פסקי דין על דורון לוי | פסקי דין על רשות השידור

8342/08 עתמ     26/11/2008




עתמ 8342/08 דורון לוי נ' רשות השידור




בעניין:

1



בתי המשפט



בית משפט המחוזי בירושלים
בשבתו כבית משפט לעניינים מינהלים
עת"מ 8342/08


לפני:
כבוד השופט דוד חשין
, סגן נשיא


26/11/2008



בעניין
:
דורון לוי



ע"י ב"כ עו"ד ארדינסט ואח'
העותר


נ
ג
ד


רשות השידור



ע"י ב"כ עו"ד רון גזית ואח'
המשיבה

פסק דין



1.
בעתירה זו נתבקש בית המשפט להורות, בין היתר, כי על המשיבה למסור לעותר את המידע שהתבקש על ידו (ביום 11.12.07) לפי חוק חופש המידע, תשנ"ח-1998 (להלן – חוק חופש המידע). בכתב תשובתה הביעה המשיבה את התנגדותה לבקשה מטעמים שונים.

2.
בפתח הדיון שהתקיים ביום 6.10.08, הצעתי לצדדים כי העתירה הנוכחית תימחק, תוך שמירה על זכותו של העותר להגיש עתירה חדשה לאחר שיסתיים הליך הגישור בפני
כבוד
הנשיא (בדימוס) שמגר בעניין הנגשת שידורי הטלוויזיה לאוכלוסית החרשים כבדי השמיעה. ב"כ העותר הודיע כי ההצעה מקובלת עליו, למעט בעניין אחד, הנוגע לדו"ח לשנת 2007

שהגישה המשיבה לנציבות לשיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות על פי סעיף 11ב לחוק שידורי טלוויזיה, (כתוביות ושפת סימנים), התשס"ה-2005. ב"כ העותר ביקש אפוא להורות למשיבה להמציא לו את הדו"ח שהוגש לנציבות. ב"כ המשיבה התנגד לכך, בנימוק שהדו"ח לא נכלל בבקשה לקבלת מידע שהעותר הגיש לממונה על חוק חופש המידע ברשות השידור
(להלן – הממונה ברשות השידור
) עובר להגשת העתירה (נספח ב לעתירה). לדבריו, סעיף 4 לבקשה, המדבר על "דו"חות", עניינו בדו"חות פנימיים, להבדיל מהדו"ח לנציבות. ב"כ המשיבה הוסיף, כי הדו"ח לא היה קיים כלל בעת הגשת הבקשה לממונה ברשות השידור
(נובמבר 2007), וכי החובה להגישו קמה רק בשנת 2008. בתגובה טען ב"כ העותר, כי אם המידע (הדו"ח) נופל בגדר הקטגוריות של המידע שגילויו נתבקש (דו"חות), או אז, חלה על הרשות לגלות את המידע אף אם הופק במועד מאוחר יותר למועד הבקשה. ב"כ המשיבה חלק על כך, בטוענו כי מבחינתו מדובר בבקשה חדשה ומפתיעה, שלמשיבה לא ניתנה אפשרות להתגונן מפניה. לפיכך, טען ב"כ המשיבה, אם מבקש העותר לקבל את הדו"ח, עליו להגיש בקשה נפרדת בעניין זה, ואם זו תסורב, או אז יוכל להגיש עתירה חדשה.

3.
ב

פסק דין
חלקי שנתתי בתום הדיון האמור, מחקתי את העתירה, למעט בעניין הדו"ח הנזכר, שלגביו קבעתי כי תינתן החלטה נוספת במסגרת של

פסק דין
משלים. הוספתי כי פסק הדין לא יינתן בטרם יחלפו 30 יום, ולאחר שב"כ העותר ימסור לבית המשפט הודעה אם קיבל את הדו"ח מהמשיבה (רשות השידור
) אם לאו; שאם יודיע כי קיבלו, ממילא יתייתר הצורך במתן פסק הדין המשלים.

