון לוי הנדסה בניה והשקעות בע"מ, רמי שבירו הנדסה בניה והשקעות בע"מ




בעניין:
1


בתי המשפט
בית משפט השלום תל אביב-יפו
א
047402/01


לפני:
כב' השופט אהוד שוורץ


תאריך:
21/11/2008





בעניין:
1 . נוי דבורה
2 . נוי נחמיה



ע"י ב"כ עו"ד
רם אורן

תובעים

נ
ג
ד


1 . דורון לוי הנדסה בניה והשקעות בע"מ
2 . רמי שבירו הנדסה בניה והשקעות בע"מ



ע"י ב"כ עו"ד
הרמן ואח'
נתבעים

פסק דין

א.
עיקר טענות בעלי הדין

בפני
תביעה כספית שביסודה מחלוקת בין רוכשי דירה ("התובעים") ובין חברות העוסקות במכירת ובניית דירות למגורים ("הנתבעות") באשר לאחריותן של הנתבעות לליקויים שנתגלעו בדירה.

1.
התובעים התקשרו עם הנתבעות בהסכם מכר מיום 6.3.96 (להלן: "ההסכם") בגדרו התחייבה הנתבעת למכור להם דירה ברחוב עלומים 36 ברמת גן (להלן: "הדירה").

2.
החזקה בדירה נמסרה לתובעים בחודש מאי 1997, לגרסת התובעים, הנתבעות התחייבו כי בניית הדירה תעשה מחומרים מעולים ובעבודה מקצועית. כן הנתבעות יהיו אחראיות לכל פגם,ליקוי ו/או חסרון שיתגלו בדירה ולפצות עקב הפרת התחייבות זו.
לגרסתם מאז קבלת החזקה בדירה התגלו בה ליקויי בניה רבים.
התובעים פנו לנתבעות לביצוע התיקונים, כאשר תחילה בצעו את התיקונים, אך התיקונים לא הועילו ודרישותיהם הנוספות של התובעים לא נענו.

3.
בכתב תביעתם ייחסו התובעים את ליקויי הבניה הרבים לחובתן של הנתבעות ליקויים המהווים סטיות חמורות ומהותיות מהמוסכם בין הצדדים.
לגרסת התובעים, פניותיהם החוזרות והנשנות לנתבעות לצורך תיקון הליקויים לא נענו.

4.
לגרסת התובעים הוחתמו על חוזים אחידים בעלי תניות מקפחות.

5.
בכתב התביעה עתרו התובעים לחייב את הנתבעות אשר מורכב מעלות תיקון ליקויי הבנייה והמפורטים בחוות הדעת מטעמם (סך 169,240 ₪), פיצוי בגין דיור חלופי (סך 12,500 ₪) ירידת ערך הדירה (בסכום של 20,000 ₪), עוגמת נפש
(סך 20,000 ₪), חוות דעת מהנדס (2,200 ₪)

6.
הנתבעות הכחישו את אחריותן לליקויים ולגופה של התביעה טענה:

6.1
הדירה נבנתה בהתאם להסכם "תוך שימוש בחומרים טובים ועבודה נאותה" (ס' 7 א' להסכם) ולפי התוכניות והמפרט שצורפו להסכם כחלק בלתי נפרד ממנו .
6.2
הנתבעות לא התחייבו להיות אחראיות לכל פגם או ליקוי ו/או חסרון שיתגלו בדירה לא כל שכן לפצות את התובעים בגין כל נזק שיגרם להם בשל כך.
6.3

עובר
להתקשרות בהסכם, התובעים ניהלו מו"מ עם נציגי הנתבעות ואף הסתייעו בעו"ד מטעמם.

6.3
כי התובעים חתמו על פרוטוקול מסירה וביום 5.5.97 חתמו על אישור ביצוע תיקונים לשביעות רצונם. כמו כן ביום 29.6.98 נשלח מכתב ע"י התובעת 1 המהווה אישור לתיקון הליקויים לשביעות רצונם.

ב. הסכמה דיונית
ביום 7.10.07 אושרה הסכמה דיונית , לפיה בעלי הדין ויתרו על הגשת תצהירי עדות ראשית
ויסתפקו בהגשת סיכומים.

ג. טענת ההתיישנות
בהחלטה מיום 7.10.07 ניתנה לצדדים הרשות לטעון לעניין ההתיישנות.
התביעה הוגשה לראשונה ביום 25.4.01 , ביום 15.9.03 ניתן

פסק דין
המוחק את תביעת התובעים וביום 19.3.07 ניתנה החלטה חלוטה לביטול פס"ד , הוגשה בר"ע 001631/07, וביום 25.9.07 נדחתה ע"י כב' השופטת דליה גנות:
" יש מקרים בהם
רשלנות שכזו עלולה להביא לתוצאה על
פיה ינעלו שערי בית המשפט בפני
בעלי דין. איני סבורה כי יש מקום לנקוט בצעד קיצוני זה כלפי המשיבים, על אף התנהלותם הרשלנית שכן, זכות להגישה לערכאות הוכרה כזכות יסוד על פי חוק יסוד:כבוד האדם וחירותו , ויש צורך ברשלנות קיצונית מאד כדי למנוע מבעל דין זכות זו,ואיני סבורה שזה המצב שבפני
, אולם, אין ספק כי יש מקום לחייבם בהוצאות בגין התנהלותם"

הנתבעות טענו להתיישנות ושיהוי, התביעה הוגשה
כ- 4 שנים לאחר מסירת הדירה. לטענתן רק לאחר ביטול פסק הדין ביום 19.3.07 התעוררה שאלת ההתיישנות ולכן אין מניעה להעלותה כעת. לחילופין טוענות הנתבעות כי התובעים התמהמהו שנתיים נוספות לשם הגשת תביעה חדשה. בנסיבות כאן, נראה שניתן להעלות טענת ההתיישנות באופן שעלתה ובשלב זה, ואולם, לטעמי לאחר ההחלטה בבר"ע החל מרוץ ההתיישנות מחדש ומשכך, דין טענת ההתיישנות והשיהוי להידחות.