4.
ביום 13.11.08 הגישה המשיבה הודעה, בגדרה מסרה לבית המשפט שביום 23.10.08 נודע לה כי בסמוך לאחר הדיון הנזכר לעיל, הגיש העותר לממונה על חוק חופש המידע במשרד המשפטים (להלן – הממונה במשרד המשפטים) בקשה לקבלת הדו"ח האמור. המשיבה ראתה בכך תניא דמסייע לעמדתה, שהדו"ח לא נכלל בבקשתו המקורית של העותר לקבלת מידע. המשיבה גם הביעה תרעומתה על כי העותר לא טרח לעדכן את בית המשפט ואת המשיבה על פנייתה האמורה לממונה במשרד המשפטים לאחר הדיון שנערך בבית המשפט, וטענה כי התנהלות העותר בעניין זה עולה כחוסר תום לב וניקיון כפיים, המחייבת הטלת הוצאות בשיעור ריאלי על העותר.

5.
יצויין, כי בהמשך אותו יום הגיש העותר לבית המשפט את ההודעה (שנדרש להגיש בפסק הדין החלקי) ולפיה המשיבה לא העבירה לו את הדו"ח.

6.
משהובא בפני
י הודעת המשיבה (ביום 16.11.08), הוריתי כי העותר יגיב עליה בתוך 7 ימים מהמצאתה, וכך נעשה.

7.
בתגובתו מחה העותר על כך שהמשיבה נטלה לעצמה את החירות להגיש לבית המשפט "תגובה משלימה" לאחר שטענות הצדדים מוצו בכתבי טענותיהם ובדיון שהתקיים בפני
בית המשפט. לגוף הדברים, טען העותר כי הגשת בקשה מקבילה (לממונה במשרד המשפטים) לקבלת מידע, אינה בגדר התנהגות חסרת תום לב. העותר ביקש איפא לדחות את טענות המשיבה ולהורות לה לגלות לו את הדו"ח.

8.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, באתי למסקנה כי בקשת העותר – לגלות לו את הדו"ח – דינה להדחות. הטעם העיקרי לכך נעוץ בעובדה שהדו"ח טרם היה קיים בעת הגשת הבקשה לגילוי מידע שהגיש העותר לממונה ברשות השידור
(נספח ב). העובדה כי כבר בעת הגשת הבקשה היה צפוי כי המשיבה תערוך דו"ח כאמור ותגישו לנציבות, כמצוות המחוקק, אין בה כדי לפטור את המבקש מלהגיש בקשה נפרדת לקבלתו (לאחר שהדו"ח נערך). מסקנה זו מתחייבת לא רק מהדרישה למיצוי ההליך המינהלי ומהצורך לאפשר לרשות הציבורית
ליתן החלטתה (לכאן או לכאן) בבקשה המתייחסת לדו"ח הספציפי, אלא גם מההגדרה של "מידע" בחוק חופש המידע: "כל מידע המצוי ברשות ציבורית" (שם, סעיף 2). מסקנה זו, אין פירושה בהכרח כפל עתירות במקרה של בקשות לגילוי מידע המתייחס לאותה קטגוריה (כגון דו"חות של רשות השידור
) הנוצר בשלבים (כגון דו"חות שנתיים). זאת, משום שהעותר יכול לבקש לתקן את עתירתו כדי לכלול בה מידע שלא היה עדיין קיים בעת הגשת בקשתו הראשונה לרשות הציבורית.

9.
בשולי הדברים אציין, כי אין אני מוצא חוסר תום לב בפני
יתו המקבילה של העותר לממונה במשרד המשפטים בבקשה לקבלת הדו"ח.

לסיכום, בקשתו של העותר לקבלת הדו"ח מהמשיבה – נדחית.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.


המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים בפקסימיליה.
ניתן היום כ"ח בחשון, תשס"ט (26 בנובמבר 2008), בהעדר הצדדים.


דוד חשין
, סגן נשיא












עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 8342/08 דורון לוי נ' רשות השידור (פורסם ב-ֽ 26/11/2008)