ד.
מומחה בית המשפט וממצאיו
מונה מומחה ע"י בית המשפט , מר ירמיהו יעקובי מהנדס בניין ושמאי מקרקעין על פי הכשרתו (להלן: "המומחה"). בעקבות ביקורו בדירה , ולאחר שעמד על טענות בעל הדין ועיין בחוות הדעת מטעם התובעים והנתבעות , פירט בחוות דעתו מיום 6.1.02
ליקויים ופגמים בדירה אשר עלות תיקונם לדייר שאיננו קבלן כוללים מע"מ ומסתכמים בסך 16,900 ₪

ה.
דיון וממצאים
לאחר שעיינתי חומר הראיות שבפני
, חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט וטענות בעלי הדין אני פוסק כדלקמן:

1.
בעלי הדין ויתרו על חקירת מומחים ובכלל זה, מומחה בית המשפט.


משהוגשה חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט ובעלי הדין ההפנו אליו שאלות הבהרה ונמנעו מחקירת המומחה על ממצאיו, לא ניתן יהיה לקבל את ההשגות
כלפי ממצאיו ולא ניתן יהיה להתערב בחלק מקביעותיו.




ע"א 2394/04 סולל בונה נ. ארז
(תק-על 96(2), 481):
"משנתקבלה חוות דעת ניטרלית של מומחה שיש בה משום ניסיון רציני להתמודד עם הבעיות המקצועיות הרבות המובאות בפני
ו, יש לקבל אותה גם אם לא כל מה שנקבע הוא לטעמם ולרוחם של הצדדים וגם אם ניתן להצביע על טעויות או על אפשרות של קביעה אחרת"




ראה גם : ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה נ' מונטי רבי,
תק-על 90 (2), 532





לפיכך , אני סבור כי יש לקבל את קביעת המומחה מטעם בית-המשפט, כי ליקויי הבניה בדירת התובעים מסתכמים ב כ- 10% מגובה הסכום הנקוב בכתב התביעה, ועל פי הפירוט שמצא.
ומאחר והצדדים ויתרו בהסכמה על חקירתו של המומחה איני רואה מקום להתערב בקביעתו.

2.
הנתבעות טוענות כי יש מקום לקזז מחוות דעתו של המומחה המוסכם סך של 6000 ₪ בגין הליקוי המדרגות.
לטענת הנתבעות שגה המומחה "שגיאה משפטית" ולכן אין לקבל את קביעתו. לטענתן, בחוות דעת המומחה מטעמן, נקבע כי רוחב המדרגות הינו בהתאם לתקנות התכנון והבניה ולכן אין ליקוי. ובנוסף, ולחילופין, התובעים מסתמכים על תקנות בהתאם לחוות הדעת מטעם הלשכה המשפטית של משרד הפנים, הנתבעות טוענות כי התקנות מתייחסות למדרגות המובילות לדירה ולא מדרגות הפנים בתוך הדירה. כן הנתבעות מתנגדות לחוות דעתו של המומחה המוסכם בדבר הריצוף במרפסת הסלון המוערך בסך של 2000 ₪ בטענה כי התובעים השתהו בהגשת התביעה ולכן אין למצוא היום אריחים בגוון זהה. המומחה המוסכם קבע כי נמצאו הבדלי גוון משמעותיים ומדובר בליקויים אסתטיים כשהפתרון שמציע הינו החלפת הריצוף במלוא השטח.
לאחר שבחנתי את החומר, אני סבור כי אין בטענות אלו ממש, וכי חוות דעת המומחה המוסכם תישאר בעינה.
אותם דברים אמורים גם לגבי טענות התובעים בסע' 15-24 לסיכומיהם לפיהם, נוכח פרשנות שגויה של המומחה לדיני הבניה יש בפרטים אלו להוסיף על הסכומים שנקבעו בחוות דעתו, בחנתי הטענות מול הנקבע בחוות הדעת ולא ראיתי בהן ממש.


3.
באשר לטענת התובעים בגין דיור חלופי, אני מקבל את טענת הנתבעות כי הדרישה לדיור חלופי
מיותרת . מדובר בדירה המשתרעת על שתי קומות ולכן ניתן יהיה להשתמש בכל קומה כחלופה לשניה , כמו כן, מדובר בליקויים קטנים המצריכים
תיקונים שאינם מהותיים ועל כן אין צורך במעבר לדירה חלופית.

4.
באשר לטענת התובעים להכרה בהוצאות. התביעה ביחס לקביעתו של מומחה בית המשפט מוגזמת באופן בלתי סביר, משכך, איני רואה מקום ליתן צו להוצאות, וכל צד ישא בהוצאותיו כולל
הוצאות חוו"ד מומחה. כן לא ראיתי בנסיבות כאן, מקום לפסיקת פיצוי בגין עוגמת נפש.


סוף דבר
אני מקבל את התביעה בחלקה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעים את הסך של 16,900 ₪ , ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום חוות דעת 6/1/02, ועד ליום התשלום בפועל.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.


נ

יתן היום, כ"ג בחשון, תשס"ט (21 בנובמבר 2008), בהעדר הצדדים.



אהוד שוורץ
, שופט








א בית משפט שלום 47402/01 נוי דבורה, נוי נחמיה נ' דורון לוי הנדסה בניה והשקעות בע"מ, רמי שבירו הנדסה בניה והשקעות בע"מ (פורסם ב-ֽ 21/11/2008)